גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים: הכשל שמותיר את ענפי הבנייה והתעשייה עם מחסור בעובדים

העדפת השכלה אקדמית על פני הכשרה מקצועית, לצד צמיחת ההייטק והיעדר עובדים פלסטינים בעקבות המלחמה, יצרו מחסור חריג בעובדי כפיים בישראל ● גם כשהמעסיקים בשטח מציעים שכר יותר גבוה ותנאים משופרים, הבעיה נותרת ללא שינוי ● בכירים במשק מזהירים: "כל עוד לא יהיה שינוי עמוק יותר, המחסור יהפוך לבעיה אסטרטגית לכלכלה"

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף
אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

מספר המשרות הפנויות במשק הגיע לשיא של יותר משנתיים - כ־152 אלף, כך חשפה החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בעוד שהשכלה גבוהה ורכישת מיומנויות מתקדמות נתפסות כמנוע לצמיחה כלכלית, הן יוצרות בישראל תופעה פרדוקסלית: דווקא עובדי "צווארון כחול" - בעלי מלאכה, עובדי בניין ומפעלים - הפכו למשאב הנדיר ביותר בשוק העבודה. הנתונים מדברים בעד עצמם: שירות התעסוקה מדווח שעל כל שבע משרות רלוונטיות מתמודדים עשרה אקדמאים.

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת
רוקן ממשאבים: צמצום פרויקט התעסוקה של משרד הכלכלה

המחסור בעובדי כפיים נובע משילוב של גורמים: צמיחת ענף ההייטק משכה אליה עובדים רבים, כולל כאלה שבעבר היו פונים למקצועות אחרים. במקביל, מחסור של עובדים פלסטינים - בעיקר בבנייה ובחקלאות - יצר חלל שקשה למלא. כל זאת בנוסף לעובדה שבני הדור הצעיר מצאו בשנים האחרונות דרכים אלטרנטיביות, שלא כוללות עבודה קשה, להרוויח כסף. "היום הצעירים רוצים לשבת בבית, מול המחשב, לעבוד בעבודה משרדית או כל דבר אחר", אומר קמעונאי בכיר.

בתעשייה, חלק מהמעסיקים מציעים כיום שכר של 15 אלף שקל ויותר - מעל לממוצע במשק - ומדגישים שתנאי העבודה השתפרו משמעותיים, אך עדיין קשה למצוא עובדים.

פחות מהנדסים, יותר פועלים

דוח של שירות התעסוקה שפורסם לאחרונה מחדד את התמונה: למרות שוק עבודה הדוק יחסית, בקרב מקצועות שדורשים השכלה אקדמית מדווח שירות התעסוקה על 0.7 משרות פנויות בלבד לכל מבקש עבודה. כלומר, על כל שבע משרות רלוונטיות מתמודדים 10 אקדמאים. לעומת זאת, לפני המלחמה (2022), על כל 13 משרות פנויות התחרו 10 דורשי עבודה. ובמילים פשוטות, נראה כי היום יש "עודף" של עובדים עם השכלה גבוהה.

המגמה מתהפכת לחלוטין במקצועות בעלי מיומנויות נמוכות יותר. הדוגמה הבולטת ביותר היא בענפי התעשייה והבנייה: בשנת 2022 עמד היחס על 1.91 משרות פנויות לכל דורש עבודה, אך ב־2025 הוא כבר זינק ל־2.91. כלומר, על כל עשרה דורשי עבודה קיימות יותר מ־29 משרות פנויות.

כאשר מפרקים את הנתונים לפי מקצועות ספציפיים, התמונה מתחדדת אפילו יותר: בהשוואה בין דצמבר 2022 לדצמבר 2025, נראה כי היחס בקרב עובדי בנייה זינק מ־1.98 משרות לכל דורש עבודה לפני המלחמה ל־4.36 כעת. גם החוסר במפעילי מכונות בתעשייה עלה מ־1.88 ל־2.66. לעומת זאת, היחס בין מספר המשרות בתחומי המדע וההנדסה (שמחייבים השכלה אקדמית) לדורשי העבודה בתחום ירד מ־1.47 ל־0.84. גם בתחום "ענפי טכנולוגיות המידע" יחס זה ירד מ־2.87 ל־1.09.

שוק העבודה כמובן הטרוגני ויש דוגמאות אחרות, אך במבט כללי - המחסור בעובדי "צווארון כחול" מובהק. "יש שינוי בתמהיל של אנשים שמגיעים ללשכת התעסוקה, אנחנו פוגשים יותר עובדים 'חזקים' מאשר בעבר", אומרת עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. "אפשר לראות שינוי בצד היצע העובדים - הם מתקדמים מאוד מהר מבחינת מיומנויות, אפילו יותר מהר מחלק מהמעסיקים".

