שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי
הכותבת היא ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וראש הרשות להגנת הפרטיות לשעבר. משמשת כעמיתה באוניברסיטת הרווארד, יועצת לחברות בינלאומיות בנושאי אימוץ בינה מלאכותית ודוברת בכנס סייברטק גלובל 2026
במשך עשורים, קמפייני השפעה היו חלק בלתי נפרד ממערכות בחירות. אך לקראת מערכת הבחירות של 2026, אנחנו לא ניצבים בפני "שדרוג" של שיטות ישנות, אלא בפני קפיצה קוונטית בטבעו של האיום.
● המחיר נחשף: פרסומות ב־ChatGPT יהיו יקרות משל מטא וגוגל
● באופן חסר תקדים: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מגיע לבג"ץ
בשנים האחרונות אני עוסקת רבות בתופעת הניצול לרעה של הבינה המלאכותית והפיכתה לכלי נשק אסטרטגי בזירות הרגישות ביותר (Weaponized AI), והבחירות הן ללא ספק חלק דרמטי בכך. כמי שפעלה שנים רבות כגורם בכיר בקהילת המודיעין והאכיפה, הרגולציה ותעשיית הטכנולוגיה, אני מזהירה כי הצמיחה האדירה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית הפכה מאיום תיאורטי למעשי. בהקשרי בחירות, היא הופכת את מבצעי ההשפעה לאיום ישיר ומוחשי על הביטחון הלאומי ועל יציבות המוסדות הדמוקרטיים.
צבאות של צללים
איום ה-Deepfake מאפשר לייצר "רגעים מפוברקים" שיתעתעו בדעת הקהל באופן אקוטי. כך, למשל, סרטון של מועמד מודיע על פרישה, חובר לסיעה אחרת, או "רק" מעורב בשערורייה מצולמת המפורסמת במהלך יום הבחירות - הוא נשק שובר שוויון שיכול להכריע את הבחירות. הפצה מסיבית של סרטונים אודות זיופים במהלך הבחירות, אשר לא התרחשו במציאות, עלולה לפגוע קשות באמון הציבור בתוצאותיהן.
אך מעבר לכך, הסכנה המרכזית איננה רק בקלות הכנת תוכן שקרי ממוצא, אלא בנפח ובדיוק המסרים המפלגים והמשפיעים. אנו עדים להקמתן של רשתות בוטים אדירות המבוססות על סוכני AI אוטונומיים. הללו מחקים פעילות בני אדם באופן שלא ניתן להבחין כי מדובר במכונה, ולא בבן אנוש.
ככלל, הבינה המלאכותית מאפשרת מיקוד מדויק של מסרים לכל משתמש באופן אישי. בשימוש לא ראוי, היא מסוגלת לזהות את נקודות התורפה הרגשיות של כל משתמש, ולהתאים לו את המניפולציה המדויקת שתגרום לו להטיל ספק במציאות. המכונה יכולה למצוא בקלות את המסרים שימריצו אנשים לצאת להצביע, או לחילופין - להימנע מהצבעה כמחאה או בשל נטיעת תחושה של חוסר השפעה.
רשת פרפרים לטיל בליסטי
להערכתי, ישראל עומדת להפוך למקרה מבחן גלובלי מרכזי, ואולי החשוב ביותר בהיסטוריה של העידן הדיגיטלי לעניין מניפולציות סביב הליך בחירות. יש לכך כמה סיבות.
ראשית, מערכת הבחירות בישראל היא המשמעותית הראשונה בעולם המערבי שמתרחשת לאחר שהבינה המלאכותית הפכה לנגישה, זולה ועוצמתית, וכשלרשות כל דורש עומדים כלים טכנולוגיים שבעבר היו רק למעצמות.
שנית, מערכת בחירות בישראל תמיד הייתה מטרה אסטרטגית גלובלית לגורמים רבים: מעצמות זרות, דוגמת רוסיה, איראן וסין, רואות בבחירות בישראל זירה להחלשת החוסן הלאומי או להטיית מדיניות החוץ; ארגוני טרור שישמחו לשבש את מהלך החיים התקין, לזרוע בהלה ולערער את האמון בין האזרח למדינה; וכן גורמים מקומיים - שחקנים פוליטיים מכל קצוות הקשת שישתמשו בכלים הללו כדי להשחיר יריבים בדרכים שטרם נראו.
שלישית, ישראל מהווה מרכז טכנולוגיה וחדשנות עצום, גם בתחום קמפייני ההשפעה הדיגיטליים. בישראל קיימות חברות חדשניות עולמיות רבות הן בתחומי יצירת קמפייני השפעה והן ביכולת ההתחקות והניטור של פעילות השפעה באמצעות פאטרנים ואשכולות (Clusters). צפוי כי שחקנים אלו יפציעו עם טכנולוגיות חדשניות והמתקדמות ביותר שנראו עד כה, ויתנסו בהן על הציבור הישראלי, לטוב ולרע.
כאן זועק הפרדוקס במציאות הישראלית: בעוד התעשייה המקומית מפתחת את חוד החנית של הטכנולוגיה לזיהוי של רשתות השפעה, המערכת המשפטית והאכיפתית נשענת על חוק תעמולת הבחירות משנת 1959. הניסיון של ועדת הבחירות המרכזית לאכוף רגולציה אנכרוניסטית על מציאות של התקפות מבוססות בינה מלאכותית דומה לניסיון לבלום טיל בליסטי באמצעות רשת פרפרים.
חמ"ל טכנולוגי חדשני
כדי לשמור על טוהר הבחירות ועל הביטחון הלאומי, ישראל חייבת לייצר פרדיגמה חדשנית של הגנה אקטיבית - מנגנון אופרטיבי שמתאים את עצמו לקצב הבינה המלאכותית, במקום הקמת מנגנונים רגולטוריים איטיים. נדרש להקים מודל חדשני המשלב בין יכולות הניטור של הסקטור הפרטי לבין גופי האכיפה והביטחון. יש להקים חמ"ל טכנולוגי חדשני מבוסס בינה מלאכותית, א-פוליטי ומהימן, שיפעל 24/7 כדי לחשוף רשתות השפעה או להפריך תכנים מזויפים בזמן אמת.
הדרך היחידה להילחם ב-AI היא באמצעות AI - לבנות מערכת שהיא בעצמה AI-Native, שיודעת לזהות את הדינמיקה של המכונות וסוכני הבינה מלאכותית, ולעצור את הקמפיינים העצומים של בוטים, לפני שהם הופכים ויראליים.
הבחירות בישראל יהיו קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית. אם לא נשכיל להקים מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר עכשיו, נגלה שמי שהכריע את הכף ביום הבוחר הוא לא הציבור - אלא מי שהצליח להפוך את האלגוריתם לנשק היעיל ביותר.