עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: שלומי יוסף
רשות שוק ההון מעלה הילוך באכיפה: ב־2025 זינק ההיקף הכולל של הקנסות שהטילה הרשות בראשותו של עמית גל - פי כ־3.5 בהשוואה ל־2024. כך, הסכום המצטבר של הקנסות שהוטלו בשנה האחרונה הגיע ליותר מ־11 מיליון שקל, לעומת כ־3 מיליון שקל בלבד אשתקד.
● תגביר אכיפה? רשות שוק ההון מבקשת תוספת של 30% לתקציבה
● הקלות לישראליות ורפורמה בדיווחים: יו"ר ה־SEC אותת מתל אביב על שינוי כיוון
הקנסות ב־2025 הוטלו בסיומם של 43 הליכים שניהלה הרשות מול גופים בשוק ההון, זאת בהשוואה ל־11 הליכים בלבד שנוהלו בשנה שקדמה לה. למרות שלא מדובר במספרים גדולים מבחינה אבסולוטית, הם מלמדים על שינוי כיוון ועל עליית הילוך באכיפה.
למעשה, הזינוק בענישה כלפי הגופים בשוק ההון ניכר גם בהשוואה לשנים הראשונות לכהונתו של גל, אשר שימש תחילה כממלא־מקום הממונה, החל מ־2022, ובהמשך כממונה הקבוע החל מ־2024.
כך, ב־2022 הסתכם היקף הקנסות ב־4.6 מיליון שקל, והם הוטלו במסגרת שישה הליכים בלבד. ב־2023 אומנם האמיר סכום הקנסות ל־11 מיליון שקל ב־17 הליכים, אך יותר מ־7 מיליון שקל מתוך הסכום הזה הוטלו על חברה אחת - "גלאי הכסף" - בפרשה שהתגלגלה לכתבי אישום פליליים. זאת כאשר התברר כי החברה פעלה ללא רישיון כדי לפדות כספי פנסיה של לקוחות.
2 מיליון שקל נוספים הוטלו באותה שנה על חברת סלייס, אשר בהמשך התברר כי 850 מיליון שקל מכספי המשקיעים בקופות הגמל שלה בניהול אישי (IRA) נוידו ל"קרנות אדומות" של נכסים אלטרנטיביים בחו"ל, ונעלמו. מכאן שללא שני האירועים החריגים הללו, הסתכמו הקנסות ב־2023 בכ־2 מיליון שקל בלבד.
מאבק בהלבנת הון
מתוך הקנסות שהוטלו ב־2025, רוב הסכום - 7.5 מיליון שקל - הוטל על גופים שפעלו ללא רישיון. אלה כללו סוכני ביטוח ונותני שירותים פיננסיים, לרבות חברות אשראי, המרת מטבע חוץ (צ'יינג'ים) וניכיון צ'קים.
לצד זאת, רוב הליכי האכיפה (30) התקיימו בנוגע לגופים שנחשדו בעבירות של הלבנת הון, כלומר סביב שימוש בהון שחור. הקנסות בתחום הסתכמו ב־1.2 מיליון שקל.
עוד הוטלו קנסות על חברות ביטוח שפרסמו תשואות בניגוד לכללים ובמטרה לפתות לקוחות. ברשות מזהים תחרות עזה בין המוסדיים סביב השגת תשואות, המובילה להפרת כללי השיווק בתחום. משכך, בשנה החולפת הוטלו קנסות בסכום כולל של 250 אלף שקל.
קנסות נוספים הוטלו על סוכני ביטוח (240 אלף שקל), אשר לגביהם מזהים ברשות תופעות של הטעיית לקוחות וגביית עמלות בניגוד לחוק. תלונות שהגיעו דרך פניות הציבור הובילו לקנסות בגובה של 225 אלף שקל, ובנושאים אחרים הוטלו עיצומים בהיקף מצטבר של 1.4 מיליון שקל.
העלייה באכיפה בשנה שזה עתה הסתיימה התאפשרה באמצעות תיעדוף משאבים פנימי שביצעה הרשות לטובת הנושא. היא מבטאת את המדיניות שמוביל גל להידוק הפיקוח על כ־3 טריליון שקל בנכסי ציבור. אלה מנוהלים על־ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות, במוצרים דוגמת קופות גמל וקרנות פנסיה, הממשיכות לגדול מדי שנה לנוכח ההפרשות לחיסכון הנדרשות מכל העובדים במשק, בהתאם לחוק פנסיה חובה. כאמור, הרשות מפקחת גם על סוכני הביטוח, חברות האשראי החוץ־בנקאי ונותני השירותים הפיננסיים.
בשנה האחרונה רשות שוק ההון מתמודדת עם ביקורת על כך שלא מנעה בזמן אמת את הכשלים בסלייס. אם כי הרשות מקפידה להבהיר כי בלמה את ניוד כספי העמיתים בחברה מיד כאשר נודע לה על המתחולל. נראה אפוא כי העלאת ההילוך באכיפה נועדה, בין היתר, להעביר את המסר ולפיו הרשות מבקשת להחמיר עם גופים המפירים את החוק ופוגעים בציבור.
מוקדם יותר החודש הטילה הרשות קנס בגובה 2.3 מיליון שקל על אלמוג פתרונות פיננסיים, גוף שפעל ללא רישיון כדי להציע ללקוחות משיכה מוקדמת של כספי פנסיה; ובאוגוסט האחרון הטילה קנס בגובה 5.5 מיליון שקל על י.פ פיננסים, גוף שפעל באופן דומה.
בדצמבר הטילה הרשות קנסות על חברות הביטוח הפניקס וביטוח ישיר, אחרי ששתי החברות לא העבירו לה את מלוא המידע שביקשה בנושא הפרמיות שהן גובות על ביטוחי רכב. כל אחת מהחברות נקנסה ב־125 אלף שקל.
לפי דוח פניות הציבור שפרסמה הרשות, ב־2024 נרשמה עלייה של 10% בפניות הציבור אליה, ואלה התמקדו בתלונות נגד חברות ביטוח. בעקבות התערבות הרשות מול החברות הוחזרו למבוטחים כ־20 מיליון שקל.
דרישה להגדלת תקציב
על אף הגברת האכיפה, רשות שוק ההון סובלת לאורך שנים ממעמד של רגולטור חלש - בראש ובראשונה לנוכח התקציב הנמוך שלה בהשוואה לרגולטורים פיננסיים אחרים. תקציבה הנוכחי של הרשות עומד על 154 מיליון שקל, בעוד שרשות ניירות ערך נהנית מתקציב של 230 מיליון שקל, ובנק ישראל מ־1.3 מיליארד שקל.
הפער ניכר גם בצד ההכנסות: האגרות שגובה רשות שוק ההון מהגופים שעליהם היא מפקחת מסתכמות ב־20 מיליון שקל בשנה, בהשוואה ל־200 מיליון שקל שמכניסה רשות ניירות ערך מאגרות בשנה. יוזמת האוצר להגדלת האגרות עבור רשות שוק ההון ל־100 מיליון שקל טרם יושמה.
על רקע זה, הזינוק באכיפה משמש גם כהצהרת כוונות מצד רשות שוק ההון. באחרונה דרש גל מהאוצר להגדיל את תקציב הרשות ב־2026 ב־28 מיליון שקל, המהווים לא פחות מ־30% מתקציבה הנוכחי (לא כולל עלויות כוח־אדם). זאת לשם ביקורות ואכיפה, מאבק בהון השחור, הסברה ועוד.
דומה אפוא כי הרשות מבקשת להמשיך ולתגבר את פעילות האכיפה בדרך להטלת קנסות נוספים.