נשים מהחברה הערבית, אומרת עו"ד משש, הן דוגמה לכך. שיעור הנשים המשכילות מהחברה הערבית גדל בשנים האחרונות ומשקי הבית הגדילו משמעותית את הכנסתם בשנים האחרונות - מה שמשאיר עסקים רבים עם מחסור של עובדים. עם זאת, היא מבהירה: "יש בחברה הערבית סוג של פיצול, כי יש גם לא מעט צעירים שאינם עובדים ואינם לומדים כלל". סיפור דומה ניתן לראות אצל בחברה החרדית, בה הנשים רוכשות השכלה ומשפרות את שכרן.

100 אלף עובדים פלסטינים מחוץ למעגל

אחד הענפים הבולטים שסבל לאורך המלחמה ממחסור בידיים עובדות הוא הבנייה. עזיבה של מעל 100 אלף עובדים פלסטינים בעקבות האיסור שהטילה הממשלה על העסקתם בתוך תחומי הקו הירוק, הביאה למצוקה גדולה בענף. עד כמה המחסור חמור? אחד הנתונים שממחיש זאת הוא הפער בין הגידול בעלות השכר של פועלי בניין בין דצמבר 2022 ל־2025, שעומד על 19%, לעומת הגידול המקביל בעלות שכרם של צוותי ניהול ופיקוח למשל (8% בלבד).

אך יש לסייג זאת. במצגת של נגיד בנק ישראל אמיר ירון מהחלטת הריבית בינואר, הוא ציין שבזכות גידול הן בכמות העובדים הזרים והן בכמות הישראלים, מספר העובדים בענף הבינוי כבר הגיע ברבעון השלישי של 2025 לרמה דומה לזו של הרבעון השלישי של 2023, ערב המלחמה.

ענף נוסף שסובל ממחסור כרוני בעובדים הוא התעשייה. "יש היום מחסור משמעותי בעובדים בענף, בין 14 ל־15 אלף משרות לא מאוישות", אומר חגי אדרי, סמנכ"ל התאחדות התעשיינים. "חלקם כמובן מהנדסים והנדסאים, אך מדובר בפחות מ־15% מהעובדים החסרים. המחסור המשמעותי הוא דווקא בעובדי פס הייצור, מפעילי מכונה, הרכבה ושרטטים".

האם שכר נמוך מדי הוא הבעיה? אדרי טוען שלא: "השכר בתעשייה היום עומד על 15 אלף שקל ויותר. העבודה בענף התעשייה היא טובה ומגיעים אליה אנשים איכותיים". לדבריו, הדימוי של "עובדי תעשייה" פשוט נתפס כמשהו שלילי, ומכאן נוצר המחסור בידיים עובדות. "כבר 20 שנה המדינה מזניחה חינוך מקצועי, מה שגרם לדימוי בעייתי בקרב מקצועות אלה. בבריטניה למשל הגישה הפוכה לחלוטין - חצי מהציבור לומד מקצוע ולא תואר אקדמי. באירופה יש איזון טוב בין החינוך המקצועי לעיוני. אבל אצלנו זה נמחק לגמרי, והיום כולם מבינים שצריך להחזיר אותו".

גורם נוסף למחסור בעובדי "צווארון כחול" נובע מההעדפה הברורה של צעירות וצעירים רבים לעבוד בהייטק. "כבר שנים רבות ניתן לראות גידול במספר המשרות בענף ההייטק, במקביל לעלייה בשכר בענף", מסביר ד"ר ערן בלס־הופמן, מומחה למאקרו־כלכלה וכלכלת עבודה באוניברסיטה העברית. "מצב זה גורם לכך שגם עובדים שהיו יכולים לעבוד בעבודות אחרות כמו מכירות או עיצוב גרפי - עוברים להייטק. זאת, גם אם ההכשרה שלהם לא מכווינה אותם לשם ספציפית. עם זאת, העבודה בהייטק עדיין מוגבלת לאנשים עם רמת מיומנות גבוהה".

עינבל משש, מנכלית שירות התעסוקה / צילום: שלומי אמסלם

האם הפתרון יגיע מעובדים זרים?

המחסור בכוח אדם מאלץ את המדינה להתיר לרבבות עובדים זרים להגיע לארץ במסגרת אשרות מיוחדות שניתנות להם. בחודשים האחרונים נחתמו הסכמים בלטראליים בין ישראל לבין מדינות בעולם השלישי כמו סרי לנקה, שבמסגרתם יאושרו כניסתם של העובדים לארץ.

על פי הערכות, בשנת 2025 נכנסו לישראל עשרות אלפי עובדים זרים חוקיים, כשמרביתם הגיעו במסגרת מכסות שאושרו עוד בשנת 2024. החלטת הממשלה, שדנה בנושא הכנסת העובדים הזרים דרך ועדת מנכ"לים בין־משרדית, הוחלט כי בשנת 2026 תאושר כניסה לישראל לכ־330 אלף עובדים זרים. נתונים המצויים בידי גורמים בשוק אומרים כי בישראל חיים כ־185 אלף עובדים זרים בלבד.

"קשה להעריך מראש כמה עובדים ייכנסו בפועל בכל שנה, משום שהדבר תלוי בקצב האישור של הרגולטור, בהתקדמות התהליכים ובשאלה כמה עובדים אכן מגיעים לישראל בסופו של דבר", מסביר עוז סגן, מנהל פעילות החשבון הדיגיטלי של חברת נימה. החברה פיתחה פלטפורמה דיגיטלית־בנקאית שעוזרת לפועלים הזרים להעביר כספים חזרה למדינות המוצא שמהם הגיעו. על פי הנתונים שבידי החברה, יותר מ־60% מההון של העובדים הזרים מועבר חזרה לארצות המקור, ולא מתגלגל חזרה אל הכלכלה הישראלית.

במשרד האוצר השמיעו את דעתם בנושא בוועדת המנכ"לים, והחליטו להקציב את כמות המשרות של העובדים הזרים על פי ענפי תעסוקה שונים: שירותים, תשתיות, בינוי ונדל"ן, סיעוד ועוד. לפי עמדתם של בכירי האוצר, אין טעם להגדיל את כמות המכסות בכלל, בשל היעדר ניצול של רובן, ואדרבא, במקרה של חריגה מהמכסות הקיימות, יאפשרו ויתמכו בהגדלה נוספת של מכסות בתחום הנדל"ן והבינוי.

לדברי גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, האיגוד פועל ליישום המלצות הוועדה, הכוללות בין היתר הפחתת גובה האגרה בכ־50%, ולהעלאת התעריפים המותרים לניכוי של המעסיקים בגין עלויות הלנת העובד שלא עודכנו שנים.

בינתיים, המחיר מושת על בעלי העסקים. "היום יש לי 800 מכסות בעובדים מסרי לנקה ומתאילנד", אומר רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה, "וזה עדיין לא מספיק לי - אני צריך עוד לפחות אלף עובדים. אני לא יודע מתי תיפתח ההקצאה הבאה". והעלויות למעבידים? כמעט משולשות ממה שנהוג לשלם במדינות מערביות אחרות. רק עלות האגרה השנתית עבור כל עובד מוערכת בקרוב ל־10 אלפים שקל בשנה. על כך מצטרפות הוצאות הלנה, הסעדה, ביטוחים ועוד.

לדברי מנכ"ל קשת טעמים קינן ממן, עובדים זרים יכולים להיות פתרון זמני. "אם המגמה הזו תימשך, ישראל הולכת ומתקרבת למודל של מדינות כמו איחוד האמירויות - כלכלה שמתפקדת כמעט רק על בסיס עובדים זרים".

לצד זאת, בכירים בענף הקמעונאות, כמו גם בנדל"ן ובתעשייה, מסבירים כי פריון העבודה של פועלים זרים הוא כמעט כפול משל עובד ישראלי. "מוסר העבודה הוא שונה, הם לוקחים פחות הפסקות והרבה יותר מתמקדים בעבודה. זה גם בגלל פערי השפה, אין יותר הפסקות סיגריה של שעות, אלא הם בוחרים לעבוד במשך שנה־שנתיים כדי להחזיר כמה שיותר כסף הביתה", אומר בכיר בענף הקמעונאות.

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

"כל עוד אין שינוי עמוק - המחסור לא ייפתר"

האם יש דרך להשיב את העובדים הישראלים לעבודה? בכיר באחת מהתעשיות לא אופטימי: "אני רואה את התשדירים בטלוויזיה שקוראים לאנשים צעירים להצטרף לתעשייה כחול לבן. זה מעט מדי ומאוחר מדי. את התהליך הזה היה צריך להתחיל לפני שנים".

מנכ"ל קשת טעמים קינן ממן מחדד: "השאלה האמיתית היא לא רק איפה העובדים, אלא למה עבודה פיזית ושירותית הפכה למשהו שצעירים מרגישים שהוא 'לא בשבילם'. כל עוד לא יהיה שינוי עומק - בשכר, בתנאים, בהכשרות ובעיקר בתפיסה החברתית שמכבדת עבודה ולא מתנצלת עליה - המחסור הזה לא ייפתר, והוא יהפוך לבעיה אסטרטגית של הכלכלה הישראלית כולה".

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה