גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהל רשות המסים חשף: נוהל הגילוי מרצון החדש רחוק מאוד מהשגת היעד

רק 122 בקשות לגילוי מרצון על הון לא מדווח הוגשו מאז פורסם הנוהל באוגוסט האחרון ● מנהל רשות המסים מאשים: הנתון נובע בעיקר בשל היעדר פתרון בבנקים להפקדת כספי קריפטו

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר
שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מאז פרסומו של נוהל גילוי מרצון החדש באוגוסט 2025, הוגשו לרשות המסים 122 בקשות גילוי, שהיקף ההון המדווח בהן עומד על סך של 262 מיליון שקל, והמס בגינן מוערך בכ־19 מיליון שקל - כך נמסר לגלובס. האם זה מה שציפו לו ברשות המסים? התשובה הברורה היא לא, אך מנהל רשות המסים לא ממהר להספיד את הנוהל.

ברשות המסים ציפו למיליארדים מקריפטו. כמה הם באמת גבו?
כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל־20 מיליארד שקל ב־2025

בכנס מסים שקיים השבוע ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, אמר עו"ד שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, כי יש עדיין זמן עד לכניסתו של הכסף הגדול מהנוהל. "בפעמיים הקודמות שפורסמו מבצעי גילוי מרצון, רוב הבקשות הוגשו בחודשיים האחרונים", הסביר.

ואכן, במסגרת הליך גילוי מרצון שהיה בתוקף בשנת 2018, כשליש מהבקשות - 34% - הוגשו ברגע האחרון ממש, בחודש דצמבר, שבו פג תוקף המסלול האנונימי. נתון חשוב נוסף שנרשם אז הוא שרוב הבקשות שנכללו בנוהל הוגשו במסלול המדובר.

ואולם הפעם, נוהל גילוי מרצון אינו כולל מסלול אנונימי וכנראה שגם מנהל רשות המסים לא מצפה להצלחה מסחררת שלו. אהרונוביץ' מודה כי יש חוסר היענות לנוהל, שנובע משתי בעיות מרכזיות: הראשונה - היעדר מסלול אנונימי, והשנייה - היעדר כדאיות למחזיקי קריפטו.

"כרגע הנתונים הללו לא משפיעים על תקציב המדינה. זה לא מאפשר לנו לוותר על מסים אחרים", אמר אהרונוביץ' והסביר: "לקח זמן להוציא את הנוהל, כי ניסינו לשכנע את משרד המשפטים להקל קצת, וקיבלנו הקלות, אבל הנושא האנונימי באמת לא אושר, וזה משפיע על כמות הבקשות.

"בנוסף, יש את עניין הקריפטו. צריך לזכור שהנוהל כוון בעיקר לנושא הקריפטו, ופונים אליי אנשים לא מעטים שטוענים שהם מחכים לכספים אדירים מהקריפטו. הבעיה היא שהמערכת הבנקאית הישראלית לא מוכנה לקבל קריפטו, וגם כספים כתוצאה ממכירת קריפטו יש קושי מאוד גדול להכניס. אין ספק שזה משליך גם על הנכונות לעשות גילוי מרצון, כי בסוף אנשים לא רוצים לשלם רק את המס, אלא להשתמש בכספים".

הנוהל שלא הצליח

נוהל גילוי מרצון מאפשר לאזרחים לחשוף את הכספים ואת הנכסים שהחביאו "מתחת לבלטות" הווירטואליות, הפיזיות והגלובליות ולא שילמו עליהם מס, תוך קבלת חסינות פלילית. כאמור, המסלול החדש, שפונה במיוחד לשחקנים בזירת הקריפטו, לא כולל מסלול גילוי אנונימי כבעבר, אך כולל מסלול "ירוק" מהיר לדיווח על סכומים נמוכים, בהם רווחי קריפטו, ללא צורך בדיונים מול פקיד שומה.

הנוהל, שיעמוד בתוקף לשנה עד 31.8.26, מאפשר לעוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים, תושבי ישראל ותושבי חוץ, שעברו עבירות על חוקי המס - לבצע הליך גילוי ולשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים.

עוד קודם לפרסומו של נוהל גילוי מרצון החדש, עסקה הרשות רבות בניסיון להגיע אל המסים מרווחי הקריפטו, בין היתר על רקע ביקורת של מבקר המדינה, שמצא כי קיים פוטנציאל גבייה לא ממומש של כ־3 מיליארד שקל בשוק הקריפטו.

בדצמבר 2023 פרסמה רשות המסים "נוהל מסלול עוקף בנקים" לתשלום מס על רווחי קריפטו ישירות לחשבון בנק בבנק ישראל, במקרה שהבנקים מסרבים לקבל את הכספים שנבעו מרווחי מטבעות דיגיטליים לצורכי תשלום המס. ואולם כפי שנחשף בגלובס, גם נוהל זה נחל כישלון, ובודדים בלבד שילמו את המס מרווחי הקריפטו דרך החשבון הייעודי.

אהרנוביץ' התייחס לכך ואמר כי "זה לא הצליח. אף אחד לא ציפה לארבעה מקרים בלבד שייפנו לנוהל הזה. אם המערכת הבנקאית לא תפתח את שעריה בצורה יותר ליברלית לקבל את הקריפטו ואת הכספים ממכירת הקריפטו, זה ישליך באופן ישיר על הגילוי מרצון ועל תשלום מסים מרווחי קריפטו".

הוא הוסיף כי "בסוף זה חוזר לאדם שאומר לעצמו: 'יש לי כסף בקריפטו או כסף שמוחזק בחו"ל, ואני רוצה להשתמש בו בארץ, אז אם אני לא יכול להעביר אותו לחשבון בארץ, בשביל מה לשלם את המסים עליו?'. זה לא תירוץ, כי צריך לשלם את המסים כחוק, גם אם הכסף נמצא בחו"ל או בקריפטו, אבל אנחנו מבינים איך אנשים חושבים".

לשכנע את הבנקים

לדברי אהרונוביץ', רשות המסים פועלת כדי להביא לריכוך עמדת הבנקים. "ניסינו ואנחנו עדיין מנסים, גם עם בנק ישראל, גם עם משרד המשפטים וגם עם רשות לאיסור הלבנת הון, אבל בסופו של דבר הבנקים הם עצמאים, וטוב שכך; יש להם כללי ציות וקציני ציות. יש עכשיו צוות שיושב ביחד עם משרד המשפטים ובנק ישראל ונציגים שלנו מול הבנקים, ואנחנו מנסים לראות מולם ומול רשות לאיסור הלבנת הון איך אפשר בכל אופן לפצח בצורה מסוימת את הדבר הזה - כלומר לגרום לבנקים להיות יותר ליברלים בקבלת הכספים האלה".

אהרנוביץ' מוסיף כי הוא "מתכוון להיכנס לזה אישית, בצורה יותר אינטנסיבית בחודשיים-שלושה הקרובים, לראות אם אפשר לנסות להשפיע על המערכת הבנקאית. אין ספק שאם זה יקרה, אז בגילוי מרצון יהיה שטף הרבה יותר גדול".

ברשות המסים מנסים לשכנע את הבנקים לנקוט גישה דומה לגישה הנהוגה בארה"ב, שם הכללים להכנסת כספי קריפטו למערכת הבנקאית פחות נוקשים. בנוסף, מנהל רשות המסים חשף כי הרשות מתכננת לפתוח חשבון בנק גם בארה"ב כדי לאפשר את תשלום המס מרווחי קריפטו. "אנחנו כרגע בתהליך שכזה בארה"ב. אם האמריקאים יותר מקלים בנהלים מאשר בבנקים בישראל, אולי אפשר יהיה להעביר לשם את הכספים.

"אנחנו בודקים עוד ערוצים. זה חלק מהדברים על השולחן שלנו ב־2026 - קריפטו וגילוי מרצון - וננסה לראות איך אפשר לפצח את זה. בחודשים הקרובים ננסה לראות איך משחררים קצת את הפקק הזה, ואולי גם נאריך קצת את הגילוי מרצון אם נצטרך ואם נראה שאנחנו מביאים איזושהי בשורה".

עוד כתבות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

עליות חדות בת"א; מדד הביטוח מזנק במעל 3%, השקל מתחת ל-3.02 שקלים

מדד ת"א 35 עולה בכ-1.2% ● מדד הנפט והגז מאבד גובה, המניות הביטחוניות נופלות ● השקל מתחזק מול הדולר ● עליות נרשמות גם באירופה ובחוזים בארה"ב; מחירי הנפט יורדים ● וול סטריט עברה אמש מירידות לעליות חדות, אחרי שטראמפ אמר: "האיראנים התקשרו אלינו ורוצים עסקה"

מושגים לאזרחות מיודעת. סטגפלציה / צילום: Shutterstock

המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?

המפגש הנדיר בין עליות מחירים מחד ומיתון מאידך עלול להכניס את הכלכלה למקום שממנו היא תתקשה לצאת • למה עכשיו מדברים על התרחיש הזה, ומה בדיוק ההשפעות שלו? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

רשות התחרות נתנה אור ירוק: מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו מתקדם שלב

אישור רשות התחרות מקרב את השלמת מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו, בעסקה של כ־10 מיליארד שקל שתיצור אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל עם צבר של כ־27 אלף דירות ● ברקע, שתי החברות מציגות ירידה במכירות ושחיקה במניות מאז ההכרזה על העסקה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר מאפשר הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

משרד האוצר הודיע כי יפתח בשבוע הבא מסלול ייעודי בקרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי" ● ברקע: הדיון הצפוי היום בוועדת הכספים על מתווה הסיוע לעסקים, לאחר ביקורת מצד גורמים במגזר העסקי ● נשיא להב: "כשל מתמשך של המדינה בטיפול בפיצויים בזמן חירום"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

בדרגי השטח בצה"ל חוששים: לוחמים יידרשו השנה לקרוב למאה ימי מילואים

החקיקה להארכת שירות הסדיר וביצוע התאמות במערך המילואים מתעכבת, וגורמים בצבא מדברים על אפשרות שלוחמים יידרשו לשירות ארוך מהמצופה ● בקרב הדרגים המקצועיים יוצאים נגד חוק הגיוס שמקדמת הממשלה ● וגם: הסיכוי לריבאונד כלכלי אחרי המלחמה

אילוסטרציה: Shutterstock

הבטיחו פטור ממס וסיבכו את החוסכים: כך לכאורה עבדה תרמית הפנסיה החדשה

עובד רשות המסים וסוכן ביטוח נעצרו בחשד שניהלו רשת למשיכת כספי פנסיות במרמה תוך התחמקות מתשלום המס ● לפי נתוני רשות שוק ההון, המשיכות המוקדמות של התמלוגים הפכו לתופעה שהולכת ומתרחבת ● מומחים מזהירים: לא רק החיסכון נפגע, אלא גם הכיסוי הביטוחי

סניף של רשת ספאר בישראל / צילום: גיא יחיאלי

קבוצת לובינסקי מתרחבת לקמעונאות: תרכוש 50% מרשת ספאר

קבוצת הרכב לובינסקי חתמה על הסכם לרכישת 50% מרשת הסופרמרקטים ספאר ● היקף העסקה מוערך בכ-100 מיליון שקל ● ההסכם הוגש לרשות התחרות

קלוד / צילום: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא בחר מניית תוכנה

חשבון אנונימי ברשת X בנה באמצעות מודל קלוד מנהל תיק השקעות וירטואלי שמצליח, לפחות בינתיים, לעקוף את מדד ה־S&P 500

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת

כשברקע האיום של נשיא ארה"ב להטיל מצור על מצר הורמוז החל מהשעה 17.00 שעון ישראל, מומחים שונים מנסים להעריך לאן חותר טראמפ ומה הסיכוי לחזרת המלחמה: "נראה החרפה רטורית וצבאית כדי לגרום לטהרן להתפשר"

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

58% בתשעה ימים: רצף כזה אינטל לא ראתה כבר שנים

עם רוח גבית משיתופי־פעולה עם גוגל ואילון מאסק, יצרנית השבבים אינטל רשמה ראלי מדהים ועלתה לשיא של חמש שנים ● לפי CNBC, מניית אינטל בדרך לרצף הטוב ביותר שלה לפחות מאז שנות ה־70

כותרות העיתונים בעולם

"תהנו": כך מגיבים בטהרן לאיום החדש של טראמפ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: כך ארה"ב מתכננת לפגוע בלב הכלכלה האיראנית, קבוצת BRICS בוחרת לא להתערב במלחמה ולשמור על אינטרסים לאומיים, וישראל ולבנון בדרך לשיחות גורליות ● כותרות העיתונים בעולם

אפליקציית Waze / צילום: Shutterstock

הווייז לא עובד לכם היום? זו הסיבה

גם בזמן הפסקת האש: למה עדיין יש שיבושי GPS ברחבי הארץ? המומחים מסבירים ● שאלת השעה

כותרות העיתונים בעולם

נשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים, ומסרב להתנצל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בחיזבאללה מפעילים לחץ על ממשלת לבנון רגע לפני שיחות השלום, משבר האנרגיה במזרח התיכון מחריף עם עשרות מתקנים שנפגעו, ונשיא דרום קוריאה השווה את צה"ל לנאצים - ומסרב להתנצל ● כותרות העיתונים בעולם

מניות השבבים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, Shutterstock

"קשה להתעלם מהשוויים הזולים": מניות השבבים מחכות לבשורה אחת מהבית הלבן

ערב ההכרזה על הפסקת האש, בוול סטריט וגם בתל אביב כבר היה ברור מי ייהנו מהרגיעה כשמניות השבבים יצאו לראלי של עשרות אחוזים ● מומחים מסבירים כי המשקיעים רק חיכו לחזור לסקטור הלוהט, אבל האם הסלמה מחודשת עלולה לסכן את המומנטום?

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

שלושה לוחמים נפצעו קשה בהיתקלות בדרום לבנון, לוחם נוסף נפצע קל

דובר צה"ל הודיע כי במהלך הלילה, שלושה לוחמי צה"ל נפצעו קשה ולוחם נוסף נפצע בינוני במסגרת היתקלות בדרום לבנון ● ה"ניו יורק טיימס" דיווח כי ארה"ב הציעה לאיראן להקפיא את תוכנית הגרעין שלה ל-20 שנה; איראן הייתה מוכנה ל-5 שנים, טראמפ סירב ● מזכ"ל חיזבאללה: "לבטל את פגישת המו"מ עם ישראל - זו השפלה" ● עדכונים שוטפים

שלט חוצות בגוש דן מטעם אלכס סקלר נגד יעקב פרי, עו''ד נבות תל-צור ועו''ד אלירן דולב / צילום: בר לביא

עורכי דינו של צביקה נווה תובעים 5 מיליון שקל מאלכס סקלר בעקבות "קמפיין הכפשה"

אחרי קמפיין החוצות שהעלה נגד החוקר הפרטי צביקה נווה, האוליגרך אלכס סקלר העלה קמפיין חדש נגד עורכי דינו של נווה, נבות תל-צור ואלירן דולב, ונגד מקורבו יעקב פרי ● כעת עו"ד תל-צור - שרק לאחרונה הגיש בשם נווה תביעת דיבה נגד סקלר בסך 10 מיליון שקל - תובע בעצמו את סקלר בגין לשון הרע

מדיאר לאחר הניצחון בבחירות, בודפשט / צילום: Reuters, Porzycki Jakub

שחרור 20 מיליארד אירו: תוכנית השיקום של ראש ממשלת הונגריה החדש

אחרי 16 שנות שלטון אורבן, הונגריה נכנסת לעידן של שינוי מבני ● משימתו המרכזית של המנצח פיטר מדיאר היא שחרור כספים שהאיחוד האירופי מעכב בשל פגיעה בדמוקרטיה ● לשם כך הוא יצטרך לפרק את מוקדי הכוח, להילחם בשחיתות ולנתק את התלות ברוסיה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות בחוזים בוול סטריט; ג'יימי דיימון: הסיכונים הכלכליים "הולכים ומתגברים"

מדד הדאקס עולה בכ-0.9% ● הבורסות בסיאול ובטוקיו זינקו במעל 2% ● דיווח: ארה"ב ואיראן עשויות לחזור למו"מ באיסלאמבאד השבוע ● אמזון רוכשת את מפעילת הלווינים גלובלסטאר

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסל של המדינה או של ברקת? הוזלות של עשרות מוצרים עם שלל כוכביות

השבוע יוצא לדרך מהלך המחירים של שר הכלכלה וקרפור, ובשוק מותחים ביקורת על הכשלים ● מהמכרז שניגשה אליו רק מתמודדת אחת, דרך ההחלטה לקיים את המהלך רק בשליש מסניפי קרפור ובמיקומים פחות נגישים ועד הגבלות הרכישה והמיתוג מחדש שנעשה ברגע האחרון

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בירידות חדות, בהובלת מניות הבנייה והביטוח; מדד ת"א־נפט וגז קופץ בכ-1%

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.4%, מדד ת"א 90 נחלש בכ-1.6% ● הבורסה הגיבה בירידות לכישלון המו"מ בין ארה"ב לאיראן, מניות האנרגיה הן היחידות שטיפסו על רקע עליית מחיר הנפט בעולם ● גם באירופה ובחוזים בניו יורק נרשמה מגמה שלילית ● מניית פאלו אלטו צללה במעל 7% ● מיטב: "העלויות של המערכה - פי שלושה מזו של יוני, קיימת הערכת חסר משמעותית של הסיכון"