אילו הרגלים קטנים עושים הבדל בבריאות שלנו? / צילום: Shutterstock
האם שינוי קל אחד באורח החיים, שלא יחייב אתכם להשקיע אפילו לא דקה נוספת של זמן ביום, יכול להפחית את הסיכון שלכם לתמותה מוקדמת ב־25%? זה בדיוק מה שמנסה לגלות המחקר החדש של פרופ' יונתן רבינוביץ' מאוניברסיטת בר אילן. הוא לא יבצע בכם עריכה גנטית, יזריק תאי גזע או יחליף את דמכם בדם של אדם אחר. ההתמחות שלו היא עלות־תועלות, כלומר התערבויות קטנות שמשיגות תוצאות גדולות.
● אחרי שנים שבהן חשבו שהתרופה גורמת לסרטן - זו הסיבה האמיתית
● מכון ויצמן ואנבידיה פיתחו מודל שמנבא סוכרת 12 שנה מראש
● ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?
לפני כחמש שנים הוא הקים באוניברסיטה מעבדה לחקר הבריאות ואיכות החיים כדי לגלות אילו שינויים קטנים שאנשים יכולים לעשות בחיי היומיום שלהם הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על בריאותם. כיום, עובדים במעבדה 10 חוקרים, וכבר יוצאות ממנה תובנות.
"אנחנו קוראים לשינויים הקטנים האלה 'שפצורים קטנים לחיי היומיום'", אומר רבינוביץ'. "אנחנו מתרכזים במה שנגיש לכל אחד".
אנשים לא יודעים שהם מיובשים
המעבדה התמקדה עד כה בשלושה תחומים: שתייה, שינה והליכה.
האם נותר עוד מה לחקור בנושא השתייה? מתברר שכן. "במחקר שערכנו עם NIH (מכון הבריאות הלאומי בארה"ב - ג"ו), התבססנו על נתונים אנונימיים מ־500 אלף אנשים, מבוטחי קופת חולים. מתוך בדיקות הדם שהם נתנו, מכל מיני סיבות, הבנו שיותר מ־50% אינם שותים מספיק וקישרנו זאת להשפעה ארוכת טווח על הבריאות.
"אפילו רמת התייבשות קלה הייתה בעלת השפעה שלילית. אנשים במצב הזה מרגישים בסדר גמור. הם לא יודעים שהם במצב של התייבשות, ובדיקות הדם שלהם נחשבות בטווח הנורמה. איש לא יאמר להם דבר.
"ערכנו ניתוח סטטיסטי מורכב והראינו שמיעוט שתייה בגיל מסוים מגביר את הסיכון לתחלואה גם 20 שנים בעתיד, בין היתר תחלואת לב ולחץ דם גבוה. לאחרונה ערכנו מחקר נוסף, שקישר את השתייה לקשב ולקוגניציה".
כמה צריך לשתות כדי להימנע מהגורל הזה?
"זו שאלה טובה והתשובה היא עתיקה - לפי הצבע של השתן. אם הוא צהוב, לא שתיתם מספיק. עם הוא שקוף, אתם בכיוון הנכון".
בכוונה אין ממליצים על מספר כוסות או ליטרים מסוים, "כי יש הבדל בין חורף או קיץ, אם מתעמלים או לא, ואם אוכלים מזון עתיר נוזלים".
כעת, חוקרים במכון איך לעזור לאנשים לשתות יותר. "המפתח הוא מודעות, ואין כנראה המלצה אחת שעוזרת לכולם. יש מי שעוזר ללו ללכת כל היום עם בקבוק מים. למישהו אחר עוזר לשתות שתי כוסות דבר ראשון בבוקר, לפני הקפה. ואדם אחר ישאל איפה יש ברזייה בכל מקום שאליו הוא מגיע. הרעיון העיקרי הוא לפתח הרגלים".
הקשר בין שינה לאקנה בקרב מתבגרים
הנושא השני שסימן המכון הוא שינה. סקרי הלמ"ס מ־2017 ומ־2023 הצביעו על מחסור שינה חמור מאוד בישראל, ובמלחמה הבעיה החריפה. "הקמנו מיזם ארצי שנקרא 'שינה טובה יותר לעתיד טוב יותר', ופיתחנו על סמך כל הידע המדעי שהצלחנו למצוא אוסף של טיפים לשינה מיטבית".
אחד הסיכונים הפחות מוכרים שזיהו החוקרים הוא המעבר לשעון קיץ. "מספיק הפסד השעה הזה כדי להעלות למשך כמה שבועות אחר כך את הסיכון להתקפי לב, לתמותה ולתאונות דרכים".
מפחיד. מה אפשר לעשות?
"אנחנו מציעים לישון אפילו רבע שעה יותר. גם זה עוזר".
רבינוביץ' מוסיף ומציין שהשינה האיכותית ביותר מתרחשת בסוף הלילה. "לכן אנשים משלמים את המחיר הכי גדול על קימה ביקיצה לא טבעית, או על התעוררות במהלך הלילה. ה'נודניק' הוא אויב השינה הגדול ביותר. אנחנו מאבדים דווקא את רצף השינה האחרון, בלי להרוויח שעות ערות".
רבינוביץ' מספר שבמעבדה הם מגייסים כל הזמן שותפים נוספים, למשל תנועות הנוער, כדי לעודד שינה בריאה.
"אנחנו מפתחים פעילויות שמתאימות לכל תנועה, כי שינה חשובה מאוד בהתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של בני הנוער. המסרים שלנו מכוונים לחיובי, כי להפחיד לא מועיל. אנחנו אומרים להם ששינה חשובה לפיתוח הגוף, שאתלטים אמיתיים מאוד מחשיבים שינה, וגם שתצליחו יותר במבחנים, וכנראה תאכלו פחות ג'אנק. ועור הפנים ישתפר - זה נכון! שינה נכונה מפחיתה את רמות האקנה".
הדגש שלכם על צעדים פשוטים מאפשר לכם להשיג שינויים משמעותיים?
"אלה נושאים פשוטים אך הם לא מטופלים מספיק. אני בן 67 ולאחרונה קופות החולים משקיעות בי יותר. הן שואלות אותי הרבה שאלות אבל אף פעם לא שאלו אותי לא כמה אני שותה, ולא איך אני ישן".
ללכת ועדיין להגיע יותר מהר
למחקר השלישי שהמעבדה חוקרת, בתחום ההליכה, הגיע רבינוביץ' דרך הבן שלו. "כשהוא היה בטירונות התפתחה אצלו בעיה ראומטולוגית. היה לו קשה ללכת והוא סבל מכאבים, אבל ידע שקצת הליכה יכולה לעזור לו להתאושש. הוא התחיל קורס בתכנות, ולשם כך היה צריך לנסוע מרעננה לדרום תל אביב באוטובוסים. הוא אמר, אולי אם אמיר חלק מהנסיעה בהליכה לאוטובוס רחוק יותר אבל יעיל יותר, אגיע דווקא מהר יותר. אני אמרתי, בטח אפשר לבקש מסלול כזה מאפליקציית הניווט, אבל ראינו שאין אפשרות כזאת.
"אז החלטנו לעשות מחקר בנושא. גייסנו מתנדבים מהאוניברסיטה, תכנתנו את הפונקציה הזאת לתוך אפליקציית הניווט, ועשינו סימולציות לגבי המסלול של כל אחד - אם אתה מגדיר שאתה מוכן ללכת יותר, האם תוכל להוסיף הליכה ולהגיע מהר יותר?
"הוספנו גם אפשרות להמיר זמן המתנה בהליכה לתחנה קודמת, וכך להגדיל את הסיכויים למצוא מקום לשבת.
"התוצאה הייתה כפי שחשדנו. אפשר להוסיף הליכה משמעותית, כתשע דקות הליכה לכיוון, בלי להאריך את הזמן או עם הארכה זניחה בזמן.
"תשע דקות לכיוון זה אומר כ־18 דקות הליכה נוספות ביום. אם אתם לא הולכים באופן קבוע, היא יכולה להפחית ב־25% את הסיכון לתמותה מוקדמת".
המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת BMC Public Health. מה יהיה המחקר הבא? רבינוביץ' עדיין לא הגדיר אותו, אבל הטיפול בבדידות הוא אחת האופציות.