גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למד בישיבה, היה בן בית אצל אהרן ברק - והופך אופציות של חברות לתרומות במיליונים

"כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה גייסתי קרן לסטארט־אפים ברמאללה. עזרנו בהקמה, והשקענו בחברות פלסטיניות. שום חברה לא שרדה" ● שיחה קצרה עם ידין קאופמן, מייסד קרן תמורה, שמתרימה אופציות מסטארט־אפים למטרות אימפקט

ידין קאופמן / צילום: יח''צ תמורה
ידין קאופמן / צילום: יח''צ תמורה

אישי: בן 66, נשוי + 4, גר ברעננה
מקצועי: יזם הון סיכון, מייסד קרן תמורה, שמתרימה אופציות מסטארט-אפים למטרות אימפקט

פורטפוליו | היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00
פורטפוליו | "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"
פורטפוליו | את החברה הראשונה הוא מכר לטדי שגיא ב־50 מיליון דולר. עכשיו הוא בדרך לאקזיט השני

ילדות ומשפחה: נולדתי בניו יורק לאבא פרופסור לכלכלה בקווינס קולג' ואמא שהייתה סגנית המנהלת של הספרייה. הוריי היו מסורתיים, תמיד למדתי בבתי ספר יהודיים. אני בן יחיד, אז ידעתי שכל התקוות של ההורים שלי תלויות בי, וזה דחף אותי ולהצטיין. בגיל 8 כבר קפצתי מכיתה א' לג'. בתיכון למדתי בישיבה, אבל סטייל אמריקה: תיכון פרטי עם חצי יום לימודי קודש ועברית.

לימודים: אחרי התיכון המשכתי לתואר ראשון בשפה וספרות צרפתית באוניברסיטת פרינסטון וסיימתי בהצטיינות יתרה. משם עברתי לתואר שני במשפטים בהרווארד. שם גם פגשתי את אשתי, ובזמן שחיכיתי שתסיים את לימודיה עשיתי MA בלימודי המזרח התיכון. שנינו ידענו שעם סיום הלימודים נעלה ארצה. אלה היו שמונה שנים מאתגרות אינטלקטואלית והרבה שעות של קריאה וכתיבה ולימודים - אבל לא הייתי מגדיר את זה "קשה".

כל שישי אצל אהרן ברק: בגיל 26 הגענו לישראל, ואחרי ארבעה ימים התחלתי סטאז' אצל שופט העליון דאז אהרן ברק. זו הייתה זכות גדולה. אין הרבה אנשים כמוהו, הוא איש משכמו ומעלה. גאון כמובן, אבל גם בן אדם טוב. ברק ואשתו עזרו לנו מאוד בקליטה. גרנו בדירת חדר וחצי במרכז קליטה בירושלים, עם תינוק בן חמישה שבועות. הם הזמינו אותנו כמעט בכל שבוע לארוחת שישי אצלם.

צבא בגיל 28: שנה וחצי לאחר מכן גויסתי לשירות מקוצר בן ארבעה חודשים. בחודשיים הראשונים עשיתי טירונות בהנדסה קרבית ואחר כך עברתי לקריה, שם עסקתי במשך חודשיים בתכנון אסטרטגי וכתבתי ניירות מחקר.

הון סיכון: עברתי את מבחני הלשכה, אבל לא עניין אותי להיות עורך דין. חיפשתי עבודה עד שנתקלתי בקרן הון סיכון בשם אתנה, שרצתה לצרף אליה מישהו. ב־1986 כמעט אף אחד בארץ לא ידע מה זה הון סיכון, גם לא אני. מנגד, תמיד הייתי יזם באופיי וזיהיתי הזדמנות לעבוד עם אנשים מצוינים כמו דן טולקובסקי, שהיה מפקד חיל האוויר, ושותף נוסף מניו יורק (פרד אדלר, שניהם ייסדו את הקרן - ד"א). הצטרפתי כעמית, בדקתי עסקאות חדשות, ישבתי בדירקטוריונים של סטארט־אפים, למדתי את המקצוע ובהמשך מוניתי לשותף.

וריטאס: בקיץ 1990 טולקובסקי ואני זיהינו הזדמנות והקמנו חברת ניהול לקרנות בשם וריטאס, במקביל לאתנה. שתי הקרנות רשמו לא מעט הצלחות: מרקורי ו־MSystems, שהנפיקו בוול סטריט ואחר כך נרכשו; גילת רשתות לוויין וקלאס דאטה סיסטמס, שנרכשה בידי סיסקו. השווי של החברות באקזיטים לא היה אסטרונומי במונחים של היום, אבל החוכמה בהון סיכון היא להחזיק נתח משמעותי בחברה ולא להידלל, ואת זה לרוב הצלחנו לעשות.

קרן תמורה: עד תחילת שנות האלפיים הייתי כולי בהון סיכון למטרות רווח. אחר כך הפוקוס החל לעבור לפעילויות עם אימפקט. ב־2002 הקמנו את קרן תמורה. הקרן פועלת לפי מודל של תרומת אופציות. אנחנו פונים לסטארט־אפים בתחילת דרכם ומבקשים תרומה בשברי אחוזים של אופציות למטרות חברתיות. אם החברה תצליח בעתיד, התרומה תהיה שווה הרבה כסף (כשהאופציות הופכות לנזילות הקרן מממשת אותן ואת התמורה ממכירת המניות תורמת - ד"א). כמעט תמיד זה פחות מ־1%, ווייז למשל נתנה לנו 0.2% וזה יצא סכום גדול. המנכ"לים והיזמים אומרים לנו, שזה עוזר להם לגייס עובדים ולהגביר מוטיבציה. אם מצטבר כסף מהתרומה, אנחנו תמיד שואלים את החברה לאן הייתה רוצה שנתרום. זה מערב אותה בעשייה הפילנתרופית.

המספרים: עד כה תרמו 955 חברות וגייסנו כ־115 מיליון שקל. שבע חברות תרמו יותר ממיליון דולר כל אחת, בהובלת Riskified (1.8 מיליון דולר), ווייז (1.7 מיליון דולר), ביוקאץ', סייברארק ואאוטבריין. הכסף נתרם בין השאר לארגונים כמו כנפיים של קרמבו, לוחמים ללא גבולות, סחי והגל שלי. אני לא מקבל שכר מהפעילויות. היו לי מספיק הצלחות בהון סיכון כדי להרשות לעצמי את זה, ואין לי כוונה לחזור למודל של השקעות לשם רווח כספי.

הייטק פלסטיני: כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה מצאתי שותף פלסטיני, סעיד נאשף, ויחד גייסנו קרן להשקעות בסטארט־אפים ברמאללה ( קרן סדארה ונצ’רס), למרות שבאותה התקופה לא היו בכלל כאלה. עזרנו בהקמה, ובתחילת 2011 השקענו בחברות פלסטיניות ראשונות. במבט לאחור שום חברה לא שרדה. היה קושי בגיוס סבבי המשך אחרי ההשקעה שלנו ובניהול מנוסה. הייתה חברה אחת שכמעט הצליחה בגדול והייתה אמורה להיות הבוקינג דוט.קום של המזרח התיכון. היה להם יזם פנטסטי ו־55 עובדים, אבל אז באה הקורונה.

להתרחב לארה"ב: החלטנו להרחיב את המודל המצליח של תמורה לארה"ב, עם מיזם שנקרא A Good Option. אני מקווה שיהיה לזה אימפקט לא פחות גדול. הכסף מיועד לקהילות יהודיות שם.

עוד כתבות

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות לאחר החלטת הריבית; אינטל זינקה ב-11%, Wix ב-5%

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, כצפוי ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון  מפטרת 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר התאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות לאחר הנעילה

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא עקפה את הצפי ומעלה תחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-60 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעבר ● והרווח עמד על 8.88 דולר למניה, מעל הצפי ● החברה מעלה את התחזיות מעל צפי האנליסטים ● החברה תפטר כ־10% מעובדי חטיבת Reality Labs ● המניה מזנקת בכ-7% במסחר המאוחר

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק