נוחי דנקנר מעיד: איתי שטרום היה עמוד התווך של הרצת המניות באי.די.בי

עשור אחרי שהורשע בהרצת מניות של קונצרן אי.די.בי, ושש שנים אחרי ששוחרר מהכלא, נוחי דנקנר עלה הבוקר (ג') לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי להעיד בתביעה האזרחית שהוגשה בפרשה. מדובר בתביעה ייצוגית בגובה 50 מיליון שקל (אשר עמדה במקור על 90 מיליון שקל) שהגיש בעל מניות באי.די.בי נגד דנקנר ונגד איש שוק ההון איתי שטרום. ההליך הפלילי בתיק הסתיים כאמור.

● הסדר חוב חדש לנוחי דנקנר: יעביר לבנקים מיליונים במזומן וייפרד מנכס בירושלים
● הפשרה קרסה, וגם היחסים: מה גרם לנוחי דנקנר לשנות גרסה אחרי יותר מעשור?

 נוחי דנקנר ועו''ד ניר כהן היום בבית המשפט / צילום: עמירם גיל

12:50 - "הסיפורים של שטרום היו מפונטזים"

דנקנר הציג את גרסתו לקשר שבינו לבין שטרום ביום של הנפקת החברים: "כששטרום בא אליי, אני הופתעתי. הסיפורים של שטרום היו כל-כך מפונטזים על עצמו ועל ISP, שהייתי משוכנע באותו בוקר שמדובר באדם שיש לו עשרות אם לא מאות מיליונים להשקעות. כשהוא אמר לי במקור שישקיע 2 מיליון שקל, הייתי מאוכזב, כי חשבתי שהוא מנהל סכומים הרבה יותר גדולים.

"הוא בא אליי אחרי שלא קיבל מימון מבנק הפועלים ומאדם נוסף. לא תכננתי לתת לו הלוואה. התאכזבתי מכך, וכאמור התאכזבתי עוד קודם מהחוסן הפיננסי שלו, שהיה הרבה יותר נמוך ממה שחשבתי, אבל בסוף הסכמתי ונעניתי.

"אני לא מכחיש את זה שהסכמתי על רקע זה שראיתי אדם מגויס, שגייס את עצמו בלי שביקשתי ממנו כדי לעזור לי ולאי.די.בי, וגם על רקע זה נטיתי לתת לו את ההלוואה. לא הייתי מחויב לתת לו, וזה לא היה פיצוי או שום דבר כזה. אני מאשר שיש לפעילות שעשה קשר קטן מסוים לנכונות שלי לתת לו את ההלוואה".

11:25 - "הייתי 'לוויתן שמן', שטרום היה 'דג רקק'"

דנקנר ביקש להסביר מדוע נגזר עליו עונש מאסר ממושך יותר לעומת שטרום, וזאת למרות שלטענתו שטרום היה הרוח החיה מאחורי הרצת המניות. "המאסר הממושך שלי נבע מכך שהייתי 'לוויתן שמן' באותה תקופה, והרתעת הרבים הייתה השיקול הגדול והמרכזי בפסק הדין. לכן לא התחשבו בכלום. שטרום היה 'דג רקק', והציעו לו להיות עד מדינה".

דנקנר הוסיף כי מתוך 100 פניות של שטרום אליו, הוא פנה לשטרום 3-4 פעמים בלבד, וזאת במענה לבקשות שטרום לאתר משקיעים שירכשו מניות.

דנקנר אמר: "כשלתי בכך שהפניתי לשטרום משקיעים. חשבתי שאותם חמישה משקיעים שהפניתי לשטרום הם כאלה שלא ישתתפו ולא יקנו בהנפקה, ולכן הרשיתי לעצמי לבצע את הפעולה. נפלתי את הנפילה של החיים שלי בכך שהוא גרר אותי, ואני נגררתי.

"מתוך חמשת המשקיעים, הוכח שצדקתי לגבי שניים מהם, ושהם בכלל לא התכוונו לקנות בהנפקה. לגבי משקיע אחד טעיתי, והתברר שהוא היה קונה בהנפקה, וכאן נפלתי. לגבי שניים נוספים לא הייתה התייחסות".

10:30 - "שטרום היה עמוד התווך של הפעילות"

בפתח עדותו, במענה לחקירה של עו"ד סיני אליאס, המייצג את בעל המניות התובע, אמר דנקנר כי פעילות הרצת המניות של שותפו לשעבר איתי שטרום, שכאמור הורשע ביחד איתו בפרשה, נועדה לשרת רק אינטרסים כלכליים של שטרום.

"הוא באמת ובתמים חשב שהוא ירוויח כסף", אמר דנקנר, "ואני לא רוצה להיכנס לשאלה אם הוא רצה להרוויח במסחר התוך-יומי או לטווח ארוך, אבל הוא חשב שירוויח כסף מהפעילות הזו עצמה. שטרום גם רצה לשאת חן בעיניי, כי הוא חשב שיפיק מזה תועלת בעתיד".

דנקנר הוסיף: "הכול היה איתי שטרום. הוא היה עמוד התווך של ביצוע הפעילות שבהן מדובר. כאינטרס כלכלי שלו, הוא רצה לשאת חן בעיניי. בואו לא ניתמם. המפיצים והחתמים שהשתתפו בהנפקה העידו שהם משתתפים בהנפקה לבקשתי ולבקשת מנהלים באי.די.בי כדי למצוא חן בעינינו, והיו נכונים להפסיד מזה כסף".

ההנפקה שהובילה למאסר

תחילת הפרשה בשנת 2012, כאשר אי.די.בי גייסה 321 מיליון שקל מאנשי עסקים המקורבים לדנקנר, ובהם צביקה לבנת, אבי פישר, יצחק מנור, שלמה אליהו, מיכאל ורעיה שטראוס, עופר נמרודי, יאיר המבורגר ואילן בן דב. המהלך זכה לכינוי "הנפקת החברים".

ב-2016 הורשעו דנקנר ושטרום כי לפני ההנפקה הריצו את מניות אי.די.בי כדי להגביר את הביקוש לרכישתן. בית המשפט המחוזי גזר על דנקנר שנתיים מאסר, אך בית המשפט העליון החמיר את עונשו לשלוש שנים. שטרום נדון במחוזי ל-12 חודשי מאסר, אך עונשו הוחמר בעליון לשנתיים. שטרום שוחרר מהכלא ביולי 2019, ודנקנר שוחרר בפברואר 2020.

הפשרה בייצוגית בוטלה

ב-2018 הגיש אריה רהב, בעל מניות באי.די.בי, באמצעות עורכי הדין סיני אליאס ואיתן חיימוביץ', בקשה לתביעה ייצוגית נגד דנקנר ושטרום בעקבות פרשת הרצת המניות. השופטת רות רונן, שמאז מונתה לבית המשפט העליון, אישרה ב-2021 לנהל את התביעה.

בסוף 2024 נחתם הסכם פשרה בגובה 10 מיליון שקל בין רהב לבין דנקנר, המיוצג על-ידי עורכי הדין ניר כהן, אמיר בן-ארצי ושיראל שוקרון; ושטרום, המיוצג על-ידי עורכי הדין אורי שורק וארז חבר. לפי הפשרה, דנקנר אמור היה לשלם 7.5 מיליון שקל, ושטרום 2.5 מיליון שקל, וזאת מבלי להודות באחריות.

אלא שהפשרה בוטלה אחרי שדנקנר לא הצליח להעמיד ערבות לתשלום מקרוב משפחתו, כפי שדרש ההסכם. בעקבות זאת, הדיון בתביעה התחדש, ובית המשפט הטיל עיקול על נכסי דנקנר בגובה 50 מיליון שקל כדי להבטיח שיוכל לשלם את סכום התביעה, אם זו תתקבל.

בהמשך הפחיתה השופטת סיגל יעקבי את גובה העיקול ל-20 מיליון שקל בעקבות הסכמות בין הצדדים. ההסכמות נועדו לאפשר לדנקנר להגיע להסדר מעודכן עם הבנקים לגבי תשלום חובות בגובה 400 מיליון שקל.

באוגוסט 2025 אישרה השופטת יעקבי הסכם פשרה נפרד בין רהב לבין שטרום, אשר במסגרתו לקח על עצמו האחרון להגדיל את הסכום שישלם לסיום ההליך ל-7.5 מיליון שקל. הפשרה ייחסה לדנקנר אחריות בהיקף של 75%, לעומת אחריות של 25% בלבד לשטרום.

אצבע מאשימה לשטרום

במסמך שהגיש דנקנר לבית המשפט בעקבות אישור הפשרה עם שטרום, יצא דנקנר נגד חלוקת האחריות בשיעורים הללו וטען כי שטרום הוא זה הנושא ברוב האחריות לפרשה. "שטרום היה זה שיזם אותה וניצח עליה, שימש כעמוד התווך בה והיה פעיל ודומיננטי בביצועה, בין היתר באמצעות מתן הוראות מפורשות על-ידו לשלג (עדי שלג, שותפו לשעבר של שטרום, ששימש עד מדינה בפרשה - ע'ג') ומתן אישור לביצוע פעולות, וזאת בהתאם לשיקול-דעתו הבלעדי", כתב דנקנר.

לדבריו, "מי שיזם את פעילות המסחר בשוק ואת רכישת המניות היה שטרום. שטרום החליט לבצען 'ויהי מה', מתוך מניעים מעורבים, מבלי שהנתבע (דנקנר - ע"ג) ביקש ממנו ו/או הורה לו לעשות כן. שטרום גם לא פעל בשליחות הנתבע".

עורכי הדין של דנקנר הוסיפו כי גם הוא אם ידע לגבי פעולותיו של שטרום, האחרון "הוא זה שככלל התקשר אל הנתבע ביוזמתו מדי פעם ועדכן אותו על פעולות מסחר כאלה ואחרות, וכאשר הנתבע ממילא לא היה מצוי בפרטיהן. כאמור, הנתבע לא ביקש משטרום בשום שלב, ובוודאי שלא הורה לו, לפעול במניה באופן כזה או אחר".