פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל
אחד מסבבי הסיד הגדולים ביותר שגויסו אי פעם בישראל, 73 מיליון דולר, נסגרו לאחרונה כאשר בכירים בעמק הסיליקון כמו סגן הנשיא לשעבר באפל, ג'ון ג'יאננדריאה ומייסד בית ההשקעות מואליס, קן מואליס, חברו יחד לפיטר בראון, מייסד קרן הגידור רנסנס ומי שידוע כממציא תחום האלגוטריידינג כדי להשקיע בסטארט-אפ שהקים פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית.
● פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת
● בלעדי | 50 עובדים בבת אחת: ענקית השבבים שניצלה את סגירת סוני בישראל
גביש, שבילה שנים רבות בסטנפורד הרים טלפונים לכל הבכירים שהכיר מתקופתו באוניברסיטה היוקרתית והצליח בסופו של דבר לגבש חבורת משקיעים פרטיים, לצד קרן הענק וואלי קפיטל פרטנרס. כל זאת על מנת לתמוך בחברה שעושה כעת את צעדיה הראשונים ובוחנת את הגשמת החלום של הישראלי מזה עשור: החלפת מסמכי ה-PDF הוותיקים מתוצרת אדובי , בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר, ידידותי יותר למשתמש, כזה שמעניק לו יכולות של אתר אינטרנט או דפדפן, אם תרצו.
פורמט ה-PDF הומצא בידי מדען המחשב, ג'ון וורנוק ממייסדי אדובי, שהפך לברירת המחדל בכל אירוע של חתימת חוזה או הסכם. למעשה, מסמכי ה-PDF שמשמשים כסטנדרט כבר שלושה עשורים, מהווים במידה רבה את התשתית החוזית של הכלכלה המודרנית, עם שלושה טריליון קבצים. "וורנוק רצה לייצר מסמך דיגיטלי, מעין עותק של נייר על מסך מחשב - והצליח בכך, הוא יצר סטנדרט עולמי. אלא שכעת הגיע הזמן לסטנדרט חדש", אומר גביש לגלובס. "ב-PDF אין כפתורים, אין ממשק משתמש - הוא קובץ ואין לו מצבים משתנים. הוא מאוחסן בכל מיני מאגרים ובתוכנות מסוגים שונים כמו תוכנה לבדיקת עסקאות פיננסיות או תוכנת חתימות - אבל בסוף מדובר באובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI.
"התעשיה כולה מבוססת על תשתיות מיושנות"
יתר על כן, אומר גביש, "כדי להתמודד עם המגבלות של הפורמטים הקיימים, נבנתה סביבם לאורך השנים תעשייה שלמה של פתרונות נקודתיים, ובהם מערכות חתימה אלקטרונית, ניהול גרסאות, אחסון וזיהוי טקסט. התעשיה כולה מבוססת על תשתיות מיושנות, ובפועל מנציחה בעיה קריטית: למסמכים עצמם אין דרך מובנית לדעת מהי הגרסה העדכנית, מי ניגש אליהם, ומהו המקור המוסמך שאפשר לסמוך עליו. מה שבעבר היה בעיקר מטרד תפעולי, הפך בשנים האחרונות לסיכון משמעותי לארגונים אשר שואפים לעבור לעידן ה-AI. אני מאמין שבעתיד העבודה על מסמכים תהיה פשוטה יותר ותאפשר לא רק לשיתופי פעולה בין בני אדם, אלא גם בין מחשבים, ולכן גם מכונות ידרשו גישה למסמכים חוזיים".
גביש, קולגה של הפרופ' אמנון שעשוע, החליט לצאת לשנת שבתון ולהגשים את החלום. הוא קיבץ סביבו קבוצה של מהנדסים בסוף 2023 והציג בפניו משקיעיו מערכת שאותה הוא מתחיל לשווק כיום לארגונים בינוניים של מאות או אלפים בודדים של עובדים בארה"ב. המערכת, שנקראת Factify (פקטיפיי) מפיקה מסמך דיגיטלי ש"חי" ברשת, ומיועד בראש ובראשונה לסוכני בינה מלאכותית, ונושא בתוכו נושא תוכן, הרשאות גישה והקשר דינמיים וניתנים לשינוי או עריכה. בניגוד לקובץ PDF אשר יוצא משליטה כאשר הוא נשלח מחוץ לארגון, המסמך החדש נותר מנוהל ומבוקר בכל מקום אליו יגיע - כך שניתן לאשר או לחסום גישה לחלק ממנו או לכולו גם לאחר השליחה.
כך, צוותים משפטיים משתמשים במסמכי Factify כדי לחייב חתימה על הסכמי סודיות לפני העברת מידע רגיש, כדי להגביל חשיפה לחלקים מסוימים במסמך, וכדי לקבוע מהי גרסת המסמך הקובעת במקרה מחלוקת. צוותי תפעול מנהלים באמצעות הפלטפורמה תהליכי קליטת ספקים ואישורים ישירות בתוך המסמך עצמו, במקום תהליכים מפורקים שמפוזרים בין אימיילים, תיקיות משותפות וכלים שאינם מתקשרים זה עם זה.
גביש מודע לקושי להחליף את פורמט ה- PDF שהשתרש בעולם הכלכלי בשלושים השנה האחרונות, ולכן איננו מתכוון לעשות זאת בבת אחת אלא להציע אותו לשימושים ספציפיים בחברות בגודל בינוני, כדי לבחון את הצרכים בתעשיות השונות כמו משפט, שיווק, פיננסיים ונדל"ן. ולמרות התחושה שהיו חברות רבות שפיתחו פורמט מתחרה הכוללת תוכנת עריכה - למעשה כמעט ואין כאלה בנמצא. "אנחנו בונים מערכת חדשה, פורמט חדש, שכבת דאטה ואפליקציות ממשק חווית משתמש. כדי לבנות מסמך מחובר וחכם שיכול לתמוך בשינויים יש צורך בלבנות הרבה דברים מאפס - אני לא מכיר מישהו אחר שחשב והלך על זה בגדול".
ובכל זאת, מה מפריע לאדובי להשיק כבר מחר בבוקר מערכת מתחרה?
"אני לא חושש מכך. אם תסתכל על ההיסטוריה, אדובי היא חברה שלא חידשה הרבה שנים וחוק הטבע הוא שסטארט-אפים תמיד יזוזו הרבה יותר מהר מחברות ענק. לכן יש סטארט-אפים בעולם, ולכן מיקרוסופט או אדובי לא מוחצות כל סטארט-אפ שנולד. כדי להתחרות בנו, אדובי יצטרכו להקים מחדש את כל התשתיות שלהם, אבל מהלך כזה בדרך כלל לא מתקיים בחברות הגדולות בגלל דילמת החדשנות: חברות תוכנה גדולות לא עוברות לשלב שבו הן יכולות להרשות לעצמן לבצע ניסוי ולהפחית בהכנסות כדי להרים את הבלטות. חברה נסחרת תמיד תקשיב ללקוחות הקיימים ותמשיך לעשות מה שהיא עושה".
החברה מעסיקה פחות מ-50 עובדים במשרדים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב ובפיטסבורג בארה"ב. לסבב הגיוס הצטרפו גם שי וינינגר, ממייסדי למונייד ופייבר, ג'ים פרי, שותף מייסד בקרן מדיסון דירבורן, ושי דורון שותפה בקלאץ' קפיטל.