על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם
● "המשטר האיראני אכזרי כי אם הוא ייפול הוא יהיה הראשון בתור לנקמה"
1מה הקשר בין ביקור הגנרל האמריקאי בישראל לרכבת האווירית מסין לאיראן?
הגנרל האמריקאי בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז של ארה״ב (CENTCOM), הגיע השבוע לביקור בישראל. במקביל, סין הטיסה 16 מטוסי תובלה צבאיים לאיראן. במודרן דיפלומסי, מגזין בולגרי ליחסים בינלאומיים, חושדים כי "ביקורו של קופר נתפס כחלק ממרוץ חימוש ותיאום צבאי מתלהט באזור, בין ישראל וארה״ב מצד אחד. ומהצד השני, גם סין רוסיה ובת בריתן האיראנית מתחמשות".
"הקשר בין ביקורו של הגנרל בראד קופר בישראל לבין הרכבת האווירית הסינית לאיראן, על רקע הסלמה במתיחות הצבאית ומרוץ אסטרטגי באזור, הוא משמעותי. גורמי מודיעין, צבא, ביטחון והגנה בסין מנתחים את ביקורו של קופר באזור ובישראל כהיערכות לאפשרות של תקיפה צבאית נגד איראן. ביקור זה מתקיים על רקע עלייה ברמת הכוננות הישראלית והאמריקאית לאפשרות של תקיפה נגד איראן, ותיאום מהלכים הגנתיים והתקפיים במקרה של עימות רחב־היקף בין הצדדים", נכתב.
במקביל, בתקשורת הסינית מצביעים על "זיקה אסטרטגית הדוקה בין ביקורו של קופר בישראל לבין תיאום אפשרי של תקיפה נגד איראן". ביקור הרמטכ"ל האמריקאי עורר חרדה בבייג'ינג, מה שהוביל לשליחתה של "רכבת האווירית הסינית כתמיכה הגנתית לאיראן". כ-16 מטוסי תובלה צבאיים סיניים נחתו בבירת איראן, טהראן, בתוך 56 שעות בלבד.
"לפי ההערכות, המטוסים הסיניים העבירו מערכות הגנה אווירית מתקדמות, ציוד ללוחמה אלקטרונית ואולי גם טילים נגד ספינות, במטרה לחזק את יכולות ההגנה של איראן מול תקיפה אמריקאית־ישראלית קרובה. שיתוף הפעולה הצבאי בין סין לאיראן משתלב במסגרת רחבה של הסכמים אסטרטגיים, צבאיים ומודיעיניים ארוכי־טווח בין שתי המדינות, כגון 'ההסכם ל־25 שנה', הכולל השקעות סיניות עצומות בתמורה לאספקת נפט".
לדבריהם, "הרכבת האווירית הסינית מגיעה ימים ספורים לאחר תנועות דומות של מטוסי תובלה צבאיים רוסיים, שתועדו בכשישה טיסות במהלך חודש ינואר בלבד. מדובר בפעילות צבאית חריגה באזור, ובהיקף גבוה משמעותית ביחס לתקופות קודמות".
כמו כן, נכתב כי לרכבת האווירית הסינית יש מטרה אחת והיא "להטות את מאזן הכוחות במזרח התיכון לטובת איראן מול תל אביב".
מתוך המודרן דיפלומסי מאת נדיה חלמי. לקריאת הכתבה המלאה
2כך מערכת הלייזר הישראלית שינתה את שדה הקרב במזרח התיכון
במשך יותר משני עשורים אויבי ישראל נשענו על אסטרטגיה פשוטה: "נשק זול כדי לרוקן הגנות יקרות". אולם כעת, מערכת הלייזר "אור איתן" משנה את כללי המשחק ו"ממוטטת את הא־סימטריה הכלכלית שהיטיבה לאורך שנים עם האויב". כך פורסם במכון המחקר האמריקאי המידל איסט פורום בניתוח של העיתונאי אהרון ג'. שוסטר.
"ארגוני טרור בעזה ובלבנון, וכוחות פרוקסי איראנים במקומות אחרים, אימצו את השיטה הזו לא כדי לנצח בקרבות קונבנציונליים - אלא כדי לשחוק את ישראל כלכלית לאורך זמן. כאשר ההגנה חייבת להוציא עשרות אלפי דולרים כדי לסכל איום שעולה כמה מאות דולרים, התוקף הופך את הזמן עצמו לנשק", נכתב.
"אסטרטגים מכנים זאת 'לוחמת עלויות' (cost-imposition warfare). היא עיצבה את סביבת הביטחון של ישראל - ובאופן רחב יותר, את דפוסי העימות הא־סימטרי המודרני. קבוצות חמושות יורות רקטות מאולתרות, מטחי־המונים ורחפנים זולים לא משום שהן מצפות להצלחה צבאית מכרעת, אלא משום שהן רוצות שההגנה תשלם יותר עבור כל יירוט".
מה שמשנה כעת את כללי המשחק הוא כאמור מערכת הלייזר "אור איתן". "כאשר ההתקפה זולה מן ההגנה, התוקפנות נעשית אטרקטיבית יותר. מיירטי טילים עולים לרוב עשרות אלפי דולרים ליירוט ולעיתים אף יותר. לעומת זאת, מערכת 'אור איתן' פועלת "בעלות שולית כמעט אפסית מרגע שהיא נפרסת.
"כל יירוט דורש חשמל ותחזוקה שוטפת, ולא מיירט יקר וסופי. לא פחות חשוב: המערכת פותרת את בעיית 'עומק המחסנית' שמטרידה הגנות טילים. תוקפים אינם יכולים 'לגמור' מערכת לייזר פשוט באמצעות עוד רקטה ועוד אחת", נכתב.
כעת, "לשינוי הזה יש חשיבות אסטרטגית. 'קרן אור איתן' מנטרלת איומים 'נמוכי־רמה' בעלות זניחה, ומסירה מטקטיקות הטילים הזולים את התגמול הכלכלי שלהן. קבוצות חמושות עדיין יכולות לירות, אבל הן כבר לא כופות עלות אסטרטגית. עם הזמן, מה שנראה פעם רציונלי הופך להפגנתי ובזבזני".
מתוך המידל איסט פורום מאת אהרון ג'. שוסטר. לקריאת הכתבה המלאה
3יום השואה הבינלאומי: צעירים חוששים להסתובב באירופה והכחשת השואה הפכה מיינסטרים
היום (ג') חל יום השואה הבינלאומי. כותרות העיתונים בעולם מדאיגות: האנטישמיות גואה יחד עם הכחשת רצח העם היהודי שהפכה אופנתית ולימוד השואה בבתי הספר הולך ונעלם.
ההיסטוריון סיימון סבאג מונטיפיורי כתב ל-Free Press כי "יום הזיכרון לשואה הוא רגע מתאים לדבר על השימוש והניצול של ההיסטוריה: על עיוות השואה, היפוכה והפיכתה לכלי נשק רעיוני, ועל שחיקת השפה שבה אנו משתמשים כדי להיאבק בגזענות ובאנטישמיות. השפה הזו נעשתה נוסחתית וחסרת משמעות, והיא זקוקה לעדכון".
מונטיפיורי כותב כי השואה "תישאר אירוע היסטורי חיוני להבנת החיים והגורל האנושי, להפקת לקחים ולהצבת אזהרות לעבר ולעתיד. האופן שבו אנחנו רואים אותה משקף גם את ההווה שלנו". הוא מזהיר כי "ההכחשה המסורתית של השואה, הפכה למיינסטרים בעולם ואינה עוד מפלצת משונה בשוליים האפלים של ניאו־נאצים ותמהונים. במקום זאת, להכחשה ולעיוות האידיאולוגי הצטרפה ברית חדשה, שמערבת מה שבעבר נקרא 'רדיקלי' או 'פרוגרסיבי' לצד איסלאמיזם שמרני".
גם בטיימס הבריטי מזהירים כי לימוד השואה בבתי הספר נמצא בנקודת משבר. אדריאן פאקר, מנכ״ל Core Education Trust, אמר שמספר בתי הספר המציינים את השואה נמצא בירידה דרמטית. בנוסף, ממחקרים עולה כי "הבנת השואה עדיין אינה יציבה. תלמידים רבים מתקשים בשאלות בסיסיות על מה שקרה. זאת אף שהשואה כלולה בכל גרסאות תוכנית הלימודי". בנוסף, לפי ה־Community Security Trust, "במחצית הראשונה של 2025 דווחו בבריטניה 107 תקריות שכללו הוזלה (טריוויאליזציה), האדרה והיפוכים של השואה. בקמפוסים הופיעו פוסטרים שהכריזו: 'היטלר צדק'", נכתב.
בגרמניה, בסימן יום השואה הבינלאומי הדויטשה וולה פרסמו כתבה על יהודים צעירים שעוברים "חוויות מורכבות עם אנטישמיות". טים קורוקין, סטודנט יהודי בן 21 מבוואריה, סיפר כי עבר לברלין זמן קצר לפני 7 באוקטובר, מאז "כמה מחבריו היהודים הותקפו פיזית רק משום שהיה ברור שהם יהודים".
קורוקין מספר כי סטודנטים יהודים חוששים להסתובב בברלין ופועלים "באופן זהיר מאוד", והוא נמנע מלספר לאנשים "שהוא יהודי". קורוקין אומר כי זה לא מספיק לפרסם פוסט של"לעולם לא עוד" ביום השואה, אלא דורש: "תעשו משהו אמיתי נגד אנטישמיות! בחלקים מגרמניה יש כיום מפלגת ימין קיצוני שמדורגת בסקרים במקום השני, לפעמים אפילו במקום הראשון. אנחנו גם רואים קיצוניות שמאלית מתחזקת; אנטישמיות שמקושרת לישראל מתגברת; ועלייה מתמדת באנטישמיות בכלל. מנהיגים פוליטיים לא עושים מספיק".
מתוך ה-Free Press מאת סיימון סבאג מונטיפיורי. לקריאת הכתבה המלאה
מתוך הטיימס מאת ניקולה וולקוק. לקריאת הכתבה המלאה
מתוך הדויטשה וולה מאת כריסטוף שטראק. לקריאת הכתבה המלאה