גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)
חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

לאחר שנים של חוסר אסדרה, מערך הסייבר הלאומי פרסם את תזכיר חוק הגנת הסייבר. זהו סבב החקיקה השני של המערך בנושא - הראשון היה ב־2018 וזכה לביקורת חריפה.

בשיחות שקיים גלובס עם גורמים בשוק עולה תמונה מורכבת: בעוד שקיימת הסכמה כי הסדרת התחום חיונית נוכח הפיגור של ישראל בתחום, בתעשייה מביעים חשש מהענקת סמכויות נרחבות מדי למערך.

הופכת לחד־קרן: אפווינד גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
שלושה נתונים שמעידים: הבינה המלאכותית מכווצת את ענף התוכנה

על מי חל החוק - ומה הוא כולל

על־פי תזכיר החוק, מערך הסייבר הלאומי יהיה הגוף המופקד על גיבוש האסטרטגיה הלאומית, בניית תמונת המצב המודיעינית וחיזוק החוסן הישראלי בכל הקשור לסייבר. המערך ישמש כמנחה מקצועי עבור היחידות המגזריות במשרדי הממשלה וברשויות השונות, שיהיו אמונות על קידום ההגנה בפועל.

במסגרת זו, הרגולטורים המגזריים יהיו האחראים הישירים על הארגונים שתחת תחום שיפוטם, תוך תיאום ושיתוף מידע רציף מול המערך. בנוסף, החקיקה מגדירה מדרג של גופים, כאשר "תשתיות חיוניות" יוכפפו לפיקוח הדוק ומיוחד, מתוך הבנה כי פגיעה בהן עלולה להסב נזק אסטרטגי למדינת ישראל.

החוק חל על מה שמוגדר בחוק כ"ארגון חיוני". ארגונים חיוניים הם גופים ממשלתיים (למעט צה"ל וגופי הביטחון) וארגונים פרטיים העומדים בתבחינים מגזריים: ספקי תקשורת עם מעל ל־200 אלף מנויים או רשויות מקומיות המונות מעל ל־90 אלף תושבים. כמו כן, רשימת הגופים כוללת סקטורים קריטיים כגון אנרגיה, מים, תחבורה, בתי חולים, שירותי אחסון מידע, לוגיסטיקה וקמעונאות. בנוסף, למערך הסייבר תישמר הסמכות להגדיר ארגון כחיוני גם בשל נסיבות חריגות.

ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי / צילום: דובר צה''ל

ומהן החובות המוזכרות בחוק? ארגונים חיוניים יידרשו לעמוד בסטנדרטים הכוללים ניהול סיכונים, הצפנה, בקרת גישה והגנה על שרשרת האספקה, לצד אימוץ תקנים בינלאומיים. בנוסף, תחול חובת דיווח מיידית על תקיפה משמעותית העלולה לפגוע ברציפות השירות או להוביל לדלף מידע רגיש. חובת הדיווח תבחן לפי היקף המשתמשים ומשך הפגיעה, ותחייב הגשת דו"ח מסכם על מאפייני האירוע ואופן הטיפול בו.

עו"ד עמית אשכנזי, לשעבר היועץ המשפטי למערך הסייבר וכיום במרכז שמגר ובמשרד הירש־פלק, וכן עמית מחקר במרכז שמגר, מתריע מפני פירוט היתר בחוק: "מצד אחד, הפירוט מקדם ודאות כשהכללים ברורים, אך מצד שני מול איומים טכנולוגיים הוודאות הזו יכולה לגרום לתופעות לוואי; הטכנולוגיה מתקדמת והמענה עלול להפוך ללא רלוונטי, כשכל שינוי יחייב תיקון חקיקה מורכב".

לדברי ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מנכ"ל Cytactic (ולשעבר שותף במשרד העו"ד הרצוג), החוק משקף שינוי מחשבתי חיובי: "החקיקה עצמה טובה ועושה סדר מי הגופים המפוקחים ומהי 'הפילוסופיה' המנחה את הפיקוח. עד כה, החקיקה התמקדה במניעה וניטור. החוק הנוכחי מבטא את 'תפיסת השרידות' - הנחת מוצא שלא כל אירוע ניתן למנוע מראש, ולכן הדגש עובר לשאלה האם הארגון ערוך לנהל את האירוע בזמן אמת".

גולת הכותרת: סמכויות המערך - והסנקציות

במקרה של "תקיפה חמורה" - המוגדרת ככזו המסכנת את ביטחון המדינה, חיי אדם או שירותים חיוניים - יזכה המערך לסמכויות נרחבות: דרישת ידיעות, מסמכים וחומרי מחשב לצורך בלימת התקיפה. בנוסף, עובד מוסמך מהמערך יוכל להורות לארגון לבצע פעולות אקטיביות, דוגמת סריקה או חסימה, במקרה שהארגון אינו פועל באופן נאות, לצד חובת יידוע צדדים שלישיים.

החקיקה החדשה כוללת מנגנוני אכיפה משמעותיים. מערך הסייבר יוכל להטיל עיצומים של עד 640 אלף שקל על הפרת דרישות הגנה, ועד 300 אלף שקל על אי־דיווח או אי־ציות בעת תקיפה. במקרה של תקיפה חמורה, אי־ציות להוראות בלימה עלול להוביל לאחריות פלילית, עונש מאסר של עד שנתיים וקנסות אישיים על נושאי משרה.

עו"ד אסף הראל, שותף ומוביל תחום הסייבר בגורניצקי, מסביר: "המשק הישראלי הוא מהמותקפים בעולם. התזכיר מבקש לצמצם פער מסוכן בין רמת האיום להיערכות בשטח, באמצעות סט דרישות מחייב וכלי אכיפה שיוצרים תמריץ אמיתי לציות. חיוני בעיני לתת למערך הסייבר כלים להגן על המשק מפני מתקפות סייבר חמורות שעלולות להביא לפגיעה רחבה במשק". לדבריו, זו גולת הכותרת בהצעת החקיקה - סמכויות האכיפה של המערך.

ומה בדיוק קרה ב־2018?

כאמור, ב־2018, מערך הסייבר הגיש את הצעת חוק הסייבר - שחטפה ביקורת חריפה. איגוד האינטרנט הישראלי טען אז כי החקיקה גורמת לגולש "תחושה לא נעימה, שמול עיני הקורא קם ארגון ביון חדש, שתחום פעילותו הוא מרחב הסייבר הישראלי, וסמכויותיו רחבות מני ים". בשל הצעת החוק, עלו חששות כבדים מפני פגיעה בפרטיות ובסודיות העסקית של המגזר הפרטי.

גם כעת, הסמכויות הנרחבות להתערבות במקרה של תקיפה חמורה מעוררות סימני שאלה, אך ה־7 באוקטובר שינה את המשוואה. המלחמה חשפה נקודת תורפה בשוק הישראלי - שירותי האחסון והשירותים הדיגיטליים - והובילה את המערך לדרוש סמכויות חירום כדי להתמודד עם מתקפות חמורות בסקטורים אלה.

לדברי עו"ד הראל, נראה כי נעשה צעד על־ידי מערך הסייבר כדי למקד את החקיקה, אך לצד זאת הוא טוען כי "היקף הסמכויות הרחב, חובות הדיווח והאפשרות להתערבות תפעולית בזמן אמת בפעילות של ארגונים, מחייבים איזונים מדויקים, שקיפות והגנות חזקות לזכויות יסוד - ובראשן פרטיות, סודיות מסחרית והוודאות המשפטית".

הראל מוסיף כי התזכיר כולל סמכויות פליליות, וכי "יש מקום לתהות האם הכלי הפלילי הוא אכן הכלי המתאים בנסיבות אלה".

המומחים מטילים ספק ביעילות

סוגיה נוספת שמעלה עו"ד הראל נוגעת לחשיפת מידע עסקי סודי: "יש לתהות האם קיימים איזונים מספקים - כגון סודיות של מידע מסחרי רגיש, לדוגמה". מה שבטוח, לדבריו, "החקיקה צפויה להביא לעלייה בהוצאות הכספיות של ארגונים על הגנת סייבר ולהעלאת המודעות של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה לעיסוק בסיכוני סייבר בארגון".

מנגד, ד"ר קוזלובסקי, העוסק בהיבטי הטכנולוגיה במשברי סייבר, תוהה לגבי היעילות המעשית של המהלך: "יש לשאול האם הנהלים הקבועים בחוק לא רק מגבירים את ה'מסמכולוגיה' ואת השאלה איזה יועץ צריך להעסיק? או שמא יש לאמץ את החקיקה המקובלת בעולם, שעברה לדבר במונחים של מוכנות טכנולוגית. חקיקה שנשענת על פתרונות טכנולוגיים תעודד חוסן טכנולוגי, ולא עוד עבודות ציות וניירות".

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

האזעקות ברחבי הארץ נמשכות; הערכה בישראל: חימנאי חוסל

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקניות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

כמעט ארבעים שנה של דיכוי וטרור: מי הוא עלי חמינאי?

לפי הערכות, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה