גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר צלל לשפל חדש מול השקל בימים האחרונים, לאחר שחצה מטה את רף 3.09 שקלים - רמה שבה לא שהה כבר למעלה מארבע שנים. אם המגמה הנוכחית תימשך והדולר יירד מתחת ל-3.07 שקלים, מדובר יהיה בשפל שלא נרשם מאז תקופת ממשלת רבין בשנות ה-90.

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?
הדוח שאכזב והחשש מטראמפ: מה מפיל את מניות ביטוחי הבריאות בארה"ב?

על פי הערכות כלכלנים רבים, תנאי המאקרו תומכים בהמשך מגמת ייסוף השקל. זאת, בשל גורמים מקומיים כמו מכירות מט"ח של גופים מוסדיים, עודף בחשבון השוטף של ישראל (יותר דולרים נכנסים מאשר יוצאים), וגל האקזיטים המרשים האחרון. יחד עם זאת, ישנו גורם מרכזי נוסף המשפיע על התנודות, שנמצא בבית הלבן.

הצניחה מול השקל היא רק חלק מהתמונה: הדולר האמריקאי נחלש משמעותית בשנה החולפת מול המטבעות המרכזיים בעולם. השבוע, למשל, מדד הדולר אינדקס (DXY), המודד את כוחו מול שישה מטבעות מרכזיים, צלל ב-1.3%. הסיבה: דבריו של דונלד טראמפ. במהלך ביקור באיווה, התייחס הנשיא לפיחות המטבע, 11% בשנה האחרונה, ואותת כי אינו מוטרד.

"אני חושב שזה נהדר... הדולר מתפקד מצוין", השיב לשאלה מאחד העיתונאים. טראמפ הוסיף כי הוא רוצה שהדולר "ימצא את הרמה הטבעית שלו. תראו את העסקים שאנחנו עושים. עם יפן וסין נלחמתי קשות משום שהן תמיד רצו להפחית את ערך המטבע שלהן. אמרתי שזה קשה להתחרות כשהם מפחיתים את שווי המטבע". בכך הוא נתן את האות לירידה החדה, שהביאה לשפל של ארבע שנים במדד הדולר.

למה טראמפ רוצה דולר חלש?

טראמפ אמר בקולו שהיחלשות המטבע המקומי היא לא מקרה, אלא מדיניות. פיחות במטבע משרת כמה מטרות: ראשית, הוא גורם לשחיקת החוב האמריקאי העצום, העומד על למעלה מ-38 טריליון דולר. שנית, הוא מגביר את האטרקטיביות של חברות הייצוא האמריקאיות, שכן מוצריהן הופכים זולים יותר לקונים המחזיקים במטבעות זרים. בנוסף, ההיחלשות משפרת את גירעון הסחר של ארה"ב, מכיוון שמחיר המוצרים המיובאים מתייקר, מה שעשוי לעודד צרכנים ועסקים מקומיים לבחור בתחליפים תוצרת מקומית. זהו כלי מרכזי במדיניות פרוטקציוניסטית, שנועד להגן על התעשייה המקומית מתחרות זרה זולה.

הסבר נוסף אפשרי הוא הפעלת לחץ על שותפות הסחר של ארה"ב, שפועלות במכוון להחליש את המטבע שלהן, במסגרת מה שמכונה 'מלחמת מטבעות'. לבסוף, דולר חלש גם תומך ברווחי חברות רב-לאומיות המוכרות בערכי מטבעות זרים, מה שמתורגם ליותר דולרים בשורת הרווח ותומך בהעלאת מדדי המניות הנסחרות בבורסה.

עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מוסיף ומציין כי במקרה של ארה"ב, בין המרוויחים נמנים גם שווקים מתעוררים שנטלו חוב בדולר: "כך, החוב שלהן מוזל. נזכיר שאפילו בישראל היתה פעם בעבר הרחוק האפשרות לקחת משכנתא דולרית. במילים אחרות, כל מי שיש לו חוב צמוד לדולר מרוויח". קליין מציין הסבר אפשרי נוסף לפיחות, והוא זהות המשקיעים בדולר: "נראה שהסינים, היפנים וערב הסעודית שקנו בעבר דולרים, כיום קונים פחות".

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"סערה מושלמת זה אנדר־סטייטמנט"

תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף ההשקעות באיילון ביטוח ופיננסים אומר לגלובס כי "כשאומרים סערה מושלמת לרעת הדולר זה אנדר-סטייטמנט. מאז כניסת טראמפ למשרדו לפני שנה ה-DXY נפל בשיעור דו-ספרתי. זאת בזמן שהיו עליות שערים במדדי מניות. בסה"כ השווקים אהבו את הבחירה בטראמפ פעם נוספת, משום שזכרו שבקדנציה הקודמת הוא הוריד את מיסי החברות. לכן הוא מאוד בעד השוק, בעד החברות.

"ואז הוא נכנס למשרדו בינואר אשתקד וישר אמר: מלחמת סחר. בדיוק מהנקודה הזאת הדולר נחלש מול האירו ב-15% (עד היום). וגם כשראינו ששווקי המניות תיקנו ירידות חדות (כמו באפריל בעקבות ההודעה על מלחמת הסחר), הדולר לא תיקן. הוא המשיך להיות חלש מול האירו ומול סל המטבעות".

תמונת המראה של היחלשות המטבע

לצד האמירה האחרונה שלו השבוע, מזכיר הרשקוביץ מספר אירועים נוספים מהתקופה האחרונה התומכים בפיחות הדולר, כגון הפעולה בונצואלה בה ארה"ב תפסה את הרודן מדורו, המאבק על סיפוח גרינלנד, המתיחות הנוכחית מול משטר האייתולות באיראן. גורם נוסף לדבריו הוא אי הוודאות שמייצר הממשל: "לכך אפשר להוסיף המון התבטאויות ומעשים שמשקיעים בעולם אומרים לעצמם, את הציבוריות מארה"ב אנחנו מבינים - אבל את הממשל האמריקאי פחות. לכן אנחנו מעדיפים להשקיע במניות של חברות אמריקאיות אבל את הדולר נמכור".

הרשקוביץ מזכיר גם תופעה נוספת הנגזרת מחולשת הדולר, והיא הבריחה ממנו אל מתכות יקרות כדוגמת הזהב והכסף. כעדות לכך, השבוע חצה מחירה של אונקיית זהב את רף 5,000 דולרים, המהווה עלייה של 84% בתוך שנה ו-175% בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, "המשקיעים מגדרים את הסיכונים ומחפשים מטבעות רזרבה חדשים. יש קשר ישיר בין המעשים שהממשלות והבנקים המרכזיים עושים ובונים לעצמם רזרבות חלופיות, למשל דרך הזהב, למחיר הדולר".

מהלך מכוון של פיחות במטבע מגלם גם לא מעט סיכונים, ובראשם איבוד אמון השווקים. "זה בסדר לעודד את הייצוא בשחיקה איטית של שער החליפין", סבור הרשקוביץ, "אבל כשאתה מוביל מצב שהמטבע מפוחת ב-20% מול האירו בתוך כשנה, זה הבעת אי אמון של השווקים. ארה"ב גם היא לא מדינת ייצוא אלא יותר מדינת צריכה. ולכן כל המוצרים מיובאים מתייקרים שם בעשרות אחוזים. יוקר המחיה בארה"ב הוא אדיר על גבו של הצרכן שם".

הוא מסכם כי "יש ניסיון להציג את המצב הנוכחי של חולשת הדולר כהישג, אבל זו תעודת עניות לאיך שמשקיעים ומדינות מתייחסים לטראמפ. מסתכלים עליו כמישהו בלתי צפוי ותזזיתי שמוביל אותם להעדיף לפזר את ההשקעות למטבעות שונים".

המפסידים: לא רק החוסכים ב־S&P 500

בין המפסידים מהפיחות המטבע נמנים המשקיעים הזרים שקנו ללא גידור נכסים אמריקאים, כמו למשל ישראלים שהשקיעו ב-S&P 500 או בנדל"ן בארה"ב. קליין מהראל מזכיר גם כן את הצרכן האמריקאי.

"המצב לא משפר את מצבו של אף צרכן אמריקאי. אם מסתכלים אחורה, במבט של מאה שנים, רוב רובם של שרי האוצר ונשיאי ארה"ב אמרו שהם רוצים דולר חזק. משום שהוא טוב לצרכן האמריקאי שמייצג מעל 70% מהכלכלה שם. הביקוש העולמי לדולר יצר מצב בעבר שבו האמריקאיים חיו מעל לרמת החיים שהיתה אמורה להיות תאורטית. היה ביקוש גבוה ממדינות ובנקים מרכזיים לדולר שהיה מטבע רזרבה. לכן כעת, כל הבנקים המרכזיים ומי שהחזיק בדולר כמטבע רזרבה הפסיד. ככלל כל מי שמחזיק בנכסים דולריים - כמו מדדי מניות (s&p 500) מפסיד".

קליין אומר, כי "קצת מפתיע שטראמפ אומר שהוא מרוצה מזה. אך הפלא האמיתי הוא איך היחלשות הדולר לא קרתה עד היום," בהינתן שהאמריקאים החזיקו גירעון אדיר, במאזן המסחרי ובתקציב הממשלתי". הוא מזכיר כי "שער החליפין נקבע בסוף לפי היצע וביקוש. אוהבים לתת את הדוגמה עם המלפפונים, אולי כי הם ירוקים כמו הדולר. אם יש לך הרבה מלפפונים למכור והביקוש נותר כפי שהוא, או נחלש, המחיר שלהם יורד. בשורה התחתונה, לדבריו, "יש לאמריקאים פחות דולרים שנכנסים לכלכלה ממה שיוצאים לעולם, ולכן הדולר נחלש".

עוד כתבות

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: זה נשיא התאחדות התעשיינים החדש

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר