גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף
יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

רפורמת הפיקדונות שנכללת בחוק ההסדרים 2026 מבקשת לחולל מהפכה במבנה השוק הבנקאי הישראלי. המהלך יאפשר לראשונה לחברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ־בנקאיים לקבל רישיון של "בנק קטן", לגייס פיקדונות מהציבור ולאתגר את הדומיננטיות של הבנקים הגדולים. התועלת לציבור לא תבוא רק מצד הפיקדונות - אלא מהצד השני של המטבע: מתן אשראי.

מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלו הפערים בין הבנקים
בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

לפי חישובי האוצר, הגברת התחרות עשויה לחסוך לעסקים קטנים ובינוניים כמיליארד שקל בשנה בעלויות המימון - במידה והרפורמה תצליח, מהשוואה לשוק בבריטניה.

באוצר מחדדים כי הרפורמה לא תביא בהכרח לירידה בריבית הממוצעת במשק, ואולי אף תעלה אותה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכיום כ־40% מהעסקים הקטנים והבינוניים אינם זוכים לגישה לאשראי בשל רמת סיכון גבוהה. הציפייה היא כי בעקבות הרפורמה, גם עסקים אלו יוכלו לקבל מימון - אמנם בריבית גבוהה יותר שתשקף את הסיכון, אך עצם הנגישות לאשראי תשתפר. במקביל, עסקים שכבר נהנים כיום מגישה למקורות מימון, צפויים לראות ירידה במחירי האשראי בעקבות התגברות התחרות.

ובינתיים, מאחורי הקלעים מתנהל מאבק בין המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, בראשות פרופ' אבי שמחון, לבין האוצר ובנק ישראל. בניגוד למחלוקות העבר בין שמחון לאוצר, שנטו להיות פוליטיות ותקשורתיות (כדוגמת התוכנית השנויה־במחלוקת לפיצוי בעלי משכנתאות), הפעם מדובר בדיון שנראה מקצועי ולגיטימי.

מלכודת חברות האשראי

שמחון מזהיר כי הרפורמה במתכונתה הנוכחית עתידה להיכשל, ומציע שינויים המסתמכים על לקחי רפורמת שטרום מלפני כעשור. החזון אז היה ברור: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כדי שיהפכו למתחרות ישירות. "כולם מבינים שהדבר הכי הגיוני הוא שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לבנקים", אומר שמחון. "יש להן את הידע ואת הקשר ללקוח - מה שצריך תיאורטית כדי להצליח".

אלא שזה לא קרה. הסיבה, לפי שמחון, היא התלות הקריטית שנותרה בבנקים כמפיצי הכרטיסים. נכון לסוף 2024, קיימים בישראל כ־7.2 מיליון כרטיסים בנקאיים לעומת 4.2 מיליון כרטיסים חוץ־בנקאיים. אמנם האחרונים צומחים מהר יותר (420 אלף כרטיסים חדשים ב־2024 לעומת 290 אלף בנקאיים), אך הבנקים עדיין שולטים בכשני שלישים מהשוק. המודל הקיים משמר את הכוח אצלם: הבנק מנפיק ומפיץ, החברה מתפעלת - ושניהם חולקים ברווחים.

במועצה הלאומית לכלכלה מסבירים כי הבנקים נהנים מרווח כפול: הם גוזרים נתח מעמלות הסליקה וההנפקה בכל רכישה בכרטיס האשראי, ושותפים ברווחי מסגרות האשראי. אולם מעבר לרווח, המבנה הנוכחי מעניק לבנקים כוח הרתעה; במועצה מכירים מקרים בהם ניסיונות תחרות אגרסיביים מצד חברות כרטיסי האשראי נענו בסנקציות, כמו העברת לקוחות חזקים לחברה מתחרה.

התוצאה היא חברות כרטיסי אשראי ש"יושבות בפינה": הן רווחיות, אך נמנעות מ"לעלות כיתה" ולהפוך לבנקים מלאים. במועצה מתארים זאת כ"סירוס" של חברות האשראי - יש להן את היכולת להתחרות, אך הן חוששות שהבנקים "יורידו להן את הראש" בתחום הליבה שלהן אם יעזו לאתגר את הסטטוס קוו.

ההצעה של שמחון

הצעת המועצה הלאומית לכלכלה, שגובשה בשיתוף דרור שטרום שהוביל את הרפורמה המקורית, כוללת צעד רדיקלי: איסור על בנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים בהנפקה משותפת. בעוד שלקוחות קיימים יוכלו לחדש כרטיסים באופן אוטומטי, לקוחות חדשים, ובראשם צעירים, יופנו ישירות לחברות כרטיסי האשראי.

הרציונל הוא שבניית בסיס לקוחות עצמאי תאפשר לחברות האשראי להתחרות בבנקים בתחומי הפיקדונות והאשראי הצרכני, ללא חשש מ"נקמת" הבנקים. ללא הניתוק הזה, טוענים במועצה, רפורמת הפיקדונות תיוותר על הנייר בלבד, שכן חברות האשראי פשוט לא יעזו להתחרות.

האוצר: "יפגע בציבור"

באוצר ובבנק ישראל דוחים את ההצעה. הטענה המרכזית היא שחברות כרטיסי האשראי טרם בשלו לשאת במלוא האשראי באופן עצמאי; המודל המשותף מאפשר להן להישען על הון הבנקים, מה שמעניק לציבור תנאי אשראי טובים יותר - בהיקף ובריבית.

חברות כרטיסי האשראי תומכות כמובן בגישה של שמחון, ופונות אל האוצר מיוזמתן באופן תדיר בבקשה לבטל את ההנפקה המשותפת. באוצר נותרים איתנים: החברות אינן מסוגלות להעמיד את היקפי האשראי הנדרשים בשוק. כראיה הם מציגים את משבר הקורונה, אז נחשף חוסר היכולת של החברות לעמוד בעומס לבדן. באוצר מוסיפים כי גם אם חברות כרטיסי האשראי יצליחו לגייס את ההון הנדרש - למשל באמצעות הנפקת אג"ח - הריבית שהן ישלמו תהיה גבוהה יותר מזו שהן מקבלות מהבנקים. ומי ישלם את ההפרש? הלקוח.

ממילא, טוענים באוצר, התלות תישמר כל עוד החברות נסמכות על קווי אשראי מהבנקים. "אנו שואפים לראותן כבנקים עצמאיים", מסכמים באוצר, "אך הקו האדום הוא פגיעה בתנאי האשראי של הציבור".

ההגנות בחוק

במקום הצעת שמחון, חוק ההסדרים כולל מנגנון הגנה אחר נגד טרפוד הרפורמה: בנק לא יוכל להפנות יותר מ־40% מהכרטיסים החדשים לחברה אחת. המטרה היא למנוע העדפת חברת אשראי מסוימת כ"כלי ענישה" נגד המתחרות. בנוסף, החוק מסמיך את שר האוצר והנגיד לשנות את האחוזים בעתיד, עד כדי ביטול מוחלט של ההנפקה המשותפת, אם יתברר שחברות כרטיסי האשראי מוכנות לכך.

במועצה הלאומית לכלכלה מבקרים את הפתרון. לטענתם, המנגנון מבטיח לכל חברת כרטיסי אשראי נתח שוק קבוע - מה שהורג את התחרות ביניהן ומפחית את התמריץ להתאמץ. "חלוקת שוק היא מהלך הרסני ללקוח הקצה", הם מזהירים. בנוסף נטען כי הבנקים יוכלו לבצע "Cherry Picking" - הפניית לקוחות איכותיים לחברות לא־מאיימות, ולקוחות "חלשים" לחברות אגרסיביות. "על מניפולציה כזו אי אפשר לפקח", הם מסכמים.

איפה זה עומד?

הדיונים בין האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה נמשכים, אך ההערכה היא שתוכנית שמחון לניתוק כרטיסי האשראי לא תיכלל בחוק הנוכחי. באוצר מציינים כי הצעתו המקורית הייתה אף קיצונית יותר, ודרשה לבטל את ההנפקה המשותפת גם עבור כרטיסים קיימים.

השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם הרפורמה תייצר תחרות ממשית בענף הבנקאות, או שחברות האשראי יירתעו מלאתגר את המערכת הבנקאית גם לאחר קבלת הרישיון? התשובה לשאלה זו תכריע אם החיסכון המיוחל של מיליארד שקל בשנה יגיע לכיס של העסקים הקטנים והבינוניים.

עוד כתבות

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום