הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
08:50
הבוקר באסיה מגמה מעורבת, בורסת טוקיו נופלת בכ-2%, הונג קונג ושנחאי עולות ב-0.1%, הודו יורדת ב-0.5%
החוזים בוול סטריט מצביעים על ירידות של עד 0.4% במדדים המובילים.
בשישי האחרון בוול סטריט המדדים המרכזיים חתמו בשישי שבוע שני ברציפות של ירידות, כאשר המשקיעים התמודדו עם גל של כותרות גיאופוליטיות והתמודדו עם איומי מכסים מחודשים.
מדד S&P 500 בקושי עבר את קו האפס ביום שישי, עם עלייה של פחות מ-0.1%, אך סיכם את השבוע בירידה כוללת של 0.4%. מדד דאו ג’ונס ירד ב-0.7% בסיכום השבוע. למרות שסיים את יום שישי בעלייה של 0.3%, מדד נאסד"ק גם הוא עבר לטריטוריה שלילית לשבוע כולו של כ-0.1%.
הכותרות הבולטות ביותר בשבוע שעבר הגיעו ממנהיגי העולם ודמויות מפתח מהעולם העסקי שהתכנסו בשווייץ לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. הנשיא טראמפ ומנהיגי אירופה הסכימו על מסגרת להסכם בנוגע לגרינלנד, אך הוועידה גם חשפה את הקרע המתגבש בין ארה"ב לבין כמה מבעלות בריתה המערביות המרכזיות.
מיקרוסופט, מטא, טסלה ואפל עומדות לפרסם את תוצאות הרבעון הרביעי - שלוש הראשונות ידווחו ביום רביעי לאחר סגירת המסחר, בעוד שאפל תדווח בחמישי. תשומת לב המשקיעים צפויה להישאר ממוקדת בהוצאות על בינה מלאכותית ובשאיפות של החברות בתחום.
בזירת המאקרו, המשקיעים כמעט בטוחים שהפדרל ריזרב ישאיר את הריבית ללא שינוי בטווח הנוכחי של 3.5%-3.75%. נכון ליום שישי, נתונים מראים שסוחרים מייחסים הסתברות של 97% לכך שהפד ישאיר את הריבית ללא שינוי ביום רביעי הקרוב.
● סבב הפיטורים באמזון מתרחב: החל מהשבוע יפוטרו עוד 16 אלף איש
אבל יש דרמה גדולה שמתרחשת הרחק משם. ביפן.
ביום שישי התחזק היין בשיעור של עד 1.75%, הזינוק היומי החד ביותר מאז אוגוסט, הבוקר המטבע היפני מוסיף ומתחזק ב-1% ל-154 יין לדולר. הזינוק עקב אזהרה של ראשת ממשלת יפן טקאיצ'י על כך שהיחלשות היין נובעת מספקולנטים שמנצלים את המצב. היא הצהירה שביפן "לא יעמדו מנגד".
הזינוק במהלך יום המסחר בארה"ב התרחש לאחר שסוחרים דיווחו כי הבנק הפדרלי של ניו יורק יצר קשר עם מוסדות פיננסיים כדי לברר לגבי שער החליפין של היין. בוול סטריט פירשו את הפניות הללו כהכשרת הקרקע להתערבות יפנית במטרה לתמוך ביין, אולי אפילו בשיתוף פעולה עם ממשלת ארה"ב.
בעגה קוראים לזה "בדיקת שערים" (Rate Check). זהו אחד הכלים הפסיכולוגיים החזקים ביותר בארסנל של בנק מרכזי (כמו הבנק של יפן) לפני שהוא עובר לפעולה ממש בשוק המט"ח, זוהי סוג של דריכת נשק או "יריית אזהרה".
כשערך המטבע (היין) יורד בצורה חדה מדי, פקידי הבנק המרכזי מתחילים להרים טלפונים לחדרי המסחר של הבנקים הגדולים (כמו גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן ובנקים יפניים) ומבקשים הצעת מחיר (Quote) לקנייה או מכירה של כמויות עתק של מטבע. הבנק לא באמת צריך לשאול מה המחיר (הוא מופיע לו על המסך), הוא עושה זאת כדי להפחיד את הסוחרים. ברגע שסוחר בבנק גדול מקבל שיחה מהבנק המרכזי, השמועה פושטת בשוק תוך שניות בטרמינלים של בלומברג ורויטרס. הסוחרים מבינים: "הבנק המרכזי מתכונן למכור דולרים ולקנות יין במיליארדים".
הציטוט של פרופסור ג'ייסון פורמן הוא המפתח להבנת המצב הפוליטי-כלכלי הרגיש שבו אנחנו נמצאים בינואר 2026. פורמן, שהיה דמות מפתח בממשל אובמה, מצביע על כך שהגענו לנקודת רתיחה שבה האינטרסים של יפן ושל ארה"ב מצטלבים. ליפן נמאס: היין החלש מייקר להם את הדלק ואת המזון (שמיובאים בדולרים) ויוצר אינפלציה כואבת לאזרח. לארה"ב נמאס: ין חלש מדי נותן ליצרנים יפניים יתרון לא הוגן על פני יצרנים אמריקאים. בנוסף, חוסר היציבות ביפן מבריח משקיעים מאג"ח אמריקאיות, מה שמעלה את הריביות בארה"ב.
התוצאה המיידית היא בד"כ, כפי שקרה בשישי, סגירת פוזיציות: ספקולנטים שהימרו נגד היין ממהרים לסגור את ההימורים שלהם כדי לא להימחק וזינוק בערך המטבע רק מעצם הציפייה להתערבות, עוד לפני שהבנק הוציא ין אחד מהכיס.
ההתערבות המשותפת של יפן וארה"ב היא אירוע נדיר מאוד. אם ארה"ב (באמצעות הפד) עוזרת ליפן למכור דולרים ולקנות ין, זה שולח מסר פסיכולוגי אדיר לשווקים: "אל תהמרו נגד היין". כוח האש של שתי המעצמות יחד גדול בהרבה מזה של יפן לבדה.
ההתערבות בשער היין משפיעה על וול סטריט בכמה מישורים מרכזיים. כדי שיפן תוכל לקנות ין בכמויות אדירות, היא צריכה למכור דולרים אותם היא מחזיקה בעיקר באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב (יפן היא המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של חוב אמריקאי). אם יפן תתחיל למכור אג"ח אמריקאיות בצורה אגרסיבית כדי לממן את ההתערבות, מחירי האג"ח ירדו והתשואות (Yields) יעלו. תשואות גבוהות באג"ח נחשבות ל"רעל" עבור מניות הטכנולוגיה בוול סטריט, כי הן הופכות את ההשקעה בסיכון לנחשקת פחות.
התערבות עלולה גם להשפיע על המסחר בהפרשי ריבית (ה-Carry Trade) - משקיעים לוו כסף ביפן (שם הריבית הייתה אפסית או שלילית) והשקיעו אותו בנכסים עם תשואה גבוהה יותר בארה"ב - כמו מניות או אג"ח. כשהיין מתחזק בפתאומיות בגלל התערבות, הלוואות הללו הופכות ליקרות יותר להחזרה. זה מאלץ משקיעים לסגור פוזיציות ("Unwinding"), מה שמוביל למכירה מסיבית של מניות בוול סטריט כדי להחזיר את החובות ביפן. עוד דבר שיכול לגרום לזעזוע ותנודתיות גבוהה.
השפעה נוספת היא שחברות ענק אמריקאיות (כמו אפל, מיקרוסופט או נייקי) מוכרות המון מוצרים ביפן. כשהיין חלש, הרווחים שלהם ביפן "שווים פחות" כשהם מתרגמים אותם חזרה לדולרים בדוחות הכספיים. התחזקות של היין מיטיבה עם שורת הרווח של החברות הללו.
בארה"ב, בשוק האג"ח הממשלתי נרשמה יציבות, כאשר התשואה ל-10 שנים נותרה ללא שינוי ברמה של 4.23%.
אלכס זבזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ציין תופעה מעניינת בשוק האמריקאי. "בשבוע שעבר ראינו עוד קדימון לאיך יכול להראות המשבר הבא בשווקים שיהיה כנראה שונה מבעבר. הירידות בשוק המניות האמריקאי מתרחשות בדרך כלל תוך ירידה בתשואות אג"ח (אלא אם הטריגר לירידה במניות מגיעה מאינפלציה לא צפויה כמו ב-2022) והתחזקות הדולר".
"אולם, הירידות שהיו באפריל של שנה שעברה היו שונות. הדולר נחלש ואחרי החרפת הירידות במניות תשואות האג"ח התחילו לזנק. מאז ראינו דפוס דומה חוזר על עצמו בירידות קצרות ובעוצמה נמוכה, כולל בשבוע שעבר. בהיעדר מסלול הימלטות לאג"ח ממשלת ארה"ב ולדולר המשקיעים בחרו לברוח לזהב, למתכות יקרות אחרות, למטבעות של שוויץ, מדינות סקנדינביות, אוסטרליה או ניו זילנד".
לדבריו, השינוי לא קשור רק לטראמפ ולמדיניותו. המעבר לקורלציה חיובית בין מחירי המניות ואג"ח התחיל עוד לפני טראמפ. הסיבות לשחיקה במוניטין של האג"ח האמריקאי קשורות לגירעון התקציבי הענק, לאינפלציה ולקלות שבה האמריקאים השתמשו במעמד הדולר כאמצעי פיקוח וענישה על מדינות אחרות. טראמפ רק החריף את המגמות ע"י הרחקת בעלי הברית שהם (אירופה) גם המחזיק הזר הגדול ביותר של האג"ח האמריקאי.
"הסיבה הנוספת לעלייה בתשואות האג"ח האמריקאי בעת ירידות חדות במניות", אומר זבז'ינסקי, "קשורה לגידול חד בפעילות קרנות הגידור בשוק האג"ח ולא רק האמריקאי. על פי הסקירה שפרסם לאחרונה Bank of International Settlements, קרנות הגידור פתחו פוזיציות ממונפות מול אג"ח שהיקפיהן עלו פי-2 מאז 2022".
הזהב טיפס הבוקר לשיא כל הזמנים חדש, חצה את רף 5,000 הדולר לאונקיה והמשיך את ריצת השיאים שלו, כאשר משקיעים מחפשים מקלט במתכת הצהובה על רקע מתחים גיאו־פוליטיים גוברים וסיכונים פיסקליים גלובליים.
מחיר הזהב בספוט וחוזי הזהב בארה"ב לפברואר עלו ב־1.2%, ונסחרו ברמות של 5,042 ו־5,036 דולר לאונקיה, בהתאמה. הזינוק במתכת היקרה מגיע כאשר מוקדי מתיחות אחרונים, מגרינלנד וונצואלה ועד המזרח התיכון. מדגישים עלייה בסיכון הגאופוליטי, ומחזקים את האטרקטיביות של הזהב כהגנה מפני אי־ודאות.
● WSJ | חמש סיבות לרף מחיר של 5,000 דולר: מה דוחף את הזהב לשבור עוד ועוד שיאים
הארוע החשוב השבוע הוא החלטת הריבית של הפדרל ריזרב. שפריר ציין ש"מבחינת הפד, שמתכנס השבוע להחלטת הריבית, הנתונים האחרונים צפויים לספק עידוד לכך שהכלכלה האמריקאית נמצאת במצב טוב, זאת למרות ההאטה הניכרת בשוק העבודה. הפד כבר רמז על כוונתו לצאת להפוגה זמנית בתהליך הפחתות הריבית, לאחר שלוש הפחתות רצופות בהחלטות האחרונות. בהתאם לכך, גם תמחור השווקים משקף הבנה של הכיוון, כאשר המשקיעים מעריכים כי הפחתת הריבית הבאה תצא לדרך רק בתחילת המחצית השנייה של השנה".
החלטות ריבית צפויות השבוע גם במקומות אחרים בעולם. שלושה בנקים מרכזיים נוספים, צפויים להשאיר את הריביות ללא שינוי, ברזיל, קנדה ושוודיה.