עורכי המחקר, פרופ' דן טרנר והסטטיסטיקאית רונה לוחן / צילום: המרכז הרפואי שערי צדק
כבר למעלה מעשור שקבוצה של תרופות למחלות מעי דלקתיות נמצאת בשימוש מצומצם, לאחר שנמצא קשר בינן לבין עלייה בסיכון ללימפומה. אלא שכעת מסתבר כי ייתכן שהתרופות הללו, שיכלו להקל על חייהם של מטופלים רבים, נזנחו שלא לצורך - והואשמו בגרימת המחלה ללא עוול בכפן.
● החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?
● מכון ויצמן ואנבידיה פיתחו מודל שמנבא סוכרת 12 שנה מראש
ה"ראיה המזכה" היא מחקר שהובילו פרופ' דן טרנר, מנהל מכון גסטרו ילדים וסמנכ"ל המו"פ במרכז הרפואי שערי צדק, והסטטיסטיקאית רונה לוחן. המחקר נערך בכ-74 אלף חולים במחלות מעי דלקתיות.
טרנר מסביר: "השימוש בתרופות אימונומודולטוריות, כלומר תרופות הפועלות על מערכת החיסון, כמו אימורן או פורינטול, פחת לאורך השנים בעקבות מחקרים שהראו כי הן עלולות להעלות את שיעור התחלואה בלימפומה אצל חולי קרוהן וקוליטיס. אומנם שיעורי הלימפומה היו אבסולוטית נמוכים, אבל זו מחלה חמורה, וקשה לתת לחולה תרופה שיכולה להוביל להיווצרותה".
אלא שלדבריו, תמונת המצב הסתבכה דווקא עם התקדמות הטכנולוגיה הרפואית: "אבל אז הגיעו לשוק תרופות חדשות יותר, תרופות ביולוגיות חוסמות TNF, ופתאום התפרסמו מחקרים שהראו שגם הן קשורות ללימפומה, ואילו הקשר שנמצא לגבי התרופות הוותיקות יותר נראה שנחלש. התחלנו לחשוב שאולי יש כאן משתנה מתערב, והלימפומה בכלל קשורה לחומרת המחלה. כשפורסם מחקר שהראה קשר בין טיפול בסטרואידים לבין לימפומה, כאשר סטרואידים בכלל ניתנים כחלק מהטיפול בלימפומה, אז החשד שלנו התגבר מאוד".
למרות זאת, מדגיש טרנר כי מדובר בתופעה נדירה יחסית, המקשה על זיהוי גורמי סיכון ברורים. "לימפומה בקרב חולי קרוהן היא עדיין נדירה. כדי להבין שהיא נגרמת ממשתנה אחד ולא ממשתנה אחר, צריך לעשות ניתוח סטטיסטי שדורש כמות מאוד גדולה של מידע".
"שונה מהתפיסה המקובלת"
בשנתיים האחרונות, אנחנו רואים יותר ויותר מחקרים שלא היו יכולים להתבצע לולא בוצעה תחילה השקעה במאגרי מידע ייחודיים מאוד, וכך גם המחקר הנוכחי. מדובר במידע מפרוייקט IIRN, the epi-Israeli Inflammatory Bowel Disease (IBD) Research Nucleus (IIRN), מאגר מידע ייחודי שהוקם בתמיכה של מיליוני דולרים מקרן הלמסלי הפילנתרופית. "המאגר הזה עבר תהליכים מקיפים לטיוב המידע - למשל לוודא כי כל מי שנכנס אליו אכן אובחן נכון", אומר טרנר. על בסיס מאגר זה כבר פורסמו עשרות מאמרים, הוא מוסיף, והמאגר הישראלי נחשב לאחד המובילים בתחום זה בעולם.
אבל אפילו מאגר IIRN לא הספיק כדי להוציא לפועל את הניתוח הסטטיסטי שביקש צוות החוקרים לבצע. "ואז שמענו על האפשרות לחבר בסיסי מידע ממדינות שונות, בלי להוציא את המידע החוצה, באמצעות טכנולוגיה של חברת Rhino הישראלית. יצרנו קשר עם עמיתים ממכון קרולינסקה בשוודיה, שגם להם מאגר מוביל בתחום. בעבר אולי יכולנו להשוות ממוצעים, אבל לא להריץ על כל הנתונים יחד את המודלים המורכבים שרצינו".
התוצאות אימתו את ההשערה החדשה: לא התרופות, אלא חומרת המחלה שהכתיבה את סוג הטיפול התרופתי, היא זו שקשורה ללימפומה. "זה כל כך שונה מהתפיסה המקובלת, שגם לי לקח זמן להתרגל לזה", אומר טרנר.
"מערכת הבריאות צריכה להיערך"
המשמעות היא שבידי הרופאים קיימות כיום תרופות נוספות לטיפול בקרוהן, שנראה כי ניתן להשתמש בהן בלי חשש. מדובר בתרופות יעילות וזולות יותר מדור התרופות החדש ביותר. "ובנוסף, זה גם מראה שאנחנו צריכים לטפל בדלקת שמאפיינת קרוהן וקוליטיס, ולא רק בתסמינים - כי נראה שהדלקת עצמה היא הגורם המזיק".
זה מידע שיכול גם לטלטל מניות של חברות תרופות?
"אני לא מתיימר לומר שמחקר אחד יכול לשנות לגמרי דפוסי טיפול, אבל הוא בהחלט שם זרקור על כיוון שלא נחקר עד עכשיו, וכך המדע עובד. בשלב הזה ניתן לתכנן ניסויים פרוספקטיביים כדי לבחון את הההשפעה של הטיפולים השונים עם ההשערה הזו בראש, כדי לתקף או להפריך אותה".
טרנר מבקש לסיים עם מסר כללי בנושא מחלות מעי דלקתיות. "היום הן כבר פוקדות 0.74% מהאוכלוסיה ובעשור הקרוב, ההערכה היא כי המספר הזה יוכפל, ולכך מערכת הבריאות צריכה להיערך. אלה מחלות שדורשות המון ממערכת הבריאות, וכמו מחלות מורכבות אחרות, רמת אי השוויון בטיפול בהן גבוהה. המטופלים בפריפריה סובלים יותר, בגלל גישה פחות טובה למומחים ואפשרויות טיפול".
יש לו גם תוכניות נוספות לשימוש במאגר. "פיתחנו כלי שמאפשר עיבוד אוטומטי של תמונות הדימות של המטופלים. המטרה היא לשלב את המידע הזה בממצאים הקליניים כדי לנבא את תהליך המחלה קדימה בחולים שונים. כך, לא נצטרך לתת לכולם את התרופות הכי חזקות - הן יקרות, יש להן תועפות לוואי והן גם מחייבות התעסקות רבה. כלים כאלה יוכלו לאפשר לנו להתאים את רמת הטיפול לצורך האמיתי במבט קדימה".