גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סמוטריץ' לא לבד: שרי האוצר שדחקו בנגיד להוריד ולהעלות ריבית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז שיש להאיץ את הורדות הריבית, ולא בפעם הראשונה ● אבל כשרואים איך באמת מתקבלות ההחלטות על גובה הריבית, מבינים שזה לא עניין של מה בכך ● ועדיין, המתיחות בין שר אוצר לנגיד הבנק המרכזי לא נולדה בתקופת סמוטריץ', ואפילו לא בישראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מליאת הכנסת, 28.01.26 / צילום: יצחק קלמן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מליאת הכנסת, 28.01.26 / צילום: יצחק קלמן

"להוריד את הריבית מהר והרבה", קרא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעל בימת הכנסת במהלך הדיון בהצעת התקציב. זה "הדבר היחיד שהנגיד צריך לעשות", הוא קבע - ושיגר מסר ברור לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "תוריד את הריבית ב־1% וגם ביותר מזה". על כך ענה בנק ישראל: "הדברים אינם ראויים לתגובה".

הממשלה תשנה את הקצאת הכספים לרשויות המקומיות. מה המשמעות?
הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?

זו לא הפעם הראשונה שסמוטריץ' מחלק עצות לבנק ישראל לגבי גובה הריבית. באוגוסט 2024, למשל, לאחר שהוחלט שלא להוריד את הריבית ולהותיר אותה על 4.5%, סמוטריץ' אמר: "אני, במשך שנה ושמונה חודשים לא העברתי ביקורת על הנגיד... אני אומר בפעם הראשונה בפומבי, אני חושב שהוא טעה בגדול. אני חושב שעל בסיס הנתונים שהוא מתאר בהחלטת הריבית, הוא היה חייב להגיע למציאות הפכוה לחלוטין".

שנה לאחר מכן, בספטמבר 2025, סמוטריץ' שוב ביקר את פרופ' ירון: "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן", אמר - והוסיף מעין "איום": "אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". וגם כשבנק ישראל כבר הוריד את הריבית, לא תמיד זה חסך את שבט הביקורת. כך, כשבנובמבר האחרון בנק ישראל החליט להפחית את הריבית, סמוטריץ' הצהיר: "אמרתי שכבר לפני חצי שנה היה צריך להוריד את הריבית - וצריך היה להוריד אותה יותר".

לרוב, כשסמוטריץ' מתבטא בעניין הריבית, הוא מקפיד לצרף גם נימוקים, כמו שער החליפין, שיעור האינפלציה או מרכיביה האינפלציה. אבל האם זה כל כך פשוט? מה, בעצם, הדרך שצריך לעבור עד שמתקבלת החלטת ריבית?

סמוטריץ' לא לבד

שלא ישתמע אחרת: סמוטריץ' הוא בהחלט לא הפוליטיקאי היחיד או הראשון שדוחף את בנק ישראל לקבוע שיעורי ריבית בכיוון מסוים. כבר בתחילת המילניום הנוכחי, שר האוצר דאז אברהם (בייגה) שוחט קרא לנגיד השביעי דוד קליין להוריד את הריבית בקצב מהיר יותר.

ב־2003 שר אוצר אחר - העונה לשם בנימין נתניהו - הפציר גם הוא בקליין להפחית את ריבית בנק ישראל - שעמדה אז על 7.5%: "את מה שיש לי לומר, אני אומר לנגיד. אבל הנגיד חייב להוריד את הריבית, וקליין מסכים לכך". מי שהיה מעט פחות מנומס הוא ראש הממשלה דאז, אריאל שרון - שעל פי הדיווחים בתקשורת ממש ניסה להדיח את הנגיד, (גם) בגלל הריבית הגבוהה.

והיו עוד עימותים על גובה הריבית בין שר אוצר לבנק ישראל, אבל מעניין במיוחד היה זה שנרשם לפני כעשור בין השר משה כחלון לנגידה קרנית פלוג. למה זה מעניין? כי אז הביקורת של כחלון באה מהכיוון ההפוך - בטענה שצריך דווקא להעלות את הריבית. כחלון טען אז שהריבית האפסית - שבאותו זמן עמדה על 0.1% - מתדלקת עליות מחירים בשוק הדיור, ולכן העלאה שלה תצנן את מגמת ההתייקרות.

אבל עם כל הכבוד למתיחות בין הממשלה לבנק המרכזי בישראל, במעצמה החזקה בעולם היא כבר הגיעה לסדרי גודל אחרים לגמרי. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאוד לא מרוצה (בלשון המעטה) מכך שהבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב (הפד), לא מוריד את הריבית בקצב מואץ. וזה לא נולד היום: כבר בכהונתו הראשונה, בספטמבר 2019, טראמפ הראה חוסר שביעות רצון מהתנהלות הפד והראה רצון לפטר את ראש חבר הנגידים ג'רום פאוול, שעדיין מחזיק בתפקיד. גם אז זה היה משום שלשיטת הנשיא הריבית לא ירדה מספיק מהר.

אם לא די בכך, נגד שניים מבכירי הבנק המרכזי נפתחו הליכים משפטיים. אחד מהם הוא פאוול עצמו, שיש הטוענים כי הוא ניצב במרכזה של חקירה של משרד המשפטים בעניין שיפוצי בניין הפד ובעניין עדותו בקונגרס בנוגע אליהם. השנייה היא ליסה קוק, אותה טראמפ החליט לפטר (החלטה שחוקיותה נדונה כעת בבית המשפט), לשיטתו בשל טענות שביצעה הונאת משכנתא בטרם מונתה לתפקיד.

גם מהעבר השני של האוקיינוס האטלנטי ידעו מאבקים בין הממשלה לבנק המרכזי. כך, בבריטניה, על הנגיד לשעבר מארק קרני (היום ראש ממשלת קנדה) נמתחה ביקורת בגלל שליחת רמזים להעלאות ריבית צפויות שלא קרו בפועל, מה שהתפרש כמסרים סותרים למשלמי המשכנתאות, וחבר פרלמנט אחד אף השווה אותו ל"בן הזוג הלא אמין". עלו גם קריאות לפטר את הנגיד הנוכחי אנדרו ביילי, אבל יותר מגורמים אופוזיציוניים ולא מהממשלה עצמה.

לא על רגל אחת

אז ראינו שזו מגמה די גלובלית להאשים את נגיד הבנק המרכזי בכך שהריבית גבוהה מדי, כש"ברור" שהיא צריכה לרדת. אלא שכדאי להזכיר שבישראל, הנגיד הוא רק חלק ממקבלי ההחלטה על גובה הריבית. ובניגוד לרושם שאולי נוצר, זה בהחלט לא עניין של מה בכך. נסביר.

החלטות הריבית מתקבלות על ידי הוועדה המוניטרית - גוף שהוקם בחוק בנק ישראל שהתקבל ב־2010 והיא מונה שישה חברים: נגיד בנק ישראל שמשמש יו"ר הוועדה, המשנה לנגיד, עובד של הבנק שמינה הנגיד (כיום זהו מנהל חטיבת המחקר) ושלושה חברים מקרב הציבור שיש להם ידע וניסיון רלוונטיים. אף שהוועדה אמורה למנות שישה חברים, כיום היא מונה רק ארבעה, כשלצד שלושת עובדי הבנק מכהן בה נציג ציבור אחד בלבד (פרופ' אורי חפץ).

ההחלטות בוועדה מתקבלות ברוב של החברים המשתתפים בהצבעה - ואם יש תיקו, יו"ר הוועדה, שהוא נגיד בנק ישראל, מכריע. החלטת הריבית, כלי המדיניות העיקרי שנמצא בידי הוועדה, מתקבלת שמונה פעמים בשנה.

לפני קבלת ההחלטה, מתבצעת עבודת הכנה אינטנסיבית - שמתחילה כמעט מיד לאחר שמתקבלת החלטת הריבית הקודמת. ימים ספורים לאחר אותה החלטה, בחטיבת המחקר בבנק ישראל מסכמים את מה שעלה בדיונים האחרונים ומעמיקים בסוגיות רלוונטיות להמשך. במשך הזמן מגיעים נתונים שנאספים, מעובדים ומונגשים על ידי החטיבה למידע ולסטטיסטיקה - וכך חטיבת המחקר מגבשת תובנות רלוונטיות ותשתית עובדתית מעודכנת.

החומרים הללו - שכוללים מאות עמודים של טקסט ועשרות עמודי טבלאות וגרפים - נשלחים לחברי הוועדה המוניטרית לקראת סוף השבוע שלפני ההחלטה על הריבית, כדי שיוכלו לעבור עליהם ולהגיע מוכנים לדיוני הריבית.

ביום ראשון בתשע בבוקר, הוועדה מתכנסת ליום דיון ראשון. האירוע הפותח נקרא "דיון מוניטרי רחב" שאורך כשלוש שעות, בו מוצגות לוועדה כל ההתפתחויות הכלכליות מאז ההחלטה הקודמת ועד אותו רגע. בדיון הזה נוכחים כ־60 עובדים ומנהלים בבנק ישראל. לאחר הפסקת אוכל בת חצי שעה, עוברים לדיון מצומצם בו הנגיד מבקש לצלול לסוגיות ספציפיות שקשורות להחלטה. בסיום הדיון, חברי הוועדה, ביחד עם דובר בנק ישראל, מגבשים את הנוסח הסופי של החומרים שיוצגו לציבור, כמו ההודעה לעיתונות והמצגת הגרפית. בזה מסתיים יום ראשון.

למחרת, ביום שני, חברי הוועדה המוניטרית שוב מתכנסים בתשע בבוקר ל"דיון ההחלטה" שנעשה בפורום מצומצם. החברים מצביעים והפור נופל. ובאותו יום, יום שני בשעה 16:00 - מתפרסמת החלטת הריבית של בנק ישראל.

עוד כתבות

ערד / צילום: Shutterstock

חמישה זוכים מחסידות גור, והמכרז בערד שמרים גבות בשוק הנדל"ן

מכרז בערד שווק במלואו ליזמים ששמם נקשר בחסידות גור ● כעת, יש הסבורים בענף כי סכומי הזכייה מצביעים על תיאום מחירים - לכאורה בניגוד לכללי חוק התחרות הכלכלית ● האיש החזק בחסידות גור מוטי בבצ'יק: "מופרך לגמרי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

חברת מלם / צילום: בר - אל

על רקע נפילה במניות ה-IT בת"א: ההפסד הצפוי של מלם תים בשוק הגמל

מניית חברות המחשוב בת"א צללו בשיעור חד על רקע החששות מהשפעות עתידיות של ה-AI על שוק התוכנה ● בד בבד, הודיעה מלם תים כי תפריש 30 מיליון שקל, בעקבות סיומו של מו"מ שניהלה במשך שנתיים עם בנק, לשיתוף פעולה בתחום תפעול קופות גמל וקרנות השתלמות

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

מדינות ערב לחצו - ארה"ב הסכימה להיפגש עם איראן בעומאן

לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● השיחות יתקיימו בעומאן ביום שישי, שר החוץ האיראני טען: אלה יהיו "שיחות על גרעין" ● בכיר אמריקאי טוען: "אמרנו שנקיים את הפגישה אם הם מתעקשים, אבל אנחנו מאוד ספקנים לגבי סיכויי ההצלחה" ● עדכונים שוטפים

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות, ברקשייר צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, וורן באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ●  כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia

טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה מתעצם

סומליה מעכבת את אישור מעבר מטוסי ארקיע בשמיה ● הרקע: ההכרה הישראלית בסומלילנד וביקור שר החוץ במדינה ● החשש: סגירת המרחב עלולה להאריך את הנתיבים למזרח הרחוק ולהגדיל את העלויות

מה היה בדוחות אמדוקס, ורוניס ואודיוקודס

הישראלית שמחליפה מנכ"ל, ושתי החברות שנפלו לשפל אחרי הדוחות

אחרי כ-8 שנים בתפקיד נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שוקי שפר צפוי לפרוש בסוף מרץ, ובמקומו מונה שמעי הורטיג ● בעקבות הדוח הרבעוני, ורוניס ממשיכה לצנוח בשיעור דו-ספרתי ולשפל של מעל שלוש שנים ● ואודיוקודס צנחה לשפל של למעלה משנתיים

הפגנת הרפתנים והחקלאים, הבוקר / צילום: יריב דגן

במחאה על רפורמת החלב: הרפתנים בהפגנת ענק מול משרד האוצר

מאות רפתנים וחקלאים מפגינים הבוקר מול הכנסת ומשרד האוצר, במחאה על רפורמת החלב שמקדם סמוטריץ' ● במסגרת המחאה נעה שיירת רכבים, טנדרים וכלים חקלאיים מאזור לטרון לכיוון הכנסת, ובמקביל יצאה שיירת טרקטורים מצומת מסמיה לירושלים, מה שגרם לשיבושי תנועה כבדים באזור

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל

אף שהגישה תשקיף לפני למעלה מחודש, הנפקת DSIT בת"א טרם הושלמה ● לגלובס נודע שמאחורי העיכוב עומדת דרישת רשות ני"ע לחשיפת שני לקוחות מרכזיים של החברה, באפריקה ובאסיה

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם נחקר בחשד לשחיתות

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הוא ראש העירייה שעוכב לחקירה ביום שני בחשד לשחיתות ● יחד איתו עוכבו לחקירה גם עוזריו וראשי אגפים בעירייה ● עפ"י החשד, כספי תרומות שקיבלה העירייה במלחמה הועברו לאנשי עסקים ולספקים המקורבים לגלאם, תמורת טובות הנאה שקיבלו בכירים בעירייה

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי ● גלובס עושה סדר

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

"התאוששות בשוק המשרדים": הבשורה החיובית של ענקית הנדל"ן

גב-ים סיימה את 2025 עם קפיצה ברווח ותחזית אופטימית, כולל גם בעקבות "חזרה של גיוסי כוח אדם בענף ההייטק" ● שכר המנכ"לית נטלי משען-זכאי עמד על 8.6 מיליון שקל, כמעט מחציתו בתגמול הוני

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע בחודש דצמבר: 14,677 שקל. וכמה בהייטק?

מדובר בעלייה של 3.1% לעומת דצמבר 2024 ● עלייה זו גבוהה אפילו יותר מהאינפלציה השנתית שנרשמה באותו חודש, 2.5%, כך שמדובר למעשה בעלייה ריאלית שמתגברת על ההתייקרויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: שלומי יוסף, רמי זרנגר

באוצר מכינים תוכנית גיבוי: "קופסאות" של מיליארדים אם התקציב לא יעבור

על רקע המבוי הסתום בקואליציה, באוצר נערכים לניהול המדינה תחת פער של 43 מיליארד שקל מול התקציב ההמשכי ● בעוד שעקיפת המגבלות כנראה תספק למערכת הביטחון את מה שהיא צריכה, במשרדים החברתיים חוששים משיתוק פרויקטים ומפגיעה בשירות לציבור

צוות רמיטלי / צילום: אוהד כהן

ענקית הפינטק רמיטלי סוגרת את המרכז בישראל. העובדים פוטרו בשיחת זום

החברה, שרכשה את הסטארט־אפ הישראלי Rewire בשנת 2022, הודיעה לעובדיה בשיחת זום על סגירת פעילות המחקר והפיתוח המקומית ● 110 מתוך 200 עובדי החברה פוטרו

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

דונלד טראמפ וולדימיר פוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

לא רק איראן: מרוץ החימוש הגרעיני המתחדש שיעלה לארה"ב כטריליון דולר

אמנת סטארט, שגובשה לאחר המלחמה הקרה במטרה להגביל את ארסנל הגרעין של ארה"ב ורוסיה, תפקע השבוע ● מוסקבה מחזיקה אומנם ביתרון כמותי, אבל טראמפ מהמר על "סדר עולמי חדש" שכולל את סין - שגם היא, מצידה, דוהרת קדימה עם מאות ראשי קרב גרעיניים

ועדת הכנסת בראשות ח''כ אופיר כץ. הנושא: חלוקה ופיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל מרפאה אחת בנתיבות: החוק הכלכלי החשוב ביותר בתחום הבריאות פוצל מחוק ההסדרים

חוק ה־CAP, ההסדר הכלכלי המרכזי במערכת הבריאות, פוצל לראשונה מזה 29 שנה לאחר לחץ פוליטי סביב מרכז רפואי שהקים בית חולים הדסה בנתיבות ●  מאז שעות הבוקר פיצלה ועדת הכנסת חוקים רבים, ונראה שחוק ההסדרים כולו מתפורר

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, והתסמונת המפתיעה

דמיינו שאתם נעצרים על ידי שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" – מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה