5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
08:00
1. שוק המניות
המסחר בת"א צפוי להיפתח הבוקר במגמה מעורבת. אתמול בוול סטריט, בעקבות התחממות מלחמת הסחר הגלובלית, נרשם היום הכי גרוע מאז אוקטובר, הירידות החדות מחקו את כל העליות מתחילת השנה. הבוקר נרשמת רגיעה והחוזים בניו יורק מתאוששים ובעלייה קטנה. בינתיים: טראמפ יגיע היום לועידה הכלכלית בדאבוס, כשנשאל ע"י כתבים לגבי גרינלנד, ענה: "חכו ותראו".
המניות הדואליות חוזרות לת"א עם פער ארביטרז' שלילי בדרך כלל - טבע, אלביט נובה, קמטק ואנלייט עם פערים שליליים של 1%-3%, לעומתן - טאואר, נייס ואיי.סי.אל יאזנו במקצת.
אצלנו נרשם יום מסחר תנודתי בתל אביב, כאשר לפרקים נרשמו ירידות חדות במדדי המניות, שהגיעו עד לרמות של כ-1.8% במדדים העיקריים, אך לקראת הנעילה אלה נרגעו מעט - מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5%, בעוד מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-1.5%.
הירידות, הגיעו בעקבות חששות להסלמה במלחמת הסחר סביב המחלוקת בין ארה"ב לאירופה באשר לרצונו של הנשיא טראמפ להשתלט על גרינלנד. מחזור המסחר היה ער יחסית - 4.1 מיליארד שקל.
מדדי הבנייה והנדל"ן הובילו את הירידות ונחלשו בכ-2.8% ובכ-2%, בהתאמה. מדדי רשתות השיווק, הביטוח והמניות הביטחוניות איבדו מעל ל-1%. במניות הפיננסים - הבנקים ירדו ב-0.6% ומניות הביטוח ב-1.7%.
שתיים שזינקו היום למרות הכל הן מניות משק אנרגיה וטופ גאם.
משק אנרגיה זינקה בכ-5.5% לאחר מזכר הבנות להשקעה של עד 700 מיליון שקל בצבר סולארי מניב של הפניקס. הפניקס צפויה לקנות 49% מצבר הפרויקטים הפוטו-וולטאיים המניבים,
מניית טופ גאם זינקה בכ-14%. יצרנית תוספי תזונה ומוצרי מתיקה דיווחה היום על חתימה על מכתב כוונות מחייב לרכישת פעילות בארה"ב של ייצור תוספי תזונה ותרופות בצורת מתן של סוכריות גומי. כמו כן פורסם שאחרי ההתרחבות לתחום הפארמה, המוסדיים המשקיעים המוסדיים שהשתתפו בהנפקה הפרטית של טופ גאם ביולי 2025 - מנורה מבטחים, הפניקס ומור - מימשו את מלוא האופציות שהוחזקו על ידם והזרימו לקופת החברה כ-57 מיליון שקל.
מניית נקסט ויז'ן ירדה במעל ל־2%, עם זאת, המניה עדיין זינקה ביותר מ־20% מתחילת השנה.
ישראל קנדה מלונות השלימה בהצלחה את השלב המוסדי בהנפקת אג"ח סחירה לראשונה, סדרה א', בהיקף של כ- 150 מיליון שקל בריבית שקלית של 5.84% ממגוון משקיעים מוסדיים מובילים. בכוונת החברה להמשיך את האצת רכישת מלונות בארץ וביוון.
אתמול בערב פורסם שרמי לוי נדל"ן השלימה בהצלחה הנפקת מניות ראשונה בבורסה בת"א - ההנפקה הראשונה בת"א בשנת 2026. החברה גייסה כ-520 מיליון שקל לפי שווי של כ-3.5 מיליארד שקל לאחר הכסף.
חברת רמי לוי נדל"ן מחזיקה בעשרות נכסי נדל"ן מניב בתחום המסחר, תעשיה ולוגיסטיקה, מלונאות ומשרדים, לצד פעילות נדל"ן יזמי למגורים בהיקף של אלפי יחידות דיור בביצוע ותכנון. בימים אלה, מיישמת החברה תכנית ייזום משמעותית להמשך פיתוח נכסיה.
● תשואות האג"ח ביפן בשיא של כ-20 שנה ושרת האוצר מנסה להרגיע את המשקיעים
בורסות אסיה נסחרות הבוקר במגמה מעורבת: הקוספי נסחר בירידה של 0.5%, מדד הנג סנג יורד בכ-0.1%, הניקיי מאבד 0.6% מערכו. אל מול זאת, מדד שנגחאי בעלייה קלה של כ-0.1%, ואילו השנזן קופץ ב-0.7%.
החוזים העתידיים בוול סטריט נסחרים במגמה חיובית: ה-S&P 500 והנאסד"ק עולים סביב 0.3%, והדאו ג'ונס עולה בכ-0.2%.
אתמול בוול סטריט מגמת המסחר של "למכור את אמריקה" חזרה לאחר שהנשיא דונלד טראמפ ומנהיגים אירופיים הסלימו את המתיחות סביב סוגיית גרינלנד. מדדי המניות בניו יורק צנחו בעוד המשקיעים מצמצמים את החשיפה לנכסים אמריקאיים.
טראמפ צפוי להגיע היום לפורום הכלכלי העולמי בשווייץ, שם נושא גרינלנד צפוי לעמוד במרכז הדיונים במפגש מנהיגים כלכליים ופוליטיים. כשנשאל עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי לרכוש את גרינלנד, אמר טראמפ לכתבים בבית הלבן: "עוד תגלו".
אך האיומים האחרונים של טראמפ מאתגרים את הברית בין ארה״ב לאירופה שעיצבה את הסדר הכלכלי העולמי מאז מלחמת העולם השנייה. "סוחרים שוקלים את החששות הללו מול האפשרות שההצעות הקיצוניות ביותר שלו לא יצאו לפועל", אמר סטיבן דובר, אסטרטג השווקים הראשי בפרנקלין טמפלטון. "הירידה בשוק קטנה יחסית, בהתחשב בחומרת המצב," אמר דובר. "מה שזה אומר לי הוא שרוב המשקיעים חושבים על TACO".
מדד הדאו ג'ונס איבד יותר מ-1.5%, בעוד מדדי ה- S&P 500 והנאסד"ק ירדו ב-2% ו-2.4% בהתאמה תוך שהם מוחקים את כל העליות מתחילת השנה. מחירי האג"ח של ארה"ב צנחו ומדד הדולר (DXY), המשקלל את המטבע האמריקאי מול סל של שישה מטבעות זרים, ירד בכמעט 1%. האירו מזנק ב-0.7% מול הדולר.
"שבע המופלאות" הובילו את הירידות בשוק - מיקרוסופט, אמזון, אלפאבית, אפל, אנבידיה וטסלה מאבדות מעל ל-1% כל אחת. אמזון ספגה את המכה הקשה ביותר עם ירידה של כ- 4%. אנבידיה וטסלה גם שתיהן ירדו משמעותיות, כאשר נאסד"ק מאבד כ-2%. זוהי הפעם הראשונה מאז אוקטובר האחרון שכל שבע המניות נופלות ביותר מ-1% באותו יום מסחר. "זוהי שוב 'מכירת אמריקה' בתוך הקשר רחב הרבה יותר של הימנעות מסיכון גלובלית", כתב ללקוחותיו קרישנה גוהא, ראש מחלקת מדיניות גלובלית ב-Evercore ISI.
ענקית הסטרימינג נטפליקס פרסמה בלילה את התוצאות הפיננסיות שלה לרבעון הרביעי של 2025. החברה דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר, וזאת לעומת תחזיות האנליסטים שעמדו על 11.97 מיליארד דולר. בשורת הרווח למניה, החברה דיווחה על 0.56 דולר למניה, לעומת תחזיות שעמדו על 0.55 דולר למניה ואף חצתה שיא חדש עם 325 מיליון מנויים בתשלום ברחבי העולם. במסחר המאוחר המניה ירדה בכ-4.5%.
למרות הירידות בוול סטריט, אינטל עלתה ומשלימה נסיקה של כ-35% מתחילת השנה, לפני כשבוע KeyBanc Capital Markets שדרגה את מניות אינטל ו- AMD להמלצת משקל יתר (Overweight), תוך ציון ביקוש חזק מהצפוי למרכזי נתונים והידוק בהיצע הזיכרונות ברחבי תעשיית השבבים. גם מניות שבבי זכרון נוספות עלו בניגוד למגמה - סנדיסק ב-7% ו-וווסטרן דיגיטל ב-1%.
בתוך עונת הדוחות - טרי אם עקפה את תחזיות וול סטריט לרבעון הרביעי ברווח למניה מתואם, אך נקודת האמצע של תחזיות הרווח לשנת 2026 נמוכה במעט מהתחזיות של האנליסטים. מניית החברה ירדה בכ-6%.
2. שוקי האג"ח
שוק החוב התנהל בירידות שערים. מדד תל גוב־כללי ירד קלות והשלים ירידה של כ־0.3% מתחילת השבוע. התשואה לפדיון הגלומה בו טיפסה לעבר 3%. הירידה המתונה, ביחס לנפילות במניות, עשויה לנבוע מכך שחלק מהמשקיעים מחפשים מקלט רגוע ובטוח יותר באג"ח, ולכן ממתנים בשוק הסולידי הזה ירידות שהיו עשויות להיות חדות יותר לנוכח ההתפתחויות הגיאופוליטיות. מתחילת השנה מרבית מדדי האג"ח השני עדיין רשמו עליות מתונות. כך מדד תל בונד 20 שירד ביום ג' בכ־0.2%, לתשואה לפדיון של 2.51%, כמעט מאוזן ועלה בשיעור קל מתחילת השנה.
התשואות על אג״ח האוצר האמריקאיות זינקו, בעיקר בקצה הארוך של עקום התשואות. התשואה על האג״ח ל־30 שנה קפצה ב־9 נקודות בסיס לרמה של 4.93%, והתקרבה לסף הקריטי של 5%.
בתוך כך, קרן הפנסיה הדנית AkademikerPension הודיעה כי היא מתכננת למכור את השקעתה בסך 100 מיליון דולר באג״ח ממשלתיות אמריקאיות, בשל ה״מימון הגרוע של ממשלת ארה״ב״.
הקרן, המייצגת כ־174,500 חברים אקדמאים ומנהלת נכסים בסך כ־164 מיליארד קרונות דניות (כ־26 מיליארד דולר), השתמשה בעבר באג״ח אמריקאיות כדי להפחית סיכונים ולמטרות נזילות. עם זאת, הגירעון הגבוה והחוב הכבד של ארה״ב גרמו לקרן לוותר על האסטרטגיה הזו ולעבור להחזקה במזומנים בדולרים ובחוב סוכנויות קצר מועד, נמסר מהקרן.
ביפן נרשמה גם כן טלטלה: התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע חששות שמשקיעים מעלים בנוגע לכך שקיצוץ מוצע במס המכירות על מזון עלול להרע את מצבה הפיסקלי של המדינה. גל המכירות הגיע יום לאחר שראש ממשלת יפן, סנאאה טאקאיצ'י, הודיעה כי בכוונתה לפזר את הפרלמנט וללכת לבחירות בזק ב־8 בפברואר.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
הדולר רשם התחזקות מול השקל. לאחר שהגיע רק בסוף השבוע האחרון לאזור ה־3.14 שקל, הוא נסחר אתמול בעלייה של כ־0.5% ל־3.173 שקל, הבוקר נסחר השקל ב-3.167 שקלים.
● "הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל
בתוך שבוע עלה הדולר בכ־1%; ברקע הדברים, הצטמצם פער הריביות בין השקל לדולר, לאחר ההפחתה שביצע הנגיד לפני שבועות מספר. מהלך שטרם הבהיל את סוחרי המטבעות, המצפים לתזרים מטבע חוץ גדול מעסקאות ביטחוניות ואקזיטים בשנה החדשה.
מחירי הנפט עלו בעוד סוחרים משקללים את השפעת ההפרעות באספקת הנפט באזור הים השחור לצד תנודות רחבות יותר בשווקים בעקבות שאיפותיו של הנשיא דונלד טראמפ לרכוש את גרינלנד.
נפט מסוג WTI נסחר במעל 60 דולר לחבית. ההפרעות באספקה סייעו לתמוך במחירים, כאשר יצרנית הנפט הגדולה ביותר בקזחסטן עצרה לאחרונה את הייצור בשדות Tengiz ו‑Korolev בעקבות שתי שריפות בגנרטורים. על פי רויטרס, שדה Tengiz יישאר סגור עוד כשבעה עד עשרה ימים.
קזחסטן כבר הקטינה את ייצור הנפט לאחר תקיפות רחפנים שפגעו במסוף השילוח של קונסורציום צינור הקספיון ברוסיה, שהוא נתיב היצוא לכ‑80% מהנפט הקזחי. מחיר הנפט עלה כבר בכ־8% מאז השפל האחרון לפני כחודש ל־59.4 דולר לחבית. בשבוע שעבר נגע הנפט ברמה של 62 דולר - על רקע החשש מתקיפה אמריקאית באיראן, העלולה לסבך את ההפקה ואת משלוחי הנפט מהמפרץ הפרסי בטווח הזמן הבינוני.
גם מחירי המתכות היקרות זינקו לשיאים חדשים לאחר שהנשיא טראמפ החריף את הרטוריקה שלו בנוגע לרכישת גרינלנד, בעוד איומיו להטיל מכסים על מספר מדינות אירופיות הציתו מחדש את החששות ממלחמת סחר.
החוזים העתידיים על הזהב רשמו שיא נעילה של דולר 4,759.60 לאונקיה, עלייה של 3.7% מיום שישי - העלייה היומית הגדולה ביותר מאז 2020. המתכת נתפסת כנכס "חוף מבטחים" בעתות של אי-ודאות גיאופוליטית או כלכלית. החוזים העתידיים על הכסף זינקו ב-6.9% והגיעו ל-94.21 דולר לאונקיה, גם זה שיא כל הזמנים.
הבוקר מוסיף מחיר הזהב לטפס ועומד כעת על 4,865 דולר לאונקיה, עלייה של 2.1%.
4. מאקרו
עופר קליין, הכלכלן הראשי של הראל, צופה שלמרות שמדד המחירים לדצמבר נותר ללא שינוי, בחודש הבא האינפלציה תרד קרוב למרכז היעד, דבר שיאפשר את המשך הפחתות הריבית השנה. "במבט קדימה ל ינואר אנו צופים ירידה של 0.2% במדד, כאשר העלייה במחירי החשמל והמים תקוזז עם ירידה עונתית במחירי ההלבשה והטיסות ועם הירידה במחיר הדלק".
לגבי הריבית אומר קליין ש"אין שינוי בהערכתנו שבנק ישראל ימתין בחודש פברואר ויוריד את הריבית פעם נוספת ב-0.25 רק בסוף חודש מרץ. אנו צופים שהריבית תגיע ל-3.25% בסוף השנה, הערכה זו נמוכה מהערכת הבנק".
"זינוק בהוצאות הממשלה בסוף השנה לא משנה את התמונה התקציבית הטובה מהציפיות בשנת 2025", צופה קליין, "לאחר שישראל סיימה את 2024 בגירעון של כמעט 7% מהתוצר, הגירעון ירד ל-4.7% בסוף 2025 . זו עדיין רמה גבוהה שתרמה לעלייה ביחס החוב לתוצר, אך היא טובה משמעותית מהתחזיות בתחילת השנה, וגם אינה רחוקה מהגירעון בחלק ניכר ממדינות ה- OECD, במבט קדימה אנו צופים המשך ירידה בגירעון גם ב-2026 , בין היתר בשל העובדה שהשנה התחילה עם תקציב המשכי, שהוא מרסן מטבעו. הדבר תומך בביטול האופק השלילי של מדינת ישראל, ואף עשוי לתמוך בעלייה בדירוג במהלך השנה".
5. תחזית
איומי המכסים המחודשים מוושינגטון גרמו לבריחת השקעות מנכסי ארה״ב.
ריי דליו, המשקיע המיליארדר ומייסד קרן הגידור, ברידג'ווטר, התייחס לסוגיה והזהיר אתמול כי הכיוון הפוליטי האגרסיבי של הנשיא דונלד טראמפ עלול להצית שלב חדש של עימות פיננסי עולמי, כאשר ממשלות זרות ומשקיעים שוקלים את רצונם להשקיע בנכסי ארה״ב לנוכח חששות ומתחים כלכליים גוברים.
״מאחורי גירעונות הסחר ומלחמות הסחר, קיימות מלחמות הון״, אמר דליו ל-CNBC בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ.
״אם לוקחים בחשבון את הקונפליקטים, אי אפשר להתעלם מהאפשרות של מלחמות הון. במילים אחרות, ייתכן שלא תהיה את הנטייה לקנות חוב אמריקאי וכו'״. מלחמות הון הן שימוש בזרימת כספים והשקעות ככלי פוליטי.
״אנחנו יודעים ששני הצדדים - מחזיקי הדולרים של ארה״ב והצד שצריך אותם, ארה״ב - מודאגים אחד מהשני, נכון? אז אם יש מדינות אחרות שמחזיקות בהם והן מודאגות אחת מהשנייה, ואנחנו מייצרים המון מהם, זה עניין גדול״, אמר דליו.
דליו ציין כי ההיסטוריה מציעה דוגמאות רבות למקרים דומים, שבהם עימותים כלכליים התפשטו מעבר לסחר לזרימות הון ומחלוקות מטבע. ״כשיש קונפליקטים, גם בעלי ברית לא רוצים להחזיק בחוב אחד של השני. הם מעדיפים לפנות למטבע חזק. זה הגיוני, זה עובד, וזה חזר על עצמו לאורך כל ההיסטוריה העולמית״, אמר.
דליו הדגיש את החשיבות של גיוון השקעות, וטען כי לא כדאי למשקיעים להסתמך יותר מדי על מחלקת נכסים אחת או מדינה אחת בלבד. הוא ציין את הזהב כמגן מרכזי בתקופות של לחץ פיננסי, והמליץ שהוא יהווה בין 5% ל־15% מהתיק האופייני. ״הזהב מתפקד טוב כשנכסים אחרים אינם מתפקדים היטב״, אמר דליו. ״זהו גיוון יעיל״. מחירי הזהב והכסף זינקו אתמול לשיאים חדשים כאשר המשקיעים זרמו לנכסי מקלט בטוח לנוכח המתיחות ההולכת ומחמירה.
דליו הביע דאגה שמדינות המחזיקות בכמויות גדולות של דולרים ואג״ח ממשלתיות של ארה״ב עלולות להיות פחות נכונות לממן את הגירעונות האמריקאיים אם האמון יתערער. במקביל, ארה״ב ממשיכה להנפיק כמויות גדולות של חוב, מה שיוצר מצב בעייתי אם האמון יתערער משני הצדדים, הוסיף.
אחת הדאגות - שמשקיעים זרים יגיבו על ידי מכירת אג״ח אמריקאיות - כבר התרחשה אתמול, לפי דיווח של בלומברג, בתוך כך, קרן הפנסיה הדנית AkademikerPension הודיעה כי היא מתכננת למכור את השקעתה בסך 100 מיליון דולר באג״ח ממשלתיות אמריקאיות, בשל ה״מימון הגרוע של ממשלת ארה״ב״.
הקרן, מנהלת נכסים בסך כ־164 מיליארד קרונות דניות (כ־26 מיליארד דולר), ״ההחלטה נובעת מהמימון הגרוע של ממשלת ארה״ב, מה שמוביל אותנו לחשוב שיש למצוא דרך חלופית לניהול נזילות וסיכונים״, אמר אנדרס שלדה, קצין ההשקעות הראשי של הקרן, בהצהרה שנשלחה במייל. שלדה לא קישר ישירות את המכירה המתוכננת למתיחות הגוברת בין אירופה לארה״ב בעקבות הצהרות טראמפ האחרונות, אך ציין כי הפער ״לא הקשה על קבלת ההחלטה״.
הבזוקה של אירופה
כדאי לזכור גם שלאירופה יש נשק אדיר נגד ארה"ב מלבד מכסי תגובה: 10 טריליון דולר של נכסים אמריקאיים.
מדינות אירופה מחזיקות באג"ח ומניות של ארה"ב בשווי טריליוני דולרים, שחלקן נמצאות בתוך קרנות של המגזר הציבורי. על הרקע הזה מתעוררות השערות שונות לגבי היכולת למכור את הנכסים האלה בתגובה לחידוש מלחמת הסחר של טראמפ, מה שיפיל את שוויים ויקפיץ את עלויות המימון שלהם, בשל התלות הגדולה של ארה"ב בהון זר.
זהו צעד נוסף שנבחן, לצד הטלת מכסי תגובה, או הפעלת מנגנון המכונה "הבזוקה הכלכלית" , שמאפשר להגביל את גישתן לשווקים באירופה של חברות אמריקאיות ואף להטיל מכס על פעילותן ביבשת.
הבעיה כמובן היא שקל יותר לדבר על זה מאשר לעשות. רוב הנכסים האמריקאיים האלה מוחזקים על ידי קרנות פרטיות שאינן בשליטת ממשלות, ובכל מקרה צעד כזה עלול לפגוע גם במשקיעים האירופים. זו הסיבה שרוב האסטרטגים סבורים שיש סיכוי נמוך שמקבלי ההחלטות ירחיקו לכת ויבצעו צעד כזה, בהתחשב בחשש שלהם מעימות עם טראמפ.
עצם העובדה שאסטרטג המט"ח הגלובלי הראשי של דויטשה בנק מדבר בפתיחות על "הפיכתו של ההון לנשק" מעידה כי תגובה כזאת תציב סיכון גדול בפני השווקים.
"גירעון ההשקעות הבינלאומי נטו של ארה"ב הוא עצום, וזהו איום פוטנציאלי על הדולר, אבל רק אם מחזיקים זרים של נכסים אמריקאיים יהיו מוכנים לסבול בעצמם מבחינה פיננסית", אמר קיט יוקרס, אסטרטג מט"ח ראשי של סוסייטה ז'נרל. "יתכן שמשקיעי המגזר הציבורי האירופי יפסיקו לצבור נכסים אמריקאיים או יתחילו למכור, אבל המצב יצטרך להחריף מאוד לפני שהם יהיו מוכנים לפגוע בביצועי ההשקעות שלהם ממניעים פוליטיים", הוסיף.
"עם כל העוצמה הצבאית והכלכלית שלה, לארה"ב יש נקודת תורפה אחת עיקרית: היא תלויה במדינות אחרות לתשלום החשבונות שלה, ויש לה גירעונות חיצוניים גדולים", אמר ראש מחלקת מחקר המט"ח של דויטשה בנק, ג'ורג' סרוולוס. "באווירה שבה היציבות הגאו כלכלית של ברית המדינות המערביות נפגעת עד לרמה קיומית, לא ברור למה האירופים מוכנים למלא את התפקיד הזה".