טירה / צילום: איל יצהר
עובד מטייבה ירוויח 770 שקל פחות מעובד בכפר סבא בשל פערי תשתיות התחבורה בלבד - כך עולה ממחקר חדש של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. בעוד שפערי השכר בין עובדים יהודים וערבים מיוחסים לרוב להבדלים בהון אנושי ובניסיון תעסוקתי, החוקר סני זיו מהמכון מצביע על כך שמשתנים אלו מסבירים רק חלק מהפער.
● האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?
● יציבות? שליחות? העובדים בורחים מהמגזר הציבורי
לפי המחקר, נגישות תחבורתית נמוכה מצמצמת את רדיוס אפשרויות התעסוקה, מאריכה את זמני חיפוש העבודה ופוגעת בהתאמה שבין עובדים ומעסיקים - מהלכים שמובילים לפערים. מהספרות המצוטטת במחקר עולה כי שיפור של 10% בתחבורה עשוי להוסיף עד 2% לשכר.
בבחינת מספר הנסיעות ממוקדי המגורים למוקדי התעסוקה, עולה כי מכפר סבא יוצאות כ־3.5 נסיעות לתושב לתל אביב בשעות העומס בבוקר (בין 6 ל־9), לעומת פחות מנסיעה אחת בממוצע לתושב מטייבה. יחסים דומים נמצאו גם מול מוקדי תעסוקה בהרצליה, ראשון לציון ורמת גן. גם זמני הנסיעה מכפר סבא ליעדים אלו קצרים משמעותית מאשר מטייבה.
הנתונים מצביעים על פער גורף: בעוד שהציון הממוצע לנגישות תחבורתית (המבוסס על זמן ואפשרויות הגעה) ביישובים יהודיים עומד על 87.6, ביישובים הערביים הוא ב־60.6.

הכסף האבוד
המחקר, שיוצג השבוע בכנס של המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, בוחן לראשונה את תרומת הנגישות התחבורתית לפערי השכר בין ערבים ליהודים. המתודולוגיה משלבת מדדי נגישות המבוססים על זמני נסיעה בתחבורה ציבורית למוקדי תעסוקה, יחד עם נתוני שכר, השכלה וניסיון תעסוקתי.
מממצאי המחקר עולה כי הנגישות התחבורתית מסבירה חלק משמעותי מפערי השכר: בקרב גברים, היא אחראית ל־16% מהפער - נתון המשקף אובדן הכנסה ממוצע של 769 שקל בחודש. בקרב נשים, הנגישות מסבירה 18% מהפער, המהווים אובדן הכנסה ממוצע של 531 שקל. יתר הפערים מיוחסים להון אנושי (המסביר את מרבית הפער אצל גברים) ולניסיון תעסוקתי (הגורם המרכזי אצל נשים).
"ראינו במובהק פערים בשכר שנגרמים מנגישות תחבורתית, גם בישובים סמוכים", מסביר סני זיו, עורך המחקר. "היכולת להגיע במהירות למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על האפשרויות התעסוקתיות, ומשם על השכר. פיתחנו מדד נגישות הבוחן יישובים יהודיים, ערביים ומעורבים".
לדברי זיו, הפתרון טמון בציפוף אורבני והקמת מרכזים עירוניים בתוך היישובים הערביים: "יש היעדר של יעדי דיור ומרכזים עירוניים. במקום פארקי תעשייה מבודדים, יש לשלב תעסוקה ומגורים סביב מוקדי תחבורה ציבורית. המצב הקיים פוגע בפריון ובכלכלה של ישובים הללו".
פוטנציאל לא ממומש
למרות צמצום מסוים בשנים האחרונות, פערי התעסוקה בחברה הערבית נותרו עמוקים. שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עומד על כ־50%, לעומת 85% בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות. בקרב הגברים, שיעור המועסקים בחברה הערבית עומד על 74%, בהשוואה ל־88% בקרב יהודים לא־חרדים. מחקרי עבר של המכון מצביעים על פערי השכלה כגורם המרכזי, כאשר פערי השכר הכוללים נאמדו בשנת 2022 ב־37%.
במכון אהרן מדגישים כי צמצום הפערים מחייב הגדלת שיעור בעלי ההשכלה העל־תיכונית, העלאת שיעור התעסוקה בקרב נשים ללא השכלה אקדמית, וכן פיתוח וסבסוד של הכשרות מקצועיות ומרכזי תעסוקה. להערכת החוקרים, גישור על פערי התעסוקה בחברה הערבית ובחברה החרדית עשוי להוסיף 0.4% לתמ"ג מדי שנה - כאשר עיקר הצמיחה צפוי להגיע משיפור התעסוקה בקרב ערבים.
על אף החשיבות, טיוטת חוק ההסדרים האחרונה כללה רפורמה לקביעת יעדי תעסוקה לנשים ערביות, אך סעיף זה הוסר בסופו של דבר מהנוסח שאושר בממשלה.