מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ. פרסום ברשת איקס, 14.01.26 / צילום: איל יצהר
מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ יצאה בקמפיין נגד ממשלה שתתבסס על מפלגת רע"ם. מה הבעיה ברע"ם, איתה כחול לבן ישבה בקואליציה בזמן הממשלה הקודמת? "בממשלת השינוי, אפילו מלגות לימודים ללוחמים שלנו (לפיד) לא הצליח להעביר בגלל רע"ם", פורסם בחשבון הרשמי של כחול לבן ברשתות החברתיות. האם זה נכון?
● ברקת צודק: הפטור ממע"מ ליבוא מנוגד למגמה בעולם
● ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות חיים. איזו תמונה הם חושפים?
נתחיל מהסוף: בזמן מה שמכונה "ממשלת השינוי", כלומר ממשלת בנט־לפיד (יוני 2021 עד דצמבר 2022), דווקא כן אושרו מלגות ללימודים ללוחמים. כלומר, כבר מהפרט הזה אפשר להבין שטענת כחול לבן שגויה. מדובר בחוק "מדים ללימודים" - או בשמו הרשמי: בתיקון 24 לחוק קליטת חיילים משוחררים - שמזכה חיילים קרביים משוחררים במימון מטעם המדינה בסכום של 75% משכר לימוד שנתי. התיקון עבר בכנסת בקריאה שלישית ב־24 במאי 2022.
אז המלגות כן עברו, אבל האם רע"ם ניסתה לטרפד את זה? ננסה לרענן את הזיכרון. ממשלת בנט־לפיד זכתה מראש לתמיכה של 61 ח"כים. בתחילת אפריל 2022, יו"ר הקואליציה דאז עידית סילמן הודיעה על פרישתה מהקואליציה - מה שהעמיד את הקואליציה על 60 ח"כים בלבד (ולמספר ימים אף על 59 ח"כים, בזמן פרישתה קצרת הימים של ח"כ גידא רינאוי־זועבי). מאותה נקודה לממשלה לא היה רוב בכנסת.
המשמעות: באותו שלב, כל חקיקה שהממשלה רצתה להעביר, נדרשה לקבל גם תמיכה מצד האופוזיציה - ללא תלות בשאלת התמיכה של רע"ם. כלומר, גם תמיכה של רע"ם לא הייתה מספיקה לאישור החוק.
לכן, נדרשו בקואליציה לפנות לשיתוף־פעולה עם האופוזיציה, אולם במפלגת הליכוד מחו על כך שההצעה מעמידה מימון חלקי של שכר הלימוד, ולא מימון מלא. לבסוף הושגה פשרה בין הצדדים: העלאת רף המימון מ־66% משכר הלימוד כפי שהוצע בהתחלה ל־75% ממנו, והחוק אושר בקריאה שלישית ברוב של 55 תומכים מול 6 מתנגדים.
ואיך התנהלה רע"ם לאורך כל הדרך? הדיווחים בתקשורת מהימים שלפני ההצבעה לא היו תמימי דעים: לפי חלקם, מנסור עבאס התחייב לתמוך בהצבעה, אך אין ודאות לגבי יתר חברי סיעתו; אחרים סיפרו כי ברע"ם הסכימו לתמוך בהצעת החוק, אך הציבו כתנאי את תמיכתה של רינאוי־זועבי. לפני מספר ימים, בתוכנית "פגוש את העיתונות", יו"ר רע"ם מנסור עבאס נתן את גרסתו: "בקשר ל'ממדים ללימודים' - אנחנו לא התנגדנו, היו לנו דרישות אחרות וסיכמנו את זה, אבל הם בסופו של דבר העדיפו לפנות לליכוד".
כך או כך, עולה מהדיווחים שרע"ם לא הביעה התנגדות לחוק, ובוודאי לא הטילה וטו. בסופו של דבר, רע"ם לא נכחו בהצבעה בכנסת. לפי דיווחים בתקשורת, זאת משום שברע"ם הבינו שלהצבעה יש רוב והיא תעבור גם בלעדיהם, ולכן הם החליטו לא להגיע להצבעה.
ממפלגת כחול לבן נמסר: "להלן עדכון ממחלקת העובדות:
1. חוק ממדים ללימודים ביוזמת שר הביטחון דאז בני גנץ (מאי 22) ביקש להביא לאישור מליאת הכנסת מימון על סך 66% בכפוף לעמדת גורמי המקצוע.
2. מאזן הכוחות בכנסת עמד אז על 61:59.
3. היה ברור שלולא תמיכת המפלגות הערביות - החוק צפוי ליפול! (גם הימנעותן לא עזרה).
4. לאחר שלא נמצא הרוב הדרוש הופעל לחץ על הליכוד שהסכימו בסוף לקבל פשרה על מימון בסך 75%.
5. החוק עבר ברוב של 55:6 - בתמיכת המפלגות הציוניות ובהתנגדות חד"ש תע"ל, בהמנעות רעמ.
6. לסיכום - כמו בחוקים אחרים ביטחוניים כמו חוק חומרי נפץ ותקנות יו"ש, כל חקיקה ביטחונית היתה בעייתית להעברה בלשון המעטה בממשלת השינוי בגלל ההישענות על רע"מ וחלקים במרצ. זו ההוכחה שממשלה צרה לא תוכל להחזיק מול האתגרים הביטחוניים הגדולים שלפתחנו אחרי ה־7 באוקטובר".
השורה התחתונה: דברי כחול לבן לא נכונים. מימון הלימודים ללוחמים אושר בתקופת ממשלת בנט־לפיד. בהצבעה נדרשה תמיכת האופוזיציה דאז משום שהקואליציה מנתה אז 60 ח"כים בלבד.
תחקיר: אורי רוזן