פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters
ארבעה בני אדם נהרגו בפיצוץ שהתרחש היום (ש') בעיר אהוואז במערב איראן, שעה קלה לאחר שעשרה אחרים נפצעו בעיר הנמל בנדר עבאס שבדרום הרפובליקה האסלאמית. רצף האירועים שבמשטר האייתוללות מנסים להגדיר בתור "תקלות" או אירועים שבשגרה, עורר כותרות בעולם - ולא רק בשל התקופה המתוחה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כי אם בהתרחשותם באזורים אסטרטגיים באיראן.
● יצוא הנפט האיראני גדל, אבל השוק מנצל את המצוקה והרווחים יורדים
● לא רק איראן: האיום החדש של טראמפ על מדינה במזרח התיכון
במחוז ח'וזסטן שבו נמצאת העיר אהוואז שוכן גם שדה הנפט אהוואז, הגדול ביותר ברפובליקה האסלאמית והרביעי בגודלו בעולם. באתר האסטרטגי מופקים כמיליון חביות נפט ביום, כאשר מנתוני קרטל יצואניות הנפט אופ"ק (OPEC) עולה, כי כלל ההפקה היומית האיראנית בחודשים נובמבר ודצמבר עמדה על כ־3.19 מיליון חביות ביום.
באזור של אהוואז שוכן עם ערבי בשם האהוואזים (או האחוואזים, בפיהם), שמהווים חלק משמעותי מהאוכלוסייה באזור וכ־3% מתוך כלל אוכלוסיית איראן שכולה מוערכת בכ־93 מיליון איש. לרוב ניתן היה להניח כי בני המקום ייהנו מהרווחה הכלכלית שבמשאבי הנפט הגדולים של איראן אלא שברפובליקה האסלאמית כמו ברפובליקה האסלאמית, הם נחשבים למגזר מהמוחלשים ביותר.
על אף שבאזור מגוריהם של האהוואזים מצויים עיקר משאבי הנפט ואף הגז הטבעי של איראן, המקומיים מתפרנסים בעיקר מחקלאות. בשנים האחרונות מצבם החמיר אף יותר, בעקבות ההתחממות הגלובלית, אך גם באשמת משטר האייתוללות שהטה מקורות מים שייבשו את השדות בהם מגודלים, למשל, חיטה.
הדיכוי של האהוואזים משקף את מצבם של המיעוטים הרבים באיראן שכוללים, לדוגמה, אזרבייג'נים, כורדים, בלוצ'ים וטורקמנים, שלמרות שהם מהווים לפי הערכות יותר ממחצית מהאוכלוסייה - לא יכולים לבטא במוסדות רשמיים את שפתם. במקרה של האהוואזים יש אתגר נוסף שהוא דתי, מעצם היותם סונים במדינה שנחשבת למנהיגת השיעים הקיצוניים.
ספינות איסוף מודיעין בתחפושת
לא פחות מהחששות של האיראנים לנכסי האנרגיה באהוואז, אלו החששות שנוגעים לעיר הנמל האסטרטגית בנדר עבאס. זהו שוכן במיצר הורמוז, שער הכניסה למפרץ הפרסי שבו עוברים כ־20% מהסחר הימי העולמי וכ־30% מהנפט. הנכס המוכר במרחב הוא "שאהיד רג'אי", הנמל המסחרי הגדול ביותר ברפובליקה האסלאמי שבו עוברים כ־80 מיליון טונות סחורה בשנה, שהם כ־70% מכלל הסחר האיראני.
ברמה הצבאית, בעיר שוכנים מטות הצי האיראני וצי משמרות המהפכה. לכל אחד מהכוחות הללו תחומי אחריות שונים. הצי של איראן אמון על הים הכספי ומפרץ עומאן, קרי הים הפתוח. בעוד הצי של משמרות המהפכה אחראי על שליטה במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז. לכן, כל כניסת כוחות ימיים משמעותית של האמריקאים למפרץ, מלווה בפרובוקציות איראניות.
על אף הבידול בין הציים האיראניים "על הנייר", המטרה של שניהם היא לסייע לקידום האינטרסים של המשטר. זו הסיבה שטהרן מממנת משכורות ל־18 אלף חיילים בצי האיראני ולכ־20 אלף נוספים בצי של משמרות המהפכה. האמצעים של הציים האיראניים מותאמים למשימותיהם, כשעיקר הכוחות הימיים של משמרות המהפכה מתבססים על סירות מהירות עבור הביטחון השוטף במפרץ הפרסי. לצד זאת, מפעיל הצי של צבא איראן שלוש צוללות תקיפה, וכ־15 צוללות ננס, משחתות ונחתות. מי שככל הנראה מסייעת למספנות האיראניות בידע בבניית הספינות היא קוריאה הצפונית.
משמרות המהפכה מפעילים גם מערך של אוניות סוחר תמימות למראה, המשמשות בפועל כספינות איסוף מודיעין לכל דבר ועניין. את שימוש האוניות סוחר אלה ניתן היה לראות בחטיפת אוניית "גלקסי לידר" שבבעלות חברת ריי של רמי אונגר. האונייה חלפה בבוקר 19 בנובמבר 2023 ליד ספינת הביון "בהשאד", ובשעה 13:05 השתלטו עליה החות'ים. הנוכחות של המערך האיראני המודיעיני הימי אינו חדש. אונייה אחרת במערך, "סאביז" שמוגדרת כאוניית מטען כללי, הותקפה מול חופי אריתריאה ב־2018. לפי פרסומים זרים, את הפעולה ביצעה ישראל.