גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקטסטרופה כבר כאן: משבר התשתיות שאפילו הפקקים מתגמדים לידו

יש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל ● המשבר בניהול משק הפסולת מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של המרחב הציבורי כולו, אבל מי רוצה לטפל בסירחון הזה בחצר האחורית שלו

פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק
פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

משבר התשתיות הוא כבר קונצנזוס. כל מי שמנסה לנסוע בדרכים או להסתובב בנתב"ג ביולי-אוגוסט יודע כמה המדינה שלנו לא חושבת בקצבים של חומש או עשור - וממילא לא יודעת להתכונן לקטסטרופה לפני שהיא ממש פה. אבל לא בטוח שאתם יודעים שהמשבר הכי קטסטרופלי הוא כנראה הכי פחות מדובר. שיש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל.

עוד צמתים חסומים: המטרו יוצא לדרך ויגביר את הכאוס התחבורתי בתל אביב
200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

העתודות צפויות לאזול, אולי אפילו השנה

המשבר הלאומי בניהול משק הפסולת כבר כאן. והוא מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של הרשויות המקומיות, ושל המרחב הציבורי כולו. בזמן שבשאר העולם המערבי התקדמו בעשורים האחרונים לעבר מודלים של כלכלה מעגלית, המבוססים על צמצום, מיחזור והשבת אנרגיה, כאן אצלנו נשארנו כלואים בדפוסי הכלכלה הליניארית, המסתמכת באופן כמעט בלעדי על הטמנה.

במספרים, ישראל מטמינה 80% מהפסולת, לעומת ממוצע של 40% במדינות ה-OECD. אלא שהקרקע פשוט נגמרה. העתודות שעוד נותרו צפויות לאזול תוך זמן קצר, אולי אפילו השנה. נכון לתחילת שנת 2025, נפח ההטמנה שהיה זמין עמד על כ-7.7 מיליון טונות בלבד. בהתחשב בכך שהמדינה מפנה להטמנה כ-4.7 מיליון טונות של פסולת עירונית מדי שנה, זה אמור להספיק לכל היותר עד סוף 2026.

שריפות במקומות שהמשילות מהם והלאה

עד כמה אנחנו קצרי רואי? רוב האנשים מכירים את בעיית המטמנות ואת השוק השחור והפיראטי המשגשג רק בגלל סיפורים וריח עשן שנכנס אליהם לחלון. לפי נתונים שפרסם מכון טאוב, מדי שנה מדווחות למערך הכבאות כ-13 אלף שריפות פסולת, כמעט 40 שריפות ביום בממוצע. כמות הפסולת הנשרפת מוערכת בכ-250 אלף טונות כל שנה. מרבית השריפות, שגורמות לזיהום אוויר כבד ומזהמות גם את הקרקע ואת מקורות המים, מתרחשות בפריפריה ובשטחי יהודה ושומרון. מקומות שהמשילות מהם והלאה. איש הישר בעיניו יעשה, וכל דאלים גבר.

ולא רק שאין לנו איפה לשים את הזבל, אנחנו מייצרים ממנו בכמות היסטריות. עניין של חינוך, ואולי גם התחושה שיש לנו מספיק צרות, אז אל תתחילו להטיף לנו גם על איכות סביבה, או על החבילות המיותרות שאנחנו מזמינים מעלי אקספרס.

ישראל מייצרת מדי שנה 6.5 מיליון טונות של פסולת עירונית ומסחרית, ויותר מ-7 מיליון טונות של פסולת בניין - וזה עוד לפני המבול הצפוי להתגבר של ההתחדשות העירונית והפסולת שבאה ביחד איתה. וגם זה כולל רק את הנתון הרשמי, כשכל בר דעת מבין שיש עוד מיליוני טונות זבל שנשפכים ללא שום בקרה.

ייצור הפסולת לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח, ועומד על ממוצע של כ-1.8 ק"ג לאדם ליום - גבוה בכ-30% מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על כ-1.4 ק"ג לנפש בלבד.

והשטח כאמור נגמר, המדינה במרוץ נגד הזמן, אבל לא נראה שלמישהו ממש אכפת. אם כי השבוע, כי המשבר כבר דופק חזק בדלת, הוציאו משרדי האוצר והגנת הסביבה הודעה משותפת וחריגה. "פנייה לקבלת התייחסות הציבור לקראת גיבוש הסדרה למשק הפסולת בישראל - הציבור מוזמן להעיר ולהשפיע".

