גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון
כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

נאומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הם לרוב לא צפויים. ואכן, הדברים שנשא בפני הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הצליחו להפתיע את העולם - ובמיוחד את ישראל. זאת, במיוחד בזכות משפט אחד: "אמרתי לביבי להפסיק לקחת קרדיט על הכיפה", הצהיר הנשיא, "זו הטכנולוגיה שלנו, זה הציוד שלנו".

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה
טראמפ מתקפל? ביטל את המכסים ועבר ל"מסגרת להסכמה" על גרינלנד

בישראל הגיבו בתדהמה. הרי כיפת ברזל משווקת שנים כהישג כחול־לבן פנטנסטי - והמערכת שחסכה חיי אדם רבים היא אחד המקורות הידועים ביותר לגאווה ישראלית. אבל האם, בסופו של דבר, מדובר בכלל בגאווה אמריקאית? ננסה לעשות סדר בדברים.

מההזנקה ליירוט

השתלשלות העניינים סביב מיזם כיפת ברזל מפורטת בדוח מבקר המדינה מ־2009. לפי הדוח, באוגוסט 2005, ההחלטה על תוכנית כיפת ברזל שתכלול מחקר מערכת והדגמה, פיתוח בהיקף מלא, הצטיידות ולוח זמנים - התקבלה על ידי תא"ל ד"ר דני גולד, מי שהיה אז ראש מו"פ (מחקר ופיתוח) במפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון וצה"ל).

כעבור שנה, באוגוסט 2006, שר הביטחון עמיר פרץ הצהיר כי כיפת ברזל היא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר". לאחר מכן, מפא"ת הנחתה את רפאל להתחיל בפיתוח מלא של הפרויקט, שר הביטחון פרץ דרש תקציב חיצוני, ראש הממשלה אהוד אולמרט קבע כי "ברור ש'כיפת ברזל' זה דבר בלתי נמנע", ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר מיום אחד את הביצוע". באפריל 2007 רפאל ומשרד הביטחון חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות בכיפת ברזל.

אומנם כעבור חודשיים הרמטכ"ל גבי אשכנזי החליט שלא לאשר עקרונית את הפרויקט כל עוד אין מקור תקציבי, אך הבעיה נפתרה, שר הביטחון החדש אהוד ברק אישר את הפיתוח - ובדצמבר 2007 הקבינט אישר את הפרויקט. בשנת 2009 המערכת הגיעה לצה"ל. במערך ההגנה האווירית נוסד גרעין ההקמה של "כיפת ברזל", שהורכב מ־20 קצינים, נגדים וחיילי חובה שהגיעו מכלל מערכות הנשק של המערך, כמו גם עם אנשי חברות התעשייה המפתחות. באפריל 2011, חודש בלבד לאחר שנפרסה, סוללת כיפת ברזל באשקלון ביצעה את היירוט המבצעי הראשון של המערכת.

למי הקרדיט?

עד כאן ההיסטוריה של הקמת כיפת ברזל על קצה המזלג. ועכשיו לשאלת השאלות: מי חתום על ההצלחה?

התעשייה המובילה שפיתחה את הטיל והמשגר היא רפאל. אלתא פיתחה את המכ"ם ואמפרסט פיתחה את מערכת השו"ב (שליטה ובקרה). כל החברות הללו הן ישראליות. יוסי דרוקר, לשעבר ראש חטיבה וסמנכ"ל בכיר ברפאל ומוביל פיתוח כיפת ברזל, מסביר ש"הפיתוח של כיפת ברזל, ללא יוצא מהכלל, פותח מכסף ישראלי, והטכנולוגיה כולה ישראלית. ברפאל פיתחנו את טילי האוויר־אוויר המתקדמים בעולם ומהם שאבנו את הטכנולוגיה ששימשה אותנו לכיפת ברזל".

אז מתי הגיעו האמריקאים? דרוקר מספר: "בשלב מסוים, כשהיינו בחצי או שלושת רבעי הדרך, הגיע צוות של עשרה מומחים אמריקאים כדי לבחון את סטטוס הפיתוח כחלק מבחינת הבקשה הישראלית למימון אמריקאי לייצור. הדוח שהם הנפיקו אמר שאין סיכוי שנעמוד בלוחות הזמנים או ביכולות הביצוע שהעמדנו, ושנה אחרי זה הם הגיעו להתנצל על הדוח הזה. הצלחנו לפתח את המערכת תוך שלוש שנים, ובארה"ב דבר כזה היה לוקח לפחות 15 שנה".

