גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברקת מקדם: מסלול עוקף אוצר וועדת כספים בנושא היטלי ההיצף

שר הכלכלה ניר ברקת פנה לוועדת הכספים בבקשה לשנות את התהליך להטלת היטלי היצף, במטרה לעקוף את משרד האוצר ● הסיבה לפנייה נובעת מכך ששר האוצר בלם את היטלי ההיצף שיזם שר הכלכלה על קנאביס מקנדה ועל אלומיניום מסין

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' בלם את היטלי ההיצף שיזם שר הכלכלה ניר ברקת הן על קנאביס מקנדה והן על אלומיניום מסין, ברקת פנה היום (ב') לוועדת הכספים בבקשה לשנות את התהליך להטלת היטלי היצף. זאת במטרה לעקוף את משרד האוצר, את ועדת הכספים עצמה או את שניהם, ולהסתנכרן עם שיטות פשוטות יותר שמקובלות בארה"ב ובאיחוד האירופי. משמעות היטלי ההיצף היא הגנה על התעשיה המקומית ממחירים "זולים מדי", אך זה מגיע לפחות בטווח הקצר על חשבון הצרכנים.

סמוטריץ' פוסל את היטל ההיצף של ברקת על יבוא אלומיניום
מתקרב הדד-ליין לאישור תקציב המדינה: הוגש לכנסת באיחור וללא רוב מובטח

בשנה האחרונה, משרד האוצר פסל שני ניסיונות של משרד הכלכלה להגן על התעשיה המקומית באמצעות "היטלי היצף". זו טכניקה שנועדה להגן מפני "יבוא בהיצף" (דאמפינג), כלומר כשמדינה מייצאת במחיר זול במיוחד (לעתים מתחת למחיר הייצור), לכאורה במטרה לפגוע בתעשיות אחרות בעולם ובכך להשתלט על נתח השוק שלהן. כדי לנגוד השפעה זו, יוצרים היטל היצף (מעין מכס) שגובה את ההפרש לקופת המדינה, ובכך מונע את כניסת הסחורה הזולה לשוק הישראלי.

פגיעה בתעשיה המקומית

הניסיון הראשון היה על קנאביס מקנדה, תחום שסבל מפיצוץ בועה משמעותית בשוק ההון, אך לטענת יצרנים ישראלים - יצרני הקנאביס מקנדה ייצאו במחיר זול במיוחד שפגע בהם. ועדה של משרד הכלכלה קבעה שיש היצף, ושהוא פוגע בתעשייה המקומית, והמליצה על היטל דרמטי של עד 165% על יבוא מקנדה. משרד הבריאות (הרגולטור של הקנאביס) ורשות התחרות התנגדו שניהם למהלך, וטענו שהוא יפגע בצרכני הקנאביס הרפואי שזקוקים לו כתרופה או כמשכך כאבים. לאחר מכן משרד האוצר הטיל וטו על המהלך, והשר סמוטריץ' אף טען שעבודת הוועדה של משרד הכלכלה לקתה בחסר. מאז הצטמצם מספר החברות היצרניות, אך סך הייצור המקומי המשיך לעלות.

הסיפור חזר על עצמו בנושא האלומיניום: ועדה של משרד הכלכלה קבעה שיבוא האלומיניום מסין שמתחרה עם התעשיה הישראלית הוא זול מדי ופוגע בה והמליצה על היטל היצף של 105%. במקרה הזה גם הציגו שלל תקדימים מהעולם לחסימה של יבוא האלומיניום מסין, אם כי בשיעור נמוך יותר מאשר זה שהוצע בישראל (למעט בארה"ב וקנדה). גם כאן הייתה דעת מיעוט בוועדה שלא התקבלה. וגם כאן, למרות שנרשמו יותר התלבטויות מאשר בקנאביס - שר האוצר סמוטריץ' החליט להטיל וטו על ההחלטה מתוך טענה שזה ייקר את מחירי הדיור, וסין ביטלה חלק מהסבסוד שלה שהצדיק את היטל ההיצף מלכתחילה.

כפי שניתן לראות, האוצר מחזיק בכוח וטו משמעותי מאוד בכל הנוגע להיטלי היצף. גם אילו האוצר היה מאשר את ההיטל, הוא היה מגיע לוועדת הכספים שהייתה יכולה גם לשנות את גובה ההיטל. יש לכך תקדים בעבר, כשהיטל היצף על מלט עבר את כל השלבים, אך ועדת הכספים איינה אותו לכדי היטל של 0.25% בלבד. את התהליך הארוך הזה ברקת מתכוון לשנות, בהתאם למודלים המקובלים בארה"ב ובאירופה, תוך מתן סמכות נרחבת בהרבה למשרד הכלכלה בראשותו.

המודלים האפשריים לטיפול במצב

במצגת שהציג השר ברקת בפני ועדת הכספים, הוא מונה שני מודלים אפשריים מבחינתו: המודל האמריקאי כולל שתי ועדות שונות של גורמי המקצוע, אחת שחוקרת האם יש בפועל יבוא בהיצף של מוצר מסוים ממדינה כלשהי, והשנייה שחוקרת מה הנזק לתעשייה המקומית ואת הקשר הסיבתי ביניהם. המודל האירופאי כולל ועדה אחת שחוקרת את שני החלקים (כמו בישראל), ולאחר מכן אישור של שר הסחר (המקביל לשר הכלכלה בישראל). לעומת זאת, בישראל יש חקר של הדרג המקצועי, לאחריו ועדה מייעצת, ואז שר הכלכלה מאשר. לאחר מכן יש לשר האוצר סמכות לאשר או לפסול את ההיטל, ואז ההחלטה הסופית לגבי גובהו עוברת לוועדת הכספים.

שיטה זו, על פי ברקת, מקשה משמעותית על היטלי היצף. ואכן, כאלה כמעט שלא הוטלו בישראל (וגם שכן, בשיעור מינימלי) לעומת 47 היטלים בין 2020 ל-2025 באיחוד האירופי, על פי המצגת של ברקת בוועדת הכספים. עוד הוא טען שהיטלי ההיצף על קנאביס ואלומיניום שסמוטריץ' פסל היו יכולים להועיל מאוד למשק הישראלי.

במהלך הדיונים, נציג אגף תקציבים באוצר עשהאל צור, הגן על החלטות האוצר וציין את ההשפעות השליליות שבעיניהם היטלים היו עלולים ליצור, לרבות ייקור יוקר המחיה והשפעות מאקרו רחבות, בעוד ברקת טוען שההיפך הוא הנכון. יו"ר הוועדה וחבר סיעתו של ברק, ח"כ חנוך מילביצקי, הצטרף לעמדת ברקת וטען בעד היטלי ההיצף ונגד פסילת האוצר אותם.

עוד כתבות

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות המדינה מקבל את האישור הסופי

ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי אישרה את עסקת הרכישה ההיסטורית של וויז הישראלית בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר ● מדובר ברכישה הגדולה ביותר אי-פעם בישראל, ועסקה שתהפוך את ישראל למרכז פיתוח ומכירות אסטרטגי למוצרי סייבר בסביבת הענן של גוגל

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?