גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock
במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

שוק העבודה בישראל נותר הדוק, עם יחס כמעט זהה בין מספר מבקשי העבודה למספר המשרות הפנויות. אולם מאחורי נתון זה מסתתרת דואליות דרמטית: דווקא במקצועות האקדמיים, הדורשים מיומנויות גבוהות, קיים כיום עודף של עובדים ביחס למספר המשרות הזמינות. מנגד, במקצועות בעלי מיומנויות נמוכות ובינוניות, ובראשם ענפי התעשייה והבנייה, נרשם מחסור חמור בעובדים.

לכך יש השפעה ישירה על רמות השכר: בענף הבנייה, למשל, נרשמה השנה עלייה של 9.1% בשכר העובדים. במקביל, שדרוג היכולות וההשתלבות של נשים חרדיות וערביות יוצר "חור" דווקא במקצועות שדורשים רמת מיומנות נמוכה יותר.

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?
גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

נתונים אלו עולים מדוח "דופק שוק העבודה" שפרסם שירות התעסוקה, המספק תמונת מצב מפורטת ומפולחת של שוק העבודה בישראל, בייחוד מנקודת מבטם של מבקשי העבודה (מובטלים) המחפשים להשתלב במקצועם. במשלחי היד האקדמיים מדווח שירות התעסוקה על 0.7 משרות פנויות בלבד לכל מבקש עבודה - כלומר, על כל שבע משרות רלוונטיות מתמודדים עשרה אקדמאים. זאת בניגוד חד למצב בשנת 2022, בתקופת הצמיחה הפוסט־קורונית ו"בועת ההייטק", אז על כל עשרה דורשי עבודה אקדמאים היו יותר מ־13 משרות פנויות.

המגמה מתהפכת לחלוטין במקצועות בעלי מיומנויות נמוכות יותר. הדוגמה הבולטת ביותר היא בענפי התעשייה והבנייה: בשנת 2022 עמד היחס על 1.91 משרות פנויות לכל דורש עבודה, אך ב־2025 הוא כבר זינק ל־2.91. כלומר, על כל עשרה דורשי עבודה קיימות יותר מ־29 משרות פנויות. מגמה פחות קיצונית אך עדיין משמעותית נרשמה גם בקרב מפעילי מכונות, מרכיבי מוצרים ואפילו בקרב העובדים הבלתי-מקצועיים.

הגידול הכי בולט במחפשי עבודה - בהייטק

בשירות התעסוקה מציינים כי בקרב האקדמאים, הגידול האבסולוטי הבולט ביותר במספר מבקשי העבודה נרשם בהייטק - תחום שבעבר היה צמא לעובדים, וכיום, בעקבות שינויים כלכליים ואולי גם טכנולוגיים, הביקוש בו פחת. עם זאת, מדגישים שם כי "גם כיום לדורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות, ככלל, קל יותר להשתלב מחדש במעגל העבודה מאשר לדורשי עבודה בעלי מיומנויות בינוניות-נמוכות. אולם, הקושי של דורשי העבודה בעלי המיומנויות הגבוהות הולך וגדל בשנים האחרונות". מי שכן מצליח להשתלב מחדש בהייטק, נהנה כמובן משכר מהגבוהים ביותר במשק.

עוד מסבירים בשירות התעסוקה לגלובס כי ניכרת עלייה באיכות התעסוקה של נשים חרדיות וערביות, כתוצאה מהצטרפותן והתקדמותן בשוק העבודה. תהליך זה, לצד מגבלות אחרות, מותיר מחסור במקצועות בעלי רמת מיומנות נמוכה. לכאורה, גברים חרדים יכולים למלא חלק מהמשרות הללו, אך בפועל קיימת אי־התאמה בין סוגי המקצועות הנדרשים לבין אלו שבהם הם מעוניינים להשתלב בהם.

במקרים רבים, הפתרון שמעסיקים רבים מוצאים הוא טכנולוגי, כמו למשל בענף הבנייה שנחסמה לו הגישה לעובדים פלסטינים "זולים". וכמובן, הבינה המלאכותית שהולכת וחודרת לשוק העבודה מאיצה את כל התהליכים הנ"ל.

אילו מיומנויות ההשכלה בישראל מחזקת?

התופעה אינה ייחודית לישראל. מחקרים שנערכו בבנק ישראל ובמרכז טאוב כבר הצביעו בעבר על תופעת השכלת־יתר (Overeducation) ועל חוסר התאמה בין תחום הלימודים במוסדות ההשכלה לבין המקצוע שבו משתלבים בסופו של דבר בשוק העבודה.

על פי דוח של ה-OECD שהתפרסם לפני כחודש, הגורמים שמנבאים באופן המוצלח ביותר את גובה ההשתכרות הם השכלת ההורים, וחשוב מכך - רמת המיומנויות בשוק העבודה (כמותיות, מילוליות ויכולת פתרון בעיות).

בישראל, כך עולה, ההשכלה האקדמית משדרגת מיומנויות כמותיות פחות מהממוצע במדינות הארגון. אולם הבעיה החריפה יותר מצויה דווקא בהשכלה ה"נמוכה" - סיום תיכון או השכלה פוסט-תיכונית מקצועית - שם ישראל מציגה את התשואה הנמוכה ביותר מכל מדינות ה־OECD. במילים אחרות, ההשפעה של תעודת בגרות על שדרוג מיומנויות היא נמוכה במיוחד ביחס למדינות אחרות.

הנתון הזה בעייתי במיוחד לנוכח העובדה שגם במונחים אבסולוטיים, רמת המיומנויות של עובדים ישראלים נחשבת נמוכה יחסית. בהתאם לכך המליץ ה־OECD להתמקד בפיתוח מיומנויות כלליות ורלוונטיות לשוק העבודה, ולחזק את שיתופי הפעולה בין מערכת החינוך, המעסיקים ושירותי התעסוקה.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מסכמת כי "למרות המלחמה, שוק העבודה הישראלי גילה בשנה האחרונה חוסן ועמידות. עם זאת ובמבט מעמיק, ישנם אתגרים תעסוקתיים שמחייבים מענים דינאמיים המתאימים לתנאי שוק העבודה המשתנה. מעבר להשתנות תמהיל דורשי העבודה והמחסור בעובדים בחלק ממקצועות הבנייה והתעשייה, עלינו להביא בחשבון את השפעת השינויים הטכנולוגיים, הגלובליים והדמוגרפיים. מתוך ההבנה הזאת, שירות התעסוקה, מעדכן ומחדש כל הזמן ובזמן אמת את מעטפת הכלים שהוא מספק לדורשי העבודה ולמעסיקים - זהו צורך ממשי ומשימה לאומית".

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר