גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

שני פסקי דין שפורסמו בתוך שבוע מאז אושר התיקון לביטול הלכת אפרופים, מסמנים כיוון אפשרי לגבי הדרך שבה בתי משפט עשויים לפרש חוזים בעידן החוק החדש.

בתחילת החודש הכנסת אישרה את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול־הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים. במשך שנים פעל שר המשפטים יריב לוין לבטל את הלכה זו שפסק בית המשפט העליון ב־1995 והפכה שם נרדף לאקטיביזם.

הלכה זו קבעה כי בית המשפט יוכל לפרש חוזה באופן תכליתי לפי הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים - גם אם הפרשנות עומדת בסתירה ללשון החוזה או נועדה להשלים חוסרים בכתוב בו.

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים
דעה | גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים
דעה | התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

כעת החוק קובע, בין יתר, דברים אחרים - ברירת מחדל בחוזים עסקיים בהינתן שהצדדים לא הסכימו ביניהם על אופן פרשנות החוזה, היא שהחוזים יפורשו על־פי לשונם; אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות החוזה.

עוד לפני שאושר, החוק כבר זכה לתמיכה בקרב משפטנים שמרנים. מנגד, משפטנים אחרים סברו כי לא נכון לקבוע שהלכת אפרופים בוטלה - כי החוק פשוט מעגן את הדיוקים שנקבעו בפסיקה, בנוגע ליישום ההלכה. לצד זאת, יש מי שסבורים כי הצעת החוק דווקא הלכה צעד אחד רחוק מדי, כאשר ביטלה לחלוטין את האפשרות לגשת לנסיבות.

בינתיים, אף שהתיקון לחוק חל רק על חוזים שניתנו לאחר תיקונו - אפשר למצוא סימנים לפרשנות חוזים ברוח החוק ובית משפט שנוטה להיצמד ללשון החוק. זאת כאמור בעניין חוזים שנכרתו טרם התיקון.

פרשנות מנוגדת לדין

ביום חמישי האחרון, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה שהגישו אלון רבוע כחול ודור אלון חברת־הבת שלה נגד חברת כאל. בית המשפט נדרש להכריע בפרשנות סעיף בחוזה בין הצדדים: האם לנקוט פרשנות לשונית ולפטור את כאל מתשלום תמורה נוספת - או לנקוט פרשנות תכליתית באמצעות בחינת הנסיבות, והבנתו של הסעיף על רקע סעיף אחר בהסכם ולהורות על תשלום.

בית המשפט בחר בלשון החוזה וקבע כי בתי המשפט צריכים להימנע במודע מהתערבות בהסכמים ברורים ומפורשים בין צדדים עסקיים.

התביעה הוגשה בגין הפרת יסודית של חוזה למכירת חברת דיינרס לחברת כאל, ועל כך שכאל לא שילמה לאלון רבוע כחול 20 מיליון שקל נוספים עבור המכירה. התביעה נגעה לסעיף במסגרת ההסכם, שקבע כי אלון רבוע כחול תהיה זכאית לקבלת התמורה המדוברת, מעבר לסכום המוסכם ששולם על־ידי כאל בסך 130 מיליון שקל. זאת בהתקיימות מספר תנאים מצטברים, כשאחד מהם היה שלא יוגש צו להקפאת הליכים נגד רשת המזון מגה שנקלעה לקשיים ובסופם נמכרה ליינות ביתן. בקשה אשר הוגשה ולא בוטלה בתוך 60 ימים.

כאל, אותה ייצגו עורכי הדין תומר בר־נתן, ברק טל, מילי סמעון ורותם לשם ממשרד ארנון, תדמור־לוי, טענה כי אחד מהתנאים המאפשרים את התשלום הנוסף לא התקיים. זאת בהתבסס על קריאת הסעיף כפשוטו, ולכן לא שילמה את התמורה הנוספת. מנגד, אלון רבוע כחול טענו כי לשון ההסכם אינה ברורה, וכי פרשנותו מצדיקה את זיכויין בתמורה הנוספת.

עו''ד תומר בר־נתן, משרד ארנון תדמור־לוי / צילום: ניקי וסטהפל

בית המשפט קבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"... "ההליך מהווה דוגמה מופתית מדוע יש לתת עדיפות ללשון ההסכם בבחינת אומד דעת הצדדים", וכי יש לפטור את כאל מתשלום התמורה הנוספת.

בית המשפט קבע כי פנייה לנסיבות חיצוניות כשהסעיף ברור, תפגע בהתנהלות עסקית שגרתית ובחופש החוזים. פרשנות התובעים המוצעת "עומדת בניגוד לדיני החוזים ולעקרונות שבבסיסם" ו"מנותקת מהמציאות המשפטית הרגילה", והציפייה כי סעיף חוזי יהיה מהודק לחלוטין ויכלול את כל קשת המצבים, עומדת בניגוד לחיי המעשה.

בית המשפט הסביר כי יש להתייחס לחוזה עסקי כחוזה סגור, משום שנוסח על־ידי בעל מומחיות משפטית ותוך דקדוק בפרטים.

חוזים מנוסחים היטב

מקרה נוסף שמסמן פרשנות דומה ניתן יומיים לאחר התיקון לחוק החוזים, שם בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ערעור על פסק דין בבית משפט שלום - והורה לחברה להשיב למלווה של החברה 896,020 שקל על בסיס דיני הפרשנות ובכורה ללשון החוזה.

מדובר על הסכם בין שתי חברות שבעלים של חברה אחת הלווה 735 אלף שקל לחברה השניה בעד 13% אחוזי ממניות החברה. המחלוקת נגעה לשאלה האם המשקיע זכאי במיידית לקבלת התמורה המלאה בחזרה מאת החברה, שעה שהודיע על עזיבתו והחזיר מניותיו. זאת לאור סעיף שהופיע בהסכם ביניהם, שקבע כי אם המלווה יחליט לעזוב את החברה ויחזיר את המניות, הוא יקבל מהחברה או מבעליה את הסכום שהלווה לחברה בתוספת ריבית והצמדה.

לגישת הנתבע, הסעיף האמור כפוף לסעיף אחר בחוזה שקובע תנאים מצטברים שרק בהתקיימם המלווה יקבל את הכספים בחזרה, כמו הגעה לתקרת יתרת זכות בחשבון החברה ותנאים נוספים.

על אף שבית משפט השלום קיבל את הטענה האמורה וקבע כי יש לראות את שני הסעיפים כמארג כולל, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. הוא קבע כי יש להשיב את ההשקעה למשקיע בתוספת ריבית, כפי שקובע הסעיף המרכזי.

בית המשפט קבע כי "נקודת המוצא היא לשון החוזה", לשון אותו סעיף המאפשר החזר הלוואה במקרה של עזיבת התפקיד היא פשוטה, ברורה ונהירה; והעיר כי לא נעלם מעינו התיקון לחוק, אך נוכח הוראות התחולה הוא אינו חל על ההסכם. למרות זאת, אפשר אולי לראות בפסיקתו פסיקה ברוח התיקון.

בית המשפט סבור כי הסעיף שבו נתלה הנתבע מדבר על סיטואציה שונה ונתן משקל למהות הצדדים בניסוח הסעיף המרכזי.

עוד בחר בית המשפט לסמן מגמה וציין כי מגיעים לפתחו חוזים מסחריים ברורים שנכרתו בין צדדים מיוצגים היטב, וכי אחד הצדדים פונה לבית המשפט לאחר מעשה ומבקש שייקבע דבר אחר שלא תואם את מה שנכתב מפורושת בחוזה, "וזאת נוכח תכלית החוזה או כוונת הצדדים". את הניסיונות האלה, קבע בית המשפט, יש לדחות בשתי ידיים ולהיצמד לדל"ת אמותיו של חוזה עסקי שתנאיו נכתבו בלשון ברורה.

עוד כתבות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו