גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במתכונת חריגה: חברת התעופה שמודיעה על חידוש הטיסות לישראל

חברות התעופה הזרות מוצאות את הדרך להמשיך לפעול בישראל חרף המצב הביטחוני שמעלה חששות בקרב צוותי האוויר ● כך, KLM מחדשת את טיסותיה לישראל החל ממחר - אבל עם עצירת ביניים בקפריסין

מטוס KLM / צילום: Shutterstock
מטוס KLM / צילום: Shutterstock

אחרי ביטולי הטיסות בשבוע האחרון, חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש פעילותה לישראל, אך במתכונת חריגה שמוכרת היטב מאז פרוץ המלחמה: טיסות הכוללות עצירת ביניים בקפריסין. נזכיר כי גם אייר פראנס, החברה בקבוצת אייר פראנס-KLM, החליטה על ביטולי טיסות למשך יממה בלבד, והשיבה אותן כבר בשבת האחרונה.

מחשש להסלמה עם איראן: חברות התעופה הישראליות מגמישות את תנאי הביטולים
"עשו לנו מחטף": בענף התעופה הישראלי מודאגים מהפרויקט שיכניס למדינה מיליארדים

לפי הודעת KLM, חברת התעופה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל החל מ־28 בינואר. עם זאת, לאור המצב הגאו־פוליטי באזור והערכת מצב עדכנית, לוח הזמנים יעודכן באופן זמני. הטיסות מאמסטרדם לתל אביב יופעלו בשעות הבוקר, עם המראה מאמסטרדם בשעה 08:15 ונחיתה בנתב"ג בשעה 13:45.

הטיסות חזרה מישראל ייצאו בשעות הצהריים, אך יופעלו עם עצירת ביניים בפאפוס שבקפריסין, למה שהחברה מכנה "צרכים תפעוליים", ללא ירידת נוסעים מהמטוס. ההמראה מתל אביב מתוכננת לשעה 15:20, והנחיתה באמסטרדם בשעה 20:55.

מדובר במודל תפעולי שמאפשר לחברות תעופה להמשיך להפעיל קווים לישראל, תוך הימנעות מהשארת צוותי אוויר ללינה בארץ. עצירת הביניים מאפשרת לצוותים להשלים את הסבב ולשוב לבסיסם באותו היום, ללא שהייה לילית בישראל, ממנה חוששים לעתים צוותי אוויר זרים.

ברוב המקרים, החלטות על ביטול או חידוש טיסות מתקבלות ברמת קבוצת התעופה, ולכן חברות־אחיות נוטות לפעול יחד. אלא שבמקרה הזה, אייר פראנס השיבה את טיסותיה לישראל כבר קודם, ואילו KLM עושה זאת רק כעת. בעוד שבאייר פראנס משך הטיסה הקצר יחסית מאפשר להפעיל את הקו במסגרת טיסות יום, כך שצוותי האוויר אינם נדרשים ללון בישראל, ב־KLM נאלצו למצוא פתרון יצירתי יותר.

טיסה מתל אביב לאמסטרדם אורכת כחמש שעות, וכאשר היא יוצאת בשעות אחר־הצהריים, נחיתה ישירה הייתה מובילה לסיום יום העבודה בשעה מאוחרת ולעתים גם לחריגה ממגבלות שעות הטיסה והמנוחה.

עצירת הביניים בקפריסין מאפשרת לבצע החלפת צוות מחוץ לישראל. לאחר ההמראה מתל אביב המטוס נוחת בפאפוס, שם מסתיים מקטע העבודה של הצוות שהמריא מישראל, והטיסה ממשיכה לאמסטרדם עם צוות אחר. כך החברות מעבירות את נקודת הלינה וההתארגנות של הצוותים לקפריסין, עומדות במגבלות שעות הטיסה והמנוחה, ומצליחות להפעיל את הקו לישראל גם בתנאי אי־ודאות ביטחונית מבלי לבטל אותו לחלוטין.

המודל הזה אינו ייחודי ל־KLM. גם בריטיש איירוויז ביצעה עצירות ביניים בקפריסין במהלך המלחמה. בנוסף, כאשר וירג'ין אטלנטיק בחנה חזרה לפעילות בישראל לאחר פרוץ המלחמה, זה היה המודל המתוכנן (בסופו של דבר, החברה לא חידשה את טיסותיה מאז ה־7 באוקטובר, ואין לה נכון לעכשיו מועד חזרה רשמי).

בלי עצירת ביניים - הפתרון של לופטהנזה

נזכיר כי גם קבוצת לופטהנזה נקטה ביטולים חלקיים של טיסותיה לישראל מסיבות דומות. בשבוע שעבר הודיעה לופטהנזה כי תפעיל את הטיסות לתל אביב וממנה כטיסות יום בלבד. ההחלטה, שנכנסה לתוקף ב־15 בינואר, הוארכה עד ל־31 בינואר 2026 (כולל), מהלך שמאפשר לצוותי האוויר להשלים סבב הלוך־חזור באותו היום ולשוב לבסיסם מבלי להידרש ללינה בישראל.

טיסות הממריאות מאירופה בשעות הבוקר נוחתות בישראל בצהריים ויכולות להמריא חזרה בשעות אחר־הצהריים או הערב המוקדם. לעומת זאת, טיסות לילה נוחתות בישראל בשעות שמחייבות את הצוות לעצור ללינה לפני טיסת החזור, ולכן בוטלו או הוזזו. בהתאם לכך, מרבית טיסות הלילה של הקבוצה בוטלו או הועברו לשעות היום, ורק מספר מצומצם של טיסות בוטל לחלוטין.

הבוקר גם חברת התעופה האיטלקית ITA (בתהליכי הצטרפות ללופטהנזה) התיישרה על החלטה זו והודיעה על ביטול טיסות הלילה והבוקר המוקדמות, עד סוף החודש.

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"