יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות
פרשת "יד לוחצת יד": בית המשפט המחוזי קיצר את הרחקתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מהארגון ל-60 יום, שייספרו החל מתחילת דצמבר, וזאת בניגוד להחלטת בית משפט השלום להרחיקו ל-90 יום. המשמעות: בר-דוד יוכל לחזור לתפקידו בהסתדרות בתוך שבועיים.
● הבכירים במנורה שנחקרו בפרשת ההסתדרות: מנכ"ל הקבוצה, יו"ר חברת הביטוח ומנהלת אגף הבריאות
● פרשת השחיתות בהסתדרות חושפת: אימפריה של מיליארדים בנדל"ן ובפיננסים
השופט דרור ארד-אילון מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ציין כי החשד נגד בר-דוד מתמקד בכך ש"יחד עם אחרים הוא עבר עבירות חמורות במשך תקופה לא מבוטלת, במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות ותוך שימוש בסמכויות המסורות לו".
הסיבה המרכזית להרחקתו של בר-דוד מתפקיד יו"ר ההסתדרות וממתקני הארגון היא החשש לשיבוש הליכי חקירה. בהקשר זה, בית המשפט המחוזי עמד על כך שדרישת המשטרה להרחיק את בר-דוד מ"גופי ההסתדרות" היא עמומה מדי, וציין כי יש להבהיר באילו גופים בדיוק מדובר.
כיווני חקירה חדשים
עוד ציין השופט ארד-אילון כי נקט גישה מרחיבה, לפיה "לנוכח רום התפקיד ומוטת השליטה" של בר-דוד, מוצדק לחקור את בעלי התפקידים בהסתדרות כאשר היו"ר מורחק מתפקידו ומהארגון. עם זאת, הוא סבור כי בית משפט השלום הגזים לגבי תקופת ההרחקה הנדרשת.
מההחלטה עולה כי המשטרה טוענת כי היא בודקת כיווני חקירה חדשים בפרשה. עם זאת, המחוזי מצא כי החשש לשיבוש חקירה הוא בעוצמה פחותה מזו שמצא בית משפט השלום, שכאמור אישר בחודש שעבר את הרחקת בר-דוד מההסתדרות ל-90 יום, עד מרץ 2026. השופט ארד-אילון אף חלק על קביעת בית משפט השלום כי חזרתו של בר-דוד לתפקיד מהווה "סכנה לביטחון הציבור".
לאור זאת, השופט ארד-אילון החליט כאמור לקצר את תקופת ההרחקה של בר-דוד מההסתדרות ל-60 יום, שייספרו החל מ-4 בדצמבר. משמעות הדברים היא כאמור שבר-דוד יוכל לחזור לתפקידו תוך שבועיים.
יחסי "תן וקח"
כזכור, פרשת ההסתדרות התפוצצה בתחילת נובמבר 2025, כאשר המשטרה עצרה את יו"ר ההסתדרות בר-דוד ואת סוכן הביטוח המקורב לליכוד, עזרא גבאי, כמו גם את אשתו של יו"ר ההסתדרות, הילה קניסטר בר-דוד, ובכירים בארגון.
המשטרה חושדת, בין היתר, כי במסגרת יחסי "תן וקח", בכירים בהסתדרות סייעו להעביר עובדים לסוכנות הביטוח של גבאי, בתמורה לטובות הנאה ולהשפעה של גבאי על מינוי דירקטורים מטעם ועדי עובדים.
על-פי החשד, גבאי פעל לכאורה למנות דירקטורים בחברות ממשלתיות שאליהן היה מקורב, מקרב ראשי ועדים בהסתדרות, בתמורה לכך שאותם ראשי ועדים פעלו להעביר עובדים מרשויות מקומיות, מחברות ממשלתיות ומתאגידים לסוכנות הביטוח.
בר-דוד שוחרר למעצר בית באמצע נובמבר, לאחר שנעצר למשך 11 ימים ונחקר בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. בתקופת מעצר הבית, נאסר עליו כאמור לשמש בתפקידו.
"רקם מנגנון שוחדי"
המשטרה טענה בבקשתה כי הרחקת בר-דוד לתקופה ממושכת מההסתדרות נדרשת, מכיוון ש"קיים חשש ממשי כי חזרתו לכיסאו עלולה להקל על ביצוע עבירות נוספות זהות וכן על ביצוע פעולות מטעם המשיב (בר-דוד - ע"ג) לטשטוש ו/או שיבוש הראיות אשר נאספו ונאספות נגדו עד כה".
עוד הוסיפו במשטרה כי "מרבית המעורבים אשר נחקרו בגדרי החקירה מקורבים למשיב ו/או מועסקים בהסתדרות, והם סרים למרותו. לכן לא יכול להיות חולק כי חזרתו לתפקיד מקימה חשש ממשי לשיבוש החקירה".
לפי בקשת החוקרים מבית המשפט, נגד בר-דוד "עולה תמונה ראייתית המצביעה על כך שהמשיב ניצל את כוחו ואת מעמדו כיו"ר ההסתדרות לצורך ביצוע עבירות השחיתות המיוחסות לו, כשרקם יחד עם אחרים מנגנון שוחדי, שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלהם, על-מנת לצאת נשכרים שלא כדין".
עוד הדגישו במשטרה כי בפרשה קיים "מצבור ראיות ברף גבוה", וכי החקירה מתנהלת בקצב אינטנסיבי. לפי החוקרים, חקירת בר-דוד היא "מורכבת ומסועפת", ועד כה הצטברו חומרי חקירה בהיקפים גדולים.
*** חזקת החפות: ארנון בר-דוד, הילה קניסטר בר-דוד, עזרא גבאי, אסף גבאי ויתר החשודים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הואשמו ולא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.