גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock
האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

אם השקעתם במדדי המניות המובילים של הבורסה בתל אביב בשנתיים האחרונות, הכפלתם את הכסף שלכם (120%). אם השקעתם לחלופין במדד הבנקים, הכסף זינק ב־168%. גם אם השקעתם בנאסד"ק - עשיתם החלטה חכמה והשגתם תשואה של 48% (בהנחה שגידרתם את המטבע). אבל אילו לקחתם את הסיכון לאקסטרים, הייתם יכולים להרוויח הרבה יותר, או להפסיד הרבה מאוד כסף.

מנהל ההשקעות שמסמן את 5 המניות המפתיעות לשנה הקרובה
פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה

לא מדובר על השקעה במטבעות קריפטו או נכס ספקולטיבי אחר, אלא במכשירים אשר עוקבים אחר מדדים "רגילים" של שוק ההון. באחד מהם הייתם יכולים ליהנות בשנתיים האחרונות מתשואה מטורפת לגמרי של 870%.

הכירו את הקרנות הממונפות והאסטרטגיות: קרנות נאמנות שמנסות (אך לא מתחייבות) להכפיל ואף לשלש את הכסף שהשקעתם, אם המדדים ילכו בכיוון שעליו הימרתם.

הקרנות הללו משקיעות את הכסף לא במדדים עצמם אלא באופציות וחוזים עתידיים עליהם, עם חשיפה אפקטיבית למניות של 200%-300%, או במילים פשוטות: מינוף של הכסף. מאחר שהתשואה מחושבת ברמה יומית, נוצרים לעיתים פערים משמעותיים בתשואות של מנהלי הקרנות השונות.

בדרך כלל הקרנות הממונפות בפי 2 או פי 3 יניבו תשואה שהיא קצת פחות מכך, בהתאמה. הסיבה היא שהתשואה כאמור מחושבת ברמה יומית, ונפילה של 10% פוגעת בכסף יותר מאשר הרווח שנוצר מעלייה של 10%.

כמו מכשירים פיננסיים אחרים בשוק המקומי, ההנחה היא שהגידול בנכסי תת הענף הזה בתעשיית קרנות הנאמנות מגיע בעיקרו ממשקיעי הריטייל החדשים, שהצטרפו לבורסה החל משנות הקורונה. הללו מוכנים לקחת יותר סיכון על הכסף שלהם, בין אם בגלל שהם רואים שלאורך זמן שוקי המניות עולים, ובין שזה כי הם רואים את מחירי הדיור המאמירים ומבינים שלא יהיה להם כסף לדירה ללא נטילת סיכון, והם פונים לשוק ההון.

היקף הנכסים בקרנות הממונפות עומד על 5.2 מיליארד שקל נכון להיום, קטן יחסית לכל תעשיית קרנות הנאמנות, אך כפול מלפני שנתיים. יש כיום 68 קרנות כאלה, כמעט חצי מהן נפתחו רק מאז 2020, עם הקורונה והצטרפות משקיעי הריטייל לבורסה, במקביל לגאות בשוקי ההון.

אפשר לקנות קרנות ממונפות כמעט על כל דבר. החל ממדדי נאסד"ק ו־S&P האמריקאיים ודאקס הגרמני, דרך ת"א 35 ושאר המדדים הגדולים בישראל, וגם למשל על סקטור הבנקים, על אג"ח, על מתכת הזהב ואפילו על הנפט. אפשר גם להמר על ירידות בנכסים הללו וכך ליהנות מתשואה מהירה במקרה שהירידה תתגשם.

דמי הניהול בקרנות הללו גבוהים במיוחד בשיעור 2% בממוצע, כאשר יש קרנות שגובות גם 4% ואפילו יותר. זאת לעומת דמי ניהול של 1.6% בממוצע בקרנות הנאמנות המנייתיות.

תשואה של עד 870% בשנתיים

עד כמה בתי ההשקעות מזהים את הטרנד, ניתן ללמוד מכך שבשנתיים האחרונות נפתחו 11 קרנות ממונפות, מהן שתיים הוקמו רק בדצמבר האחרון (מיטב ממונפת פי 3 על מדד ת"א 90 וברק אולטרה נפט פי 3).

על פי נתוני חברת fair, שמתמחה בקרנות נאמנות, קרן ברק אולטרה בנקים פי 3 סיפקה בשנה האחרונה תשואה של 208%. בשנתיים האחרונות התשואה שלה מטורפת לגמרי ועומדת על 870% (בשלוש שנים, אגב, היא נמוכה יותר). לשם השוואה, מדד ת"א בנקים זינק ב־168% בשנתיים הללו.

במקומות הבאים בעשירייה הראשונה נמצאות קרנות ממונפות על מדדי ת"א 35 ות"א 125, עם פערים גדולים בתשואה של הגופים השונים שנעה בשנתיים האחרונות בין 620%-282%. המדדים עצמם עלו כאמור בכ-120%. אחריהן ניתן למצוא גם קרנות על הדאקס הגרמני והנאסד"ק עם תשואות של 100%-120% בשנתיים האחרונות (לעומת תשואה של 48%־47% בשני המדדים הללו).

זהירות: טומנות סיכון גבוה במיוחד

ובכל זאת, צריך להזהיר: זהו אחד המכשירים הכי מסוכנים בשוק ההון, כזה שעשוי למחוק לכם את הכסף במהירות. אפילו השם של חלק מהקרנות הללו נושא את המילה "אקסטרים".

אף מנהל השקעות או יועץ בבנק כנראה לא ימליץ לכם לקנות קרנות כאלה. הן נחשבות כאפיק השקעה המיועד לתקופה קצרה בלבד, ולא למוצר ש"יושבים עליו" לאורך זמן (בניגוד לקרנות סל ומחקות מדדים). אפשר גם להסתכל על המכשיר כתחליף להלוואה למי שאין מספיק הון עצמי, בדומה למשכנתאות בתחום הנדל"ן.

כדאי לחגור חגורת בטיחות חזקה במיוחד לפני שנכנסים להרפתקה הזו, שבה ניתן להפסיד את רוב כספי ההשקעה. לקרנות הממונפות יש סטיית תקן של כ־70%-80%.

"הקרן משקפת תנודתיות חריגה, התשואות בהן אינן נעות סביב המדד, עם תזוזה של כמה אחוזים לפה או לשם, אלא יכולות לסטות עשרות אחוזים בכל כיוון במהלך השנה", מדגיש ומזהיר אלעד שפר, מנכ"ל חברת fair. "סטיית התקן ממחישה עד כמה הדרך לרווח הייתה רצופה תנודות ולא קו ישר ושקט".

דוגמה לסיכון הגבוה שמתממש התקבלה במהלך משבר הקורונה, כשמדד S&P 500 צלל ב־30%. המשמעות היא שמי שהחזיק בקרן ממונפת פי 3 על המדד, מחק כמעט את כל כספו. נפילה דומה ומחיקה של רוב הכסף קרתה גם למי שהימר פי 3 על הנאסד"ק בירידות של שנת 2022, בעקבות האינפלציה ועליית הריבית בעולם.

רוצים להמר נגד השוק?

ויש לקרנות הממונפות צד נוסף. אם אתם בטוחים שאנחנו לקראת נפילות בשווקים, תוכלו לקנות קרנות "שורט" ממונפות המהמרות על ירידות בשווקים. מדובר בהימור מסוכן במיוחד ומי שהשקיע בהן בשנתיים האחרונות הפסיד כמובן, כשהקרנות הללו התרסקו בעשרות אחוזים (ובכלל, ברוב השנים השוק עולה).

כך למשל, קרן תכלית (מיטב) ממונפת בחסר על ת"א 35 פי 2 הסבה למשקיעים הפסד של 61% בשנה האחרונה ו־80% בשנתיים האחרונות. כך גם קרן דומה של קסם (הפניקס). קרן אחרת של אי.בי.אי, חסר על ת"א 90, הפסידה 55% בשנה ו־76% בשנתיים. קרנות אחרות בחסר על הנדל"ן, דולר פי 3, נאסד"ק פי 2 ועל הנפט הניבו בשנתיים הללו הפסדים של 20%-56%.
"הפער הזה, בין רווח תלת־ספרתי להפסד משמעותי, מדגיש שקרן ממונפת היא כלי כירורגי: מכשיר פיננסי שיודע לתרגם דעה מושכלת לתשואה יוצאת דופן. אבל לרוב זה אינו מוצר 'שגר ושכח', אלא כלי למשקיע שמבין את הסיכון ויודע לנהל אותו", מסכם שפר.

עוד כתבות

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא עקפה את הצפי ומעלה תחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-60 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעבר ● והרווח עמד על 8.88 דולר למניה, מעל הצפי ● החברה מעלה את התחזיות מעל צפי האנליסטים ● החברה תפטר כ־10% מעובדי חטיבת Reality Labs ● המניה מזנקת בכ-7% במסחר המאוחר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

תכנית המתאר לצפון מערב העיר ת''א / 3700 - אבן גבירול / הדמיה: יח''צ

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי

הקפיצה הצפויה בשימוש בתחבורה ציבורית, בעקבות מהפכת המטרו והרכבות הקלות, צפויה לקדם גם פיתוח נדל"ני מואץ במתחמי ענק חדשים בלב גוש דן ● לקראת כנס התשתיות, בדקנו אילו תוכניות נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, מה הן מציעות, ואיך הן ישנו את סביבתן?

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"