גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה כבר כאן: משבר התשתיות שאפילו הפקקים מתגמדים לידו

יש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל ● המשבר בניהול משק הפסולת מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של המרחב הציבורי כולו, אבל מי רוצה לטפל בסירחון הזה בחצר האחורית שלו

פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק
פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

משבר התשתיות הוא כבר קונצנזוס. כל מי שמנסה לנסוע בדרכים או להסתובב בנתב"ג ביולי-אוגוסט יודע כמה המדינה שלנו לא חושבת בקצבים של חומש או עשור - וממילא לא יודעת להתכונן לקטסטרופה לפני שהיא ממש פה. אבל לא בטוח שאתם יודעים שהמשבר הכי קטסטרופלי הוא כנראה הכי פחות מדובר. שיש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל.

עוד צמתים חסומים: המטרו יוצא לדרך ויגביר את הכאוס התחבורתי בתל אביב
200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

העתודות צפויות לאזול, אולי אפילו השנה

המשבר הלאומי בניהול משק הפסולת כבר כאן. והוא מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של הרשויות המקומיות, ושל המרחב הציבורי כולו. בזמן שבשאר העולם המערבי התקדמו בעשורים האחרונים לעבר מודלים של כלכלה מעגלית, המבוססים על צמצום, מיחזור והשבת אנרגיה, כאן אצלנו נשארנו כלואים בדפוסי הכלכלה הליניארית, המסתמכת באופן כמעט בלעדי על הטמנה.

במספרים, ישראל מטמינה 80% מהפסולת, לעומת ממוצע של 40% במדינות ה-OECD. אלא שהקרקע פשוט נגמרה. העתודות שעוד נותרו צפויות לאזול תוך זמן קצר, אולי אפילו השנה. נכון לתחילת שנת 2025, נפח ההטמנה שהיה זמין עמד על כ-7.7 מיליון טונות בלבד. בהתחשב בכך שהמדינה מפנה להטמנה כ-4.7 מיליון טונות של פסולת עירונית מדי שנה, זה אמור להספיק לכל היותר עד סוף 2026.

שריפות במקומות שהמשילות מהם והלאה

עד כמה אנחנו קצרי רואי? רוב האנשים מכירים את בעיית המטמנות ואת השוק השחור והפיראטי המשגשג רק בגלל סיפורים וריח עשן שנכנס אליהם לחלון. לפי נתונים שפרסם מכון טאוב, מדי שנה מדווחות למערך הכבאות כ-13 אלף שריפות פסולת, כמעט 40 שריפות ביום בממוצע. כמות הפסולת הנשרפת מוערכת בכ-250 אלף טונות כל שנה. מרבית השריפות, שגורמות לזיהום אוויר כבד ומזהמות גם את הקרקע ואת מקורות המים, מתרחשות בפריפריה ובשטחי יהודה ושומרון. מקומות שהמשילות מהם והלאה. איש הישר בעיניו יעשה, וכל דאלים גבר.

ולא רק שאין לנו איפה לשים את הזבל, אנחנו מייצרים ממנו בכמות היסטריות. עניין של חינוך, ואולי גם התחושה שיש לנו מספיק צרות, אז אל תתחילו להטיף לנו גם על איכות סביבה, או על החבילות המיותרות שאנחנו מזמינים מעלי אקספרס.

ישראל מייצרת מדי שנה 6.5 מיליון טונות של פסולת עירונית ומסחרית, ויותר מ-7 מיליון טונות של פסולת בניין - וזה עוד לפני המבול הצפוי להתגבר של ההתחדשות העירונית והפסולת שבאה ביחד איתה. וגם זה כולל רק את הנתון הרשמי, כשכל בר דעת מבין שיש עוד מיליוני טונות זבל שנשפכים ללא שום בקרה.

ייצור הפסולת לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח, ועומד על ממוצע של כ-1.8 ק"ג לאדם ליום - גבוה בכ-30% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על כ-1.4 ק"ג לנפש בלבד.

והשטח כאמור נגמר, המדינה במרוץ נגד הזמן, אבל לא נראה שלמישהו ממש אכפת. אם כי השבוע, כי המשבר כבר דופק חזק בדלת, הוציאו משרדי האוצר והגנת הסביבה הודעה משותפת וחריגה. "פנייה לקבלת התייחסות הציבור לקראת גיבוש הסדרה למשק הפסולת בישראל - הציבור מוזמן להעיר ולהשפיע".

שני המשרדים ציינו כי "הוועדה הבין-משרדית לאסדרת משק הפסולת", שהבטיחה לפרסם המלצות מזמן, תגבש "מסגרת כוללת לניהול משק הפסולת כמשק מתקדם, אמין ושקוף, לשם שיפור השירות לאזרחים, הפחתת היקפי ההטמנה, קידום טיפול מתקדם בפסולת, וחיזוק המאבק בפשיעה ובהון השחור בענף, לקראת גיבוש חקיקה עתידית".

מדינה המוטמנת תחת הפסולת של עצמה

אם נמתין עוד קצת, ישראל צפויה להפוך למדינה המוטמנת תחת הפסולת של עצמה, עם עלויות כלכליות וסביבתיות שיעיקו על הילדים והנכדים של כולנו. באוצר גם צירפו לקול הקורא מצגת ארוכה, שמסבירה כי פשעים סביבתיים הם "קטר צמיחה של ארגוני פשיעה בעולם". וש"74% מכמות החומרים המסרטנים הנפלטים לאוויר נגרמים משריפת פסולת".

אבל בארץ הנימב"י (ראשי תיבות של NOT IN MY BACK YARD, לא בחצר האחורית שלי), קרוב לוודאי שרוב ההתייחסויות, אם בכלל יהיו כאלה, יזעקו בעיקר נגד המחשבות לפתור את הבעיה ליד ביתם. עזבו מטמנות. אף אחד לא רוצה גם מפעל שימחזר או ימיין את הפסולת קרוב לשכונה שבה הוא גר, עם פקק של משאיות אשפה שמביאות מדי בוקר וערב את ה"סחורה". וכשמדובר בשנת בחירות, ודאי שגם אף פוליטיקאי לא יתווכח איתם.

כוכבי השבוע

מצוין: הסיכון הכי גדול בהשקעה מעבר לים

הצניחה של הדולר, ותחזיות כלכלנים שכבר לא חוששות למקם אותו מתחת לרף של 3 שקלים, הן תזכורת לסיכון הגלום במשחקי מט"ח. סיכון שמוכרח להכיר כל מי ששוקל לקנות נכס מעבר לים, מנדל"ן ועד לניירות ערך, ושוכח שפערי המטבעות קריטיים לא פחות מאיכות הנייר או השכונה.

תחשבו למשל על מי שקנה נכס בדולרים בסוף אוקטובר 2023, ולקח חוב בשקלים פה בארץ כדי לממן חלק מהעסקה. אם החוב היה בשיעור 80% מערך הנכס, מינוף סולידי יחסית, הוא כבר גבוה מערך הנכס בשקלים, גם אם מחירו הדולרי לא זז, ובלי שום קשר לעלויות הריבית בדרך.

ולא פחות חשוב מזה: אף אחד לא יודע באמת מה יקרה לדולר מחר, מוחרתיים או בעוד שנה. ולמי ששכח: שנתיים אחורה, עם פרוץ המלחמה, בנק ישראל הזדעק למכור מט"ח כדי לעצור סחף שהקפיץ את הדולר ל-4 שקלים.

בלתי מספיק: החיות בספארי עוד לא צריכות לארוז

בעולם מתוקן, גופי התכנון היו בוחנים תוכנית חדשה שהגיעה לפתחם, הציבור ובעלי העניין היו משמיעים דעה, הפרטים היו משתנים מעט בעקבות סיעור המוחות ואיזון האינטרסים - ואז השרטוטים היו לאיטם הופכים למציאות. אבל בישראל אין זמן. השבוע כבר הוזמנו עיתונאים לטקס "העברת הספארי ברמת גן לפארק אריאל שרון, במעמד ראש הממשלה". עוד לפני שרשויות התכנון ישבו או ראו תוכנית, כבר סיפרו לנו מהמשרד להגנת הסביבה ומעיריית רמת גן על "שינוי פני גוש דן והמרחב המטרופוליטני".

וכאילו כדי להוכיח עד כמה הכול פופוליסטי ולא באמת אפוי, דאג ראש העיר כרמל שאמה הכהן לבשר שבשטח הספארי הישן תוקם "שכונת ה-AI הראשונה בישראל: שכונה חכמה מבוססת בינה מלאכותית ורובוטיקה. עם תשתיות של המאה ה-21, פתרונות אנרגיה עצמאיים, תחבורה אוטונומית ובעיקר דיור בר השגה לצעירי העיר". אל תבנו על זה.

עוד כתבות

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן וארה"ב יצאו להתייעצות אחרי השיחות, בעומאן אופטימיים

השיחות צפויות להתחדש בשעה 17:30 ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות בחוזים בוול סטריט; אנבידיה עולה בכ-1%

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שמפילים את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס מפילים את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שיורד במעל 2% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית