גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנהלת בתי המשפט: לבלום את החוק שיפגע בשכר השופטים

ועדת הכנסת צפויה לדון השבוע בהצעת החוק של ח"כ בוארון, ולפיה ועדה ציבורית תקבע את שכר נושאי המשרה הבכירים במגזר הציבורי כאחוז משכר נשיא המדינה ● על רקע ההערכות כי ההצעה תוביל לפגיעה בשכר השופטים, בהנהלת בתי המשפט מתריעים: השכר מבטא את האינטרס בעצמאות השופטים, ופגיעה בו תשליך על איכות השירות לציבור"

מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל / צילום: דוברות הרשות השופטת
מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל / צילום: דוברות הרשות השופטת

לקראת הדיון הצפוי השבוע בוועדת הכנסת בהצעת החוק לשינוי מבנה השכר של בכירי המגזר הציבורי, אשר במרכזה הפחתה מסתמנת בשכר השופטים - הנהלת בתי המשפט דורשת לבלום את החקיקה. ברקע הדרישה ניצב החשש בבתי המשפט לפגיעה בעצמאות השופטים ובאיכותם.

היועמש"ית מתנגדת להצעת לוין: "פגיעה קשה בציבור"
יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

במכתב ששיגר היום (א') מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, לשר המשפטים יריב לוין נכתב כי " שכר השופטים - שהוא חלק ממערך שנבנה לאורך השונים בהיוועצות בגורמי מקצוע - נותן ביטוי למאפיינים הייחודיים של תפקיד השפיטה, לעובדה שמרבית השופטים מתמנים בסביבות גיל 45 לאחר קריירה קודמת, ולאינטרס הלאומי לעיגון העצמאות של השופטים".

עוד כתב עוזיאל כי "פגיעה בשכר השופטים עלולה להשליך על האפשרות למנות לתפקיד השיפוטי את המשפטנים הטובים ביותר ואת אלה בעלי הניסיון והוותק המקצועי הנדרשים, וכפועל יוצא להשליך גם על איכות השירות הניתן לציבור על-ידי הרשות השופטת". על רקע זה ביקש עוזיאל מלוין להתערב כדי למנוע את קידום החקיקה.

לפי הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), יגובש מבנה שכר חדש לשלוש רשויות השלטון - המחוקקת (הכנסת), המבצעת (הממשלה) והשופטת (בתי המשפט). ועדה ציבורית בראשות חוקר מהאקדמיה בתחום המדיניות הציבורית, אשר ימונה על-ידי נשיא המדינה, תקבע את שכרם של בעלי התפקידים הבכירים במגזר הציבורי.

לפי ההצעה, שכר נושאי המשרה ייגזר משכרו של נשיא המדינה: כך, יו"ר הכנסת, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון ישתכרו משכורת בהיקף זהה לזו של נשיא המדינה (100%), שרים ושופטי עליון ישתכרו 88% משכר הנשיא, חברי כנסת ושופטי בית המשפט המחוזי ישתכרו 76%, ושופטי שלום ישתכרו 66% משכר הנשיא.

"חוסר תום-לב"

בדיון שקיימה בשבוע שעבר ועדת החוקה של הכנסת בהצעת החוק העריך נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, יואב הכט, כי העלות התקציבית של החוק צפויה להגיע ל-7 מיליון שקל. עם זאת, הוא הדגיש כי "כל העלאה של שכר הנשיא באחוז תוסיף 10 מיליון שקל לעלות החוק".

בדיון נמתחה ביקורת על הצעת החוק, ונטען כי מטרתה להוריד את שכר השופטים. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה: "אני שמה אזהרה. משרה שיפוטית שהיא במקרים רבים דיני נפשות. אני רואה היום מי מגיש קורות חיים, ואני מזהירה שהדבר יביא לקורות חיים ברמה נמוכה יותר. היום גם ככה זה לא מתגמל. השופטים עובדים מעבר לשעות שבית המשפט פתוח. אני אומרת לך, ח"כ בוארון, שהמשימה מאוד לא פשוטה, ואתם בחוסר תום-הלב שלכם מבהירים מה הכוונה".

ח"כ בוארון השיב: "את אומרת שנפגע בבית המשפט, ואני אומר שזה יחזק את אמון הציבור בבית המשפט, כיוון שהמערכת לא תהיה אקס-טריטוריה בעולם, ותהיה מחוברת לעולם שבו היא חיה".

בתשובה לשאלה האם שכר השופטים אכן צפוי לרדת בעקבות הצעת החוק, אמר בוארון: "אני לא יודע. הוועדה תקבע".

לפי גאל אזריאל ממשרד המשפטים, "זאת הצעה שמשנה באופן מהותי ביותר את כל תנאי השכר של נושאי המשרה ברשויות השלטון. הסדרי השכר כיום נקבעו לפני עשרות שנים, ולכן שינוי משמעותי כזה מצריך בחינה עם תשתית עובדתית מלאה".

עו"ד שירה כהן מבית הנשיא אמרה בדיון כי "יש כאן ערבוב של מין שלא במינו, ולא צריך לקשור את נושאי המשרה משכר הנשיא".

מי מרוויח יותר?

מנתונים של הנהלת בתי המשפט עולה כי השכר ברוטו של נשיאת בית המשפט העליון עמד ב-2023 על למעלה מ-116 אלף שקל בחודש, והשכר ברוטו של שופט עליון הגיע ליותר מ-93 אלף שקל בחודש.

עם זאת, בחוות-דעת שחיברה הנהלת בתי המשפט נכתב כי חלק מחברי הכנסת שהשתתפו בדיון יצרו הטעיה שנועדה לייצר את הרושם כי שופטים משתכרים כיום יותר מנושאי משרה אחרים. זאת, באמצעות השוואה בין עלות המעסיק של שכר שופט לבין שכר היסוד של בעלי תפקידים אחרים.

לפי חוות-דעת שחיבר עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי לרשות השופטת, שכר היסוד של נשיא המדינה או ראש הממשלה גבוה משכר היסוד של נשיא בית המשפט העליון, ושכר היסוד של שרים גבוה משכר שופט עליון או מכל שופט אחר. כך, לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאליהם מפנים בהנהלת בתי המשפט, נכון ל-2023 עמד שכר היסוד של נשיא העליון על 56 אלף שקל בחודש, בהשוואה ל-59 אלף שקל בחודש לראש הממשלה ו-67 אלף שקל בחודש לנשיא המדינה.

בהנהלת בתי המשפט קובעים כי "שמירה על השכר הראוי של נושאי המשרה השיפוטית אינה הטבה או פריבילגיה אישית, אלא אינטרס לאומי מובהק. שכר ראוי ומובטח הוא תנאי יסוד לעצמאות שיפוטית ומהווה חלק בלתי נפרד משלל המנגנונים המאפשרים לשופטים למלא את תפקידם ללא תלות, לחצים או שיקולים זרים בהתאם לדין ולצו מצפונם".

עוד מבהירים שם: "הפחתת שכר השופטים עשויה לפגוע פגיעה אנושה באפשרות מינוי שופטים מקרב המשפטנים הטובים ביותר, בעלי הניסיון העשיר והמגוון ביותר, בעלי היושרה והמחויבות העמוקה לשירות הציבור".

ח"כ בוארון: "עיוותים גדולים"

ח"כ בוארון מסר: "כיום קיימים עיוותים גדולים במשכורתם של נושאי המשרה בשלוש הרשויות במדינת ישראל. לא ייתכן ששופט בית משפט עליון ישתכר (כ-86 אלף שקל) יותר מנשיא המדינה (כ-75 אלף שקל), לא ייתכן ששופט מחוזי (כ-70 אלף שקל) ישתכר יותר מראש ממשלה (כ-65 אלף שקל). כפי שראינו בדיונים בוועדה, ישנם פערים אדירים בין נושאי משרה שונים בשלשת הרשויות, והצעת החוק באה ליצור התאמה ביניהם.

"במהות, הרעיון המסדר העומד מאחורי הצעת החוק הזו הוא יצירת איזון בין רשויות השלטון השונות. מי שיעמוד בראש הפרמידה הוא נשיא המדינה (100%), ומתחתיו ייקבע מדרג אחיד, באחוזים שונים לפי דרגתם ואפיונם של נושאי המשרה. מי שיקבע את שכרו של הנשיא תהיה ועדה ציבורית מקצועית ובלתי תלויה, בה לא יהיו נציגים של הכנסת והממשלה".

עוד כתבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; זו הסיבה שאל על צונחת ב-8%

המסחר בת"א מתנהל במגמה שלילית - ת"א 35 יורד בכ-0.7%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-1.4% ● חברות התעופה מובילות את הירידות - אל על נופלת ב-8%, ישראייר עם ירידה של 3% ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● באופנהיימר עדכנו רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם: אלה שיצאו ואלה שנכנסו ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון