מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de
הממשלה הגרמנית הנוכחית לא מסתירה את ההסתייגויות שלה משורה של החלטות אסטרטגיות שקיבלו ממשלות עבר במדינה, בין שמדובר בפתיחת הגבולות להגירה לא-חוקית לפני כעשור, בהשקעה במהפכה הירוקה בשנים האחרונות או בהחלטה ה"טיפשית" (לדברי הקנצלר הנוכחי פרידריך מרץ) לסגור את כל תחנות הכוח הגרעיניות במדינה.
● יוון מתכננת להרחיב את הטריטוריה הימית, ומסתכנת במלחמה עם טורקיה
● "יכולות קטלניות": הנשק האיראני שכבר מוכן למקרה של מלחמה
אבל בשבועות האחרונים עולה הממשלה להתקפה נגד מה שנחשב עד כה לאחד מגורמי הצמיחה והשגשוג המרכזיים של גרמניה: מתכונת העבודה החלקית. יחד איתה, הקנצלר מרץ אינו מהסס לבקר בחריפות את הטרנדים האחרונים בעולם העבודה, במיוחד באירופה: שבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים, או האיזון בין חיים לעבודה (Work-Life-Balance).
"אנחנו פשוט צריכים לעבוד יותר", אמר מרץ בקונגרס של המפלגה השמרנית שבשלטון באחרונה. "לא נצליח לשמור על רמות השגשוג שהתרגלנו אליהן בגרמניה עם שבוע עבודה של ארבעה ימים בלבד, או עם דיבורים על איזון בין חיים לעבודה".
בהתאם לכך, כעת מכינים במפלגה, בעיקר באגף הפרו-עסקי שלה, תוכנית מקיפה שנועדה להתמודד עם אחד הביטויים הבולטים ביותר של אורח חיים נינוח המשלב בין עבודה חלקית לזמן רב למשפחה או לתחביבים: מה שמכונה בגרמניה "מיני-ג'וב". מדובר בנוסחה ייחודית של עבודה חלקית ומוגבלת, הנושאת יתרונות גם למעסיק וגם לעובד, אך לפי מומחים מסכנת את המודל הפנסיוני הגרמני ודנה חלק מהעובדים לחיים של "הסתפקות במועט".
603 אירו בחודש
מדובר בעבודה במספר שעות מצומצם בלבד בחודש (תלוי בשכר השעתי), עם הכנסה של מתחת ל-603 אירו בחודש. ההכנסה פטורה ממס כמעט לחלוטין עבור העובד, וכרוכה בתשלומים סוציאליים מופחתים משמעותית עבור המעביד, כמו גם בגמישות עבור שניהם ובהרבה פחות ביורוקרטיה. נוסף על כך, העובדים אינם מחויבים להפריש באופן עצמאי לפנסיה.
קרוב לשמונה מיליון משרות בגרמניה מוגדרות כאלה, והן מהוות כ-30% מכלל כוח העבודה בשוק הגרמני. לפי מפלגת השלטון (CDU), הן חורצות את גורלם של חלק מהעובדים בהן לאי-מימוש של הפוטנציאל התעסוקתי שלהם ולהסתפקות במועט, הן מסלילות במיוחד נשים לעבודות זמניות ולהישארות בבית והן יטילו נטל עצום על המדינה הגרמנית מבחינת מימון הפנסיות בעתיד. "אנחנו זקוקים בגרמניה לידיים עובדות, והמיני-ג'ובס יוצרים אורח חיים של צמצום והסתפקות במועט", נכתב בדברי הסבר להצעת ההחלטה שתידון בקרוב במפלגה.
ההיסטוריה הקצרה של מודל התעסוקה הזה מתחילה ברפורמות הפרו-עסקיות שיזם דווקא הקנצלר גרהארד שרדר מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית. שוק העבודה הגרמני הוא קשיח, עם איגודים מקצועיים חזקים, חוקים נוקשים נגד פיטורים, קביעות זריזה וימי חופשה ומחלה נדיבים. בתחילת שנות ה-2000, בסיבוב הקודם שבו גרמניה נחשבה ל"איש החולה של אירופה", התמודדה המדינה עם תשלומי אבטלה אסטרונומיים וחיפשה דרכים להכניס אנשים לשוק העבודה. הפתרון היה מודל המיני-ג'וב, שחייב מעט הוצאות סוציאליות מצד המעסיק, סיפק גמישות רבה, ונועד גם "להלבין" את העבודה השחורה שהתבצעה אז בתחום ההסעדה, השירות והניקיון.
באמצעות המיני-ג'ובס, תעשיית השירותים הגרמנית הצליחה למצוא עובדים רבים ולשמור על מחירים נמוכים. חלק מהגרמנים עובדים במשרות אלו כמשרה נוספת, אך רבים מהעובדים הם סטודנטים, או פנסיונרים הנדרשים להשלים הכנסה, או מי שמעדיפים לעבוד מעט ולנסות להצליח בתחומים אחרים, כמו אומנים ועצמאים, שעבורם זו ההכנסה היחידה. לצידם, התפתחה שכבה רחבה - בעיקר של נשים - המעדיפות לעבוד מעט לצד המפרנס העיקרי, לרוב גבר. חוקי המס הגרמניים מתחשבים בהכנסה המשותפת של שניהם לטובת מס, וביטוח הבריאות של הבעל מכסה גם את בת הזוג, כך שהמערכת בעצם "דוחפת" את הנשים להעדיף עבודה חלקית למשך כל השנים, לזנוח קריירה ולהישאר בבית. כשני שלישים ממשרות המיני-ג'וב שמהוות הכנסה יחידה מאוישים על ידי נשים, לפי הלמ"ס הגרמני.
תמריצים לעבוד מעט
דוח שבחן את הנושא במסגרת פעילות הקואליציה הנוכחית מצא כי "מיני-ג'ובס יוצרים תמריצים משמעותיים לעבוד רק כמה שעות בשבוע. עבור בני זוג המספקים הכנסה נוספת למשק הבית, התמריצים אפילו גדלים, משום שביטוחי הבריאות של בני הזוג מאפשרים כיסוי". במצב זה, עבודה מוגברת לא תסתכם בהרבה יותר כסף בנטו או בשינויים בתנאי הביטוח. חברת הפרלמנט השמרנית גיטה קונמן אמרה למגזין "שטרן" בהקשר זה: "מי שיכולים לעבוד יותר צריכים לעבוד יותר. עבודה חלקית מסיבות של אורח חיים אישי לא צריכה להיות ממומנת על ידי מדינת הרווחה הגרמנית".
שוקת שבורה דמוגרפית
אחת הסיבות המרכזיות לצורך ברפורמה היא השוקת השבורה שבפניה עומדת הכלכלה הגרמנית מבחינה דמוגרפית. אם התחזיות הנוכחיות יתממשו במהלך העשור הקרוב, מספר הפורשים לפנסיה יהיה גדול בארבעה מיליון מאשר מספר העובדים החדשים הנכנסים לכוח העבודה. אם גרמניה לא תהפוך פתאום למדינת הגירה מוגברת, אחד הפתרונות המוצעים למשבר שעלול להיווצר הוא להגדיל את כוח העבודה, באמצעות מעבר של עובדים מעבודות חלקיות - לעבודות במשרה מלאה. נכון לעכשיו, התנאים של המיני-ג'ובס, לפי טענת ה-CDU, מונעים זאת ומעודדים אנשים להישאר בבית.
כעת בוחנים בממשלה, ובעיקר במפלגה השמרנית, האם להגביל את המיני-ג'ובס רק למי ש"זקוקים" להם, ושאחרת לא יוכלו להשתתף בכלל בכוח העבודה, כלומר בעיקר סטודנטים ופנסיונרים, או למי שמנצלים את המסגרת לטובת עבודה נוספת, ומשלמים את ביטוח הבריאות והפנסיה בעבודה אחרת. לגבי אחרים, ובעיקר נשים, ההצעות הן לבטל את ההטבות הטמונות במיני-ג'וב, או לבטל את כיסוי ביטוח הבריאות על ידי בן הזוג, או שתיהן. בשלב זה, רוב הסוציאל-דמוקרטים החברים בקואליציה מתנגדים למהלך.
עבור מרץ ושותפיו, גרמניה צריכה לעבור "מהפכה תרבותית" שתוציא חלק גדול יותר מהנשים מטיפול בילדים - שנחשב כיום בחלקים גדולים בחברה כהכרח אמהי, לפחות בשנים הראשונות של הילדים - אל שוק העבודה. לפי סקרים, 39% מהנשים הצהירו כי הן מעדיפות לעבוד במיני-ג'וב בשל "הצורך לדאוג לילדים", לעומת 6.5% מהגברים. 31% מהגברים אמרו כי הם מעדיפים סוג כזה של העסקה משום שהדבר תורם לאיכות החיים שלהם. בינתיים, האגף הפרו-עסקי ב-CDU מתכוון להעלות את הרפורמה שלו להצבעה בקונגרס המפלגה בחודש הבא. כותרת ההצעה היא: "ביטול המסגרת החוקית לגבי אורח חיים מבחירה של עבודה חלקית בלבד".