הדמיה של כביש 6 צפון, מחלף בית העמק / צילום: ap, Matt Rourke
פרויקט הארכת כביש 6 לצפון, שמטרתו שיפור החיבור התחבורתי בין צפון הארץ למרכזה, מתקדם לשלב המכרזי. אולם, קיימת אי־ודאות סביב לוחות הזמנים שלו. לפי התכנון, הזכיין אמור לקבל את השטח כבר ב־2027. זאת בעוד שכיום טרם הוסדרו סוגיות מהותיות הקשורות לתפיסת הקרקע ולהסכמות מול תושבי האזור.
● קיבלתם דוח חניה ממצלמה? זאת הפסיקה שמשנה את הכללים
● ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל
מדובר בפרויקט הכולל הפקעה נרחבת של כ־4,000 דונם לאורך התוואי, חלקם בבעלות תושבים מיישובים דרוזיים וערביים, בהם אזורי תמרה וכפר יאסיף. עד כה, בפרויקטים קודמים של כביש 6, פעלה המדינה באמצעות מנגנון של הקצאת קרקע חלופית לבעלי הקרקע המופקעת. בפרויקט הנוכחי מנגנון זה כבר אינו תקף, והפיצוי שיינתן לבעלי הקרקע הוא כספי בלבד.
אין חובה לפיצוי בקרקע
"בעבר, בפרויקטים כמו כביש חוצה ישראל, החוק אִפשר להעניק לבעלי הקרקע קרקעות חלופיות כפיצוי. כיום מנגנון כזה אינו קיים עוד", מסביר עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובנייה המתמחה בהפקעת קרקעות.
ציפי בורשטיין, מנהלת אגף בכיר עסקות ברמ"י, מסבירה כי "קיימת אפשרות לפיצוי במתן קרקע חלופית, אך אין לבעל הקרקע זכות מוקנית לקבל פיצוי בקרקע. פיצויי הפקעה ניתנים ככלל בפיצוי כספי ולא בקרקע. אם מבקשים לסטות מכך, נדרשת החלטת ממשלה ייעודית. ברובד הפרקטי, גם כאשר קיימת החלטת ממשלה, איתור קרקעות חלופיות הוא משימה מורכבת".
הפיצוי נקבע בהתאם לשווי הקרקע הקיים, בין היתר על רקע פסיקה שלפיה בהפקעת קרקע חקלאית אין להביא בחשבון פוטנציאל תכנוני עתידי. מצב זה יצר התנגדות מצד בעלי קרקעות ובקרב המתכננים עולה חשש כבד. זאת לאחר שבשנים האחרונות נרשמו מקרים שבהם שלב זה לווה בקשיים, ובהם גם פרויקט טורבינות הרוח ברמת הגולן, שבמהלכו נעצרו עבודות והתקדמות הפרויקט בעקבות התנגדויות בשטח.
לפי עו"ד צבי שוב, "הליכי ההפקעה צפויים להיתקל בקשיים. ברמה העקרונית, מדובר במהלך שבו המדינה מפקיעה קרקעות, אך בפועל זה דומה למכירה כפויה: בעל הקרקע נדרש למסור אותה, והרשות אמורה לפצות אותו. אחד ההיבטים הוא שיעור הפיצויים. ברוב המקרים מדובר בקרקעות חקלאיות. לפני כחמש שנים קבע העליון הלכה שלפיה המדינה אינה נדרשת לשלם פיצוי בגין פוטנציאל תכנוני עתידי, אלא במקרים חריגים שבהם הפוטנציאל מוכח וברור. המשמעות: שמשלמים פיצויים עבור הנטילה בשיעור קבוע ונמוך יחסית, ללא קשר לשווי האמיתי של הקרקע בשוק, וללא קשר למחירים שבהם מתבצעות עסקאות בין קונים ומוכרים.
"הליך ההפקעה מתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון מאושרת תוכנית סטטוטורית המאפשרת הפקעה, לרוב תוך שינוי ייעוד הקרקע מייעוד פרטי לייעוד של ציבורי. בשלב השני מתבצעת ההפקעה עצמה, כלומר נטילת הקרקע מבעליה. שוב מוסיף כי "הגופים המפצים מצויים בבעיה בשל המגבלות שהטילו עליהם, והמדינה מודעת לכך. ההליכים מתקדמים באיטיות רבה, ומתקיימים דיונים על פתרונות שונים להתמודדות עם הסוגיה".
עוד לדבריו, "אחת הפרקטיקות שניתן לשקול השארת הקרקע בייעוד חקלאי עד למועד פרסום הודעת ההפקעה בפועל, ורק אז ייכנס לתוקף שינוי הייעוד לדרך. כך, שינוי הייעוד מתרחש במקביל להפקעה עצמה. החשש הוא שמצב זה יוביל לכך שבעלי הקרקע ימצאו עצמם בתקופת ביניים שבה הקרקע נותרת חקלאית, אך ידוע מראש כי תופקע בעתיד". מדובר ב"חזרה למנגנון של פיצוי חד־שלבי. פתרון כזה, ככל שיתקדם, צפוי לדרוש תיקון חקיקה שיחזיר את ההסדרים לגרסה קודמת ומיטיבה יותר עם בעלי הקרקע".
לפני כחודש החל שלב תפיסת הקרקע בפועל, הכולל גידור וסימון התוואי, אולם התקדמותו נעצרה. שלב זה נחשב למורכב מבחינת קידום פרויקטי תשתית, מאחר שהוא כולל כניסה פיזית לשטח והשלמת מהלכים מול אוכלוסייה מקומית. במקרים שבהם קיים חשש לחיכוך, המשטרה נדרשת ללוות את הכניסה לשטח. משטרת מחוז צפון הודיעה כי אינה יכולה ללוות את תפיסת הקרקעות ללא הקצאת כוח אדם ותקציב. לטענת גורמים המעורים בנושא לא מדובר בהיעדר מוחלט של כוח אדם אלא בסוגיה של סדרי עדיפויות.
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל נמצאת בשלב ניתוח הצרכים המבצעיים לבניית התוכנית המבצעית בפרויקט הרחבת כביש 6 לצפון. לצורך המבצע יידרש כוח אדם משמעותי לשמירה על הסדר הציבורי ולמניעת חיכוכים בשטח, דבר העלול להשפיע על שגרת העבודה המשטרתית".
הפתיחה מתוכננת ל־2030
פתיחת כביש 6 צפון מתוכננת ל־2030, ויכולה לקצר את זמני הנסיעה, להפחית עומסי תנועה ולאפשר חיבור מהיר לנהריה, שפרעם, עכו, ג'וליס, טמרה, כרמיאל ואזור הקריות. ע"פ חברת חוצה ישראל, עם סיום הפרויקט צפויה מהירות הנסיעה בשעות השיא בבוקר לגדול פי שניים ויותר.
בשלב זה מצוי הפרויקט בהליך בחירת קבלן מבצע. הקבוצות שהגישו הצעות הן: דניה סיבוס בשיתוף עם דן חברה לתחבורה ציבורית, שיכון ובינוי בשיתוף עם אגד חברה לתחבורה, קבוצת מנרב עם קבוצת מילגם ו־Egis Projects SAS, קבוצת אורון בשיתוף עם אוליצקי תשתיות, אלקטרה ושפיר הנדסה אזרחית וימית.