גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"היינו בזמן הנכון עם המוצר הנכון": כך הפכה חברה קטנה מאור יהודה למניה שזינקה 1,000% בשנה באוסטרליה

מניית אלסייט, משרידיו האחרונים של גל הנפקות ישראליות בבורסת סידני, טסה בשנה האחרונה בעקבות התמקדותה בתחום התקשורת לרחפנים ● המנכ"ל: "השוק חווה התפוצצות משמעותית, גם בעולמות האזרחיים וגם בביטחוניים, ואנחנו היינו שם רגע לפני, עם הרבה שעות מנוע" ● וגם: האם היא עומדת בפני רכישה?

יואב אמתי המנכ''ל (מימין) ורועי קאשי, מהמייסדים ומנהל הטכנולוגיה הראשי צילום: דוד גראב / צילום: דוד גראב
יואב אמתי המנכ''ל (מימין) ורועי קאשי, מהמייסדים ומנהל הטכנולוגיה הראשי צילום: דוד גראב / צילום: דוד גראב

אחד הטרנדים הבולטים בשוק ההון בשנים 2016־2019 היה נהירה של חברות ישראליות קטנות למסחר בבורסה האוסטרלית: מספר דו־ספרתי של חברות טכנולוגיה מוזגו לשלדים או הנפיקו אז בבורסת סידני, לרוב בשווי צנוע.

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה
חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"

השוק האוסטרלי היה באותה עת פתוח ונוח לכניסה, והבורסה שם חיזרה אחרי חברות ישראליות, בעיקר מענף הטכנולוגיה, שהיו בתחילת דרכן וקטנות מדי להנפקה בוול סטריט. עשור אחרי, רוב החברות האלה מדשדשות, נמכרו או נמחקו ממסחר.
ובכל זאת יש גם הצלחות לגל האוסטרלי - אחת מהן היא אלסייט (Elsight), הנסחרת כיום בשיא של כל הזמנים ומשקפת שווי חברה של 930 מיליון דולר אוסטרלי (כ־2 מיליארד שקל), זאת אחרי זינוק של מעל 1,000% בשנה האחרונה.

אז מי זאת אלסייט ומה גרם להתפוצצות במנייתה?

החברה הוקמה ב־2009 על ידי ניר גבאי ורועי קאשי (מנהל הטכנולוגיה הראשי) ומנוהלת בשנים האחרונות על ידי יואב אמתי. היא הונפקה ב־2017 בשווי של 20 מיליון דולר אוסטרלי בלבד, כשהיא פועלת בתחום של הזרמת מידע בזמן אמת. אולם לפני כחמש שנים החליטה להתמקד בתחום התקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות - דוגמת רחפנים, רובוטים וכדומה, הן לתחום הביטחוני והן לתחום האזרחי.

המוצר שפיתחה אלסייט, Halo, פותר בעיה של תקשורת עם אותן פלטפורמות באמצעות מספר ערוצי תקשורת שונים כגון סלולר, RF ולוויין, וכך אין פגיעה בתקשורת גם אם אחד מהערוצים לא זמין (למשל, הרציפות בתקשורת בין המפעיל לרחפן עצמו מובטחת גם כשהם מרוחקים אחד מהשני). יש לכך משמעות רבה בתחום הביטחוני הלוהט ובשוק ה־Homeland Security (ביטחון פנים), אך גם במגזר האזרחי יש יישומים מעניינים - ולמשל הפתרון שולב כחלק ממשלוחי הרחפנים של ענקית הקמעונאות וולמארט.

"המוצר שלנו הוא מוצר תקשורת", אומר לגלובס המנכ"ל אמתי. "בעולם הזה חלה התפתחות מאוד גדולה, ובתוך זה אנחנו היינו במקום הנכון, בזמן הנכון ועם המוצר הנכון כדי ליהנות מכך. זה בא לידי ביטוי בהכנסות שצמחו מ־2 מיליון דולר ב־2024 לאזור 24 מיליון ב־2025, יחד עם צבר הזמנות מאוד משמעותי של מעל 22 מיליון דולר".

ברבעון השלישי של 2025 דיווחה אלסייט, הפועלת מאור יהודה ומעסיקה 38 עובדים, רובם בישראל, על צמיחה של כמעט פי 20 בהכנסות ל־8.7 מיליון דולר. "לשמחתי המכירות עלו יותר מהעלייה במניה", אומר אמתי. החברה עברה לראשונה לתזרים חיובי מפעילות בסך 11.5 מיליון דולר בשלושת הרבעונים הראשונים אשתקד.

זיהו תחום והפעילו חוצפה ישראלית

אמתי מעריך שהשוק נותן לחברה את השווי על בסיס שלושה דברים מרכזיים: הצמיחה והביצועים עד כה, היכולת שלה לצייר לשוק את התמונה האסטרטגית ואיך השוק ייראה בעתיד באופן פרגמטי, וכמובן גם העובדה שהרבה כסף זורם לעולמות שבהם היא פועלת כיום.

האנליסט עמרי עפרוני מאופנהיימר אומר שהנושא של רחפנים מאוד חם היום, והסיבה המרכזית היא קיומה של טכנולוגיה מתקדמת שיכולה להחליף למעשה את הטייס האנושי, בצורה מספיק חכמה כדי שזה יהיה יעיל. "בעבר זה היה עולה יותר מדי, ולכן לא היה אפקטיבי. היום כוח המחשוב והטכנולוגיה מאפשרים למשל להפעיל רחפן באזורים מסוכנים, עם 80%־90% מיכולת של טייס אנושי", אומר עפרוני.

הוא מונה מספר חברות בולטות בתחום, וביניהן אונדס האמריקאית שרכשה חברות ישראליות רבות שפעילה בתחום (ראו מסגרת), ובשכבה שמעל הרחפנים יש "קבועי־כנף" שבה פעילות חברות כמו AeroVironment וקרייטוס הציבוריות. "יש מגמה גלובלית של הצטיידות במערכות נשק, גם מסורתיות וגם חדשות, גל גדול של השקעות אחרי שנים של הזנחה", אומר עפרוני. בין הטכנולוגיות החדשות נמצא גם תחום הרחפנים והרובוטיקה.

מדוע החלטתם להתמקד בתחום התקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות?
אמתי: "אלסייט עסקה בהמון תחומים של תקשורת, והייתה בעולמות של שידורי טלוויזיה, שמירה על גבולות ועוד. ראינו שזה לא גדל בצורה משמעותית ומהר מספיק, וחשבנו מה אפשר לעשות כדי להגדיל את השוק. המעבר היה מחברת פרויקטים לחברת מוצר.

"חיפשנו תחום עם שלושה מרכיבים: כזה שצפוי לגדול, גם אם הוא לא גדול עדיין; שיהיה לנו מוצר עם ערך שחייבים אותו; ושאין בענף מוביל שוק ברור שצריך לרדוף אחריו. עם החוצפה הישראלית שלנו חשבנו שאנחנו יכולים להיות השחקן הזה. הסיבה שהתמקדנו בשוק המוצר היא שזיהינו בו את שלושת המרכיבים האלה. פיתחנו מוצר כמעט מחדש וזה תהליך שלקח זמן וכלל הרבה החלטות קשות. לשמחתנו זה הצליח".

תן דוגמה להחלטה קשה שהייתה לכם?
"חוק מרפי, קיבלנו את ההחלטה האסטרטגית לעזוב את הביזנס הקודם, ויום אחרי זה הגיעה הזדמנות שנראתה גדולה מאוד. את ההחלטה קיבלנו כשהתחום (שבו אלסייט פועלת כעת, שח"ו) היה מאוד קטן, והיום כל הזמן שומעים בחדשות על רובוטים ורחפנים".

לדברי אמתי, מאז שינוי המיקוד אלסייט פעלה בשווקים רבים - ממשלוחים ברחפנים, דרך פיקוח על קווי מים וגז, חקלאות, שירותי בריאות ועוד, כשתמיד הייתה גם נגיעה בתחום הביטחוני. "השוק חווה התפוצצות משמעותית, גם בעולמות האזרחיים וגם בביטחוניים, ואנחנו היינו שם רגע לפני, עם הרבה מאוד שעות מנוע של המוצר והרבה ניסיון. לכן עכשיו אנחנו נהנים מהגידול", הוא מוסיף.

רחפן המשתמש בטכנולוגיה של אלסייט / צילום: מצגת אתר החברה

שוק עם תחרות רבה, אך לא ישירה

מאפיין בולט של השנים האחרונות הוא גידול משמעותי בתקציבי הביטחון הגלובליים, על רקע הסביבה הגיאו-פוליטית המעורערת. במצגת של אלסייט היא ציינה את הרקע התומך הזה, ובין היתר את החלטת נאט"ו להעלות את יעד ההוצאה של כל מדינה בארגון מ־2% ל־5%.

רוח גבית אחרת מגיעה מהתחום האזרחי. לפי המצגת, שוק הרחפנים המסחריים יגדל מכ־13.9 מיליארד דולר ב־2024 לכ־65 מיליארד דולר ב־2032, צמיחה שנתית ממוצעת של 20.8%.

קשה לאמוד את גודל השוק (TAM) שאליו אלסייט פונה, ולדברי אמתי ההערכות נעות בין 2.2 מיליארד עד 25 מיליארד דולר. הוא מציין שיש בשוק תחרות רבה ("חברה שאומרת שאין לה תחרות, או שהיא לא מכירה את השוק שלה או שהיא פועלת בשוק שלא מעניין אף אחד"), אך אין לאלסייט תחרות ישירה.

במילים אחרות, יש עוד חברות שמספקות פתרונות תקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות - אך לא בגישה של אלסייט, שמשתמשת בכל ערוצי התקשורת האפשריים ומספקת מוצר קטן מאוד ־ יתרון כשהוא משולב בכלי הלא מאויש. אלסייט לא מוכרת ישירות לממשלות אלא מספקת את הפתרון לחברות שמפתחות מערכות. לפי האתר שלה היא עובדת בין השאר עם אלביט, התעשייה האווירית, אונדס, לוקהיד מרטין וגם משטרות ישראל ודובאי.

"לא עסוקים בלהירכש, רק בהרחבת העסק"

המסחר באוסטרליה נכון לכם? אתם חושבים אולי להיסחר גם בת"א או בנאסד"ק?
"זאת שאלה שאנחנו נשאלים יותר ויותר בחודשים האחרונים, כי המספרים שלנו התחילו לגדול. יש לפנינו הזדמנויות כל־כך משמעותיות שכרגע נכון לנו להיות מרוכזים בפיתוח הביזנס, ואני מאמין שבסוף המניה תעקוב אחרי הביצועים, לא משנה באיזו בורסה".

נכון להיום מניית אלסייט נכללת במדד S&P/ASX טכנולוגיה ובמדד הכללי באוסטרליה, וזוכה לאמון מצד משקיעים כמו פידליטי ו־UBS, אולם אין מוסדיים ישראלים בין משקיעיה הבולטים.

בסוף אתם חברה קטנה עם פתרון שמשתלב במערכות קיימות, למה שלא תגיע חברה כמו אלביט או אונדס ותרכוש אתכם?
"הסיכוי הזה קיים: חדשנות בחברות גדולות מגיעה בדרך כלל באמצעות רכישה, ומדובר בחברה עם יתרון תחרותי חזק, כך שזה יכול לקרות. אבל אנחנו לא מסתכלים באופן אקטיבי על להירכש, רק על הרחבת העסק. הגדלנו משמעותית את צוות המכירות שלנו, אנחנו מפתחים עוד מוצרים והקמנו יחידה עסקית חדשה שעדיין פועלת ב־stealth mode (מתחת לרדאר, שח"ו), שבה לקחנו דאטה ומומחיות שלנו ואנחנו הופכים אותם למוצר לשוק קצת אחר. אם זה יצליח - לביזנס הזה יש סיכוי להיות יותר גדול מהנוכחי שלנו בעוד כמה שנים".

עוד כתבות

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א לקראת החלטת הריבית; הבנקים עולים ב-1%, מדד הנדל"ן יורד ב-1.5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים