מדרכה כחול לבן / צילום: עינת לברון
ישראל גועשת בימים האחרונים עקב פסיקה של בית המשפט המחוזי, לפיה אכיפת עבירות חניה בכחול לבן באמצעות מצלמות LPR אוטומטיות (License Plate Recognition) אינה חוקית. מה קבע פסק הדין, באילו קנסות מדובר, והאם מדובר בבשורה שתביא לביטול המוני של קנסות חניה? גלובס עושה סדר.
● כיכר המדינה: לא נוספו זכויות בנייה, אך הדיירים ישלמו היטל השבחה
● הפרויקט של אאורה בנתניה: ביהמ"ש קבע שהמתנגדים סרבנים, והם יפונו
מהן מצלמות LPR ומה הבעיה בהן?
מצלמות LPR כוללות מערכת לזיהוי לוחיות רישוי, ולא מעט רשויות מקומיות עושות בהן שימוש לאכיפת עבירות חניה. מצלמות אלו סורקות את המרחב הציבורי, מזהות מספרי רכב ומצליבות את הנתונים עם יישומוני תשלום על חניה.
כאשר המערכת מזהה שרכב חנה בכחול לבן ללא תשלום, נשלחת התראה לפקח שמנפיק דוח. הביקורת המרכזית כלפי שיטה זו היא הפגיעה בפרטיות. מדובר בסקירה גורפת של כלי רכב רבים ומעקב אחריהם באמצעות פריסה של מצלמות - כאשר לא מעט מהם כלל לא ביצעו עבירה.
העתירה המנהלית הוגשה על ידי חברת סייפר פלייס בע"מ, אותה ייצגו עוה"ד רונן ברק ויונתן ברק, נגד מכרז שפרסמה עיריית רמת גן להצבת מצלמות לאכיפת חניה בכחול לבן. הטענה המרכזית הייתה כי חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2018 המתיר שימוש במצלמות חל רק על עבירות שיש בהן פגיעה בסדר הציבורי או מפריעות לתנועה, כמו חניה בנתיבי תחבורה, בצמתים, בתחנת אוטובוס וכדומה, וזאת כדי לאזן את זכות הפרטיות מול האכיפה. בעתירה נטען שחניה בכחול לבן לא מפריעה לתנועה ואין לאכיפה שלה במצלמות הסמכה מפורשת. טענה זו כאמור התקבלה ועיריית רמת גן ביטלה את המכרז.
מה עושות הרשויות שאכפו חניה באמצעות המצלמות?
השופט קובי ורדי מבית המשפט לעניינים מנהליים קבע בפסק דין קצר מאוד שכיום אין הסמכה מפורשת בדין לרשויות המקומיות להשתמש במצלמות LPR לצורך אכיפת עבירות חניה בכחול לבן. המשמעות היא שקנסות שניתנו בדרך זו, גם אם החניה עצמה הייתה ללא תשלום, אינם חוקיים.
בעקבות הפסיקה, חלק מהרשויות שאכפו בעבר חניות באמצעים אלו, עצרו את הליכי האכיפה - בהן עיריית אור יהודה שמסרה כי "מאז קבלת פסק הדין הופסק השימוש במצלמות LPR", ולדבריה "הנושא נמצא בבחינה משפטית". זאת ועוד, פסק הדין הביא את עיריית נהריה, שלא אוכפת חניה בכחול לבן באמצעות מצלמות, לבטל מכרז להתקשרות לשם כך, עוד לפני שהוגשו הצעות. "בנהריה לא מתבצעת ומעולם לא התבצעה אכיפת חנייה בכחול לבן באמצעות מצלמות", נמסר מהעירייה, "ישנן מצלמות לאכיפת עבירות תנועה בלבד".
גם עיריית תל אביב התייחסה לפסיקה, ומסרה כי "בכל הנוגע לאכיפת עבירות חניה, אנו אוכפים בהתאם לדין", תוך הדגשה כי "העירייה לא אוכפת עבירות חניה בכחול לבן באמצעות מצלמות. בהתאם, פסק הדין לא משנה את המצב המשפטי בנוגע לאכיפת עבירות חניה בתל אביב־יפו".
