גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)
חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

לאחר שנים של חוסר אסדרה, מערך הסייבר הלאומי פרסם את תזכיר חוק הגנת הסייבר. זהו סבב החקיקה השני של המערך בנושא - הראשון היה ב־2018 וזכה לביקורת חריפה.

בשיחות שקיים גלובס עם גורמים בשוק עולה תמונה מורכבת: בעוד שקיימת הסכמה כי הסדרת התחום חיונית נוכח הפיגור של ישראל בתחום, בתעשייה מביעים חשש מהענקת סמכויות נרחבות מדי למערך.

הופכת לחד־קרן: אפווינד גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
שלושה נתונים שמעידים: הבינה המלאכותית מכווצת את ענף התוכנה

על מי חל החוק - ומה הוא כולל

על־פי תזכיר החוק, מערך הסייבר הלאומי יהיה הגוף המופקד על גיבוש האסטרטגיה הלאומית, בניית תמונת המצב המודיעינית וחיזוק החוסן הישראלי בכל הקשור לסייבר. המערך ישמש כמנחה מקצועי עבור היחידות המגזריות במשרדי הממשלה וברשויות השונות, שיהיו אמונות על קידום ההגנה בפועל.

במסגרת זו, הרגולטורים המגזריים יהיו האחראים הישירים על הארגונים שתחת תחום שיפוטם, תוך תיאום ושיתוף מידע רציף מול המערך. בנוסף, החקיקה מגדירה מדרג של גופים, כאשר "תשתיות חיוניות" יוכפפו לפיקוח הדוק ומיוחד, מתוך הבנה כי פגיעה בהן עלולה להסב נזק אסטרטגי למדינת ישראל.

החוק חל על מה שמוגדר בחוק כ"ארגון חיוני". ארגונים חיוניים הם גופים ממשלתיים (למעט צה"ל וגופי הביטחון) וארגונים פרטיים העומדים בתבחינים מגזריים: ספקי תקשורת עם מעל ל־200 אלף מנויים או רשויות מקומיות המונות מעל ל־90 אלף תושבים. כמו כן, רשימת הגופים כוללת סקטורים קריטיים כגון אנרגיה, מים, תחבורה, בתי חולים, שירותי אחסון מידע, לוגיסטיקה וקמעונאות. בנוסף, למערך הסייבר תישמר הסמכות להגדיר ארגון כחיוני גם בשל נסיבות חריגות.

ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי / צילום: דובר צה''ל

ומהן החובות המוזכרות בחוק? ארגונים חיוניים יידרשו לעמוד בסטנדרטים הכוללים ניהול סיכונים, הצפנה, בקרת גישה והגנה על שרשרת האספקה, לצד אימוץ תקנים בינלאומיים. בנוסף, תחול חובת דיווח מיידית על תקיפה משמעותית העלולה לפגוע ברציפות השירות או להוביל לדלף מידע רגיש. חובת הדיווח תבחן לפי היקף המשתמשים ומשך הפגיעה, ותחייב הגשת דו"ח מסכם על מאפייני האירוע ואופן הטיפול בו.

עו"ד עמית אשכנזי, לשעבר היועץ המשפטי למערך הסייבר וכיום במרכז שמגר ובמשרד הירש־פלק, וכן עמית מחקר במרכז שמגר, מתריע מפני פירוט היתר בחוק: "מצד אחד, הפירוט מקדם ודאות כשהכללים ברורים, אך מצד שני מול איומים טכנולוגיים הוודאות הזו יכולה לגרום לתופעות לוואי; הטכנולוגיה מתקדמת והמענה עלול להפוך ללא רלוונטי, כשכל שינוי יחייב תיקון חקיקה מורכב".

לדברי ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מנכ"ל Cytactic (ולשעבר שותף במשרד העו"ד הרצוג), החוק משקף שינוי מחשבתי חיובי: "החקיקה עצמה טובה ועושה סדר מי הגופים המפוקחים ומהי 'הפילוסופיה' המנחה את הפיקוח. עד כה, החקיקה התמקדה במניעה וניטור. החוק הנוכחי מבטא את 'תפיסת השרידות' - הנחת מוצא שלא כל אירוע ניתן למנוע מראש, ולכן הדגש עובר לשאלה האם הארגון ערוך לנהל את האירוע בזמן אמת".

גולת הכותרת: סמכויות המערך - והסנקציות

במקרה של "תקיפה חמורה" - המוגדרת ככזו המסכנת את ביטחון המדינה, חיי אדם או שירותים חיוניים - יזכה המערך לסמכויות נרחבות: דרישת ידיעות, מסמכים וחומרי מחשב לצורך בלימת התקיפה. בנוסף, עובד מוסמך מהמערך יוכל להורות לארגון לבצע פעולות אקטיביות, דוגמת סריקה או חסימה, במקרה שהארגון אינו פועל באופן נאות, לצד חובת יידוע צדדים שלישיים.

החקיקה החדשה כוללת מנגנוני אכיפה משמעותיים. מערך הסייבר יוכל להטיל עיצומים של עד 640 אלף שקל על הפרת דרישות הגנה, ועד 300 אלף שקל על אי־דיווח או אי־ציות בעת תקיפה. במקרה של תקיפה חמורה, אי־ציות להוראות בלימה עלול להוביל לאחריות פלילית, עונש מאסר של עד שנתיים וקנסות אישיים על נושאי משרה.

עו"ד אסף הראל, שותף ומוביל תחום הסייבר בגורניצקי, מסביר: "המשק הישראלי הוא מהמותקפים בעולם. התזכיר מבקש לצמצם פער מסוכן בין רמת האיום להיערכות בשטח, באמצעות סט דרישות מחייב וכלי אכיפה שיוצרים תמריץ אמיתי לציות. חיוני בעיני לתת למערך הסייבר כלים להגן על המשק מפני מתקפות סייבר חמורות שעלולות להביא לפגיעה רחבה במשק". לדבריו, זו גולת הכותרת בהצעת החקיקה - סמכויות האכיפה של המערך.

ומה בדיוק קרה ב־2018?

כאמור, ב־2018, מערך הסייבר הגיש את הצעת חוק הסייבר - שחטפה ביקורת חריפה. איגוד האינטרנט הישראלי טען אז כי החקיקה גורמת לגולש "תחושה לא נעימה, שמול עיני הקורא קם ארגון ביון חדש, שתחום פעילותו הוא מרחב הסייבר הישראלי, וסמכויותיו רחבות מני ים". בשל הצעת החוק, עלו חששות כבדים מפני פגיעה בפרטיות ובסודיות העסקית של המגזר הפרטי.

גם כעת, הסמכויות הנרחבות להתערבות במקרה של תקיפה חמורה מעוררות סימני שאלה, אך ה־7 באוקטובר שינה את המשוואה. המלחמה חשפה נקודת תורפה בשוק הישראלי - שירותי האחסון והשירותים הדיגיטליים - והובילה את המערך לדרוש סמכויות חירום כדי להתמודד עם מתקפות חמורות בסקטורים אלה.

לדברי עו"ד הראל, נראה כי נעשה צעד על־ידי מערך הסייבר כדי למקד את החקיקה, אך לצד זאת הוא טוען כי "היקף הסמכויות הרחב, חובות הדיווח והאפשרות להתערבות תפעולית בזמן אמת בפעילות של ארגונים, מחייבים איזונים מדויקים, שקיפות והגנות חזקות לזכויות יסוד - ובראשן פרטיות, סודיות מסחרית והוודאות המשפטית".

הראל מוסיף כי התזכיר כולל סמכויות פליליות, וכי "יש מקום לתהות האם הכלי הפלילי הוא אכן הכלי המתאים בנסיבות אלה".

המומחים מטילים ספק ביעילות

סוגיה נוספת שמעלה עו"ד הראל נוגעת לחשיפת מידע עסקי סודי: "יש לתהות האם קיימים איזונים מספקים - כגון סודיות של מידע מסחרי רגיש, לדוגמה". מה שבטוח, לדבריו, "החקיקה צפויה להביא לעלייה בהוצאות הכספיות של ארגונים על הגנת סייבר ולהעלאת המודעות של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה לעיסוק בסיכוני סייבר בארגון".

מנגד, ד"ר קוזלובסקי, העוסק בהיבטי הטכנולוגיה במשברי סייבר, תוהה לגבי היעילות המעשית של המהלך: "יש לשאול האם הנהלים הקבועים בחוק לא רק מגבירים את ה'מסמכולוגיה' ואת השאלה איזה יועץ צריך להעסיק? או שמא יש לאמץ את החקיקה המקובלת בעולם, שעברה לדבר במונחים של מוכנות טכנולוגית. חקיקה שנשענת על פתרונות טכנולוגיים תעודד חוסן טכנולוגי, ולא עוד עבודות ציות וניירות".

עוד כתבות

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הביטוח והקלינטק

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.9% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו ואף יחליפו את מס ההכנסה

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית