גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל־20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס
רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

"אנחנו מעריכים שהגבייה מכוח חוק הרווחים הבלתי מחולקים תהיה לפחות פי שניים מהתחזית המקורית. תחזית זו עמדה על 5 מיליארד שקל מכוח הוראות החקיקה, ועל עוד 5 מיליארד שקל מניצול הוראת השעה שאפשרה פירוק חברות או העברת נכסים עד תום שנת 2025. מדובר אפוא בבין 15 ל-20 מיליארד שקל גביית מס בגין שנת 2025" - כך חשף היום לראשונה מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', בכנס מסים שקיים ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין.

ההערכות החדשות הללו של רשות המסים מדברות על גבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה.

כמה שווה הטבת המס על קרנות ההשתלמות?
רשות המסים נגד האחים נאוי: טוענת לאי־דיווח על הכנסות של כ־180 מיליון שקל

אהרונוביץ' התייחס לדברים במסגרת סקירת הכנסות המדינה ממסים בשנת 2025, אשר שברה את כל התחזיות, לאחר שהגיעה לכ־509 מיליארד שקל - 108% מעל יעד הגבייה המקורי ו-101% מעל יעד הגבייה המעודכן. "חלק מההכנסות הללו כאמור מיוחסות לנושא של הרווחים הכלואים, תיקון חקיקה שהביא גם לגידול בחלוקת הדיבידנדים בסוף 2024, שהתבטאה במס בינואר-פברואר 2025 (גביית המס בינואר 2025 הגיעה ל-9 מיליארד שקל, סכום השקול לגביית מס שנתית, א' ל' ו')".

"הגדילו משכורות"

אהרונוביץ' הוסיף כי "כמובן שבעקבות החקיקה ראינו גידול בתשלומי משכורות ומשיכת משכורות על ידי בעלי חברות, מה שנקרא קטנים, כאלה המכונים חברות ארנק", אמר אהרונוביץ'. הוא הוסיף כי "בעלי החברות הללו היו לוקחים משכורת מסוימת, ומשאירים את שאר הכסף בתוך החברה, ולפעמים היו מושכים דיבידנד ולפעמים לא. מהרגע שחוקקו את רפורמת הרווחים הכלואים, ותיקנו את סעיף 62 לפקודת מס הכנסה, כמובן שחלקם הגדילו משיכת משכורות. זה הגדיל את ההכנסות, שאנחנו מעריכים שיגיעו ל-15 עד 20 מיליארד שקל".

לגלובס נודע כי בשנת 2025 כבר נגבו בפועל 17.5 מיליארד שקל בגין חלוקות דיבידנדים שבוצעו במהלך השנה בעקבות החקיקה, אך ההערכות להגעה לכ־20 מיליארד מבוססות על נתונים המעידים כי עד סוף ינואר צפויים להיכנס לקופת המדינה כמה מיליארדים נוספים, בגין מיסוי דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2025 אך המס בגינם נגבה בינואר, וכן בגין ניצול הוראת השעה המאפשרת לחברות לצאת מגבולות החוק בדחיית מס.

רפורמת הרווחים הכלואים גובשה לקראת תקציב 2025 במקביל לניסיונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון לקדם מבצע שיאפשר לחברות לחלק דיבידנדים במס מופחת. הרפורמה התבססה על מהלך הפוך: צמצום היכולת של החברות לצבור רווחים כלואים באמצעות מיסוי גבוה יותר על אי-חלוקתם. רבים במשק תמכו דווקא ביוזמה של שמחון, ובהם גם הלשכות המקצועיות, ששלחו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכתבי דרישה כי יבטל את הרפורמה המתוכננת, ויכריז על מבצע "דיבידנד מוטב", חדש.

המבצע האמור הכניס מיליארדים לקופת המדינה במספר הזדמנויות שבהן נזקקה לכסף מהיר: הנוהל הראשון פורסם בשנת 2012, ובמסגרתו "הופשרו" כ־60 מיליארד שקל רווחים כלואים על ידי 204 חברות, ושולם בגינם מס בסכום של כ־4.3 מיליארד שקל. הנוהל השני פורסם ב-2017, והוביל לגביית מס חד־פעמית של כ־18.4 מיליארד שקל.

עדיף מ"דיבידנד מוטב"

ברשות המסים רואים בנתוני ההכנסות מהרפורמה הוכחה לעמדתם כי הרפורמה הייתה עדיפה על פני פרסום מבצע "דיבידנד מוטב". ראש מטה מנהל רשות המסים, רו"ח כארים כנאען, שהשתתף אף הוא בכנס חיפה, התייחס לכך ואמר כי "כשבוחנים את הנתונים בהשוואה לשנת 2017, שם הייתה הוראת שעה שנתנה הקלה בשיעורי המס (דיבידנד מוטב, א' ל' ו'), כבר גבינו 5 מיליארד שקל יותר ממה שגבינו אז".

רפורמת הרווחים הכלואים, שנכנסה לתוקף בינואר 2025, מחייבת, בין היתר, את חלוקת הרווחים הצבורים בחברות שהגיעו לסף מסוים ואת תשלום המס על הדיבידנד, או תשלום מס "קנס-מס" בגובה 2%. במסגרת הרפורמה נקבע עוד כי בעלי שליטה בחברות ארנק ישלמו מס שולי על רווחים לא מחולקים העולים על 25% מהמחזור, בחברות שמחזורן עד 30 מיליון שקל.

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

המס לא יחול על חברות תעשייה, בנייה או כאלה הנהנות מהטבות חוק עידוד השקעות הון, ויוטל רק אם הרווחים עולים על 750 אלף שקל. חברות החזקה יוכלו לבחור בין מס של 2% על רווחים מושקעים במניות או נדל"ן לחלוקת 6% מהרווחים לפחות, 5% ב־2025 ותשלום מס דיבידנד.

בחלוף שנה מאז כניסתה לתוקף, מגדירים ברשות את הרפורמה כ"הצלחה", עם נתוני גבייה ששוברים את כל התחזיות כאמור. במקביל, מציינים ברשות, בעלי חברות ארנק רבים (חברות שהכנסותיהן נובעות בעיקר מפעילותו האישית של בעל המניות), בחרו לנצל את ההטבה שהוענקה להם במסגרת הוראת השעה המאפשרת להם פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה.

"ניתן היה להגיש בקשה להעברת הנכס עד 30 בנובמבר 2025 ובמסלול הפירוק היה אפשר עד 31 בדצמבר 2025. כנראה שנגיע ל-4,000 בקשות, שזה כ־10,000 בעלי מניות שבחרו להשתמש בהוראת השעה. זה אומר שנעמוד ביעד הגבייה של 5 מיליארד שקל שצפינו שנגבה מההטבה".

הרפורמה לוותה בביקורת חריפה ובהתנגדות מצד המשק והלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס - אשר טענו כי מדובר בשינוי שיטת מיסוי חברות ובהתערבות קיצונית בשיקולים העסקיים של החברות במשק. לדברי כנעאן, המציאות הוכיחה כי הרפורמה לא הביאה לפגיעה בחברות. "בסוף החקיקה חלה על קבוצה מאוד מסוימת, של כ־20 אלף חברות, וכבר אמרנו בוועדת הכספים בשלבי החקיקה כי ברמת המאקרו אנחנו לא נראה שום שינוי, ולדעתי הוכחנו את זה", אמר כנעאן.

"לא תורה מסיני"

עם זאת, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', שדיבר אף הוא בפאנל, ציין כי השפעות החוק ייבחנו בטווח הרחוק. מה יקרה ברמת המאקרו אנחנו עוד לא יודעים", אמר מנהל רשות המסים, וציין כי "בקרב החברות הגדולות ההשפעה היא לא קרדינלית, אבל בנושא של החברות הקטנות, אני מודה שלא הצלחנו בדיוק להבחין עד הסוף בין חברות קטנות, שהן באמת יצרניות, ובין חברות שהן מה שנקרא חברות ארנק. לכן, אין ספק שזה מסוג החקיקות שצריך לבחון אותן שוב כבר השנה וגם בעוד שנתיים, ולראות באמת מה ההשפעות שלהן ולוודא שלא יהיה קיטון בהשקעות במשק".

אהרונוביץ' הוסיף בנוגע לביקורת כי "יש פה הרבה הפחדות לגבי ההשפעות של החוק, ורוב ההפחדות לא נכונות והן לא יתממשו, אבל בהחלט צריך לבחון את החוק כל העת ואין ספק שחקיקה כזאת גם תצטרך דיוקים.

"אנחנו לא אומרים שזו חקיקה שהיא התורה למשה מסיני וזהו, ואין בלתה. יהיה צורך לדייק ולבחון את זה גם ולראות שזה באמת לא פוגע בצמיחה במשק. אנחנו מודים בזה".

אהרונוביץ' התייחס גם לצפי גביית המס בשנה הקרובה. "ב-2026 אנחנו אמורים לגבות קרוב ל-550 מיליארד שקל, מתוך זה 10 מיליארד בערך צריכים להיכנס כחלק מעסקת וויז, שזו הכנסה חד-פעמית שאני פחות סופר אותה, ולכן אנחנו אמורים להביא באזור 540 מיליארד שקל נטו.

"התקווה היא שבעזרת השם תהיה צמיחה, ובאמת אנחנו צופים צמיחה יפה לכלכלה הישראלית בשנת 2026, וצמיחה מביאה כמובן לגידול בגביית המסים", הוסיף אהרונוביץ' בכנס, שנערך על ידי יו"ר ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, עו"ד שאדי סרוג'י, חברת ועדת המסים של המחוז, עו"ד אתי לוסקי ועו"ד מימון טולדנו.

עוד כתבות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום