גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבית נרשם על שם האישה משיקולי מס, הגרוש דרש לקבל את הזכויות. מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם אישה בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאמה שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס ● האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי בית מגורים ביישוב במרכז, שנרשם פורמלית על שם הבת בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאם שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם, ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס.

למה בית המשפט הקפיא נכסים של איש עסקים בהיקף 17.6 מיליון שקל?
האם בת של בעלת נחלה במושב זכאית למגרש ללא מכרז?

בית המשפט קבע אתמול (א') כי יש לתקן את הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובחברה המשכנת משם הבת לשם האם, בכפוף להשלמת תשלום יתרת המסים, וכן להורות על פינוי הנתבע מהבית בתוך 90 יום. בנוסף, בוטל עיקול שהוטל במסגרת ההליכים בין בני הזוג, והנתבע חויב בהוצאות בסך 30 אלף שקל.

מחלוקת על שאלת הבעלות

המחלוקת נסבה על שאלת הבעלות: לטענת האם, היא רכשה את הבית מכספיה בלבד, לאחר שמכרה שתי דירות שהיו בבעלותה ושילמה גם את כלל ההוצאות הנלוות, לרבות מס רכישה, תיווך, שכר-טרחת עורכי דין והלוואה של 274 אלף שקל לשיפוץ.

מנגד טען הנתבע, בעלה לשעבר של הבת, כי מדובר בנכס של הבת - ומתוקף דיני הנישואים גם שלו: הבית נרשם על שמה ונרכש במהלך הנישואים.

עוד הוא טען כי הכספים מהאם היו "הלוואה" לבת ולבעל, וכי במשך כשבע שנים שולמו לאם 4,200 שקל בחודש מחשבון בני הזוג.

בנוסף הוא טען כי גרושתו מנסה להוציא את הנכס אל מחוץ לאיזון המשאבים באמצעות אמה, וזאת במטרה לפגוע בזכויותיו הממוניות הנובעות מן הנישואים.

בין לאם לבתה נחתם הסכם הלוואה, לפיו הכספים לרכישת הכנס ניתנו כהלוואה לבית. נקבע כי כל עוד ההלוואה לא הוחזרה, זכותה של האם להחזיק בדירה לפי שיקול־דעתה כאילו היא הבעלים. האם הסכם זה ורישום שמה של הבת כבעל הנכס מפקיע את זכותה של האם מבעלות בנכס?

סתירת המרשם: הנטל הראייתי הורם

פסק הדין התמודד עם "חזקת המרשם" שבחוק המקרקעין, שלפיה רישום מהווה ראיה חותכת לתוכנו. השופטת הדגישה כי סתירת המרשם אפשרית רק במקרים חריגים ובנטל ראייתי כבד, אך קבעה כי במקרה זה הנטל הורם: הראיות הצביעו על כך שהאם שילמה את מלוא התמורה על הנכס בסך 2 מיליון שקל, מימנה את השיפוץ באמצעות הלוואה בנקאית על שמה, השתתפה בהתמחרות, נשאה בהוצאות העסקה, התנהלה מול אנשי המקצוע, שילמה מס רכישה ואף נהגה בנכס "מנהג בעלים" לאורך השנים, לרבות חתימה על חוזי שכירות וגבית דמי השכירות של יחידת הדיור ישירות - זאת למרות גרסת האם בדבר הסיבות לרישום הנכס על שם הבת.

האם טענה כי לא היו אינטרס כלכלי לשייך את הזכויות אליה בגלל דירות נוספות שרשומות על שמה, ולכן כשרשמה את בתה כבעלת הנכס, הייתה צריכה לשלם מס רכישה מופחת.

בית המשפט עמד על הבעייתיות שבפעולה הזו, אך קבע כי היא לא משליכה על התוצאה, והכריז כי הבעלות על הנכס היא של האם. "התנהלות זו, המעוררת קושי מבחינת שקיפות כלפי רשויות המס ודיווח אמת, אינה פוסלת כשלעצמה את טענתה של האם כי רכשה את הבית", קבע בית המשפט.

קשיים בגרסת הנתבע

כמו כן, בית המשפט עמד על חולשות משמעותיות בגרסת הנתבע. הוא לא איתר את הנכס, לא פעל ליזום את רכישתו, לא נקט פעולות למימון הרכישה, לא מימן את רכישתו, לא ביקש הלוואה מהאם, לא השקיע בשיפוץ הנכס מכספו, לא השכיר את יחידות הדיור, לא איתר שוכרים פוטנציאליים, לא חתם עמם על חוזי שכירות ולא נתן מענה ישיר לפניותיהם כאשר נזקקו לכך.

השופטת אף הצביעה על אי־היגיון כלכלי בטענת ההלוואה: אם האם השקיעה כ־2.5 מיליון שקל, וההחזר החודשי הכולל לכאורה עמד על כ־7,000 שקל, מדובר בפריסה של עשרות שנים - תרחיש שנמצא בלתי סביר.

גם "הצהרת ההון" שבה בני הזוג הצהירו כי הנכס בבעלותם לא הכריעה את הכף, בין היתר משום שלא שיקפה נכונה מי שילם בפועל על רכישת הדירה.

למעלה מן הצורך דנה השופטת גם באיזון משאבים וקבעה כי גם אילו הנכס היה שייך לבת, הנתבע לא הוכיח "דבר מה נוסף" המלמד על כוונת שיתוף ספציפית בנכס שמקור מימונו חיצוני, וממילא לא היה זכאי למחצית ממנו.

כתוצאה מכך, בית המשפט קבע כי האם עמדה בנטל המוגבר הרובץ לפתחה לסתירת המרשם, והוכיחה כי מלוא הכספים ששימשו לרכישת הנכס מקורם בכספים שקיבלה לידה ממכירת שתי דירות שהיו בבעלותה הבלעדית.

תמ"ש (פ"ת) 51155-12-23

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

טיל יורט במרכז; הסתיים גם אירוע הכטב"ם בירושלים

חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן, עבד אל-רחים מוסווי • ההרוגה השנייה במלחמה: מארינה בלייב, בת 68 מת"א, מתה בדרך למקלט ● באיראן הודיעו על 40 ימי אבל בשל מותו של המנהיג העליון ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד