ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף
ארז בלשה, מייסד ומנכ"ל ג'נריישן ישראל, שוחח עם דרור מרמור, סגן עורכת גלובס, על תפקיד המגזר הפרטי בפיתוח התשתיות בישראל, הקשיים וההזדמנויות. בעיני בלשה "הפתרון לפיתוח התשתיות הוא במגזר הפרטי, בעשרות השנים האחרונות פרויקטי החשמל, התפלת המים והתחבורה הציבורית בוצעו על ידי המגזר הפרטי. אנחנו מביאים יכולות שאין במגזר הציבורי: ניהול, תפעול וביצוע מורכב, יש תחרותיות ויעילות. צריך להצטיין, לשלב טכנולוגיה ולהיות מבוססי דאטה".
● כנס תשתיות לעתיד |החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"
● כנס תשתיות לעתיד | מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"
"כסף שחוזר לאזרחים"
בכל זאת, ראינו שהמדינה לפעמים מתחרטת על פרויקטים שניתנו למגזר הפרטי, והיא מגייסת כסף יותר בקלות, אז אולי היא יודעת לעשות פרויקט זול וכוחני יותר?
"לגבי עלות הכסף: לאור המלחמה, הגרעון של תקציב המדינה הוא גבוה מאוד, וחשוב להכניס לשם גם ידיים פרטיות. בכל מקרה, ככל שהמדינה נותנת הגנות וחלוקת סיכונים נכונה, יש יכולת לממן את הפרויקטים במחירים טובים", אומר בלשה.
בלשה מביא כמה דוגמאות לפרויקטים יעילים יותר של המגזר הפרטי: "רכשנו את תחנת אלון תבור מחברת החשמל כשהיא הייתה בזמינות של 72%, והעלנו אותה ללמעלה מ-95%. רכשנו את מתקן ההתפלה של מקורות, היחיד שהוקם על ידי חברה ממשלתית, והוא הוקם בצורה לא מיטבית, שדרגנו אותו ועכשיו הוא יעיל. זה כסף שחוזר לאזרחים".
המדינה צריכה לא להפריע, או לעזור אקטיבית?
בעיני בלשה, תפקיד המדינה הוא קודם כל "לתכנן בטווח הארוך, עם גמישות לשינויים וצריך ליישם את התוכניות בניגוד להרבה אינטרסים. זכינו במכרז לניקוי מי התהום של תע"ש רמת השרון, עסק שמתפשט ומסכן את מי התהום. אבל, בגלל ענייני נימבי ורשויות מקומיות שמתנגדות, זה לא יוצא לפועל". הוא מדגיש ש"המדינה צריכה לעסוק בהסרת חסמים. יש 7 גורמי מדינה וכל אחד מושך לכיוון אחר. צריך גם תשתיות פיזיות כמו רשת הולכת החשמל, שנמצאת באחריות המדינה. זה גורם לזה שאי אפשר לפתח את ייצור חשמל כמו שצריך".
זה משתפר, או שהולכים אחורה?
"יש אוזן קשבת ויש עם מי לדבר. צריך עוד סנכרון ותכלול, ובנושא הזה מאוד קשה ויש הרבה מאוד אינטרסים. בכל מקרה, מכל המשברים, משבר התחבורה הכי מורגש לאזרח כי הוא עומד בפקק וחסר אונים. אם אני תושב פתח תקווה ואני צריך להגיע לראשון לציון ייקח לי 50 דקות ברכב, ומעל שעה וחצי בתחבורה ציבורית. צריך עוד נתיבי תחבורה ציבורית יחד עם אגרות גודש, שככל שהם יאפשרו לאוטובוסים לנסוע מהר יותר, זה ישפר את מצב הגודש. יש לנו המון רכבים, אנחנו מדינה צפופה, וצריך בעשור הקרוב להעביר אנשים מרכבים לאוטובוסים".
אתם בעלי חברת האוטובוסים מטרופולין. מה לגבי רמת השירות הנמוכה וחוסר הנוחות?
"ככל שהדרישות של המדינה מדויקות, כך אפשר לתת את השירות", מסתייג בלשה ואומר כי "יש מחסור בנהגים. מביאים נהג מהצפון הרחוק, וכמובן הגודש בכבישים ובנתיבים". ובכל זאת, הוא מודה שבגלל ש"מטרופולין צמחה ב-300% ב-4 שנים, והיא אחת מ-3 התח"צ הגדולות בישראל, בתקופתה צמיחה הזאת הייתה ירידה בשירות, אבל שיפרנו בחצי השנה האחרונה".
"צריך לקדם את תחנות הכוח"
בנושא החשמל, בלשה מספר כי "יש שינוי טקטוני לגבי הביקוש לחשמל שיוצר ה-AI. כמובן תוך הסתייגות שצריך לבחון אם זה באמת הולך לאן שחושבים שזה הולך. אבל בכל מקרה, צריך לקדם את תחנות הכוח. לשמחתנו המדינה התעוררה שם ואנחנו בכיוון הנכון. אבל רשת החשמל מגבילה את זה".
גם בנושא הטיפול בזבל, בלשה אומר כי "היתירות מאוד נמוכה, למרות שהארח שמוריד את הזבל עדיין לא מרגיש את זה. אבל צפויות השקעות של 25 מיליארד שקל במגוון טכנולוגיות". לגביו כחברה, בלשה מסכם: "יש היום הרבה נזילות, המוסדיים מבינים את היתרון של השקעה בתשתיות, ומחפשים קרנות מהסוג שלנו שמייצרות תשואות עודפות וימשיכו לנהל גם אחרי העסקה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים ובחסות פלאפון ו-yes, דוראל, חברת נתיבי ישראל, כאף, קבוצת בזן, רציו אנרגיות, נת"ע, קרן ג'נריישן, מוריה חברה לפיתוח ירושלים ובהשתתפות חברת החשמל.