גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף
יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

רפורמת הפיקדונות שנכללת בחוק ההסדרים 2026 מבקשת לחולל מהפכה במבנה השוק הבנקאי הישראלי. המהלך יאפשר לראשונה לחברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ־בנקאיים לקבל רישיון של "בנק קטן", לגייס פיקדונות מהציבור ולאתגר את הדומיננטיות של הבנקים הגדולים. התועלת לציבור לא תבוא רק מצד הפיקדונות - אלא מהצד השני של המטבע: מתן אשראי.

מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלו הפערים בין הבנקים
בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

לפי חישובי האוצר, הגברת התחרות עשויה לחסוך לעסקים קטנים ובינוניים כמיליארד שקל בשנה בעלויות המימון - במידה והרפורמה תצליח, מהשוואה לשוק בבריטניה.

באוצר מחדדים כי הרפורמה לא תביא בהכרח לירידה בריבית הממוצעת במשק, ואולי אף תעלה אותה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכיום כ־40% מהעסקים הקטנים והבינוניים אינם זוכים לגישה לאשראי בשל רמת סיכון גבוהה. הציפייה היא כי בעקבות הרפורמה, גם עסקים אלו יוכלו לקבל מימון - אמנם בריבית גבוהה יותר שתשקף את הסיכון, אך עצם הנגישות לאשראי תשתפר. במקביל, עסקים שכבר נהנים כיום מגישה למקורות מימון, צפויים לראות ירידה במחירי האשראי בעקבות התגברות התחרות.

ובינתיים, מאחורי הקלעים מתנהל מאבק בין המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, בראשות פרופ' אבי שמחון, לבין האוצר ובנק ישראל. בניגוד למחלוקות העבר בין שמחון לאוצר, שנטו להיות פוליטיות ותקשורתיות (כדוגמת התוכנית השנויה־במחלוקת לפיצוי בעלי משכנתאות), הפעם מדובר בדיון שנראה מקצועי ולגיטימי.

מלכודת חברות האשראי

שמחון מזהיר כי הרפורמה במתכונתה הנוכחית עתידה להיכשל, ומציע שינויים המסתמכים על לקחי רפורמת שטרום מלפני כעשור. החזון אז היה ברור: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כדי שיהפכו למתחרות ישירות. "כולם מבינים שהדבר הכי הגיוני הוא שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לבנקים", אומר שמחון. "יש להן את הידע ואת הקשר ללקוח - מה שצריך תיאורטית כדי להצליח".

אלא שזה לא קרה. הסיבה, לפי שמחון, היא התלות הקריטית שנותרה בבנקים כמפיצי הכרטיסים. נכון לסוף 2024, קיימים בישראל כ־7.2 מיליון כרטיסים בנקאיים לעומת 4.2 מיליון כרטיסים חוץ־בנקאיים. אמנם האחרונים צומחים מהר יותר (420 אלף כרטיסים חדשים ב־2024 לעומת 290 אלף בנקאיים), אך הבנקים עדיין שולטים בכשני שלישים מהשוק. המודל הקיים משמר את הכוח אצלם: הבנק מנפיק ומפיץ, החברה מתפעלת - ושניהם חולקים ברווחים.

במועצה הלאומית לכלכלה מסבירים כי הבנקים נהנים מרווח כפול: הם גוזרים נתח מעמלות הסליקה וההנפקה בכל רכישה בכרטיס האשראי, ושותפים ברווחי מסגרות האשראי. אולם מעבר לרווח, המבנה הנוכחי מעניק לבנקים כוח הרתעה; במועצה מכירים מקרים בהם ניסיונות תחרות אגרסיביים מצד חברות כרטיסי האשראי נענו בסנקציות, כמו העברת לקוחות חזקים לחברה מתחרה.

התוצאה היא חברות כרטיסי אשראי ש"יושבות בפינה": הן רווחיות, אך נמנעות מ"לעלות כיתה" ולהפוך לבנקים מלאים. במועצה מתארים זאת כ"סירוס" של חברות האשראי - יש להן את היכולת להתחרות, אך הן חוששות שהבנקים "יורידו להן את הראש" בתחום הליבה שלהן אם יעזו לאתגר את הסטטוס קוו.

ההצעה של שמחון

הצעת המועצה הלאומית לכלכלה, שגובשה בשיתוף דרור שטרום שהוביל את הרפורמה המקורית, כוללת צעד רדיקלי: איסור על בנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים בהנפקה משותפת. בעוד שלקוחות קיימים יוכלו לחדש כרטיסים באופן אוטומטי, לקוחות חדשים, ובראשם צעירים, יופנו ישירות לחברות כרטיסי האשראי.

