גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

אין זה סוד ש־100 שקל של היום שווים פחות מאשר אותו הסכום בעבר, מאחר שהמחירים במשק עולים לאורך השנים. לכן, למרות שבחשבון הבנק תראו בדיוק את אותו מספר, הרי שאותו סכום כסף קונה פחות. וזוהי משמעות האינפלציה, ששוחקת את ערך הכסף שלכם, גם אם לא תמיד תשימו לב לכך.

ההשקעה שעשויה להניב תשואת ענק או הפסד צורם - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
פתיחת שנה מעולה למסלולי המניות בשוק החיסכון; איפה נרשמה ירידה?

כשפורטים את זה למספרים, החשבון קשה לעיכול: כל 100 שקלים שהשארתם בחשבון העו"ש בבנק לפני 30 שנה, שווים לכם היום רק 49 שקלים, כך על פי בדיקה של מתן שטרית, הכלכלן הראשי של חברת הביטוח הפניקס. זו אינה טעות הקלדה, הכסף שלכם איבד יותר ממחצית מערכו מכיוון ש"לא עבד בשבילכם".

מנגד, על פי שטרית, אם אותו סכום היה מושקע במסלול מנייתי (40% בישראל ו־60% בחו"ל) הייתם רואים בחשבון כמעט 1,400 שקל, שבניכוי אינפלציה הם היו שווים ריאלית כ־684 שקל. בסכומים גדולים, על 100 אלף שקל לדוגמה הייתם יכולים להרוויח מאות אלפי שקלים, או להפסיד ריאלית עשרות אלפי שקלים.

הטיעון המרכזי נגד השקעה במניות הוא תמיד אותו הדבר: "זה מסוכן". אבל ייתכן שהגדרת הסיכון עצמה זקוקה לבחינה מחדש. הבלוגרית הפיננסית "הסולידית" כתבה לאחרונה כי "סיכון פיננסי פועל בדומה לחוק שימור האנרגיה - אי אפשר להעלים אותו, אלא רק להמיר אותו מצורה אחת לאחרת. מי שחושש להשקיע במניות כי זה 'מסוכן', בעצם עושה בחירה אקטיבית להחליף סיכון פיננסי מסוג אחד - תנודתיות בשוק המניות, בסיכון מסוג אחר: שחיקת כוח קנייה או אינפלציה. ההבדל הוא שבמזומן ההפסד הריאלי לאורך זמן הוא כמעט ודאי, בעוד שבמניות תוחלת התשואה חיובית".

שטרית מהפניקס מסכים שכאשר "מדברים על 'סיכון' בהשקעות, מתכוונים לתנודתיות בטווח הקצר. אבל כשמסתכלים על אופק של עשרות שנים, הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא דווקא לאבד כוח קנייה, בגלל היעדר חשיפה לנכסים שמייצרים תשואה ריאלית. בטווחים של 30 שנה, השקעה במניות מסוכנת פחות ממזומן, כי המזומן נשחק בוודאות בעוד שבטווחי זמן שכאלה תוחלת התשואה השנתית הריאלית באפיק מנייתי נוטה לכיוון ה־6%-7%. נראה שהסיכון האמיתי הוא להחזיק מזומן".

1.5 טריליון נשחק בשקט

ובכל זאת, יותר מדי ישראלים חוששים לאבד את הכסף ומשאירים אותו בעו"ש. הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי בנק ישראל, באוקטובר האחרון היו לישראלים בחשבונות עו"ש בבנקים כ־420 מיליארד שקל. כמעט אחד מכל עשרה ישראלים מחזיק מעל 100 אלף שקל בעו"ש. יחד עם הפיקדונות וכסף מזומן הסכום הוא כ־1.5 טריליון שקל. כסף שנשחק לאט לאט, אולי בלי שבעליו מבינים זאת.

"יש אנשים שמשאירים כסף בעו"ש מתוך מחשבה שהוא בטוח ונשמר. אבל הם לא מבינים שהכסף שם לא צובר כל תשואה ונשחק", מסביר יוגב בן זיו, סמנכ"ל ומנהל תחום פיננסים בחטיבת חיסכון ארוך טווח במגדל. "מה שיש היום בעו"ש, בעוד שנה יישחק ריאלית לפי גובה האינפלציה - וזה הפסד". קבוצה נוספת שבן זיו מזהה היא מי שחוסכים דרך פיקדונות. "הם מאמינים שהם משקיעים את הכסף וצוברים עליו תשואה, אבל התשואות שם נמוכות ולא שומרות על ערך הקנייה של הכסף".

18% אינפלציה ב-5 שנים

השנים האחרונות הפכו את הסיפור לטראגי יותר. בעוד שמשנת 2013 ועד 2020 האינפלציה המצטברת בישראל הייתה פחות מ־2%, הרי שבשנים 2021-2025 היא זינקה ל־18% במצטבר. שטרית מהפניקס מסביר ששחיקת המחירים היא דבר מובנה בכלכלה, ולכן חייבים להביא אותה בחשבון: "בהגדרה בנקים מרכזיים, כולל בישראל, שואפים לכך שהאינפלציה תהיה ביעד (בטווח של 1%-3% אצל בנק ישראל, נ"א), המשמעות היא שהמחירים בכל שנה עולים והכסף המזומן נשחק".

בן זיו ממגדל מוסיף בהקשר זה כי "אנשים חושבים שהם משקיעים את הכסף כשהם משאירים אותו בעו"ש או סוגרים אותו בפיקדונות בנקאיים, אבל הם מקבלים שם תשואה נומינלית, שלא בהכרח מדביקה את קצב האינפלציה. יכול להיות שאני משקיע בפיקדון בנקאי, אבל עדיין כוח הקנייה שלי נחלש".

להיות שותף של אל על

אז מה הפתרון? גת מגידו, שותפה ומנכ"לית של בית ההשקעות פינסה קפיטל, מציעה דרך אינטואיטיבית להבין את הסוגייה: "יש לי תמיד את הדוגמה של אל על שהעלתה מחירים במלחמת חרבות ברזל. אתה כלקוח של חברת התעופה יכול להיות רק בצד של הצרכן ולהישחק, או גם להשקיע במניית אל על ולשמור על כוח הקנייה או על ההון, דרך זה שאתה שותף של המגזר העסקי. 'שותפות' עם המגזר העסקי תקטין את הסיכון או התנודתיות לאורך זמן של כוח הקנייה שלך, ואף מעבר לכך".

בן זיו ממגדל מוסיף כי "ההמלצה היא כמובן להשקיע בנכסים שיודעים לשמור על ערכו הריאלי של הכסף, כלומר מניות, אג"ח, נדל"ן ונכסים אלטרנטיביים אחרים. לאו דווקא 100% מניות".

חשוב להדגיש: אף אחד מהמומחים לא ממליץ להעביר הכול למניות מחר בבוקר. "ברור שיש מקום למזומן לצרכים שוטפים ולכרית ביטחון", אומר שטרית. "אבל עבור חסכונות לטווח בינוני-ארוך, המסר הוא פשוט - החזקת סכומים גדולים בעו"ש לאורך זמן היא בחירה עם סיכון ודאי של שחיקה ריאלית".

על פי בדיקת גלובס, מסלול מנייתי בקרנות ההשתלמות סיפק מאז 2011 תשואה שנתית ריאלית (בניכוי אינפלציה) של 212% (כמעט 300% נומינלית). מסלול כללי סיפק באותו זמן תשואה ריאלית של 112% (160% נומינלית). התשואה הריאלית של מסלול אשראי ואג"ח עד 25% מניות הייתה 70% (109% נומינלית).

מנגד, המסלול השקלי, בדומה לפיקדונות בבנקים, הצליח רק בקושי לשמור על ההון וסיפק תשואה ריאלית של 1.7% בלבד (25% נומינלית).

וזה עוד מבלי להביא בחשבון את העובדה שבפיקדונות הבנקאיים משלמים מס על רווח "מהשקל הראשון" של 15%, ואילו בחסכונות בקופות גמל להשקעה למשל המס הוא 25% אבל רק על רווחים ריאליים.

נדמה כי המשפט: "תן לכסף שלך לעבוד עבורך", הוא לא סיסמת שיווק אלא הגנה בסיסית על העושר שלכם. כי בניגוד למה שאפשר לחשוב, להשאיר את הכסף "בטוח" בבנק, זו לא החלטה שמרנית אלא להיפך, החלטה להפסיד כסף.

עוד כתבות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק מחכים לדוח הכי חשוב בוול סטריט

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים