גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף
יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

רפורמת הפיקדונות שנכללת בחוק ההסדרים 2026 מבקשת לחולל מהפכה במבנה השוק הבנקאי הישראלי. המהלך יאפשר לראשונה לחברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ־בנקאיים לקבל רישיון של "בנק קטן", לגייס פיקדונות מהציבור ולאתגר את הדומיננטיות של הבנקים הגדולים. התועלת לציבור לא תבוא רק מצד הפיקדונות - אלא מהצד השני של המטבע: מתן אשראי.

מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלו הפערים בין הבנקים
בנק ישראל נגד ענף ההשקעות הצומח. ואיך הגיב צבי סטפק?

לפי חישובי האוצר, הגברת התחרות עשויה לחסוך לעסקים קטנים ובינוניים כמיליארד שקל בשנה בעלויות המימון - במידה והרפורמה תצליח, מהשוואה לשוק בבריטניה.

באוצר מחדדים כי הרפורמה לא תביא בהכרח לירידה בריבית הממוצעת במשק, ואולי אף תעלה אותה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכיום כ־40% מהעסקים הקטנים והבינוניים אינם זוכים לגישה לאשראי בשל רמת סיכון גבוהה. הציפייה היא כי בעקבות הרפורמה, גם עסקים אלו יוכלו לקבל מימון - אמנם בריבית גבוהה יותר שתשקף את הסיכון, אך עצם הנגישות לאשראי תשתפר. במקביל, עסקים שכבר נהנים כיום מגישה למקורות מימון, צפויים לראות ירידה במחירי האשראי בעקבות התגברות התחרות.

ובינתיים, מאחורי הקלעים מתנהל מאבק בין המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, בראשות פרופ' אבי שמחון, לבין האוצר ובנק ישראל. בניגוד למחלוקות העבר בין שמחון לאוצר, שנטו להיות פוליטיות ותקשורתיות (כדוגמת התוכנית השנויה־במחלוקת לפיצוי בעלי משכנתאות), הפעם מדובר בדיון שנראה מקצועי ולגיטימי.

מלכודת חברות האשראי

שמחון מזהיר כי הרפורמה במתכונתה הנוכחית עתידה להיכשל, ומציע שינויים המסתמכים על לקחי רפורמת שטרום מלפני כעשור. החזון אז היה ברור: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כדי שיהפכו למתחרות ישירות. "כולם מבינים שהדבר הכי הגיוני הוא שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לבנקים", אומר שמחון. "יש להן את הידע ואת הקשר ללקוח - מה שצריך תיאורטית כדי להצליח".

אלא שזה לא קרה. הסיבה, לפי שמחון, היא התלות הקריטית שנותרה בבנקים כמפיצי הכרטיסים. נכון לסוף 2024, קיימים בישראל כ־7.2 מיליון כרטיסים בנקאיים לעומת 4.2 מיליון כרטיסים חוץ־בנקאיים. אמנם האחרונים צומחים מהר יותר (420 אלף כרטיסים חדשים ב־2024 לעומת 290 אלף בנקאיים), אך הבנקים עדיין שולטים בכשני שלישים מהשוק. המודל הקיים משמר את הכוח אצלם: הבנק מנפיק ומפיץ, החברה מתפעלת - ושניהם חולקים ברווחים.

במועצה הלאומית לכלכלה מסבירים כי הבנקים נהנים מרווח כפול: הם גוזרים נתח מעמלות הסליקה וההנפקה בכל רכישה בכרטיס האשראי, ושותפים ברווחי מסגרות האשראי. אולם מעבר לרווח, המבנה הנוכחי מעניק לבנקים כוח הרתעה; במועצה מכירים מקרים בהם ניסיונות תחרות אגרסיביים מצד חברות כרטיסי האשראי נענו בסנקציות, כמו העברת לקוחות חזקים לחברה מתחרה.

התוצאה היא חברות כרטיסי אשראי ש"יושבות בפינה": הן רווחיות, אך נמנעות מ"לעלות כיתה" ולהפוך לבנקים מלאים. במועצה מתארים זאת כ"סירוס" של חברות האשראי - יש להן את היכולת להתחרות, אך הן חוששות שהבנקים "יורידו להן את הראש" בתחום הליבה שלהן אם יעזו לאתגר את הסטטוס קוו.

ההצעה של שמחון

הצעת המועצה הלאומית לכלכלה, שגובשה בשיתוף דרור שטרום שהוביל את הרפורמה המקורית, כוללת צעד רדיקלי: איסור על בנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים בהנפקה משותפת. בעוד שלקוחות קיימים יוכלו לחדש כרטיסים באופן אוטומטי, לקוחות חדשים, ובראשם צעירים, יופנו ישירות לחברות כרטיסי האשראי.

הרציונל הוא שבניית בסיס לקוחות עצמאי תאפשר לחברות האשראי להתחרות בבנקים בתחומי הפיקדונות והאשראי הצרכני, ללא חשש מ"נקמת" הבנקים. ללא הניתוק הזה, טוענים במועצה, רפורמת הפיקדונות תיוותר על הנייר בלבד, שכן חברות האשראי פשוט לא יעזו להתחרות.

האוצר: "יפגע בציבור"

באוצר ובבנק ישראל דוחים את ההצעה. הטענה המרכזית היא שחברות כרטיסי האשראי טרם בשלו לשאת במלוא האשראי באופן עצמאי; המודל המשותף מאפשר להן להישען על הון הבנקים, מה שמעניק לציבור תנאי אשראי טובים יותר - בהיקף ובריבית.

חברות כרטיסי האשראי תומכות כמובן בגישה של שמחון, ופונות אל האוצר מיוזמתן באופן תדיר בבקשה לבטל את ההנפקה המשותפת. באוצר נותרים איתנים: החברות אינן מסוגלות להעמיד את היקפי האשראי הנדרשים בשוק. כראיה הם מציגים את משבר הקורונה, אז נחשף חוסר היכולת של החברות לעמוד בעומס לבדן. באוצר מוסיפים כי גם אם חברות כרטיסי האשראי יצליחו לגייס את ההון הנדרש - למשל באמצעות הנפקת אג"ח - הריבית שהן ישלמו תהיה גבוהה יותר מזו שהן מקבלות מהבנקים. ומי ישלם את ההפרש? הלקוח.

ממילא, טוענים באוצר, התלות תישמר כל עוד החברות נסמכות על קווי אשראי מהבנקים. "אנו שואפים לראותן כבנקים עצמאיים", מסכמים באוצר, "אך הקו האדום הוא פגיעה בתנאי האשראי של הציבור".

ההגנות בחוק

במקום הצעת שמחון, חוק ההסדרים כולל מנגנון הגנה אחר נגד טרפוד הרפורמה: בנק לא יוכל להפנות יותר מ־40% מהכרטיסים החדשים לחברה אחת. המטרה היא למנוע העדפת חברת אשראי מסוימת כ"כלי ענישה" נגד המתחרות. בנוסף, החוק מסמיך את שר האוצר והנגיד לשנות את האחוזים בעתיד, עד כדי ביטול מוחלט של ההנפקה המשותפת, אם יתברר שחברות כרטיסי האשראי מוכנות לכך.

במועצה הלאומית לכלכלה מבקרים את הפתרון. לטענתם, המנגנון מבטיח לכל חברת כרטיסי אשראי נתח שוק קבוע - מה שהורג את התחרות ביניהן ומפחית את התמריץ להתאמץ. "חלוקת שוק היא מהלך הרסני ללקוח הקצה", הם מזהירים. בנוסף נטען כי הבנקים יוכלו לבצע "Cherry Picking" - הפניית לקוחות איכותיים לחברות לא־מאיימות, ולקוחות "חלשים" לחברות אגרסיביות. "על מניפולציה כזו אי אפשר לפקח", הם מסכמים.

איפה זה עומד?

הדיונים בין האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה נמשכים, אך ההערכה היא שתוכנית שמחון לניתוק כרטיסי האשראי לא תיכלל בחוק הנוכחי. באוצר מציינים כי הצעתו המקורית הייתה אף קיצונית יותר, ודרשה לבטל את ההנפקה המשותפת גם עבור כרטיסים קיימים.

השאלה המרכזית נותרה פתוחה: האם הרפורמה תייצר תחרות ממשית בענף הבנקאות, או שחברות האשראי יירתעו מלאתגר את המערכת הבנקאית גם לאחר קבלת הרישיון? התשובה לשאלה זו תכריע אם החיסכון המיוחל של מיליארד שקל בשנה יגיע לכיס של העסקים הקטנים והבינוניים.

עוד כתבות

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המחירים עולים? אביב מליסרון מחזירה עד 300 אלף שקל על דירה חדשה

אביב מליסרון מציעה לרוכשים תשלום של 6,000 שקל לחודש למשך ארבע שנים - אחרי האכלוס ● נוסף לכך המבצע מבטיח פטור מהצמדה למדד, אולם חבות המס מוטלת על הקונים ● מאחורי המבצעים, מדור חדש 

דן אקס ודור לי-לו, השותפים המנהלים של קרן Ibi tech fund / צילום: אילן בשור

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה

קרן ההון סיכון IBI Tech Fund חשפה בדוחותיה השנתיים החזקה בחברת מסחר אלגוריתמי קטנה שמחלקת דיבידנדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה ● סולידוס, הפועלת מתחת לרדאר, מתמחה בזיהוי הזדמנויות מסחר רווחיות ופערי ארביטראז' בבורסות בעולם

ח''כ אופיר כץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית ב-2023, תקודם ע"י ועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ ● לפי ההצעה, הלשכה תוחלף במועצה שבה ישלוט שר המשפטים ● לשכת עורכי הדין: "לא ניכנע לסחיטה ואיומים"

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

טראמפ נגד נתניהו: למי מגיע הקרדיט על כיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

דורון קימלוב בעל השליטה בתומר שיווק, עו''ד חגית רוס מברנע, ג'פה, לנדה ושות', אורי מור מייסד-שותף במור-לנגרמן קפיטל, ושלי מסילתי סמנכ''לית הכספים בסיפיה / צילום: יח''צ

חברת מזון נוספת בדרך לבורסה: תומר שיווק תמוזג לשלד סיפיה ויז'ן

יבואנית מוצרי המזון תומר שיווק חתמה על הסכם מחייב למיזוג פעילותה לתוך השלד בורסאי סיפיה ויז'ן, אשר בסופו מניותיה יחלו להיסחר ● פרופ' ציפי שטראוס משיבא תציג בדאבוס מודל חדש לאריכות ימים ● ומשרד עורכי הדין השלישי בגודלו בישראל, גולדפרב גרוס זליגמן, ממנה 10 שותפים חדשים ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

הבעת תמיכה בחיזבאללה באיסטנבול / צילום: ap, Emrah Gurel

מיליארד דולר, רובו דרך איסטנבול: תפקיד טורקיה בשיקום חיזבאללה

בעוד שאיראן נחלשת, והציר הישן קורס, אנקרה מזהה הזדמנות למילוי הוואקום בביירות ● למניעת חיכוך עם חיזבאללה, ארדואן מארח בכירים בארגון ומאפשר הזרמת מימון מטהרן דרך טורקיה

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

משקיע העל שמזהיר: הזעזוע שעלול להגיע לשווקים בגלל מלחמת הסחר

ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר כי האגרסיביות של נשיא ארה"ב עלולה לגרום לעימות פיננסי עולמי ● דבריו מכוונים בעיקר ל"בזוקה" של אירופה: 10 טריליון דולר בנכסים אמריקאיים ● סנונית ראשונה: קרן הפנסיה הדנית מתכננת למכור 100 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

מעבר רפיח על גבול מצרים / צילום: ap, Sam Mednick

אחרי שהוכרז, "גורם מדיני" מתדרך: נדון בפתיחת מעבר רפיח

נשיא ארה"ב אמר כי המשטר בטהראן יורה באנשים ברחוב ללא הבחנה ● ארגון זכויות האדם האיראני HRANA פרסם הלילה נתונים עדכניים לגבי המהומות באיראן עם מספר הרוגים שככל הנראה עומד על יותר מ-14 אלף ● נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר שייפגש עם ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, שליחיו של טראמפ ● דיווחים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הדיווח שמקפיץ את מניית הבורסה: מו"מ למכירת פעילות המדדים לגוף זר

הבורסה בת"א מתקרבת להצפת ערך בפעילות המדדים שלה, שצמחה פי שמונה תוך שנתיים, אותה היא מתכננת למכור לגוף זר ● בשנה שעברה העריכו כי הבורסה תמכור את הפעילות, לה הכנסות של 25 מיליון שקל, תמורת 300-400 מיליון שקל

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הן היו כוח שמניע את השווקים, כעת הן מתפזרות ל-7 כיוונים

קבוצת שבע המניות המופלאות של ענקיות הטכנולוגיה, שמיקדו את הייפ הבינה המלאכותית, מתפצלת מבפנים ● רבות מהן משתרכות כיום אחרי השוק הכללי

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזנגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר מו"מ ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

נדב טנא, דינה בן טל גננסיה, איציק וייץ / צילום: אורן בירן, גיא כושי ויריב פיין, אלעד גוטמן

חגיגת המימושים בבורסה: עשרות שכירים הפכו למיליונרים, ולא רק בהייטק

הגאות בשוק המניות ייצרה הון עתק לא רק לבעלי החברות, אלא גם לשורה של מנהלים ועובדים בחברות הנסחרות בת"א ● בבתי השקעות שמניותיהם זינקו במאות אחוזים, בכירים מימשו אופציות ומניות ● במקביל, אופציות למניות, שמזוהות בעיקר עם עובדים בחברות הייטק, הפכו כלי להתעשרות גם בתעשיות המסורתיות

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

שליח וולט

האפשרויות שעומדות בפני וולט אחרי האולטימטום של רשות התחרות

בוולט פועלים להפיג את חששות רשות התחרות, בזמן שמתנהל מו"מ בין הצדדים על התנאים שיאפשרו את חידוש הפטור מהסדר כובל ● מומחים מעריכים כי רשות התחרות תדרוש בין היתר הגבלות על איסוף המידע על התנהגות הצרכנים באפליקציה ופיקוח על העמלות שוולט גובה מהסופרים המתחרים של הזרוע הקמעונאית שלה

חומרי בנייה, משאית הובלה בקירור של Trane Technologies, גם טכנולוגיות ביטחוניות של BAE SYSTEMS ברשימה / צילום: ap, Business Wire

חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"

סקירה שפרסם האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית, כגידור לחששות מבועה במניות המובילות בטרנד ● בבנק הרכיבו רשימה של קרוב ל-30 מניות, שהקורלציה שלהן למניות ה-AI "הטהורות" היא פחות מ-50%

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

מכה נוספת לאיחוד: הפרלמנט האירופי השעה הסכם הסחר עם אמריקה הלטינית

ההסכם היה אמור לסלול את הדרך להגדלת היצוא האירופי לברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי ● המשמעות של ההשעיה היא עיכוב אפשרי של שנים בכניסתו לפועל של ההסכם, ומכה קשה לתדמית האיחוד האירופי כשותף סחר אמין