גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock
במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

שוק העבודה בישראל נותר הדוק, עם יחס כמעט זהה בין מספר מבקשי העבודה למספר המשרות הפנויות. אולם מאחורי נתון זה מסתתרת דואליות דרמטית: דווקא במקצועות האקדמיים, הדורשים מיומנויות גבוהות, קיים כיום עודף של עובדים ביחס למספר המשרות הזמינות. מנגד, במקצועות בעלי מיומנויות נמוכות ובינוניות, ובראשם ענפי התעשייה והבנייה, נרשם מחסור חמור בעובדים.

לכך יש השפעה ישירה על רמות השכר: בענף הבנייה, למשל, נרשמה השנה עלייה של 9.1% בשכר העובדים. במקביל, שדרוג היכולות וההשתלבות של נשים חרדיות וערביות יוצר "חור" דווקא במקצועות שדורשים רמת מיומנות נמוכה יותר.

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?
גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

נתונים אלו עולים מדוח "דופק שוק העבודה" שפרסם שירות התעסוקה, המספק תמונת מצב מפורטת ומפולחת של שוק העבודה בישראל, בייחוד מנקודת מבטם של מבקשי העבודה (מובטלים) המחפשים להשתלב במקצועם. במשלחי היד האקדמיים מדווח שירות התעסוקה על 0.7 משרות פנויות בלבד לכל מבקש עבודה - כלומר, על כל שבע משרות רלוונטיות מתמודדים עשרה אקדמאים. זאת בניגוד חד למצב בשנת 2022, בתקופת הצמיחה הפוסט־קורונית ו"בועת ההייטק", אז על כל עשרה דורשי עבודה אקדמאים היו יותר מ־13 משרות פנויות.

המגמה מתהפכת לחלוטין במקצועות בעלי מיומנויות נמוכות יותר. הדוגמה הבולטת ביותר היא בענפי התעשייה והבנייה: בשנת 2022 עמד היחס על 1.91 משרות פנויות לכל דורש עבודה, אך ב־2025 הוא כבר זינק ל־2.91. כלומר, על כל עשרה דורשי עבודה קיימות יותר מ־29 משרות פנויות. מגמה פחות קיצונית אך עדיין משמעותית נרשמה גם בקרב מפעילי מכונות, מרכיבי מוצרים ואפילו בקרב העובדים הבלתי-מקצועיים.

הגידול הכי בולט במחפשי עבודה - בהייטק

בשירות התעסוקה מציינים כי בקרב האקדמאים, הגידול האבסולוטי הבולט ביותר במספר מבקשי העבודה נרשם בהייטק - תחום שבעבר היה צמא לעובדים, וכיום, בעקבות שינויים כלכליים ואולי גם טכנולוגיים, הביקוש בו פחת. עם זאת, מדגישים שם כי "גם כיום לדורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות, ככלל, קל יותר להשתלב מחדש במעגל העבודה מאשר לדורשי עבודה בעלי מיומנויות בינוניות-נמוכות. אולם, הקושי של דורשי העבודה בעלי המיומנויות הגבוהות הולך וגדל בשנים האחרונות". מי שכן מצליח להשתלב מחדש בהייטק, נהנה כמובן משכר מהגבוהים ביותר במשק.

עוד מסבירים בשירות התעסוקה לגלובס כי ניכרת עלייה באיכות התעסוקה של נשים חרדיות וערביות, כתוצאה מהצטרפותן והתקדמותן בשוק העבודה. תהליך זה, לצד מגבלות אחרות, מותיר מחסור במקצועות בעלי רמת מיומנות נמוכה. לכאורה, גברים חרדים יכולים למלא חלק מהמשרות הללו, אך בפועל קיימת אי־התאמה בין סוגי המקצועות הנדרשים לבין אלו שבהם הם מעוניינים להשתלב בהם.

במקרים רבים, הפתרון שמעסיקים רבים מוצאים הוא טכנולוגי, כמו למשל בענף הבנייה שנחסמה לו הגישה לעובדים פלסטינים "זולים". וכמובן, הבינה המלאכותית שהולכת וחודרת לשוק העבודה מאיצה את כל התהליכים הנ"ל.

אילו מיומנויות ההשכלה בישראל מחזקת?

התופעה אינה ייחודית לישראל. מחקרים שנערכו בבנק ישראל ובמרכז טאוב כבר הצביעו בעבר על תופעת השכלת־יתר (Overeducation) ועל חוסר התאמה בין תחום הלימודים במוסדות ההשכלה לבין המקצוע שבו משתלבים בסופו של דבר בשוק העבודה.

על פי דוח של ה-OECD שהתפרסם לפני כחודש, הגורמים שמנבאים באופן המוצלח ביותר את גובה ההשתכרות הם השכלת ההורים, וחשוב מכך - רמת המיומנויות בשוק העבודה (כמותיות, מילוליות ויכולת פתרון בעיות).

בישראל, כך עולה, ההשכלה האקדמית משדרגת מיומנויות כמותיות פחות מהממוצע במדינות הארגון. אולם הבעיה החריפה יותר מצויה דווקא בהשכלה ה"נמוכה" - סיום תיכון או השכלה פוסט-תיכונית מקצועית - שם ישראל מציגה את התשואה הנמוכה ביותר מכל מדינות ה־OECD. במילים אחרות, ההשפעה של תעודת בגרות על שדרוג מיומנויות היא נמוכה במיוחד ביחס למדינות אחרות.

הנתון הזה בעייתי במיוחד לנוכח העובדה שגם במונחים אבסולוטיים, רמת המיומנויות של עובדים ישראלים נחשבת נמוכה יחסית. בהתאם לכך המליץ ה־OECD להתמקד בפיתוח מיומנויות כלליות ורלוונטיות לשוק העבודה, ולחזק את שיתופי הפעולה בין מערכת החינוך, המעסיקים ושירותי התעסוקה.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מסכמת כי "למרות המלחמה, שוק העבודה הישראלי גילה בשנה האחרונה חוסן ועמידות. עם זאת ובמבט מעמיק, ישנם אתגרים תעסוקתיים שמחייבים מענים דינאמיים המתאימים לתנאי שוק העבודה המשתנה. מעבר להשתנות תמהיל דורשי העבודה והמחסור בעובדים בחלק ממקצועות הבנייה והתעשייה, עלינו להביא בחשבון את השפעת השינויים הטכנולוגיים, הגלובליים והדמוגרפיים. מתוך ההבנה הזאת, שירות התעסוקה, מעדכן ומחדש כל הזמן ובזמן אמת את מעטפת הכלים שהוא מספק לדורשי העבודה ולמעסיקים - זהו צורך ממשי ומשימה לאומית".

עוד כתבות

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי, והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

"יש לנו משתמשים שלא דיברו בטלפון 40 שנה": החברה שהפכה תמלול לחירשים למכונת מזומנים

חברת נגיש, שמנגישה תוכן לחירשים, מגייסת 85 מיליון דולר וצופה הכנסות של 100 מיליון דולר כבר השנה ● תוכנית פיילוטים חדשה תאפשר לסטארט־אפים רפואיים לנסות את המוצרים שלהם בבית החולים בני ציון ● וחוקרים מבר־אילן טוענים: סוכרת היריון מגבירה סיכונים למחלות בהמשך החיים ● השבוע בביומד

הצעת חוק להגבלת שכ''ט לנכי צה''ל / צילום: Shutterstock

אושר סופית: יוגבל שכר הטרחה עבור טיפול בתביעות של נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה

הצעת החוק הקובעת לראשונה הגבלה על שכר-הטרחה שרשאים עורכי דין ומייצגים אחרים לגבות בתביעות נכי צה"ל וכוחות הביטחון לקבלת תגמולים בשל הנכות ● יו"ר הוועדה: "טיפלנו בנושא בחרדת קודש, תוך שמיעת כלל הקולות והבנת המורכבויות" ● זה מה שכוללת ההצעה

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

התביעה נגד הדירקטורים נדחתה, ואיש העסקים ישלם הוצאות משפט בגובה 3 מיליון שקל

אחרי שנדחתה בפברואר התביעה האישית שהגיש אליהו קנפלר, בעל השליטה באלביט הדמיה, נגד הדירקטורים ב-ADN שבה השקיע ב-2016 ● כעת הוטל עליו לשלם להם סכום חריג בהוצאות ● ביהמ"ש: "שוקף לקנפלר שמדובר באתגר לא פשוט"

הייטקיסטים קונים משמעותית פחות דירות דירות בתל אביב / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נתונים חדשים מגלים: הייטקיסטים קונים פחות דירות בתל אביב

נתונים ראשוניים של האוצר חושפים צניחה חדה בשיעור ההייטקיסטים שרוכשים דירות בעיר, בעוד שמלאי הדירות הלא-מכורות הולך ונערם ● היזמים והמשווקים מודים: "רואים ירידה של עד 40% ביכולת הרכישה, רבים יושבים על הגדר"

עו''ד יוסף ויצמן, יו''ר הוועדה להגנת המקצוע בלשכה עורכי הדין ודוד פופביץ, מייסד LoFrayer / צילום:  עידן כהן, פרטי

סטארט-אפ ה-AI למד מהר: לשכת עורכי הדין תיאבק בכל הכוח לשמור על הגילדה

לשכת עורכי הדין הציגה אולטימטום למיזם LoFrayer, המציע פלטפורמת AI לביטול דוחות: תורידו את האפליקציה מהאוויר ● הנימוק: ייעוץ משפטי ניתן עפ"י חוק רק ע"י עו"ד ● בשוק מעריכים כי מדובר בתקדים שעשוי לאיים על מיזמים דומים ● הלשכה: "נילחם עד הסוף"

מערכת ה-Personal Computer של פרפלקסיטי על גבי מחשב של אפל. מריצה משימות AI מורכבות

אפל רוצה שהבינה המלאכותית תעבוד על האייפון שלכם, ולא רק בענן

בזמן שמרוץ הבינה המלאכותית מתמקד בחוות שרתים ובמרכזי נתונים מרוחקים, אפל מציגה בכנס המפתחים השנתי WWDC חזון שלפיו חלק גדל מהעיבוד יתבצע ישירות על מכשירי המשתמשים ● כך החברה מבקשת לצמצם את התלות בענן, ולהפוך את האייפון ואת ה-mac לפלטפורמות בינה מלאכותית עצמאיות

יקבי כרמל / צילום: תמר מצפי

בכפוף לשימוע: הממונה על התחרות שוקלת להכריז על יקבי כרמל כמונופול

בדיקת רשות התחרות העלתה כי יקבי כרמל מחזיקה ביותר ממחצית מהאספקה בשווקי התירוש והיין לקידוש, ולכאורה גם בכוח שוק משמעותי ● הכרזה כמונופול תכניס את החברה תחת החובות והאיסורים הקבועים בחוק המזון

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הקרנות נאלצו למכור - ואג"ח סימד התרסקו בחצי

לאחר שחברת מחנות הקיץ הגישה בקשה לחדלות פירעון, ודירוג האג"ח שלה הורד, קרנות הסל המחזיקות בהן נאלצו למכור, ומחירן צנחו ל-29 אגורות בלבד ● סימד, שקרסה בפתאומיות לאחר שבעליה רוקנו את קופת המזומנים שלה, עדכנה כי התקבלו הצעות לא מחייבות וראשוניות לרכישת נכסיה

תקיפות צה''ל בלבנון / צילום: Reuters, Stringer

פער של 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון עולה מדרגה

העימות הצבאי התחדש, והמאבק בין האוצר לביטחון מחריף: ברקע חילופי המהלומות, באוצר עוקצים את מנכ"ל משרד הביטחון: "אין מי שיודע לנהל שם כסף" ● מנגד, במערכת הביטחון דורשים תקציב עתק של 188 מיליארד שקל כדי לעמוד במשימות הקבינט

עגורנים באתר בנייה. בעיגול: נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק / צילום: שאטרסטוק, תמר מצפי

להפעיל עגורנים מהקרקע בזמן מלחמה? היוזמה שנתקעה בצנרת

במהלך מבצע "שאגת הארי" הבטיח משרד העבודה מהפך שיאפשר הפעלת מנופים מהקרקע ויגן על חיי המפעילים בעורף ● אלא שלפי גורמים בענף הנדל"ן, הקריטריונים הקשוחים בלמו את המהלך: "הכללים החדשים פשוט לא מאפשרים עבודת מנוף ברוב האתרים בארץ"

יריב יוריסטה, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות האקטיביות של מיטב / צילום: באדיבות מיטב

מנהל ההשקעות שמסמן שני סקטורים שמומלצים דווקא עכשיו

יריב יוריסטה, מנהל השקעות בקרנות מיטב, מזהיר מיכולת מוגבלת של המוסדיים לספוג את גל ההנפקות המתרגש על וול סטריט ות"א ● על רקע הטלטלה בשווקים, הוא מציע דרכים להתמודד עם המצב בטווח הקצר והארוך ● וגם: למה הוא מאמין דווקא עכשיו באטרקטיביות של הבנקים ושל חברות התשתיות

האדריכל משה ספדיה והנשיא לשעבר ביל קלינטון. בקטן: מבנה המוזיאון בארקנסו / צילום:  Zach Hilty/BFA, טים הרסלי

ביל קלינטון ומרתה סטיוארט מריעים לאדריכל הישראלי

הרחבת מוזיאון קריסטל ברידג'ס שתכנן האדריכל הישראלי משה ספדיה נחנכה בארה"ב בנוכחות ביל והילארי קלינטון, מרתה סטיוארט, יורשת וולמארט אליס וולטון ובכירים נוספים מעולמות העסקים והתרבות ● וגם: תמונה שצולמה לאורך גבול ישראל זכתה בתחרות הצילום של קנט, וטיב טעם משקיעה כ־35 מיליון שקל במערך ליקוט רובוטי לפעילות האונליין שלה ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בת"א בהובלת מניות הביטוח

מדד ת"א 35 איבד 1.1% ● המניות הדואליות מכבידות על המסחר בת"א ● מניית T&M קופצת במחזור קטן יחסית ביום הראשון שלה בת"א ● מודיעין הודיעה על כוונתה לגייס הון כחלק ממימון עסקת רכישת הזכויות בשדה נפט במפרץ מקסיקו

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

אחרי אנתרופיק: OpenAI הגישה תשקיף חסוי לקראת הנפקה

חברת הבינה המלאכותית של סם אלטמן הודיעה כי הגישה מסמכים ראשוניים ל-SEC לקראת הנפקה אפשרית ● OpenAI, המוערכת בכ-850 מיליארד דולר, מצטרפת לאנתרופיק שהגישה תשקיף בשבוע שעבר ● במקביל, SpaceX כבר חשפה לציבור את מסמכי ההנפקה שלה ומבקשת להנפיק לפי שווי מונומנטלי

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

כבר קניתם טלוויזיה חדשה למונדיאל? אלה הענפים שרושמים זינוק בהכנסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף המחשבים והסלולר רושם את העלייה הגדולה ביותר, לצד ענפי התיירות ומוצרי החשמל. ומי נפגע הכי הרבה?

רפי עגיב / צילום: פרטי

רשות המסים דרשה מרפי עגיב 4.6 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?

איש העסקים רפי עגיב, שבעברו היה מבעלי קבוצת הפועל ת"א בכדורגל, ערער על גובה המס שנדרש לשלם על שלוש עסקאות נדל"ן שביצע: רכישת בניין ביהודה המכבי בת"א ורכישה ומכירה של אופציות במקרקעין חקלאיים ● ביהמ"ש המחוזי נדרש להכריע מתי מכירת נכס מקרקעין נחשבת למכירה עסקית - ומתי למכירה פרטית

גיל קרני / צילום: אד טיילר

בכיר בלאומי תבע את הבנק על התעמרות, וישלם הוצאות חריגות

מנכ"ל בנק לאומי בריטניה לשעבר, גיל קרני, תבע את הבנק בטענה להרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולהתעמרות ● הוא ביקש לקבוע כי פוטר ולא התפטר ולקבל קצבת פרישה לכל ימי חייו ● בית הדין לעבודה דחה את תביעתו ● באופן אבסורדי, הבכיר בלאומי שקרני טען בין היתר שהתנכל לו והתייחס אליו בעוינות עבר לבנק הפועלים מאז, והוא הממונה על קרני היום ● בא כוחו של קרני: נגיש ערעור

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

זינוק של 18% ביום: מאחורי התלהבות המשקיעים מהמתחרה החדשה של אנבידיה

סריבראס שמפתחת מעבדי בינה מלאכותית שינתה כיוון והגיע לשווי שוק של 53 מיליארד דולר ● הסיבה: תהליך הייצור של המעבד החדש מהיר ונחשב לייחודי מול שרתי AI ● בעוד התחזיות צופות לחברה זינוק נוסף, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, לא מתרגש: "מדובר בפתרון נישה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

מכה לטראמפ: בית המשפט בלם את האגרה שהטיל על ויזות העבודה

בית משפט פדרלי קבע כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות להטיל אגרה חריגה של 100 אלף דולר על מעסיקים המבקשים ויזות H-1B לעובדים זרים מיומנים ● השופט קבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס ● בשלב זה לא ברור אם הממשל יערער על ההחלטה, אך הפסיקה מהווה מכה למדיניות ההגירה המצמצמת שמקדם טראמפ