גם עיריות באר שבע ומבשרת ציון הצהירו שאינן משתמשות בטכנולוגיה בחניות כחול לבן, בעוד שמספר רשויות הסתפקו בתשובות עמומות שהן "פועלות על פי דין". לצדן, ייתכן שעדיין יש רשויות שמשתמשות בטכנולוגיה.
על אילו קנסות פסק הדין משפיע?
פסק הדין חל כאמור על דוחות חניה בכחול לבן שהופקו באמצעות מצלמות LPR, ולכן, על פי הפסיקה דוחות חניה שכאלה אינם חוקיים. פסק הדין לא חל על דוחות שניתנו על נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית ולא על דוחות שניתנו על ידי פקח שעבר במקום, גם אם הוא צילם את הרכב.
כמו כן, בית המשפט לא הכריע בנוגע לדוחות שהופקו באמצעות מצלמה לגבי עבירות חניה באדום לבן, בצמתים ובחניונים, כי העתירה לא הייתה בנושא. למרות זאת, בהערת אגב, בית המשפט הסכים עם עמדת המדינה שלא ניתן לתת דוחות אלו ללא הסמכה מפורשת לשימוש במצלמות LPR וכי חוזר המנכ"ל דיבר על מצלמות רגילות ולא LPR. בנושא זה ישנו סימן שאלה משפטי.
מה לעשות אם קיבלתם קנס באמצעות המצלמות?
למרות הפסיקה, אין ביטול אוטומטי של קנסות. אזרח שקיבל דוח חניה בכחול לבן באמצעות מצלמות LPR יכול לבחור בכמה מסלולים. אם הקנס טרם שולם, ניתן להגיש בקשה לביטול הדוח או בקשה להישפט, בטענה שהאכיפה נעשתה ללא סמכות חוקית. אם הקנס כבר שולם, ניתן להגיש תביעה להשבה פרטנית, למשל בתביעות קטנות.
אמנם מדובר בפסק דין מחוזי ולא של בית המשפט העליון, כך שבתי משפט מחוזיים אחרים אינם מחויבים לו, אך לערכאות נמוכות כמו בית המשפט לתביעות קטנות או בית משפט לתעבורה שבו ביקש אזרח להישפט, עשוי להיות משקל מנחה. עם זאת, הערכה של גורמים בשוק שאנחנו לא צפויים לראות גל תביעות בנושא כי מדובר בדוחות בסכומים נמוכים יחסית והמאמץ אינו תמיד משתלם.
האם אפשר להגיש תובענה ייצוגית נגד העירייה?
בתווך הזה נכנס כלי התובענות הייצוגיות, שמטרתו לאגד סכומים קטנים שאין תמריץ לתבוע עצמאית, לסכום מצטבר גבוה. הרשויות המקומיות בישראל מכניסות מדי שנה מיליוני שקלים מקנסות חניה כשהשיאנית היא ת"א, עם 287 מיליון שקל ב־2025. עריית ירושלים הכניסה 95 מיליון שקל, ובכפר סבא ההכנסות עמדו על 11 מיליון שקל. כך שייתכן שהדוחות הלא חוקיים מגיעים יחד לסכום מכובד. למרות זאת, גורמים בענף מסבירים שבשלב זה עורכי הדין לא יעוטו להגיש תביעה ייצוגית בעניין. ראשית, ספק אם מדובר ב"גבייה שלא כדין" כהגדרתה בחוק, שכן העבירה בוצעה והשאלה היא לגבי הדרך שבה תועדה. בנוסף, לרשויות עומדת האפשרות להודיע על חדילה מאכיפה זו בעתיד, ובכך תחסום גם תביעות לעבר.
מה יקרה עכשיו והאם הפסיקה היא סופית?
לא הוגש ערעור על פסק הדין, וניתן לפתור את הבעיה באמצעות אסדרה והסמכה מפורשת להפעיל את המצלמות גם בכחול לבן. צעד שהעיריות ירצו בו ככל הנראה. ואולם, יש מי שסבורים שהמדינה לא תקדם אסדרה שכזאת לאור הפגיעה הגדולה מדי בפרטיות, וכי אפשר לאכוף ולייצר הרתעה באמצעות פקחים.