כיום, לפי משרד הביטחון, חברת ריית'און האמריקאית היא גם חלק מהפרויקט, והסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) היא שותפה מרכזית בייצור רכיבי מערכת כיפת ברזל. מיירטי כיפת ברזל מיוצרים הן בישראל והן בארה"ב, לשם הועבר חלק מהייצור על פי דרישה אמריקאית.

אבל האם זה מספיק כדי להדביק את דגל ארה"ב לפרויקט? רחוק מכך. ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הסביר לנו ש"הוספת המכ"ם לטילים, הבקרה והקישוריות ביניהם שהופכת את הכל למערכת אחת - זה פיתוח ישראלי. אנשי רפאל עשו את הסימולציות ומדענים ישראלים הובילו את המהלכים הללו. הם לקחו את הטכנולוגיה והקפיצו אותה מהלך קדימה - ולכן כיפת ברזל היא פיתוח ישראלי לפי ההגדרה".

במישור העקרוני של קרב הקרדיטים הזה, קליסקי מציע שנלך צעד אחד אחורה: "הידע מסתובב בעולם, וכל טכנולוגיה מבוססת על ידע קודם. יש אינטראקציה בין המדענים ואנשי הטכנולוגיה, ככה זה עובד. כמובן, טכנולוגיית הטילים לא הומצאה בישראל, אלא פותחה בגרמניה בשנות ה-30 ולאחר מכן אומצה בארה"ב ושאר העולם. אבל להגיד שכיפת ברזל זה פרי משותף של ישראל וארה"ב זה כמו להגיד שהקסאמים מעזה זה פיתוח ערבי־אמריקאי. ודאי שאי־אפשר לטעון דבר כזה".

מאיפה הכסף?

ואחרי שאמרנו את כל זה, חשוב להגיד שלאמריקאים יש בכל זאת חלק אינטגרלי במיזם. אומנם פחות בפן הטכנולוגי שעליו דיבר טראמפ, אבל בחלק חיוני גם כן: המימון. "זה חלק מההסכמים הבילטרליים שיש לנו איתם", מסביר קליסקי. "חלק מהסיוע הביטחוני הולך למפעלים אמריקאים שמייצרים את הטיל המיירט של כיפת ברזל - הטמיר. הם מימנו את זה די מההתחלה. כבר בשנות ה-80' האמריקאים מימנו תוכניות לייזר בשיתוף־פעולה ישראלי־אמריקאי, ושם היה שיתוף־פעולה בין חברות ישראליות לאמריקאיות".

כך, מאז שהמערכת הפכה למבצעית ב־2011, הדולרים מהממשל האמריקאי ממשיכים לזרום לטובת כיפת ברזל. אחרי היירוט הראשון, ישראל פנתה לנשיא אובמה ולקונגרס, והציגה תכנית רב שנתית. ב־2011 ארה"ב הקציבה 205 מיליון דולר לכיפת ברזל, ובשנים הבאות הסכומים גדלו. עד 2014, למשל, ארה"ב העבירה בסך הכל כמיליארד דולר למטרה זו, כאשר רכישת הסוללות עצמן עד אותה נקודה נעשתה במימון אמריקאי, שכן מחיר סוללה נאמד ב־50־60 מיליון דולר (כ־70־80 מיליון דולר במונחי 2025).

מ־2012 היא קיבלה מימון נרחב לפיתוח כיפת ברזל ומערכות הגנה אוויריות אחרות. בשנים האחרונות העבירה ארה"ב לישראל קרוב למיליארד דולר למטרה זו. כיום "כיפת ברזל" היא יוזמה משותפת של שתי המדינות, שבה ארה"ב מספקת את המימון וישראל את הידע הטכנולוגי והניסיון המבצעי.

מדי פעם אנחנו מתבשרים על עוד חבילת דולרים שהממשל האמריקאי מעביר לטובת ההצטיידות הישראלית בכיפת ברזל. ב־2012, למשל, הקונגרס האמריקאי אישר מימון של קרוב למיליארד דולר לצורך הצטיידות ישראלית בכיפת ברזל. ב־2022 לבדה אושרו מיליארד דולר לכיפת ברזל, וב־2024 - בעקבות הצורך בסיוע בשל המלחמה - הסכומים כבר הגיעו ל־4 מיליארד דולר לרכש וחימוש של מערכות כיפת ברזל וקלע דוד ליירוט איומים על ישראל.

"היום האמריקאים באמת עוזרים מאוד לישראל", אומר דרוקר, "ככה שהמימון לפיתוח היה כולו ישראלי - חלק גדול ממנו בכספי פיתוח פנימיים של רפאל - והייצור כולו במימון אמריקאי".

עוד כתבות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב