שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ
באיחור של יותר מחודשיים ותחת חוסר ודאות להמשך: משרד האוצר הניח על שולחן הכנסת אתמול (ראשון) בערב את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026. בימים הקרובים צפויים חוקי התקציב לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
● האינפלציה השנתית עמדה ב-2025 על 2.6%; שינוי כיוון בדיור: המחירים חזרו לטפס
● ההכנסות ממסים עלו, הגירעון הפתיע לטובה והנתון שמדאיג את האוצר
בממשלה התעכבו עד כה בהגשת התקציב החדש לרשות המחוקקת, בעיקר מחשש שלא יימצא לו רוב בכנסת. לא בגלל מחלוקות על תוכניות התקציב עצמו, אלא על רקע משבר חוק הגיוס שהביא את המפלגות החרדיות לאיים להתנגד לתקציב במליאה.
מסמכי תקציב המדינה הוגשו באיחור של כ-80 ימים ביחס למועד הקבוע בחוק. על עיכוב זה לא חלות סנקציות אומנם, חרף הביקורת של יועמ"שית הכנסת שגית אפיק, אבל הדד-ליין הסופי והמחייב לאישור התקציב הולך ומתקרב. התקציב צריך לעבור את תהליך החקיקה המורכב במלואו עד ה-31 במרץ הקרוב. אם לא יעבור עד אז אישורים בוועדות הכנסת ושלוש קריאות במליאה, תתפזר הכנסת על פי חוק וישראל תצא לבחירות.
למרות סד הזמנים הדחוק, התקציב הוגש לכנסת לא פחות מחודש וחצי לאחר שכבר אושר בממשלה. מסגרת התקציב שאושרה בממשלה עומדת על 662 מיליארד שקל. זאת, לעומת 650 מיליארד שקל בתקציב 2025 המעודכן, שהוגדל בשל התארכות המלחמה. מערכת הביטחון תוקצבה ב-112 מיליארד שקל, וקיים חשש באוצר שהצבא לא יעמוד במסגרות שהוקצו לו.
לאחר קריאה ראשונה בכנסת, ינותבו הרפורמות הנלוות לתקציב לוועדות השונות, ובעיקר ועדות הכספים והכלכלה. צפויים עוד מאבקים על שינויים מבניים כמו הרפורמה במשק החלב, המס המיוחד על רווחי הבנקים והטלת מס רכוש על קרקעות פנויות.