שני המשרדים ציינו כי "הוועדה הבין-משרדית לאסדרת משק הפסולת", שהבטיחה לפרסם המלצות מזמן, תגבש "מסגרת כוללת לניהול משק הפסולת כמשק מתקדם, אמין ושקוף, לשם שיפור השירות לאזרחים, הפחתת היקפי ההטמנה, קידום טיפול מתקדם בפסולת, וחיזוק המאבק בפשיעה ובהון השחור בענף, לקראת גיבוש חקיקה עתידית".

מדינה המוטמנת תחת הפסולת של עצמה

אם נמתין עוד קצת, ישראל צפויה להפוך למדינה המוטמנת תחת הפסולת של עצמה, עם עלויות כלכליות וסביבתיות שיעיקו על הילדים והנכדים של כולנו. באוצר גם צירפו לקול הקורא מצגת ארוכה, שמסבירה כי פשעים סביבתיים הם "קטר צמיחה של ארגוני פשיעה בעולם". וש"74% מכמות החומרים המסרטנים הנפלטים לאוויר נגרמים משריפת פסולת".

אבל בארץ הנימב"י (ראשי תיבות של NOT IN MY BACK YARD, לא בחצר האחורית שלי), קרוב לוודאי שרוב ההתייחסויות, אם בכלל יהיו כאלה, יזעקו בעיקר נגד המחשבות לפתור את הבעיה ליד ביתם. עזבו מטמנות. אף אחד לא רוצה גם מפעל שימחזר או ימיין את הפסולת קרוב לשכונה שבה הוא גר, עם פקק של משאיות אשפה שמביאות מדי בוקר וערב את ה"סחורה". וכשמדובר בשנת בחירות, ודאי שגם אף פוליטיקאי לא יתווכח איתם.

כוכבי השבוע

מצוין: הסיכון הכי גדול בהשקעה מעבר לים

הצניחה של הדולר, ותחזיות כלכלנים שכבר לא חוששות למקם אותו מתחת לרף של 3 שקלים, הן תזכורת לסיכון הגלום במשחקי מט"ח. סיכון שמוכרח להכיר כל מי ששוקל לקנות נכס מעבר לים, מנדל"ן ועד לניירות ערך, ושוכח שפערי המטבעות קריטיים לא פחות מאיכות הנייר או השכונה.

תחשבו למשל על מי שקנה נכס בדולרים בסוף אוקטובר 2023, ולקח חוב בשקלים פה בארץ כדי לממן חלק מהעסקה. אם החוב היה בשיעור 80% מערך הנכס, מינוף סולידי יחסית, הוא כבר גבוה מערך הנכס בשקלים, גם אם מחירו הדולרי לא זז, ובלי שום קשר לעלויות הריבית בדרך.

ולא פחות חשוב מזה: אף אחד לא יודע באמת מה יקרה לדולר מחר, מוחרתיים או בעוד שנה. ולמי ששכח: שנתיים אחורה, עם פרוץ המלחמה, בנק ישראל הזדעק למכור מט"ח כדי לעצור סחף שהקפיץ את הדולר ל-4 שקלים.

בלתי מספיק: החיות בספארי עוד לא צריכות לארוז

בעולם מתוקן, גופי התכנון היו בוחנים תוכנית חדשה שהגיעה לפתחם, הציבור ובעלי העניין היו משמיעים דעה, הפרטים היו משתנים מעט בעקבות סיעור המוחות ואיזון האינטרסים - ואז השרטוטים היו לאיטם הופכים למציאות. אבל בישראל אין זמן. השבוע כבר הוזמנו עיתונאים לטקס "העברת הספארי ברמת גן לפארק אריאל שרון, במעמד ראש הממשלה". עוד לפני שרשויות התכנון ישבו או ראו תוכנית, כבר סיפרו לנו מהמשרד להגנת הסביבה ומעיריית רמת גן על "שינוי פני גוש דן והמרחב המטרופוליטני".

וכאילו כדי להוכיח עד כמה הכול פופוליסטי ולא באמת אפוי, דאג ראש העיר כרמל שאמה הכהן לבשר שבשטח הספארי הישן תוקם "שכונת ה-AI הראשונה בישראל: שכונה חכמה מבוססת בינה מלאכותית ורובוטיקה. עם תשתיות של המאה ה-21, פתרונות אנרגיה עצמאיים, תחבורה אוטונומית ובעיקר דיור בר השגה לצעירי העיר". אל תבנו על זה.

עוד כתבות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?