גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ נגד נתניהו: למי מגיע הקרדיט על כיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון
כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

נאומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הם לרוב לא צפויים. ואכן, הדברים שנשא בפני הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הצליחו להפתיע את העולם - ובמיוחד את ישראל. זאת, במיוחד בזכות משפט אחד: "אמרתי לביבי להפסיק לקחת קרדיט על הכיפה", הצהיר הנשיא, "זו הטכנולוגיה שלנו, זה הציוד שלנו".

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה
טראמפ מתקפל? ביטל את המכסים ועבר ל"מסגרת להסכמה" על גרינלנד

בישראל הגיבו בתדהמה. הרי כיפת ברזל משווקת שנים כהישג כחול־לבן פנטנסטי - והמערכת שחסכה חיי אדם רבים היא אחד המקורות הידועים ביותר לגאווה ישראלית. אבל האם, בסופו של דבר, מדובר בכלל בגאווה אמריקאית? ננסה לעשות סדר בדברים.

מההזנקה ליירוט

השתלשלות העניינים סביב מיזם כיפת ברזל מפורטת בדוח מבקר המדינה מ־2009. לפי הדוח, באוגוסט 2005, ההחלטה על תוכנית כיפת ברזל שתכלול מחקר מערכת והדגמה, פיתוח בהיקף מלא, הצטיידות ולוח זמנים - התקבלה על ידי תא"ל ד"ר דני גולד, מי שהיה אז ראש מו"פ (מחקר ופיתוח) במפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון וצה"ל).

כעבור שנה, באוגוסט 2006, שר הביטחון עמיר פרץ הצהיר כי כיפת ברזל היא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר". לאחר מכן, מפא"ת הנחתה את רפאל להתחיל בפיתוח מלא של הפרויקט, שר הביטחון פרץ דרש תקציב חיצוני, ראש הממשלה אהוד אולמרט קבע כי "ברור ש'כיפת ברזל' זה דבר בלתי נמנע", ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר מיום אחד את הביצוע". באפריל 2007 רפאל ומשרד הביטחון חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות בכיפת ברזל.

אומנם כעבור חודשיים הרמטכ"ל גבי אשכנזי החליט שלא לאשר עקרונית את הפרויקט כל עוד אין מקור תקציבי, אך הבעיה נפתרה, שר הביטחון החדש אהוד ברק אישר את הפיתוח - ובדצמבר 2007 הקבינט אישר את הפרויקט. בשנת 2009 המערכת הגיעה לצה"ל. במערך ההגנה האווירית נוסד גרעין ההקמה של "כיפת ברזל", שהורכב מ־20 קצינים, נגדים וחיילי חובה שהגיעו מכלל מערכות הנשק של המערך, כמו גם עם אנשי חברות התעשייה המפתחות. באפריל 2011, חודש בלבד לאחר שנפרסה, סוללת כיפת ברזל באשקלון ביצעה את היירוט המבצעי הראשון של המערכת.

למי הקרדיט?

עד כאן ההיסטוריה של הקמת כיפת ברזל על קצה המזלג. ועכשיו לשאלת השאלות: מי חתום על ההצלחה?

התעשייה המובילה שפיתחה את הטיל והמשגר היא רפאל. אלתא פיתחה את המכ"ם ואמפרסט פיתחה את מערכת השו"ב (שליטה ובקרה). כל החברות הללו הן ישראליות. יוסי דרוקר, לשעבר ראש חטיבה וסמנכ"ל בכיר ברפאל ומוביל פיתוח כיפת ברזל, מסביר ש"הפיתוח של כיפת ברזל, ללא יוצא מהכלל, פותח מכסף ישראלי, והטכנולוגיה כולה ישראלית. ברפאל פיתחנו את טילי האוויר־אוויר המתקדמים בעולם ומהם שאבנו את הטכנולוגיה ששימשה אותנו לכיפת ברזל".

אז מתי הגיעו האמריקאים? דרוקר מספר: "בשלב מסוים, כשהיינו בחצי או שלושת רבעי הדרך, הגיע צוות של עשרה מומחים אמריקאים כדי לבחון את סטטוס הפיתוח כחלק מבחינת הבקשה הישראלית למימון אמריקאי לייצור. הדוח שהם הנפיקו אמר שאין סיכוי שנעמוד בלוחות הזמנים או ביכולות הביצוע שהעמדנו, ושנה אחרי זה הם הגיעו להתנצל על הדוח הזה. הצלחנו לפתח את המערכת תוך שלוש שנים, ובארה"ב דבר כזה היה לוקח לפחות 15 שנה".

כיום, לפי משרד הביטחון, חברת ריית'און האמריקאית היא גם חלק מהפרויקט, והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. מיירטי כיפת ברזל מיוצרים הן בישראל והן בארה"ב, לשם הועבר חלק מהייצור על פי דרישה אמריקאית.

אבל האם זה מספיק כדי להדביק את דגל ארה"ב לפרויקט? רחוק מכך. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הסביר לנו ש"הוספת המכ"ם לטילים, הבקרה והקישוריות ביניהם שהופכת את הכל למערכת אחת - זה פיתוח ישראלי. אנשי רפאל עשו את הסימולציות ומדענים ישראלים הובילו את המהלכים הללו. הם לקחו את הטכנולוגיה והקפיצו אותה מהלך קדימה - ולכן כיפת ברזל היא פיתוח ישראלי לפי ההגדרה".

במישור העקרוני של קרב הקרדיטים הזה, קליסקי מציע שנלך צעד אחד אחורה: "הידע מסתובב בעולם, וכל טכנולוגיה מבוססת על ידע קודם. יש אינטראקציה בין המדענים ואנשי הטכנולוגיה, ככה זה עובד. כמובן, טכנולוגיית הטילים לא הומצאה בישראל, אלא פותחה בגרמניה בשנות ה-30 ולאחר מכן אומצה בארה"ב ושאר העולם. אבל להגיד שכיפת ברזל זה פרי משותף של ישראל וארה"ב זה כמו להגיד שהקסאמים מעזה זה פיתוח ערבי־אמריקאי. ודאי שאי־אפשר לטעון דבר כזה".

מאיפה הכסף?

ואחרי שאמרנו את כל זה, חשוב להגיד שלאמריקאים יש בכל זאת חלק אינטגרלי במיזם. אומנם פחות בפן הטכנולוגי שעליו דיבר טראמפ, אבל בחלק חיוני גם כן: המימון. "זה חלק מההסכמים הבילטרליים שיש לנו איתם", מסביר קליסקי. "חלק מהסיוע הביטחוני הולך למפעלים אמריקאים שמייצרים את הטיל המיירט של כיפת ברזל - הטמיר. הם מימנו את זה די מההתחלה. כבר בשנות ה-80' האמריקאים מימנו תוכניות לייזר בשיתוף־פעולה ישראלי־אמריקאי, ושם היה שיתוף־פעולה בין חברות ישראליות לאמריקאיות".

כך, מאז שהמערכת הפכה למבצעית ב־2011, הדולרים מהממשל האמריקאי ממשיכים לזרום לטובת כיפת ברזל. אחרי היירוט הראשון, ישראל פנתה לנשיא אובמה ולקונגרס, והציגה תכנית רב שנתית. ב־2011 ארה"ב הקציבה 205 מיליון דולר לכיפת ברזל, ובשנים הבאות הסכומים גדלו. עד 2014, למשל, ארה"ב העבירה בסך הכל כמיליארד דולר למטרה זו, כאשר רכישת הסוללות עצמן עד אותה נקודה נעשתה במימון אמריקאי, שכן מחיר סוללה נאמד ב־50־60 מיליון דולר (כ־70־80 מיליון דולר במונחי 2025).

מ־2012 היא קיבלה מימון נרחב לפיתוח כיפת ברזל ומערכות הגנה אוויריות אחרות. בשנים האחרונות העבירה ארה"ב לישראל קרוב למיליארד דולר למטרה זו. כיום "כיפת ברזל" היא יוזמה משותפת של שתי המדינות, שבה ארה"ב מספקת את המימון וישראל את הידע הטכנולוגי והניסיון המבצעי.

מדי פעם אנחנו מתבשרים על עוד חבילת דולרים שהממשל האמריקאי מעביר לטובת ההצטיידות הישראלית בכיפת ברזל. ב־2012, למשל, הקונגרס האמריקאי אישר מימון של קרוב למיליארד דולר לצורך הצטיידות ישראלית בכיפת ברזל. ב־2022 לבדה אושרו מיליארד דולר לכיפת ברזל, וב־2024 - בעקבות הצורך בסיוע בשל המלחמה - הסכומים כבר הגיעו ל־4 מיליארד דולר לרכש וחימוש של מערכות כיפת ברזל וקלע דוד ליירוט איומים על ישראל.

"היום האמריקאים באמת עוזרים מאוד לישראל", אומר דרוקר, "ככה שהמימון לפיתוח היה כולו ישראלי - חלק גדול ממנו בכספי פיתוח פנימיים של רפאל - והייצור כולו במימון אמריקאי".

עוד כתבות

הדמייה של כביש 6 צפון, מחלף בית העמק / צילום: ap, Matt Rourke

הסדרת הפקעת הקרקעות מאיימת לעכב את מיזם כביש 6 בצפון

פרויקט הארכת כביש 6 לצפון מתקדם לשלב המכרזי, אך לוחות הזמנים עשויים להתעכב ● בין הסיבות, סוגיות שטרם הוסדרו הקשורות לתפיסת קרקע, פיצוי בעלי הקרקעות וליווי משטרתי

דוד אזולאי / צילום: קבוצת דוד אזולאי

היזם שגילה: לא כל חברת בנייה יכולה להנפיק אג"ח

אחרי שזכתה לביקושים נמוכים מהצפוי, חברת הנדל"ן אמיד יזמות של איש העסקים דוד אזולאי, השהתה את גיוס החוב אותו תיכננה לבצע בבורסה ● הגיוס בהיקף של 94 מיליון שקל, נועד להחזר הלוואה יקרה שנטלה מחברת האשראי החוץ בנקאי מניף

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בדרך לאיראן? זה המועד שבו טראמפ מעדיף לתקוף

נשיא ארה"ב הציג דפוס פעולה ברור: נטייה להכריז על צעדים נפיצים דווקא בלילות, בסופי שבוע או בחגים ● מהטלת מכסים, דרך התקיפה הקודמת של ארה"ב באיראן ועד התקיפה בונצואלה - כולם נעשו בזמן שבו לא היה מסחר וול סטריט ● בינתיים, רק 3% מהמהמרים בפולימרקט חושבים שארה"ב עשויה לתקוף מחר

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן לצד מירה מואטי, לפני שהאחרונה עזבה את החברה / צילום: ap, Barbara Ortutey

הרומן נחשף, בכירים עזבו: הסטארט־אפ של יוצאת OpenAI מתקשה להתרומם

סטארט־אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Lab של מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, ניצב בימים אלה בעיצומו של גל עזיבות חריג ● ברקע: רומן בין מנהל לעובדת ודרישה לקחת חלק מסמכויותיה של מוראטי בחברה

העיר עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

תושבי עזה על הכוונה של בכירי חמאס להימלט לחו"ל: "שילכו לגיהינום, מושחתים"

חיל האוויר תקף במעבר הגבול בין סוריה ללבנון ● קטאר, טורקיה ושורה של מדינות מוסלמיות בהודעה משותפת: נצטרף למועצת השלום; גם נתניהו הודיע כי יצטרף; בגרמניה מדווחים כי הממשלה מתנגדת להשתתפות ● דיווח: נשיא ארה"ב לוחץ על יועציו להציג תוכנית צבאית "מכריעה" באיראן; מאיים: אם איראן תנסה לפגוע בי, "נמחה אותה מעל פני האדמה" ● עדכונים שוטפים

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

הפרויקט בקריית שמונה של חברת קראו / הדמיה: אנטרייס

הצפון מתעורר: הסכם מימון ב-91 מיליון שקל לפרויקט בקריית שמונה

רובי קפיטל ושלמה ביטוח חתמו על עסקת מימון להקמת שכונת בימת תל חי בקריית שמונה ● חברת המימון ברקת תעניק הלוואה לשתי קבוצות של בעלי קרקע שמארגנת קבוצת חג'ג' ברמת אביב ● והוותמ"ל תדון בפרויקט התחדשות עירונית ראשון בטירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

מכה נוספת לאיחוד: הפרלמנט האירופי השעה הסכם הסחר עם אמריקה הלטינית

ההסכם היה אמור לסלול את הדרך להגדלת היצוא האירופי לברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי ● המשמעות של ההשעיה היא עיכוב אפשרי של שנים בכניסתו לפועל של ההסכם, ומכה קשה לתדמית האיחוד האירופי כשותף סחר אמין

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"ההתמקדות בת"א 125 היא החמצה": האם המניות הקטנות בדרך להוביל את הבורסה?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

ח''כ אופיר כץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית ב-2023, תקודם ע"י ועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ ● לפי ההצעה, הלשכה תוחלף במועצה שבה ישלוט שר המשפטים ● לשכת עורכי הדין: "לא ניכנע לסחיטה ואיומים"

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי עוקפת את הצפי בשוק, אבל התחזית שוב מאכזבת

מובילאיי פרסמה את דוחותיה הכספיים, מהם עולה כי חברת האוטוטק הישראלית מסכמת שנה עם צמיחה של 14.5% בהכנסות ● התחזית של החברה ל-2026 נמוכה ממה שציפו בשוק, ומניית החברה צונחת במסחר המוקדם בוול סטריט

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מניות הביטוח והביטחוניות הובילו את הירידות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● הירידות בבורסות העולם התמתנו, לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי לא ישתלט על גרינלנד בכוח ● הדולר נסחר סביב 3.15 שקלים ● אתמול הושלמה ההנפקה הראשונה השנה בת"א - רמי לוי נדל"ן ● ממשלת בולגריה נכנסת כשותפה ברישיון של ניו-מד אנרג'י ● המשקיעים בורחים מסיכון: מחירי הסחורות בשיא, ירידות חדות נרשמו באג"ח ובמטבעות הקריפטו

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המהפך של שוק הנדל"ן, ואיך הוא ייראה השנה?

מספר הדירות הלא מכורות נמצא בשיא, אך השאלה הגדולה היא כיצד תשפיע בשנה הקרובה הפחתת הריבית ● מתושבי החוץ ועד לשוק המשכנתאות - אלו הנתונים שירכזו השנה עניין בשוק הדיור ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

דן אקס ודור לי-לו, השותפים המנהלים של קרן Ibi tech fund / צילום: אילן בשור

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה

קרן ההון סיכון IBI Tech Fund חשפה בדוחותיה השנתיים החזקה בחברת מסחר אלגוריתמי קטנה שמחלקת דיבידנדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה ● סולידוס, הפועלת מתחת לרדאר, מתמחה בזיהוי הזדמנויות מסחר רווחיות ופערי ארביטראז' בבורסות בעולם

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח

נמל מספנות ישראל נכנס לתחום יבוא הגרעינים עם ממגורה חדשה של 65 אלף קוב, ומציב תחרות למתקנים הוותיקים בחיפה ובאשדוד

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Lev Radin/Si

טראמפ מתקפל? הסיר את המכסים החדשים על אירופה ודיווח על "מסגרת להסכמה" על גרינלנד

אחרי איומים בסיפוח גרינלנד ובהטלת מכסים על מדינות אירופה ככל שאלה ימנעו זאת בעדו, טראמפ הודיע על הקפאת הצעדים והציג "מסגרת לעסקה עתידית" עם נאט"ו ● מוקדם יותר היום הפרלמנט האירופי עצר את אישור הסכם הסחר עם ארה"ב, בטענה כי המכסים החדשים עשויים להפר אותו

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים חשף: נוהל הגילוי מרצון החדש רחוק מאוד מהשגת היעד

רק 122 בקשות לגילוי מרצון על הון לא מדווח הוגשו מאז פורסם הנוהל באוגוסט האחרון ● מנהל רשות המסים מאשים: הנתון נובע בעיקר בשל היעדר פתרון בבנקים להפקדת כספי קריפטו

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"