דוח העוני של ביטוח לאומי מתפרסם באיחור של חודש, והוא מתייחס בכלל לשנת 2024 (אם כי יש אומדנים ל-2025). על פי הדוח, 2 מיליון ישראלים (20.7% מהאוכלוסיה) מוגדרים כעניים. זאת, לדברי ביטוח לאומי, בשל השפעות המלחמה. אך זה נובע גם מעליה משמעותית בקו העוני עצמו: ביחס לשנת 2023, קו העוני שמתחתיו אדם מוגדר כעני עלה ב-6.9%. בניכוי האינפלציה, מדובר על עליה ריאלית של 3.7% ביחס לשנה הקודמת.
שיעור העוני של ישראלים עומד על 20.7%, גבוה במעט מהשיעור ב-2023 (20.6%). ככלל, שיעור העוני בישראל שומר על יציבות בשנים האחרונות, ובשנת 2019 הוא עמד על 21.3%. זאת ירידה לעומת השיא שנרשם ב-2015, אז 22.3% מהישראלים הוגדרו כעניים.
יותר ילדים עניים
שיעור הילדים העניים גבוה בהרבה, ועומד על 28%, שהם כ-900 אלף ילדים. זאת יותר מאשר בשנה שעברה (27.6%). זאת מכיוון שמשפחות עניות נוטות להיות מרובות ילדים (והדבר גם משפיע על קו העוני שלהן, ראו להלן), מה שאומר שכל משק בית שמוגדר כעני מכניס להגדרה את ילדיו הרבים. גם כאן מדובר בירידה מהשיא שנרשם ב-2014, אז 30.5% מהילדים הוגדרו כעניים.
אצל אזרחים ותיקים המצב הפוך: רק 12.5% מהם מוגדרים כעניים, בין היתר משום שהם גרים במשקי בית קטנים יחסית ללא ילדים. בנוסף, יש פחות קשישים עניים ביחס לשנה הקודמת, אז שיעור זה עמד על 12.8%. גם כאן זו ירידה משמעותית ביחס לשיא, שבשנת 2018 עמד על 18.6% קשישים עניים.
ההגדרה של ביטוח לאומי לעוני היא "50% מההכנסה החציונית לנפש תקנית". כלומר, מחשבים את ההכנסה החציונית של משק הבית, כאשר חצי מעליה וחצי מתחתיה, וחלוקה שלה בשתיים יוצרת את קו העוני. המשמעות היא שככל שההכנסה החציונית גבוהה יותר, כך קו העוני עולה בהתאם, וכמובן להיפך. זה יוצר מצבים אבסורדיים כמו ב-2020, אז בשל מגפת הקורונה ההכנסה החציונית ירדה, מה שהביא לצמצום מלאכותי של העוני.
החלק של "נפש תקנית" הוא התחשבות בגודל משק הבית: ככל שמשק בית גדול יותר, כך קו העוני שלו עולה, משום שצריך לפרנס יותר נפשות. אך מהצד השני, במשפחה מרובת ילדים, הילד הנוסף עולה פחות מאשר במשפחה עם מעט ילדים. כך למשל, משק בית של זוג נחשב שתי נפשות תקניות, וכדי להיות עני הוא נדרש להכניס פחות מ-7,095 שקל בחודש. משק בית עם שני הורים ושני ילדים נחשב 3.2 נפשות תקניות, והוא עני אם הוא מכניס פחות מ-11,352 שקל בחודש. משק בית עם שני הורים ו-7 ילדים מכיל 5.6 נפשות תקניות, והוא נחשב עני מתחת להכנסה של 19,866 שקל בחודש.
שיפור בביטחון התזונתי
מבחינת אי בטחון תזונתי ניכר שיפור משמעותי ב-2024 ביחס ל-2023: אמנם 28.1% מהנפשות מעידים על חוסר בטחון תזונתי, אך זו ירידה ביחס ל-32.6% בשנה הקודמת. בחוסר הנגישות למזון בריא השיפור דרמטי עוד יותר: ירידה מ-33.4% בשנה הקודמת ל-26% בלבד ב-2024. גם במדדים הסובייקטיביים ניכרת הקלה: 8.5% מהאוכלוסיה הרגישו עניים ב-2024, לעומת 9.6% בשנת 2023, ו-12.9% בשנת 2022.
לראשונה, ביטוח לאומי מכניס גם אומדנים לשנה החולפת 2025. זאת על סמך נתונים חלקיים של הכנסות שכירים לחודשים ינואר עד יוני, והכנסות עצמאים עד ספטמבר מתוך אלו שכבר דיווחו. באומדנים אלו, השפעות המלחמה בולטות יותר: שיעור העוני עלה מ-20.7% ל-21% בחישוב לפי משקי בית, ובחישוב לפי נפשות הוא נשאר דומה על 20%. אך עומק העוני עלה מ-39.7% ל-42.5%. כלומר, מי שעני - נהיה עני יותר בשנת 2025.
על פי צביקה כהן, מ״מ מנכ״ל הביטוח הלאומי "כשמסתכלים בראייה רב שנתית העוני בישראל 'שומר' על יציבות. המלחמה ויוקר המחיה של השנים האחרונות החריפו את הבעיה ולא יצרו אותה". סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר אומרת ש"דו"ח העוני מדגיש יותר מהכל את החשיבות של רשת ביטחון סוציאלית ומענה לירידה בהכנסות של הציבור הישראלי, בוודאי לאחר השפעות המלחמה ויוקר המחיה שאנו חווים ביתר שאת בימים אלה".
המצב חמור הרבה יותר מהמספרים
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת" שמפרסם מדד עוני מתחרה בזה של ביטוח לאומי אומר ש"הגם שדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי משקף העמקה של העוני, ובהתייחס גם לאומדן לשנת 2025 שמשקף החמרה נוספת, עדיין לא באות לידי ביטוי במלואן השלכות המלחמה ויוקר המחיה המשקפות מצב חמור הרבה יותר בשטח בינואר 2026. מעבר לכך, בפועל יש בישראל הרבה יותר נפשות וילדים עניים, שכן עלות המחיה גבוהה משמעותית מקו העוני הוירטואלי של המוסד לביטוח לאומי, שמתבסס רק על הכנסה ולא על ההוצאות הדרושות למחיה בסיסית".
אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב אומר ש"דו"ח העוני שמתפרסם היום באיחור ניכר, הוא דו"ח העוני החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. אם לא דיי בכך, אנו ערים לשורת צעדים שכבר בוצעו או יבוצעו בתקציב 2026 כמו העלאת המחירים של תרופות מרשם או הגדלת המע"מ, שדינם להעמיק עוד יותר את הקושי של אלו שחיים בעוני".
