דיון בבג"ץ בעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת
שופטי בג"ץ דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר דנו היום (ד') בעתירות נגד החלטת הממשלה מדצמבר האחרון לסגור את גלי צה"ל, ורמזו כי ייתכן שנפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה בנושא - כולל סביב עבודת הוועדה הציבורית בראשות ד"ר זליה זליקוביץ' שהמליצה על המהלך.
סגירת התחנה, שאותה הוביל שר הביטחון ישראל כ"ץ, הוקפאה עוד לפני הדיון, וזאת בהתאם לצו ביניים שהוציא נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.
● היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גלי צה"ל אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי
● בלעדי | באופן חסר תקדים: מכרז הפרסום של קופת חולים מכבי מגיע לבג"ץ
השופטים רמזו כי סגירת גלי צה"ל הייתה היעד שאליה כיוונה הממשלה עוד לפני המלצותיה של ועדת זליקוביץ'. השופט כשר שאל האם כעס מצד הממשלה על תוכן השידורים של גלי צה"ל היה שיקול בהחלטה לסגור את התחנה, ואמר כי נראה שהתשובה לכך חיובית לנוכח המכתב ששיגר שר התקשורת שלמה קרעי לשר הביטחון כ"ץ במרץ 2025.
במכתב האשים קרעי כי התחנה פוגעת ב"לכידות צה"ל" ו"מנמיכה את רוחם" של החיילים, וכ"ץ השיב לקרעי כי "מה שהיה הוא לא מה שיהיה". כשר אמר על חילופי הדברים הללו: "זו לא התכתבות פרטית, פוסט או רכילות. זה מכתב רשמי של שר התקשורת תחת סמל המדינה". כשר תהה האם מדובר בשיקול זר, והאם אין הצדקה להוציא צו על-תנאי נגד סגירת התחנה על סמך התכתבות זו.
השופטת ברק-ארז הוסיפה: "הוועדה הציבורית שהוקמה קיבלה מסר מאוד ברור לגבי הכיוון שבו היא צריכה ללכת. אפשר היה להבהיר לוועדה שהיא לא מחויבת לכיוון, אבל אנחנו רואים אמירות מאוד ברורות שמגיעות מצד הממשלה ללא איזושהי אמירה מאזנת, מבהירה. כאשר מדובר בתחום התקשורת, עמדת השר שבאותו זמן עוסק בעוד רפורמות בתחום היא מאוד רלוונטית לתהליך. אלה השאלות".
ברק-ארז תהתה: "יש כל-כך הרבה דברים לתת להם מענה, למשל גלגלצ, אז למה כל-כך דחוף לסגור ב-1 במרץ?". היא עמדה במיוחד על כך שמדובר בסגירה בסמוך לתקופת בחירות.
נציג הממשלה, עו"ד דוד פטר, השיב כי "אם הממשלה החליטה שצריך לסגור את גלי צה"ל, זמן ההיערכות צריך להיות מינימלי". הוא ציין כי אם הסגירה תידחה לאחר הבחירות, הממשלה הבאה עשויה שלא ליישמה, וכי "אם אפשר לסגור אוגדות של טנקים לפי תוכנית תר"ש גדעון, אפשר גם לסגור את התחנה".
השופט שטיין: "תראה לי את החוק"
ברק-ארז אף התייחסה לטענות לגבי ניגודי עניינים בקרב שניים מחברי ועדת זליקוביץ', אלעד מלכא ושרה העצני-כהן, לנוכח זיקתם לליכוד, ואמרה כי "הם היו יותר מחברי מפלגה".
כשר אמר בהקשר זה: "יש שני חברי ועדה שיש שני דברים שידועים לגביהם: שיש להם קשר לתנועת הליכוד, ושהם התבטאו במפורש שכדאי לסגור את גלי צה"ל. נניח שזה לא פוסל אותם. מי שרוצה לקבל אפשרות למשהו שונה ממה שרצה מראש, הייתי מצפה שיהיה אחד עם דעות ההפוכות. נדמה לי שאין אפילו אחד כזה".
השופט שטיין אמר כי אומנם הוא לא השתכנע שאין לממשלה סמכות להחליט על סגירת התחנה, אך המכתב מעלה קושי, שכן "מבחינת ההליך יש קושי עם התכתובת הזו תחת סמל המדינה".
עם זאת, בפתח הדיון היום יצא שטיין נגד הטיעונים לפיהם סגירת גלי צה"ל היא חלק משורת מהלכים שמקדמת הממשלה נגד התקשורת, וכינה אותם "טיעוני אווירה". היה זה לאחר שעו"ד אורי הס מהתנועה לאיכות השלטון אמר כי "אנחנו מידרדרים עמוק-עמוק במדרון", וכי "הממשלה מהלכת אימים על כלי תקשורת".
השופט שטיין אף הסתייג מהטענה ולפיה סגירת גלי צה"ל הייתה צריכה להיעשות בחקיקה ראשית של הכנסת ולא בהחלטת ממשלה. "תראה לי את החוק שמקנה לתחנה מעמד חוקתי. איפה החוק?" שאל.
עוד תהה שטיין מה ההבדל בין סגירת התחנה לבין החלטה תאורטית של שר הביטחון והרמטכ"ל לסגור את פלס"ר נח"ל, ופקפק בכך שסגירת גלי צה"ל פוגעת בזכויות. "איפה כתובות הזכויות האלה?", שאל שטיין. הוא אף שאל האם לציבור יש זכות לקבל מידע דווקא מערוץ תקשורת ציבורי.
עו"ד ענר הלמן מהפרקליטות, שייצג את היועמ"שית, הסביר כי גלי צה"ל "זה לא פלס"ר" אלא גוף תקשורת. "הממשלה פועלת לבטל את תאגיד השידור הציבורי, להפסיק את הפרסום בעיתון 'הארץ' ולבטל בחוק השידורים את עצמאות חברות החדשות של 12 ו-13. אנחנו לא בתיק רגיל אלא בתיק של תקשורת. אם ב-6 בבוקר אדם מחליט אם הוא מאזין לאפי טריגר או לאריה גולן, זה יהיה שונה אם אחד מהם לא יהיה. צריך להבין מה ההשפעה של סגירת גלי צה"ל".
עו"ד בן-צור: "המטרה סומנה מראש"
העותרים, כאמור, טענו לפגמים מהותיים בהליך שבו קיבלה הממשלה את ההחלטה על סגירת גלי צה"ל, במיוחד סביב העבודה וניגודי העניינים של ועדת זליקוביץ', אשר על סמך המלצותיה קיבל שר הביטחון כ"ץ את ההחלטה לסגור את התחנה.
עו"ד הלמן ציין כי האלוף (מיל') יפתח רון-טל, ששימש כיו"ר הראשון של הוועדה שהמליצה לכ"ץ על סגירת התחנה, היה מצוי בניגוד עניינים, וכי לשניים מחבריה זיקה פוליטית לליכוד.
בנוסף הוא עמד על הפגם בעובדות שעמדו בפני הוועדה. "נתנו רק 10 ימים לציבור להגיב. מתוך 5,000 פניות שהוועדה קיבלה, 4,700 היו פניות חזרתיות עם אותו ניסוח. שאר העובדות שעמדו בפני הוועדה כללו סקר שערכה הוועדה, שממנו עלה כי חלק מהציבור חושב שהתחנה פוגעת במורל העם. אבל לא הציגו לממשלה שהסקר מצא כי 73% מהחיילים דווקא חשבו שהתחנה תרמה למורל גבוה או גבוה מאוד במלחמה".
עו"ד יעל גרוסמן, שייצגה את מועצת העיתונות, הזכירה כי הצבא התנגד בהופעתו בוועדה לסגירה. השופט שטיין שאל: "אם השר והרמטכ"ל היו מקבלים את ההחלטה אחרי תהליך מסודר, זה היה בסדר? הרושם שלי הוא שלדעתך בשום מצב לא ניתן לסגור".
עו"ד בעז בן-צור, שייצג את ועד עובדי גלי צה"ל, טען כי "המטרה סומנה מראש. מינו לוועדה (זליקוביץ' - ע"ג) אנשים שכינו את גלי צה"ל 'הבית של המחבלים'". לדבריו, "לא היה כאן הליך שהוביל למסקנה אלא מסקנה שהובילה להליך".
עוד הוא טען כי "יש תהום" בין התחנה לבין הדוגמה של פלס"ר נח"ל. בין היתר, הפלס"ר לא הוקם בהחלטת ממשלה, ולא פעלה ועדה ציבורית לגביו.
בן-צור הוסיף כי השלכות הסגירה על כוח-אדם והתקשרויות היו צריכות להיבחן לפני ההחלטה. "הטענה ל'פגיעה במורל העם' הופיעה במשטרים מאוד מסוימים. זה לא נעשה במדינה מערבית אלא במשטרים אפלים", אמר.
הדיון הופרע מספר פעמים על-ידי תומכי הממשלה שישבו בקהל, תחילה על-ידי ח"כ טלי גוטליב מהליכוד ובהמשך על-ידי משתתפת שקראה קריאות נגד גלי צה"ל ובתי המשפט - ואף האשימה כי השופטת ברק-ארז שירתה בשירותה הצבאי בתחנה. ברק-ארז הבהירה כי לא שירתה בגלי צה"ל.
היועמ"שית: "החלטת הממשלה התקבלה בבהילות"
הדיון בבג"ץ התקיים אחרי שבסוף דצמבר אישרה הממשלה פה-אחד את הצעת כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית. לפי ההחלטה, השידורים ייפסקו לכל המאוחר ב-1 במרץ 2026, בעוד שגלגלצ תמשיך לשדר.
בתוך כך, שר הביטחון כ"ץ הנחה לעצור את המיונים לגלי צה"ל ולהתחיל בשיבוץ כלל החיילים ליחידות צה"ל אחרות. תקציב התחנה עומד על כ-50 מיליון שקל, וכ-90% ממנו מגיעים מהכנסות החסויות.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגישה את עמדתה לבג"ץ לקראת הדיון. "החלטת הממשלה נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי בישראל, היא אינה חוקית ולוקה בשורה של פגמים חמורים, תוך סימון המטרה מראש", נכתב בעמדת היועמ"שית. "החלטת הממשלה התקבלה בבהילות, מבלי לבחון חלופות, והיא משתלבת בשורת צעדים להגבלת חופש העיתונות בישראל ו'לצינון' כלי תקשורת חופשית".
בייעוץ המשפטי לממשלה הדגישו כי סגירת התחנה עלולה ליצור אפקט מצנן על כלל התקשורת החופשית, וכי הצעד מצטרף לצעדים נוספים כמו חוק השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי והחשש לפגיעה רחבה בחופש הביטוי. בחוות-הדעת הוזכרה גם ועדת זמיר שפעלה בשנת 2023, בראשות הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר, אשר קבעה כי אין לסגור את גלי צה"ל, וכי יש לשמור על אופיה הצבאי-ממלכתי של התחנה.
לפי היועמ"שית, כ"ץ לא העניק משקל ראוי, אם בכלל, לחופש הביטוי והעיתונות, ולא שקל חלופות לסגירת התחנה. "הדבר קשור במישרין גם לחשש כי אופן הטיפול בנושא הושפע משיקולים זרים, הנוגעים לתפיסת גורמי ממשלה כי מדובר בערוץ תקשורת לעומתי לממשלה".
מנגד, כ"ץ והממשלה הגישו לבג"ץ את עמדתם, ולפיה ההחלטה על סגירת התחנה התקבלה בסמכות ובמסגרת מרות הממשלה על צה"ל. לדבריהם, ההחלטה התקבלה על בסיס תשתית משפטית מוצקה ובליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון. "גלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה, וההחלטה על סגירתה נתקבלה, גם היא, בהחלטת ממשלה, לאחר הליך מינהלי תקין".
עם זאת, לעמדת הממשלה ושר הביטחון צורף פרוטוקול עדותו של תת-אלוף אמיר ודמני, ראש מטה אכ"א, בפני ועדת זליקוביץ'. זו חשפה לראשונה כי צה"ל תומך בהמשך פעילות התחנה בכפוף לשינויים. ודמני הסביר כיצד גלי צה"ל מאפשרת לחשוף מידע חשוב לגבי פצועים, משפחות שכולות, חיילים בודדים, משרתי קבע ואנשי מילואים, ומבהירה את הנחיות דובר צה"ל ופיקוד העורף.