הרציונל הוא שבניית בסיס לקוחות עצמאי תאפשר לחברות האשראי להתחרות בבנקים בתחומי הפיקדונות והאשראי הצרכני, ללא חשש מ"נקמת" הבנקים. ללא הניתוק הזה, טוענים במועצה, רפורמת הפיקדונות תיוותר על הנייר בלבד, שכן חברות האשראי פשוט לא יעזו להתחרות.

האוצר: "יפגע בציבור"

באוצר ובבנק ישראל דוחים את ההצעה. הטענה המרכזית היא שחברות כרטיסי האשראי טרם בשלו לשאת במלוא האשראי באופן עצמאי; המודל המשותף מאפשר להן להישען על הון הבנקים, מה שמעניק לציבור תנאי אשראי טובים יותר - בהיקף ובריבית.

חברות כרטיסי האשראי תומכות כמובן בגישה של שמחון, ופונות אל האוצר מיוזמתן באופן תדיר בבקשה לבטל את ההנפקה המשותפת. באוצר נותרים איתנים: החברות אינן מסוגלות להעמיד את היקפי האשראי הנדרשים בשוק. כראיה הם מציגים את משבר הקורונה, אז נחשף חוסר היכולת של החברות לעמוד בעומס לבדן. באוצר מוסיפים כי גם אם חברות כרטיסי האשראי יצליחו לגייס את ההון הנדרש - למשל באמצעות הנפקת אג"ח - הריבית שהן ישלמו תהיה גבוהה יותר מזו שהן מקבלות מהבנקים. ומי ישלם את ההפרש? הלקוח.

ממילא, טוענים באוצר, התלות תישמר כל עוד החברות נסמכות על קווי אשראי מהבנקים. "אנו שואפים לראותן כבנקים עצמאיים", מסכמים באוצר, "אך הקו האדום הוא פגיעה בתנאי האשראי של הציבור".

ההגנות בחוק

במקום הצעת שמחון, חוק ההסדרים כולל מנגנון הגנה אחר נגד טרפוד הרפורמה: בנק לא יוכל להפנות יותר מ־40% מהכרטיסים החדשים לחברה אחת. המטרה היא למנוע העדפת חברת אשראי מסוימת כ"כלי ענישה" נגד המתחרות. בנוסף, החוק מסמיך את שר האוצר והנגיד לשנות את האחוזים בעתיד, עד כדי ביטול מוחלט של ההנפקה המשותפת, אם יתברר שחברות כרטיסי האשראי מוכנות לכך.

במועצה הלאומית לכלכלה מבקרים את הפתרון. לטענתם, המנגנון מבטיח לכל חברת כרטיסי אשראי נתח שוק קבוע - מה שהורג את התחרות ביניהן ומפחית את התמריץ להתאמץ. "חלוקת שוק היא מהלך הרסני ללקוח הקצה", הם מזהירים. בנוסף נטען כי הבנקים יוכלו לבצע "Cherry Picking" - הפניית לקוחות איכותיים לחברות לא־מאיימות, ולקוחות "חלשים" לחברות אגרסיביות. "על מניפולציה כזו אי אפשר לפקח", הם מסכמים.

איפה זה עומד?

הדיונים בין האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה נמשכים, אך ההערכה היא שתוכנית שמחון לניתוק כרטיסי האשראי לא תיכלל בחוק הנוכחי. באוצר מציינים כי הצעתו המקורית הייתה אף קיצונית יותר, ודרשה לבטל את ההנפקה המשותפת גם עבור כרטיסים קיימים.

השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם הרפורמה תייצר תחרות ממשית בענף הבנקאות, או שחברות האשראי יירתעו מלאתגר את המערכת הבנקאית גם לאחר קבלת הרישיון? התשובה לשאלה זו תכריע אם החיסכון המיוחל של מיליארד שקל בשנה יגיע לכיס של העסקים הקטנים והבינוניים.

עוד כתבות

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

הפלת המשטר באיראן? כדאי קודם לדעת איך הוא בכלל בנוי

המנהיג העליון והנשיא על הכוונת הישראלית-אמריקאית, אבל איראן בנתה משטר עם מבנה הרבה יותר מסובך • המשרוקית של גלובס מסבירה: כך מורכב שלטון האייתוללות

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%