גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev
שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

בעוד שהיבואנים מרוצים מירידת שער הדולר ומהאפשרות לייבא מוצרים במחירים נמוכים יותר, היצואנים הם הנפגעים הקשים ביותר של המגמה - ובראשם חברות ההייטק. אלה ראו כיצד ההון שגייסו במהלך ארבע השנים האחרונות הלך ונשחק. לפי חשבון פשוט, מי שגייסה 100 מיליון דולר לפני שנה, איבדה 13.5 מיליון דולר מתוכם רק בגלל שינוי שער המטבע, ומי שגייסה לפני שנתיים, איבדה כבר 15.4 מיליון דולר.

התגלית וההימור: מאחורי ההשקעה בחברה הישראלית שנמכרה לאפל
מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

החשש בתעשייה: המצב הזמני יהפוך לקבוע

בענף ההייטק הישראלי מועסקים כ־10% מכלל העובדים במדינה, כאשר החברות בתחום אחראיות על מיליארדי שקלים בהכנסות ממס הכנסה ומס רווחי הון. חברות ההייטק, שלא מעט מהן הפסדיות, מגייסות את הונן בדולרים ממשקיעים זרים - כאשר סעיף ההוצאות שלהן הוא בשקלים, וברובו מושקע בהעסקת מהנדסי מחקר ופיתוח.

נעם קנטי, שותף מנהל בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY, ציין כי שער החליפין היה תנודתי למדי לאורך השנים, וכי במהלך העשור האחרון הגיע הדולר מספר פעמים לשפל מול השקל. עם זאת, לדבריו, הסביבה הכלכלית הנוכחית נראית שונה מהעבר.

"ללא התערבות חיצונית, שער הדולר עשוי להישאר נמוך באופן קבוע. בראייה מאקרו־כלכלית, מדובר בתהליך גלובלי: שחיקת הדולר אינה מתרחשת רק מול השקל, אלא גם מול מטבעות מרכזיים אחרים. ההתבטאויות של טראמפ מצביעות על כך שייתכן שמדובר במהלך אסטרטגי של ארה"ב - מהלך ששוחק את החוב הלאומי האמריקאי, מייקר את עלויות הייצור והפיתוח של חברות אמריקאיות הפועלות מחוץ לארה"ב, ומעודד אותן להחזיר פעילות אל תוך ארה"ב עצמה".

גם העובדה שבנק ישראל אינו ממהר להתערב מאותתת לשוק לדברי קנטי שייתכן שמדובר באירוע ממושך, ואולי אף קבוע. "ברגע שחברות הייטק, שממומנות בדולרים ומוכרות בעיקר בדולרים לייצוא, מעריכות שזהו המצב החדש - הן נאלצות לתכנן מחדש את ההתנהלות הפיננסית שלהן ולצמצם עלויות.

"נכון שהדולר הנמוך מוריד עלויות יבוא, טיסות ומוצרי חשמל, אך מנגד הוא מפחית משמעותית את כמות הכסף שנכנסת לישראל. כאשר קופת המזומנים של חברת הייטק, שיועדה לפיתוח ופעילות בישראל, מצטמקת בתוך שנה אפקטיבית ב־15%-20% רק בשל שינויי מטבע - הדבר מחייב את החברות לחשוב מחדש כמה אנשי פיתוח ותפעול נדרשים בישראל, מה יהיו רמות השכר, ואיך ייראה מבנה ההוצאות. מכאן, ההשפעה עלולה לחלחל בהדרגה לכלל המשק".

הדולר הנמוך מקטין את קופות המזומנים של חברות ההייטק, בין אם מדובר בכסף שהגיע כתוצאה מהשקעה הונית פרטית או ממכירות בפועל. הדבר מקצר באופן מהותי את מה שבהייטק מכנים "מסלול המראה" - כלומר, כמות הכסף שמשרתת את החברות כדי לצמוח ולהפוך לעצמאיות, כאלה שלא צריכות לגייס שוב ושוב הון פרטי כדי למכור מוצרים.

אלא שהשיאים השליליים החדשים תופסים את חברות ההייטק בשלב רגיש, כאשר עליהן לתכנן את תקציב 2026 ולקבל החלטות משמעותיות לגבי תוכניות הגידול שלהן בישראל.

"הדולר הנמוך הוא הקש ששבר את גב הגמל"

"שער דולר נמוך לאו דווקא מהווה את הגורם לצמצומים או שינויים ארגוניים, אבל הוא בהחלט מהווה רוח גבית לכך ועשוי להיות הקש ששבר את גב הגמל", אומר אדם פישר, שותף מנהל בקרן בסמר. "אם חברה תכננה לצאת במהלך של גיוס עובדים - הוא יהיה קטן יותר. מי שתכנן גל פיטורים - הוא יהיה גדול יותר. מי שחשב להתחיל לגייס עובדים בחו"ל - יעשה זאת מהר יותר או בהיקף גדול יותר. וחברה בינלאומית שבלאו הכי סוגרת משרדים בעולם ויש לה כאן כמה עשרות עובדים שבבת אחת העסקתם התייקרה ב־20%, תשקול אולי לסגור את הפעילות פה".

למרות שבין הנפגעות חברות סטארט־אפ שעיקר הוצאותיהן בשכר העובדים בשקלים, הנפגעות המיידיות של ירידת שער הדולר הן החברות הציבוריות הנסחרות בנאסד"ק. "הן מאבדות את היכולת לתת תחזית יציבה", אומר פישר. "שוק ההון לא סלחן כלפי חברות שעוברות בבת אחת מרווח להפסד או שמתקשות לעמוד בתחזית, וזה לא משנה לו האם זה נובע משינוי שערי מטבע או מסיבה אחרת".

אם תהיתם מדוע חברות ההייטק לא פותרות את הבעיה באמצעות פנייה לגיוס בשקלים, הרי שאין להן יכולת ממשית שכזו. רוב החברות מגייסות את הונן באמצעות מכירת מניות (גיוס הון, או "אקוויטי") שאיננה נושאת ריבית מקרנות המתמחות בסוג זה של גיוסים - קרנות הון סיכון. 90% ממקורות המימון שלהן הם זרים, כאשר 70% מהמימון מגויסים בדולרים ממשקיעים אמריקאים - בדרך כלל מוסדיים, קרנות אוניברסיטאיות או משרדי עושר משפחתיים בארה"ב.

תוכניות ממשלתיות למשוך מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות הון סיכון עדיין לא באו לידי ביטוי, חלקן (כמו תוכנית "סעיף 43") בוטלו, כך שההון הישראלי המושקע בקרנות ישראליות ובחברות הייטק שאינן נסחרות - נותר מוגבל למדי. פעמים רבות, בעיקר בחברות הבוגרות יותר ובחברות הנסחרות בנאסד"ק, ההכנסות הן דולריות בלאו הכי מאחר שארה"ב מהווה את שוק היעד העיקרי של מרביתן. שיעור המכירות בארה"ב מכלל שוקי היעד של חברות ההייטק הישראליות גבוה מ־90%.

פישר מציין כי למרות הקושי בתנודתיות, חברות ישראליות יתקשו לגייס הון בשקלים: "ההייטק הישראלי תלוי במשקיעים זרים, ועבורם השקעה בדולרים מפשטת את מדיניות ההשקעות שלהם וחוסכת מהם את הצורך לקחת בחשבון חשיפה למטבעות. אם גייסת הון בשקלים, העברת את החשיפה לדולר נמוך ממך למשקיע ומראש תקטין את התמריץ שלו להשקיע בך".

אדם פישר, שותף בקרן בסמר / צילום: איל יצהר

"אין יותר מדי פתרונות, מלבד צמצומים"

יוסי ויניצקי, לשעבר מנכ"ל פועלים הייטק וכיום שותף חברות הצמיחה של קרן סטייג'וואן, אומר כי "מלכתחילה שכר העובדים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כך ששחיקת הדולר מעלה בפועל את השכר עוד יותר. אין יותר מדי פתרונות לכך, מלבד צמצומים והעברת משרות לחו"ל - לא מהלך שאני ממליץ או מברך עליו".

לדבריו, אפשר לגדר את יתרות המט"ח של החברות. גידור מטבע הוא כלי נפוץ ויעיל אך הוא לא פתרון קבע, ומנהלים רבים שגידרו את חשיפתם המטבעית בשנה שעברה או לפני שנתיים נאלצים להמשיך בגידור בכל שנה מחדש בשער נמוך יותר כדי להתאים אותו לירידות, דבר שגורר עמו עלויות.

גדעון בן נון, יו"ר חברת אג'יו לניהול סיכונים פיננסיים שבין השאר מסייעת לחברות טכנולוגיה לגדר את הסיכון שבירידת מטבע, אמנם לא זוכר שער דולר כה נמוך מאז תחילת שנות ה־2000, אך מוחה על כך ש"עסקים ובכירים חושבים שהמגמה היא חד־צדדית כלפי מטה. הדולר יכול גם לעלות בכל רגע. היסטורית אפשר לצפות לראות זאת אחרי ירידות בנאסד"ק, מדד שנמצא במתאם הפוך כמעט קבוע לשער הדולר".

נועם קנטי, שותף מנהל EY / צילום: שאולי לנדנר

גידור באמצעות רכישת אופציות על שער דולר נמוך יותר עשוי לבטח את החברה מפני ירידות חדות יותר, אך הדבר ידרוש עלויות בבחינת "השתתפות עצמית" (20 אגורות לכל דולר) ועמלה בשיעור שנתי של 1.25% מגובה הסכום המגודר. "ההמלצה היא לערב בין סוגי גידור הכוללים חוזים עתידיים ורכישת אופציות כדי להפחית סיכונים ועלויות", אומר בן נון.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גיאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר הולכים צפונה ודרומה", כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה עלי איוב התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה