גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"היינו בזמן הנכון עם המוצר הנכון": כך הפכה חברה קטנה מאור יהודה למניה שזינקה 1,000% בשנה באוסטרליה

מניית אלסייט, משרידיו האחרונים של גל הנפקות ישראליות בבורסת סידני, טסה בשנה האחרונה בעקבות התמקדותה בתחום התקשורת לרחפנים ● המנכ"ל: "השוק חווה התפוצצות משמעותית, גם בעולמות האזרחיים וגם בביטחוניים, ואנחנו היינו שם רגע לפני, עם הרבה שעות מנוע" ● וגם: האם היא עומדת בפני רכישה?

יואב אמתי המנכ''ל (מימין) ורועי קאשי, מהמייסדים ומנהל הטכנולוגיה הראשי צילום: דוד גראב / צילום: דוד גראב
יואב אמתי המנכ''ל (מימין) ורועי קאשי, מהמייסדים ומנהל הטכנולוגיה הראשי צילום: דוד גראב / צילום: דוד גראב

אחד הטרנדים הבולטים בשוק ההון בשנים 2016־2019 היה נהירה של חברות ישראליות קטנות למסחר בבורסה האוסטרלית: מספר דו־ספרתי של חברות טכנולוגיה מוזגו לשלדים או הנפיקו אז בבורסת סידני, לרוב בשווי צנוע.

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה
חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"

השוק האוסטרלי היה באותה עת פתוח ונוח לכניסה, והבורסה שם חיזרה אחרי חברות ישראליות, בעיקר מענף הטכנולוגיה, שהיו בתחילת דרכן וקטנות מדי להנפקה בוול סטריט. עשור אחרי, רוב החברות האלה מדשדשות, נמכרו או נמחקו ממסחר.
ובכל זאת יש גם הצלחות לגל האוסטרלי - אחת מהן היא אלסייט (Elsight), הנסחרת כיום בשיא של כל הזמנים ומשקפת שווי חברה של 930 מיליון דולר אוסטרלי (כ־2 מיליארד שקל), זאת אחרי זינוק של מעל 1,000% בשנה האחרונה.

אז מי זאת אלסייט ומה גרם להתפוצצות במנייתה?

החברה הוקמה ב־2009 על ידי ניר גבאי ורועי קאשי (מנהל הטכנולוגיה הראשי) ומנוהלת בשנים האחרונות על ידי יואב אמתי. היא הונפקה ב־2017 בשווי של 20 מיליון דולר אוסטרלי בלבד, כשהיא פועלת בתחום של הזרמת מידע בזמן אמת. אולם לפני כחמש שנים החליטה להתמקד בתחום התקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות - דוגמת רחפנים, רובוטים וכדומה, הן לתחום הביטחוני והן לתחום האזרחי.

המוצר שפיתחה אלסייט, Halo, פותר בעיה של תקשורת עם אותן פלטפורמות באמצעות מספר ערוצי תקשורת שונים כגון סלולר, RF ולוויין, וכך אין פגיעה בתקשורת גם אם אחד מהערוצים לא זמין (למשל, הרציפות בתקשורת בין המפעיל לרחפן עצמו מובטחת גם כשהם מרוחקים אחד מהשני). יש לכך משמעות רבה בתחום הביטחוני הלוהט ובשוק ה־Homeland Security (ביטחון פנים), אך גם במגזר האזרחי יש יישומים מעניינים - ולמשל הפתרון שולב כחלק ממשלוחי הרחפנים של ענקית הקמעונאות וולמארט.

"המוצר שלנו הוא מוצר תקשורת", אומר לגלובס המנכ"ל אמתי. "בעולם הזה חלה התפתחות מאוד גדולה, ובתוך זה אנחנו היינו במקום הנכון, בזמן הנכון ועם המוצר הנכון כדי ליהנות מכך. זה בא לידי ביטוי בהכנסות שצמחו מ־2 מיליון דולר ב־2024 לאזור 24 מיליון ב־2025, יחד עם צבר הזמנות מאוד משמעותי של מעל 22 מיליון דולר".

ברבעון השלישי של 2025 דיווחה אלסייט, הפועלת מאור יהודה ומעסיקה 38 עובדים, רובם בישראל, על צמיחה של כמעט פי 20 בהכנסות ל־8.7 מיליון דולר. "לשמחתי המכירות עלו יותר מהעלייה במניה", אומר אמתי. החברה עברה לראשונה לתזרים חיובי מפעילות בסך 11.5 מיליון דולר בשלושת הרבעונים הראשונים אשתקד.

זיהו תחום והפעילו חוצפה ישראלית

אמתי מעריך שהשוק נותן לחברה את השווי על בסיס שלושה דברים מרכזיים: הצמיחה והביצועים עד כה, היכולת שלה לצייר לשוק את התמונה האסטרטגית ואיך השוק ייראה בעתיד באופן פרגמטי, וכמובן גם העובדה שהרבה כסף זורם לעולמות שבהם היא פועלת כיום.

האנליסט עמרי עפרוני מאופנהיימר אומר שהנושא של רחפנים מאוד חם היום, והסיבה המרכזית היא קיומה של טכנולוגיה מתקדמת שיכולה להחליף למעשה את הטייס האנושי, בצורה מספיק חכמה כדי שזה יהיה יעיל. "בעבר זה היה עולה יותר מדי, ולכן לא היה אפקטיבי. היום כוח המחשוב והטכנולוגיה מאפשרים למשל להפעיל רחפן באזורים מסוכנים, עם 80%־90% מיכולת של טייס אנושי", אומר עפרוני.

הוא מונה מספר חברות בולטות בתחום, וביניהן אונדס האמריקאית שרכשה חברות ישראליות רבות שפעילה בתחום (ראו מסגרת), ובשכבה שמעל הרחפנים יש "קבועי־כנף" שבה פעילות חברות כמו AeroVironment וקרייטוס הציבוריות. "יש מגמה גלובלית של הצטיידות במערכות נשק, גם מסורתיות וגם חדשות, גל גדול של השקעות אחרי שנים של הזנחה", אומר עפרוני. בין הטכנולוגיות החדשות נמצא גם תחום הרחפנים והרובוטיקה.

מדוע החלטתם להתמקד בתחום התקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות?
אמתי: "אלסייט עסקה בהמון תחומים של תקשורת, והייתה בעולמות של שידורי טלוויזיה, שמירה על גבולות ועוד. ראינו שזה לא גדל בצורה משמעותית ומהר מספיק, וחשבנו מה אפשר לעשות כדי להגדיל את השוק. המעבר היה מחברת פרויקטים לחברת מוצר.

"חיפשנו תחום עם שלושה מרכיבים: כזה שצפוי לגדול, גם אם הוא לא גדול עדיין; שיהיה לנו מוצר עם ערך שחייבים אותו; ושאין בענף מוביל שוק ברור שצריך לרדוף אחריו. עם החוצפה הישראלית שלנו חשבנו שאנחנו יכולים להיות השחקן הזה. הסיבה שהתמקדנו בשוק המוצר היא שזיהינו בו את שלושת המרכיבים האלה. פיתחנו מוצר כמעט מחדש וזה תהליך שלקח זמן וכלל הרבה החלטות קשות. לשמחתנו זה הצליח".

תן דוגמה להחלטה קשה שהייתה לכם?
"חוק מרפי, קיבלנו את ההחלטה האסטרטגית לעזוב את הביזנס הקודם, ויום אחרי זה הגיעה הזדמנות שנראתה גדולה מאוד. את ההחלטה קיבלנו כשהתחום (שבו אלסייט פועלת כעת, שח"ו) היה מאוד קטן, והיום כל הזמן שומעים בחדשות על רובוטים ורחפנים".

לדברי אמתי, מאז שינוי המיקוד אלסייט פעלה בשווקים רבים - ממשלוחים ברחפנים, דרך פיקוח על קווי מים וגז, חקלאות, שירותי בריאות ועוד, כשתמיד הייתה גם נגיעה בתחום הביטחוני. "השוק חווה התפוצצות משמעותית, גם בעולמות האזרחיים וגם בביטחוניים, ואנחנו היינו שם רגע לפני, עם הרבה מאוד שעות מנוע של המוצר והרבה ניסיון. לכן עכשיו אנחנו נהנים מהגידול", הוא מוסיף.

רחפן המשתמש בטכנולוגיה של אלסייט / צילום: מצגת אתר החברה

שוק עם תחרות רבה, אך לא ישירה

מאפיין בולט של השנים האחרונות הוא גידול משמעותי בתקציבי הביטחון הגלובליים, על רקע הסביבה הגיאו-פוליטית המעורערת. במצגת של אלסייט היא ציינה את הרקע התומך הזה, ובין היתר את החלטת נאט"ו להעלות את יעד ההוצאה של כל מדינה בארגון מ־2% ל־5%.

רוח גבית אחרת מגיעה מהתחום האזרחי. לפי המצגת, שוק הרחפנים המסחריים יגדל מכ־13.9 מיליארד דולר ב־2024 לכ־65 מיליארד דולר ב־2032, צמיחה שנתית ממוצעת של 20.8%.

קשה לאמוד את גודל השוק (TAM) שאליו אלסייט פונה, ולדברי אמתי ההערכות נעות בין 2.2 מיליארד עד 25 מיליארד דולר. הוא מציין שיש בשוק תחרות רבה ("חברה שאומרת שאין לה תחרות, או שהיא לא מכירה את השוק שלה או שהיא פועלת בשוק שלא מעניין אף אחד"), אך אין לאלסייט תחרות ישירה.

במילים אחרות, יש עוד חברות שמספקות פתרונות תקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות - אך לא בגישה של אלסייט, שמשתמשת בכל ערוצי התקשורת האפשריים ומספקת מוצר קטן מאוד ־ יתרון כשהוא משולב בכלי הלא מאויש. אלסייט לא מוכרת ישירות לממשלות אלא מספקת את הפתרון לחברות שמפתחות מערכות. לפי האתר שלה היא עובדת בין השאר עם אלביט, התעשייה האווירית, אונדס, לוקהיד מרטין וגם משטרות ישראל ודובאי.

"לא עסוקים בלהירכש, רק בהרחבת העסק"

המסחר באוסטרליה נכון לכם? אתם חושבים אולי להיסחר גם בת"א או בנאסד"ק?
"זאת שאלה שאנחנו נשאלים יותר ויותר בחודשים האחרונים, כי המספרים שלנו התחילו לגדול. יש לפנינו הזדמנויות כל־כך משמעותיות שכרגע נכון לנו להיות מרוכזים בפיתוח הביזנס, ואני מאמין שבסוף המניה תעקוב אחרי הביצועים, לא משנה באיזו בורסה".

נכון להיום מניית אלסייט נכללת במדד S&P/ASX טכנולוגיה ובמדד הכללי באוסטרליה, וזוכה לאמון מצד משקיעים כמו פידליטי ו־UBS, אולם אין מוסדיים ישראלים בין משקיעיה הבולטים.

בסוף אתם חברה קטנה עם פתרון שמשתלב במערכות קיימות, למה שלא תגיע חברה כמו אלביט או אונדס ותרכוש אתכם?
"הסיכוי הזה קיים: חדשנות בחברות גדולות מגיעה בדרך כלל באמצעות רכישה, ומדובר בחברה עם יתרון תחרותי חזק, כך שזה יכול לקרות. אבל אנחנו לא מסתכלים באופן אקטיבי על להירכש, רק על הרחבת העסק. הגדלנו משמעותית את צוות המכירות שלנו, אנחנו מפתחים עוד מוצרים והקמנו יחידה עסקית חדשה שעדיין פועלת ב־stealth mode (מתחת לרדאר, שח"ו), שבה לקחנו דאטה ומומחיות שלנו ואנחנו הופכים אותם למוצר לשוק קצת אחר. אם זה יצליח - לביזנס הזה יש סיכוי להיות יותר גדול מהנוכחי שלנו בעוד כמה שנים".

עוד כתבות

ידין קאופמן / צילום: יח''צ תמורה

למד בישיבה, היה בן בית אצל אהרן ברק - והופך אופציות של חברות לתרומות במיליונים

"כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה גייסתי קרן לסטארט־אפים ברמאללה. עזרנו בהקמה, והשקענו בחברות פלסטיניות. שום חברה לא שרדה" ● שיחה קצרה עם ידין קאופמן, מייסד קרן תמורה, שמתרימה אופציות מסטארט־אפים למטרות אימפקט

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

חגיגת המימושים בבורסה, והשכירים שהפכו למיליונרים – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

באיזה בנק תקבלו יותר ריבית, אילו ני"ע סולידיים ניתן לרכוש בבורסה, ואיזו אפליקציית תשלומים מתנה ריבית גבוהה בהוצאות בכרטיס האשראי ● בבתי השקעות שמניותיהם זינקו במאות אחוזים, בכירים מימשו אופציות ומניות ● סקירה שפרסם בנק אוף אמריקה, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית ● וגם: יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך

כוחות צה''ל בעזה. ''זה קריטי להסתגל ולהשתנות תוך כדי לחימה'' / צילום: דובר צה''ל

"האסטרטגיה של חמאס היא להרוג את האנשים שלהם למען יח"צ"

החוקר הבריטי אנדרו פוקס צלל למערכה בעזה כדי לנתח את שדה הקרב המודרני ● בראיון לגלובס הוא עומד על הפער בין ההישגים הצבאיים לכישלון ההסברתי: "ישראל הופתעה מעוצמת התעמולה נגדה" ● מהסתגלות למנהרות ועד למהפכה הרפואית, פוקס בוחן את הלמידה של צה"ל תחת אש, ומזהיר: "חמאס לא מהווה איום כרגע, אבל הוא חוזר לשליטה מלאה"

פסטיבל הפנסים בשנגחאי, סין. שפל ילודה / צילום: Reuters, Zhou junxiang

כלכלות במשבר דמוגרפי: מי יחליף את הילדים שלא נולדים

האוכלוסייה מזדקנת ובמקביל מיליוני עובדים חוששים שיוחלפו בבינות מלאכותיות ● ד"ר מריה וסאלו, ראש מחלקת המחקר בבנק פיקטה, סבורה ששני החזיונות הדיסטופיים האלה חייבים להיפגש: "לישראל כדאי להשקיע ברובוטים שמגבירים פריון, ולא רק מחליפים עובדים"

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: אינטל

הציפייה הייתה בשמיים, אבל ההתאוששות של אינטל עוד רחוקה

אינטל רשמה בשבועות האחרונים עלייה פנומלית ובתי ההשקעות שדרגו את המלצת הקנייה שלהם למנייה ● אלא שעם פרסום התוצאות לרבעון הרביעי ההתלהבות נבלמה והמשקיעים קיבלו תזכורת למשבר הגדול בו מצויה החברה ● האם 2026 תהיה שנת המפנה?

חגיגות פתיחת 2016. חזרה שהיא מקלט / צילום: Reuters, Darren Ornitz

הטרנד שלא מפסיק ברשתות: איך שוב הגענו ל-2016

בוודאות נתקלתם בטרנד שמחזיר את 2016 לפיד שלכם: תמונות מלפני עשור, פילטרים ישנים, ותחושה מוזרה של "כבר היינו פה" ● זה לא סתם געגוע נוסטלגי אלא ניסיון אנושי לברוח מהעומס של חדשות רעות, פוליטיקה וחששות מבינה מלאכותית

סאטיה נאדלה, מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: AP, Charles Rex Arbogast

מניית מיקרוסופט בקיפאון: האם היא המפסידה הגדולה של המרוץ ל-AI?

איך קורה שמיקרוסופט, שהייתה מהראשונות לזהות את מהפכת הבינה המלאכותית, מוצאת את עצמה משתרכת מאחורי גוגל ואמזון? ● בין הסיבות: עיכובים קריטיים בפיתוח שבבים עצמאיים, תלות גוברת ב–OpenAI של סם אלטמן וצניחה בנתח השוק של קופיילוט ● האם המודל העסקי המנצח יצליח להציל את המניה המדשדשת?

טיקטוק / אילוסטרציה: Shutterstock

הושלמה מכירת הפעילות של טיקטוק בארה״ב: כך זה יעבוד

חברת האם הסינית חתמה רשמית על העברת חלקים מפעילות טיקטוק לארה"ב, ובכך הסתיימה סאגה של שנים ● החשש בארה"ב היה שהממשלה הסינית תנצל לרעה נתונים רבים, וכעת נתונים אלו יאחוסנו בסביבת ענן מאובטחת ● טראמפ הודה לנשיא סין על ההחלטה: "הוא היה יכול לבחור בדרך אחרת, אבל לא עשה זאת"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

משקאות חורף מתובלים בפטריות בפילוסופ / צילום: נועם שלף

המבורגר מהמשובחים שבאו אל פינו: המסעדה הוותיקה חוזרת בגרסת דיינר

בית קפה שמארח הופעות, מוזיאון לאופנועים נדירים, מסלול פראי ומרחיב נפש ומסעדה ותיקה בגרסה עדכנית • ביקור בגושרים ובדפנה

אסתי פורטנוי / צילום: גבריאל סימן טוב

"כשהגעתי לראיון עבודה אצל מייקל ג'ורדן לא הבנתי כלום בכדורסל. אבל התקבלתי"

כשאסתי פורטנוי קיבלה הצעה לעבוד עם אגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן, היא לא ממש התלהבה. אחרי הכול, כדורסל לא היה ספורט מועדף עליה. מאז חלפו כמעט 30 שנה שבהן היא משמשת כמנהלת השיווק והמנהלת האישית שלו ● בראיון מיוחד לגלובס היא מסבירה איך מתחזקים מותג שדור ה–Z מעולם לא ראה על המגרש, מה עומד מאחורי מותג הטקילה שלו סינקורו, הנמכר גם בארץ, מה השיעור שלמדה ממנו ואיך אפשר לשפר את תדמית ישראל בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; מניות וויקס ולמונייד זינקו, מובילאיי ירדה

טראמפ תבע היום את בנק גיי.פי.מורגן על סך 5 מיליארד דולר, בטענה שהבנק סגר את חשבונותיו שלא כדין ● הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב המהיר ביותר זה שנתיים ברבעון השלישי ● אינפלציה עיקשת: מדד המחירים המועדף על הפדרל ריזרב עלה ב-2.8% בנובמבר ● מובילאיי צופה הכנסות של 1.9-1.98 מיליארד דולר, בשוק ציפו ליותר ● אינטל תפרסם את הדוח הרבעוני שלה אחרי הנעילה

רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים / צילום: Shutterstock

שמש זה לא מספיק: המכשול המרכזי שתוקע את מהפכת החשמל הסולארי

אחרי שנים של הזנחה, רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים ואת קצב ההקמה של מתקנים סולאריים ● "אנחנו יודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת", אומר יזם בתחום, וברשות החשמל מודים ש"זה המכשול המרכזי היום" ● התוצאה: צוואר בקבוק תשתיתי שמאיים על התחרות במשק, על אמינות האספקה ועל המעבר לאנרגיה זולה ונקייה

מי מגן על הקשישים? / צילום: Shutterstock

תביעות, ניצול וביטוח סיעודי קורס: מי מגן על הקשישים?

תוחלת החיים מתארכת, ומספר המבוגרים הזקוקים למטפלים גבוה פי 20 מהערכות קודמות ● חברות הסיעוד, שנהנו מהבוננזה, נתקלות כעת בסטנדרטים חדשים של ביטוח לאומי, והזהירו מפני ירידה בהכנסות ● בינתיים, הקשישים נאבקים על זכויותיהם ונתונים לפגיעה וניצול ● כך תצליחו לנווט בסערה

מעבר רפיח על גבול מצרים / צילום: ap, Sam Mednick

מעבר רפיח ייפתח: המועד הצפוי, והוויתור הישראלי

גורם ביטחוני: "ערים לשמועות סביב איראן, אין שינוי בהנחיות" ● נשיא טורקיה שוחח בטלפון עם נשיא איראן על "ההתפתחויות האחרונות באיראן" ● מת מפצעיו עשהאל באבד, לוחם המילואים שנפצע קשה בהיתקלות בשבוע הראשון להפסקת האש ● הגברת התקיפות של ישראל - והחשש בלבנון: "שלב חדש של הסלמה באזור שמצפון לליטאני" ● נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר שייפגש עם ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, שליחיו של נשיא ארה"ב ● דיווחים שוטפים

רוני אינסאז / צילום: כפיר זיו

התחזה למוסלמי, גויס למשמרות המהפכה ונתפס. היום יש לו אימפריה עם 70 סניפים בישראל

רוני אינסאז' גדל בטהרן, גויס למשמרות המהפכה כשהתחזה למוסלמי, ועזר ליהודי איראן מבפנים ● אלא שאז הוא נתפס - וברח לישראל ● חנות הנעליים שפתח עם אחיו בתחנה המרכזית בתל אביב הפכה לרשת SCOOP, עם 70 סניפים בפריסה ארצית ועוד ארבעה בדרך ● כל זה כשהוא מוכר זוג בעשרות שקלים בודדים ● ראיון

בודקים את המיתוס. ניצול המוח / איור: הנרי צ'רלטון בסטיאן, ויקיפדיה

אנחנו משתמשים בכל חלקי המוח שלנו - אז למה יש שמועות שלא?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לא 10% ולא 20% - האדם משתמש ב-100% מהמוח, ויש לזה הסבר אבולוציוני

נואה ווייל קוטף את גלובוס הזהב על משחקו ב''הפיט'' בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

ההיגיון העסקי של הדרמה הרפואית: איך ד"ר אחד שווה יותר מעשרה דרקונים

ענקיות הסטרימינג מנסות לייצר "אירועים" טלוויזיוניים עם סדרות שעולות סכומים מטורפים כדי לצרף מנויים חדשים ● ובינתיים "הפיט" של HBO Max, שנחת בישראל, מוכיחה שוב שהפרוצדורה הרפואית הישנה והטובה היא עדיין אחד הנכסים המניבים ביותר על המסך

דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאיים במכס של 100% על קנדה אם תחתום על הסכם סחר עם סין

הנשיא מחריף את המתיחות עם קנדה, מכנה את ראש הממשלה קרני "מושל" ומאיים במכסים של 100% במידה ואוטווה תחתום על הסכם עם הסינים ● האיום של טראמפ מגיע שבוע לאחר שהציג עמדה מפויסת ואמר כי על קנדה להגיע לעסקה עם סין

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"המוכרת הייתה לחוצה": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בשכונת יד אליהו בתל אביב?

דירת 4 חדרים בשטח של 80 מ"ר בשכונת יד אליהו בתל אביב נמכרה תמורת 2.4 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון