כמה כסף תוכלו לעשות על החיסכון שלכם? / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck
בתחילת החודש הפתיע נגיד בנק ישראל כאשר הוריד את הריבית במשק בפעם השנייה ברציפות ב־0.25%, לרמה של 4% - הפחתה שצפויה לתת את אותותיה בתשואה שיניבו החסכונות הסולידיים המוצעים לציבור. לכך מצטרפים ניצנים של תחרות במערכת הפיננסית, שמייצרים חלופות שונות לפיקדון המסורתי.
מנהלי ההשקעות מציינים כי לפי התחזיות, ריבית בנק ישראל עשויה לעמוד בסוף 2026 על בין 3.25%־3.5%, ולכן כדאי להתחיל להיערך ו"לנעול" את הכספים הסולידיים בתיק, על מנת למצות את הריביות הגבוהות שניתן לקבל היום. גלובס בדק את אפיקי החיסכון הסולידי שמציעים הגופים השונים, וכמה תוכלו לקבל בהם על הכסף שתפקידו.
● הלקח מטבלת התשואות: אף אחד לא נשאר בצמרת לאורך זמן
● מכמעט 30 מיליארד שקל ל־6 מיליארד: האם טרנד ה-S&P 500 חלף?
המערכת הבנקאית, נזכיר, עומדת ערב יישום סדרה של שינויים במבנה התחרות, וחלופות חדשות יתחילו להגיע בשנה־שנתיים הקרובות. בשבועות הקרובים אמור להיפתח בנק דיגיטלי נוסף (בנק אש), שיציע לציבור פיקדונות וגם מודל של חלוקה בהכנסות (revenue share), שבו כל לקוח מקבל נתח מסוים מהרווחים של הבנק עצמו. בנוסף, צפויים להיכנס לזירה גופים שיקבלו רישיון להפעלת "בנק רזה" (או קטן) שיוכל להציע פיקדונות לציבור.
כיום, סכום עצום של כ־230 מיליארד שקל שוכב בחשבונות העובר ושב (עו"ש) של הציבור בבנקים, נשחק בשל האינפלציה ובדרך כלל לא מקבל ריבית. בעקבות ביקורת ציבורית מתמשכת על התופעה, החלו לצוץ עוד ועוד חלופות לאותם כספים (מלבד הפיקדונות המסורתיים בבנקים). כך למשל אפליקציית התשלומים ביט מציעה ריבית של 4% לשנה על יתרה של עד 20 אלף שקל, ואילו המתחרה פייבוקס תתחיל בחודש הבא לשלם ריבית שיא של 6% על יתרה שכזו, אך בתנאים מסוימים.
מי שסוגר את כספו בפיקדון בבנק לתקופה של חצי שנה עד שנה, אמור לקבל, לפי נתוני אתר בנק ישראל הנכונים לחודש דצמבר האחרון (טרם ההפחתה האחרונה), ריבית שנתית ממוצעת של 4.17%. מדובר באופן מפתיע בשיפור התנאים ביחס לינואר אשתקד, אז הריבית הממוצעת בפיקדונות אלה עמדה על 4.02%. הסיבה היא שהבנקים הגבירו את התחרות ביניהם על גובה הריבית בפיקדונות, כך שלא נרשמה בפועל שחיקה. זאת למרות הפחתת הריבית במשק (שעמדה לפני שנה על 4.5%). עם זאת, התופעה לא צפויה להימשך לאורך זמן אם הריבית תמשיך לרדת.
נכון לנתוני דצמבר 2025 (כאמור טרם הורדת הריבית האחרונה), טווח הריבית שניתן לקבל הוא רחב יחסית ונע בין ריבית ממוצעת (שקלית) של 3.56% (בבנק מסד) ל־5.46% (בבנק הדיגיטלי וואן זירו). בשני הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים, הריבית הממוצעת על פיקדונות מעין אלה עמדה על 4.21% ו־4.43% בהתאמה.
הבנקים כמובן רחוקים מלהיות "פראיירים", ואם מנסים לנעול את הריבית לזמן ארוך יותר, מקבלים ריביות נמוכות יותר. כך בפיקדונות ל־3 עד 5 שנים הריבית הממוצעת עומדת על 3.41%. גם כאן הטווח רחב, ונע בין 1.92% בבנק דיסקונט ל־4.16% בבנק יהב.
קרן כספית או מק"מ
אך לא רק הבנקים. מאז החלו העלאות הריבית בשנת 2022, הפכו קרנות הנאמנות הכספיות ללהיט בקרב החוסכים, והן כבר מנהלות כ־180 מיליארד שקל. מדובר בקרנות סחירות (יתרון לעומת הפיקדון הבנקאי) המציעות ריבית שמנסה להשיג את זו של הפיקדונות בבנקים.
הקרן יכולה להשקיע במגוון אפיקים סולידיים כגון פיקדונות בנקאיים, מק"מים (מלווה קצר מועד) של בנק ישראל, ניירות ערך מסחריים (נע"מ) בדירוג A1 ומעלה (עד 25% מהתיק) ואג"ח ממשלתיות, כאשר משך החיים הממוצע של הנכסים המוחזקים לא יעלה על שלושה חודשים לפדיון. בשנה שעברה הניבו הכספיות תשואה ממוצעת של 4.4%, אך בהינתן שהריבית בתוואי של ירידה, לא בטוח שב־2026 ואילך ייראו מספרים כמו בשנה שעברה.
למרות השחיקה האפשרית בריביות שיניבו הקרנות הכספיות, הן עדיפות כמובן על השארת הכסף בעו"ש. מוקדם יותר החודש יצאה חברת פייר (fair), שמנהלת פלטפורמה דיגיטלית למסחר בקרנות נאמנות, עם מנגנון שמאפשר לציבור לקבל תמורה כלשהי על כסף שפשוט "שוכב" בבנק. פייר מציעה קביעת רף תחתון לכסף שצריך להישאר בעו"ש, וכל מה שמעליו מופקד לקרן כספית שנבחרה מראש. ברגע שהמערכת מזהה שהיתרה עומדת ברף שנקבע, נשלחת התראה בוואטסאפ, שאם מאשרים אותה הכסף זורם לקרן הכספית.
דרך מסורתית נוספת לסגירת הכסף באפיק סולידי היא באמצעות מק"מ, מלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל, שהוא למעשה איגרת חוב (בניכיון) לתקופה של עד שנה. מק"מ עד לינואר 2027 מציע כיום ריבית של 3.6%, כך שהוא מגלם לפחות הפחתת ריבית אחת בפרק הזמן המדובר. יש פיקדונות בנקים טובים ממנו מבחינת הריבית המוצעת, אך הוא נזיל, ובכל יום שבו פועלת הבורסה (שני־שישי) ניתן לקנות או למכור אותו.
חברות האשראי נערכות
כאמור, אפליקציית התשלומים פייבוקס של בנק דיסקונט עדכנה לאחרונה, כי מתחילת פברואר היא תציע ריבית על היתרות אצלה (עד לסכום של 20 אלף שקל) בשיעור של 6% לשנה, אך רק למי שמוציא בכרטיס האשראי של פייבוקס סכום של מעל ל־2,000 שקל בחודש.
בפייבוקס התגאו כי "מדובר על הריבית הגבוהה ביותר שקיימת כיום בשוק, כאשר הכסף כאן נשאר נזיל". כלומר לא צריך לסגור את הפיקדון לתקופה כלשהי, אך כן צריך להתחייב לפעילות בכרטיס האשראי. מנגד פייבוקס חתכה את הריבית על היתרות למי שלא יעמוד בתנאי המדובר, ל־1% בלבד (במקום ריבית של 2.5% קודם לעדכון הצפוי). המהלך לדבריה, "נועד לשמור על הצעת ערך תחרותית בצורת ריבית גבוהה, ולאפשר ללקוחות ליהנות מתנאים אטרקטיביים גם בסביבת ריבית משתנה".
אפליקציית התשלומים המתחרה ביט, של בנק הפועלים, הציעה בנובמבר האחרון ריבית שנתית קבועה של 4% למי שסוגר את כספו בפיקדון לתקופה של 3 חודשים. לאחר שהכסף משתחרר ניתן לסגור אותו שוב. גם כאן הסכום מוגבל (לפי הוראות הרגולציה) ל־20 אלף שקל בשנה, ויש אפשרות לסגור אותו ב"כיסים", מעין חשבונות קטנים למטרות שמגדירים מראש.
עוד שחקנית שנכנסה לתחום הפיקדונות היא חברת האשראי מקס של כלל ביטוח, שמאז נובמבר מציעה חשבון "צובר ושב", שאמור להזכיר את חשבון העו"ש המסורתי. שם ניתן לקבל עד יתרות (אין צורך בפיקדון) של חצי מיליון שקל ריבית של 3% לשנה. מהחשבון הזה ניתן למשוך מזומנים וכן לחייב את הוצאות כרטיס האשראי החודשי.
ההערכות בשוק הן שחברת כרטיסי האשראי המתחרה, ישראכרט, שבבעלת השליטה החדשה בה, קבוצת דלק, מבקשים להגביר את התחרות בתחום הפיננסי במשק, תהיה מהגופים הראשונים שירימו את הכפפה להקמת בנק רזה. מדובר בגופים שיורשו להתחרות לא רק על מתן הלוואות, אלא גם על הפיקדונות.
בימים אלה הכניסה הממשלה את החקיקה שתאפשר את הקמתם של אותם בנקים לחוק ההסדרים. ככל שיעבור התקציב, מסקנות הוועדה שבראשה עמד המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, ובכירים נוספים, יאושר ויתורגמו לאפשרות למתן רישיון להקמת הבנקים הקטנים (שנכסיהם בסך של עד 50 מיליארד שקל). לצד חברות כרטיסי האשראי, גם חברות הביטוח עשויות לשקול לבקש רישיונות כאלה, וכן גופי השקעה זרים.