צילום: Shutterstock
התוכנית להקמת שבעה מתחמי תחבורה משולבים לאורך תוואי המטרו המתוכנן בגוש דן יוצאת לדרך - עם שתי תוכניות למתח"מים במחלף השלום ובמחלף ההגנה. התוכניות יוסיפו בינוי בשני המוקדים, ישפרו את הקישוריות בין אמצעי התחבורה השונים, יאפשרו שימושים ציבוריים ושימושי מסחר ותעסוקה, ויקדמו, חלקית לפחות, את אחת התוכניות המדוברות ביותר בתל אביב־יפו שטרם יצאה אל הפועל: קירוי נתיבי איילון.
● ההתחדשות העירונית מגיעה לפריפריה. הפרויקטים ייצאו לפועל?
● תוכנית המתאר של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?
הקמת המתח"מים היא פועל יוצא של החלטת ממשלה משנת 2021, שמומשה במסגרת התוספת השלישית לחוק המטרו. חמשת המיקומים הנוספים הם במתחם סבידור בת"א, במתחם גלילות, בכפר גנים שבפתח תקווה, במתחם יוספטל בחולון ובצומת חולון.
בדוח המציג את תוכניות הבינוי האפשריות (הנקראות גם חלופות) למתח"מים בשלום ובהגנה, שהוכן על ידי חברת יער־קורין ניהול ותכנון, נכתב כי "תפיסת התכנון של המתח"מים נשענת על ההנחה כי מוקדי תחבורה מהווים מנוף משמעותי לפיתוח עירוני, ולא רק נקודות מעבר בין אמצעי תחבורה ציבורית".
הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) דנה בחלופות לשני המתח"מים, בשלום ובהגנה, ואישרה הלכה למעשה את יציאתן של שתי התוכניות לדרך, על ידי הכרזה על הכנת תוכנית וקביעת תנאים להוצאת היתרים בתחומן. מה מציעות החלופות לכל מתח"ם, ואיזו חלופה היא המומלצת?
קירוי נרחב של איילון
שתי התוכניות משתלבות ככל האפשר בתוכניות קיימות. כך, תוכנית מתח"ם השלום, סמוך למגדלי עזריאלי ולתחנת הרכבת הכבדה "השלום", משתלבת עם תוכנית לקירוי נתיבי איילון סביב גשר מוזס ועם תוכנית מתחם טרה הסמוכה.
למתח"ם השלום מוצעות שתי חלופות: האחת - יצירת "קמפוס" תחבורה ציבורית שישתרע על שטח מגשר מוזס (צפונית למגדלי עזריאלי) עד לגשר השלום, שטח שהלכה למעשה ישמש גם כקירוי של נתיבי איילון בקטע זה; השנייה - קירוי מגשר מוזס ועד לרחוב איסרליש. הקירוי המוצע בחלופה השנייה נרחב הרבה יותר, וגם נרחב משמעותית מהתוכנית הקיימת, לקירוי בגשר מוזס, המשתרעת על פני כ־22 דונם. החלופה כוללת גם יצירת גשר במקום המצב הקיים ברחוב איסרליש, ממזרח למערב, דרומית למתח"ם. בחלופה זו ייבנו שני מבנים עבור המתח"ם - במתחם חברת החשמל שממזרח למחלף השלום ובמתחם שפע טל במערב המחלף. עוד מציעה החלופה שימושים שונים כמו מסחר מלווה רחוב ומבני ציבור.
חלופה זו היא המומלצת על ידי ועדת העורכים וזו שאושרה על ידה, וגם עיריית תל אביב־יפו בחרה בה. ובכל זאת, יש לה שני חסרונות: ראשית, בשל העובדה שהקירוי של נתיבי איילון בחלופה זו הוא הנרחב יותר, זו גם החלופה היקרה יותר. שנית, מגבלה תשתיתית מקשה על חיבור האולם במתחם שפע טל למערכת המטרו המתוכננת ולרציפי הרכבת.
מתח"ם זה צפוי להשתרע על פני כ־150 דונם, ולכלול ארבע מסילות של רכבת כבדה (שלוש קיימות ואחת נמצאת בביצוע), תחנות של שני קווי מטרו (M1 ו־M2), תחנות של הקו האדום של הרכבת הקלה, תחנות אוטובוסים, שבילי הולכי רגל ושבילי אופניים. הצפי הוא לתנועה של כ־67 אלף משתמשים בשעת שיא.
במתח"ם ההגנה שבדרום העיר מוצעות שלוש חלופות - כולן משתלבות בצורה זו או אחרת עם תוכנית מתחם החרש שמקדמת העירייה, ועם התכנון להקים את "גשר המכנסיים" מדרום למחלף ההגנה. בשלושתן מוצע קירוי מסוים של נתיבי איילון, כאשר ההצעה הנרחבת ביותר (חלופה מספר 3) היא זו שנבחרה כמועדפת על ידי ועדת העורכים.
חלופה זו כוללת הקמת שתי כיכרות מרכזיות בצד הדרומי של גשר ההגנה וכיכר נוספת בצידו הצפוני, כניסה נוספת במבנה חדש אל תחנת הרכבת, הקמת גשר המכנסיים בין מזרח למערב, דרך המתח"ם, כגשר לתנועות מיקרו־מוביליטי וכהמשך לרחוב סלמה, וחיבור אל מסוף החרש ואל מתחם החרש, שכולל בין היתר מגדל בן 40 קומות לתעסוקה ובניין בן שש קומות למסחר.
על פי הדוח, "הרחבת הגשר וקירוי האיילון מאפשרים מעברים איכותיים ומרחבי ציבור מגוונים", וכן נכתב כי "חיבור גשר המכנסיים לצד הדרומי של המתח"ם ותיכנונו כגשר לתנועות רכות, מאפשר חיבור של הולכי הרגל ממערב למזרח וחיבור של שכונת התקווה ושכונת שפירא. ההרחבה הצפונית של קירוי האיילון מאפשרת חיבור נוסף בין שכונת נווה שאנן לשכונת יד אליהו".
מתח"ם ההגנה צפוי להשתרע על פני כ־100 דונם, ולכלול תחנת רכבת כבדה (זו הקיימת היום), תחנת מטרו של קו M1, תחנת הקו הסגול של הרכבת הקלה שכבר נמצא בביצוע, 18 תחנות אוטובוס, מסוף אוטובוסים עילי ותת־קרקעי, שבילי הולכי רגל ושבילי אופניים, חניון "נשק וסע" וחניון אופניים. על פי תחזיות הנוסעים לשנת 2050, כמות המשתמשים במתח"ם בשעת שיא תהיה כ־25,000.
מתי כל זה יקרה?
ההודעה של הוות"ל על הכנת התוכנית היא צעד ראשון בשלב התכנון בדרך להקמת המתח"מים בפועל. אפשר להעריך בזהירות כי שלב התכנון יימשך כמה חודשים לכל הפחות, ולאחריו שלב מתן ההיתרים והביצוע בפועל, שיימשך כמה שנים.
לעניין זה יש להוסיף את האלמנט המרכזי בסיפור: פרויקט המטרו עצמו. על אף שהעבודות החלו בשטח בשנה האחרונה, מועד ההפעלה ממשיך להידחות. לפי מסמך פנימי של נת"ע המטרו צפוי להתחיל לפעול רק בשנת 2037, במקרה הטוב. באופן טבעי, גם מימושן המלא של התוכניות למתחמי התחבורה המשולבים תלוי במימושו בפועל של פרויקט המטרו ולכן יחלוף ככל הנראה זמן רב עד שהן יושלמו בשטח.
יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר הוות"ל, הרב נתן אלנתן: "החלטת הוועדה מהווה צעד משמעותי בפיתוח רשת המתע״ן במטרופולין ת״א ומהווה תרומה משמעותית לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית".