המתיחות בין יוון לטורקיה היא מצב קבוע, שהתחדד בעקבות הידוק הברית של המדינות ההלניות עם ישראל. עם זאת, הסוגיה החמירה לאחרונה, עם הודעת שר החוץ היווני ג'ורג' גראפטריטיס, כי אתונה מתכוונת להרחיב את גבולות המים הטריטוריאליים שלה - על אף המחלוקות המהותיות בנושא עם אנקרה.
● סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה
● 16 מטוסים מלאים בנשק: הסיוע שמקבלת איראן לקראת מתקפה
בבסיס המחלוקות הימיות היווניות-טורקיות עומד הים האגאי, ובמיוחד האיים שפרוסים בו. בעוד שהתפיסה הרווחת בקהילה הבינלאומית גורסת כי איים מהווים יחידות עצמאיות, הזכאיות למדף יבשתי ולמים טריטוריאליים של עד 12 מייל ימי, טורקיה רואה באיים המשך ישיר של אנטוליה.
לתפיסתם, רעידות אדמה גרמו לכניסת מים בין היבשת לאיים, כולל קפריסין. פערי התפיסה הללו הובילו בפועל למעין פשרה, שלפיה כיום כל אי זכאי לשישה מייל ימי בלבד.
לצד הפשרה הזו, כל אחד מהצדדים פנה לפתרונות משלו. יוון כוננה הסכמי גבולות ימיים עם איטליה ומצרים, ואילו טורקיה חתמה ב־2019 על הסכם עם לוב, שמתעלם לחלוטין מההסכמות הבינלאומיות. במסגרת אותו המהלך, אנקרה וטריפולי יצרו גבול ימי ביניהן יש מאין, תוך התעלמות מוחלטת מהיוונים. אותו מהלך התווסף למחלוקות היווניות-טורקיות גם בנושא קפריסין, שבה טורקיה היא המדינה היחידה שמכירה ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, וטוענת כי מגיעים לה מים כלכליים.
"מרשים את זה לעצמם בגלל הברית עם ישראל"
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי לאחר שהיוונים השלימו את ההסכמים בים האדריאטי, ברצונם ליצור אחידות - תוך ידיעה כי החוק הבינלאומי נמצא בצידם. "הברית עם ישראל גורמת להם להרשות את זה לעצמם. זהו משחק שחמט שבו היוונים מנסים להשיג משהו מחוץ לקופסה. עד עתה, הם השתמשו באסטרטגיות מסוימות ונותרו בסטטוס-קוו, וכעת הם רוצים להביא מרכיב שלא היה".
הברית עם ירושלים מאפשרת ליוון גישה נרחבת לתוצרת הביטחונית הישראלית. כך, למשל, לפני כחודש אישרו באתונה רכש מערכות רקטות של אלביט מדגם PULS, תמורת כ-750 מיליון דולר. בשלב הבא צפוי להתבצע רכש נרחב מישראל של מערכות הגנה אווירית מרפאל ומהתעשייה האווירית, בסך כ־3 מיליארד דולר.
אתונה מתבצרת מאחורי החוק הבינלאומי
הטורקים, כצפוי, רואים את ההתפתחויות ואינם רווים נחת. ב־1995, כשנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן עוד כיהן כראש עיריית איסטנבול, הפרלמנט באנקרה אישר קאסוס בלי, אם יוון תרחיב את המים הטריטוריאליים מעבר ל־6 מייל ימי. מנגד, כמובן, באתונה מתבצרים מאחורי החוק הבינלאומי, שעומד לצידם, על אחת כמה וכמה כשבגבולות הימיים המערביים מכירים לה במים טריטוריאליים של 12 מייל ימי.
החוק הבינלאומי לא ממש מטריד את הטורקים, שחוזרים אל הטענות הגאולוגיות בנושא רעידות האדמה, שלדבריהם משנות את תמונת המצב. בעקבות זאת, כפי שהתפרסם בגלובס, חיל הים הטורקי נשלח מערבה כדי למנוע פריסת כבלים שנועדה לחבר את רשתות החשמל של יוון, קפריסין וישראל, ולהגביר את היתירות האנרגטית שלהן.
"מנקודת מבט טורקית יש להם קווים אדומים שלא שורטטו בממשל ארדואן, אלא דורי־דורות לאחור", מדגיש ד"ר כהן ינרוג'ק. "זו סוגיה לאומית יותר מאשר עמדת נשיא טורקיה. באנקרה חושבים כי יוון יכולה להרשות לעצמה להעז להתנהל כך בזכות הברית עם ישראל. לכן, הם רואים במהלך התדרדרות של המעמד הטורקי, כתוצאה מהפחתת החששות היווניים. לברית האסטרטגית של ישראל עם המדינות ההלניות יש תוצאות מוחשיות והשפעה בשטח. טורקיה לא תוותר. זה לא יעבור בשתיקה, וככל הנראה היא תנסה לערער ולהפר את הריבונות היוונית".
"צעד בדרך לנוכחות טורקית קבועה"
הציפיות של ד"ר כהן ינרוג'ק משתקפות מהכרזה טורקית השבוע על NAVTEX במרחב מסוים בים האגאי למשך שנתיים. NAVTEX הוא שטח ימי סגור, ובאנקרה נקטו את המהלך בטענה למשימות מחקר. בעיתון "הורייט" הטורקי דווח, כי המחקר יתבצע למשך שנתיים רצופות, ואף מגדירים זאת כצעד בדרך ל"נוכחות טורקית קבועה".
ביוון רואים בצעד של ממשל ארדואן פעולת תגובה וניסיון לקבוע עובדות בשטח, שימנעו מהם להרחיב את גבולות המים הטריטוריאליים ל־12 מייל ימי. פרשנים באתונה צופים כי זהו צעד ראשון מבין כמה שבו הטורקים ינסו להשתמש בחיל הים שלהם להפגנות כוח, בגין אותו החשש שהיוונים ינקטו בשטח פעולות שבפרלמנט באנקרה הגדירו בתור עילה למלחמה.
