על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?
● ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף
1"מיליארד דולר במזומן": המחיר של מושב קבע במועצת השלום של טראמפ
"מועצת השלום של הנשיא דונלד טראמפ מציגה את עצמה כגוף בינלאומי חדש לשמירת שלום, אך חברות קבועה בו לא תגיע בזול", פורסם בעיתון האמריקאי הניו יורק טיימס. טראמפ מזמין מדינות להצטרף למועצת המעבר בעזה לתקופת כהונה של שלוש שנים והמחיר למושב הוא "מיליארד דולר במזומן כבר במהלך השנה הראשונה לפעילות המועצה", כך עולה מטיוטת אמנת המועצה.
"אף שהמועצה נרקמה כחלק מתוכניתו של טראמפ לפיקוח על עזה, אין באמנה כל אזכור של עזה", מה שמגביר את החששות שלפיהן "ייתכן שלגוף יהיה מנדט רחב יותר שיכלול סכסוכים נוספים, ואולי אף ייעודו ליצור חלופה הנשלטת בידי ארה"ב למועצת הביטחון של האו"ם", נכתב.
"אמנת המועצה נשלחה בסוף השבוע בהזמנות לחברות פוטנציאליות. עותק שנבחן בידי הטיימס אומת בידי גורם רשמי, בתנאי של אנונימיות בשל הרגישות הדיפלומטית", נכתב. "ביום שישי הודיע הבית הלבן כי חברי המועצה יכללו את מזכיר המדינה מרקו רוביו, ג'ארד קושנר ואג'יי בנגה, נשיא הבנק העולמי", נכתב.
מספר מדינות מסרו כי קיבלו הזמנות להצטרף למועצה ביניהן "ארגנטינה, קנדה, מצרים וטורקיה. גם מלך ירדן, עבדאללה השני, הוזמן, כך הודיע משרד החוץ הירדני ביום ראשון".
"טראמפ, שאמור לעמוד בראש המועצה, כתב בשבוע שעבר בפוסט ברשת Truth Social כי זו תהיה 'המועצה הגדולה והיוקרתית ביותר שהורכבה אי פעם, בכל זמן ובכל מקום'", נכתב.
אולם, פרטים רבים לגבי המועצה "נותרו לא ברורים". לפי האמנה, "'ייעוד המועצה הוא לשאוף לקדם יציבות, להשיב ממשל אמין וחוקי, ולהבטיח שלום מתמשך באזורים שנפגעו מסכסוך או מאוימים בו', וכן 'לבצע תפקידי בניית שלום בהתאם למשפט הבינלאומי'".
"לפי האמנה, המועצה צפויה להתכנס להצבעות לפחות פעם בשנה, והוצאותיה ימומנו מתרומות וולונטריות של מדינות החברות או ממקורות אחרים. האמנה אינה מפרטת את אופי פעולות שמירת השלום", נכתב.
מתוך הניו יורק טיימס, מאת איזבל קרשנר. לקריאת הכתבה המלאה.
2איך תשפיע התערבות טראמפ באיראן? תלוי את מי שואלים
"רבים מן המפגינים וחלק מבכירי הממשל האמריקאי סבורים כי תקיפות אוויריות של ארה"ב יפגעו במורל ובלכידות של כוחות הביטחון האיראניים, ויעודדו עריקות וסירוב לציית לפקודות לדכא את ההפגנות. הסיכון הוא שתקיפת יעדי משטר תגלוש לניסיון להפיל את המשטר", נכתב בניתוח באירו-אסיה, אתר ניתוחים גאו-פוליטי עצמאי.
הבעיה עם התערבות טראמפ באיראן היא ש"בניגוד ללכידתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בידי ארה"ב, מהלך שנתמך בידי בעלי ברית אזוריים כמו ארגנטינה ואקוודור, המזרח התיכון הרחב, למעט ישראל, מתנגד להתערבות צבאית אמריקאית באיראן".
האנליסט אלדר ממדוב אמר לאתר כי "המבצע בוונצואלה חיזק את מי שסבורים שאמריקה יכולה לעצב את העולם באמצעות כוח בלבד. התערבות באיראן צפויה להוכיח שתיאוריה זו פושטת רגל".
החשש המרכזי הוא שאם טראמפ יתערב ויפיל את שלטון חמינאי יווצר ואקום פוליטי. "מרבית מדינות האזור, כולל מדינות המפרץ ופקיסטן, חוששות שהתערבות במדינה עתירת ניסיון קרבי וחמושה בטילים בליסטיים לא תוליד משטר צייתני יותר או מעבר חלק למשטר משתף פעולה. במקום זאת, הן סבורות שהמהלך עלול לפתוח פתח להתפרקות אלימה של איראן, כאשר מיעוטים אתניים כמו הכורדים והבלוצ'ים יראו הזדמנות להכריז על עצמאות".
העיתונאי בורזו דרגאהי אמר "איראן היא חבית אבק שריפה… יש בה לא פחות, ואולי יותר, שסעים אתניים, דתיים, מעמדיים ואזוריים מאשר בשכנותיה במזרח התיכון. היא גם רוויה בנשק קל ובצעירים שעברו שירות צבאי חובה והוכשרו להשתמש בו. היא עלולה בקלות להתפוצץ או לקרוס".
בעוד שרבים חושבים שהתערבות הנשיא עלולה להוביל לכאוס שלטוני באיראן, המפגינים האיראנים מעוניינים בסיוע חיצוני. במאמר דעה לפייננשל ריוויו כותבת ניגאר סלאק, עיתונאית איראנית שמתגוררת באוסטרליה, כי "האיראנים באמת רוצים את עזרתו של טראמפ".
היא כותבת כי "למעט קבוצה קטנה של אידאולוגים אנטי־אימפריאליסטים מהשמאל, המפיצים אמונות מיושנות, רובם של 90 מיליון בני אדם בתוך המדינה והמיליונים שמחוצה לה, רוצים את עזרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ".
"הנה האמת הלא נוחה", רושמת סלאק, ומבהירה כי עבור האיראנים "החלק הגרוע ביותר במלחמת 12 הימים עם ישראל היה שהיא הסתיימה לפני שחייו של חמינאי הסתיימו. האכזבה בשטח הייתה ממשית".
"שינוי משטר היה תמיד התקווה מספר אחת, אולי יעד שנראה בלתי אפשרי לחלק, אך התוצאה הסופית עבור רוב האיראנים. המשטר אינו יכול לעבור רפורמה; הוא חייב להסתיים, עכשיו. אז בפעם הבאה שתשמעו איראנים קוראים לעזרה תאמינו להם", נכתב.
מתוך האירו-אסיה, מאת ג'יימס די. מורסי. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הפייננשל ריוויו, מאת ניגאר סלאק. לקריאת הכתבה המלאה.
3מאז ה-7 באוקטובר, בתי ספר בבריטניה כמעט ולא מציינים את יום השואה
מאות בתי ספר בבריטניה הפסיקו לציין את יום הזיכרון לשואה מאז ה-7 באוקטובר, כך פורסם בטיימס הבריטי. "לפי נתוני קרן יום הזיכרון לשואה, יותר מ־2,000 בתי ספר תיכוניים ברחבי בריטניה נרשמו לאירועים לציון יום הזיכרון לשואה בשנת 2023, המתקיים ב־27 בינואר. עד אותה שנה, מספר המשתתפים עלה מדי שנה מאז 2019", נכתב.
אולם, אחרי ה-7 באוקטובר "מספר בתי הספר המשתתפים ירד לפחות מ־1,200 בשנת 2024 ול־854 בשנת 2025, ירידה של כמעט 60%. בבריטניה יש כ־4,200 בתי ספר תיכוניים", נכתב.
הרב הראשי אפרים מירוויס אמר לטיימס כי הוא חושש לעתיד מערכת החינוך הבריטית וזאת משום שמורים "בוחרים ללכת על הפתרון הקל ביותר ומעדיפים שלא לציין את יום הזיכרון לשואה לנוכח התנגדות מצד הורים ותלמידים". גם קרן אנה פרנק מסרה כי "שלושה בתי ספר ברחבי אנגליה וויילס דחו את תוכניות החינוך לשואה שלהם בשנת 2024 לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר, בשל 'מתחים בקהילה המקומית'".
ארגון Holocaust Education Trust אמר לעיתון כי "מורים חשים 'חרדה' כאשר הם מלמדים על רדיפת היהודים, ומודאגים מ'תגובת נגד של הורים'". קארן פולוק, מנכ"לית הארגון, אמרה כי תלמידים רבים "מגיעים לכיתה עם דעות שעוצבו על ידי טרנדים ברשתות החברתיות ולא על בסיס ראיות, בעוד שניצולי שואה מתבקשים להתמודד עם שאלות על סכסוך עכשווי רק משום שהם יהודים".
מתוך הטיימס, מאת דומיניק האושילד ולואיז אקלס. לקריאת הכתבה המלאה.