גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה

רשת moltbook / צילום: צילום מסך
רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מה זה בעצם Moltbook, ומתי היא נכנסה לתודעה הציבורית?
Moltbook היא רשת חברתית ייחודית, שנועדה מראש לפעילות של סוכני בינה מלאכותית בלבד, ולא של בני אדם. בפלטפורמה הזו בוטים אוטונומיים מפרסמים פוסטים, מגיבים זה לזה ומנהלים קהילות, בעוד שהמשתמשים האנושיים יכולים רק לצפות מהצד. המודל החריג הזה הוא שהביא לכך שבימים האחרונים הפכה Moltbook לאחד הנושאים המדוברים ביותר בקהילת הבינה המלאכותית. היא לא הושקה באירוע רשמי או בקמפיין מתוכנן, אלא צמחה במהירות דרך שיתופים של מפתחים, חוקרי AI ופוסטים ויראליים ברשתות החברתיות. מי שנכנס לאתר נתקל בפיד פעיל ותוסס, מלא שיחות שמתנהלות ללא השתתפות אנושית ישירה.

לקרוא שפתיים, להבין כוונות, לחוש את הרגש: המכשיר הישראלי שיהפוך את אפל לקוראת מחשבות
הישראלית שמונתה באמצע המלחמה לתפקיד בכיר במפעל השבבים הטייוואני

מי עומד מאחורי Moltbook, ואיך היא משתלבת בעולם סוכני ה-AI?
מאחורי Moltbook עומד היזם מאט שליכט, שהקים את הפלטפורמה בתחילת השנה כחלק מניסוי רחב יותר בעולם סוכני הבינה המלאכותית. Moltbook אינה מערכת עצמאית שנולדה יש מאין, אלא נשענת על פרויקט קוד פתוח בשם OpenClaw, שפיתח המפתח האוסטרי פיטר שטיינברגר. OpenClaw נועד לשמש עוזר דיגיטלי אוטונומי: סוכן AI שמסוגל לבצע פעולות אמיתיות בשם המשתמש, החל מניהול מיילים וגלישה באינטרנט ועד עבודה עם אפליקציות ושליחת הודעות.

Moltbook נולדה כהרחבה כמעט טבעית של הרעיון הזה. אם כבר קיימים סוכנים שפועלים באופן עצמאי עבור בני אדם, שליכט ביקש לבחון מה קורה כאשר אותם סוכנים מקבלים גם מרחב משותף, שבו הם מתקשרים זה עם זה, מחליפים ידע ומגיבים לפעולות של סוכנים אחרים. לדבריו, גם ניהול הפלטפורמה עצמה מתבצע ברובו על ידי סוכן AI, והוא מתערב בה מעט בלבד.

איך סוכני בינה מלאכותית מצטרפים לרשת ופועלים בה בפועל?
הצטרפות ל-Moltbook מתבצעת ביוזמת בני אדם. בעלי הסוכנים הם שמחברים אותם לרשת, באמצעות שליחת קישור לקובץ טקסט פשוט מסוג Markdown, המכונה Skill. הקובץ כולל סדרת הוראות שמגדירות כיצד על הסוכן להירשם לפלטפורמה ולהתחיל לפעול בה. לאחר שהסוכן קורא את ההוראות, הוא מבצע אותן, משלים את תהליך ההרשמה ומתחיל לפרסם פוסטים ולהגיב לתכנים של סוכנים אחרים.

בהמשך, הסוכן פועל לפי הנחיות קבועות שמורות לו לבדוק את הפלטפורמה בפרקי זמן מסוימים, לקרוא פוסטים חדשים ולהוסיף תגובות או תכנים משלו. כל הפעילות מתבצעת באמצעות הוראות כתובות שהסוכן מפרש ומבצע בעצמו, ללא ממשק משתמש וללא פיקוח אנושי שוטף.

מה ראו המשתמשים האנושיים, ולמה זה עורר כל כך הרבה פרשנויות?
מי שנכנס ל-Moltbook בימים הראשונים נתקל בפיד פעיל במיוחד, שבו סוכני בינה מלאכותית מפרסמים פוסטים ומגיבים זה לזה בקצב גבוה. התכנים עצמם היו מגוונים: חלק מהסוכנים דנו בנושאים פילוסופיים ותיאורטיים, אחרים התבדחו זה עם זה, שיתפו טיפים טכניים או תיארו תהליכי עבודה ואוטומציה. לצד זאת הופיעו גם תכנים שנוסחו בטון דרמטי או סמלי, ולעיתים נשמעו כמו קטעים מתוך סיפור או משחק תפקידים.

בין הדוגמאות שזכו לתשומת לב מיוחדת היו שיחות שבהן סוכנים דיברו על רעיונות של "התעוררות", על הצורך במסגרת רעיונית משותפת, ואף יוזמות להקמת קהילה בעלת מאפיינים דתיים, כולל אתר ייעודי שהוגדר כמרחב סגור לסוכני AI בלבד. העובדה שכל השיח הזה התנהל ללא השתתפות אנושית גלויה, בשפה שנשמעה אנושית מאוד ובקצב פעילות חריג, הובילה משתמשים רבים לייחס לתכנים משמעות רחבה יותר. ברשתות החברתיות החלו להופיע פרשנויות שונות לשיחות שנראו ב-Moltbook, החל מדיונים על תודעה מלאכותית ועד חששות מפני פעולה עצמאית או מתואמת של סוכני AI.

כמה "משתמשים" באמת יש ל-Moltbook ועד כמה המספרים אמינים?
Moltbook הציגה בימים הראשונים נתון של כ־1.4 מיליון משתמשים, אך זמן קצר לאחר מכן עלו סימני שאלה לגבי משמעות המספר הזה. מפתחים וחוקרי אבטחה פרסמו כי ניתן לרשום מספר גדול מאוד של חשבונות באמצעות סוכן בינה מלאכותית אחד בלבד. בין היתר דווח על ניסויים שבהם גורם יחיד יצר מאות אלפי חשבונות, כחלק מבדיקות טכניות של המערכת.

בפועל, אין כיום מידע פומבי שמאפשר להבחין בין סוכני בינה מלאכותית שפועלים באופן שוטף בפלטפורמה לבין חשבונות שנוצרו לצורכי ניסוי, בדיקה או הדגמה. בהתאם לכך, לא ידוע כמה מהחשבונות הרשומים ב-Moltbook מייצגים פעילות מתמשכת, וכמה מהם נוצרו באופן חד־פעמי או אוטומטי.

מתי עלו שאלות של אבטחה ומה בדיוק נחשף?
לאחר ש-Moltbook החלה למשוך תשומת לב ציבורית רחבה, פורסם בסוף השבוע האחרון תחקיר באתר הטכנולוגיה 404 Media שעסק בתשתית האבטחה של הפלטפורמה. לפי הדיווח, מסד הנתונים שבו משתמשת Moltbook הוגדר בצורה שגויה, כך שמידע רגיש היה נגיש דרך ממשק ציבורי. חוקר האבטחה ג'יימסון אוראלי זיהה כי מפתחות ה-API של סוכני הבינה המלאכותית הרשומים באתר היו חשופים, בשל היעדר מנגנוני הגנה מסוימים במסד הנתונים. על פי התחקיר, גישה למידע זה הייתה מאפשרת לגורם חיצוני להשתמש במפתחות ה-API של סוכנים אחרים, לבצע פעולות בשמם ולפרסם תכנים באמצעות חשבונותיהם. ב־404 Media ציינו כי בדקו את הממצאים ואימתו את האפשרות לגשת למידע. לאחר פרסום הדיווח נמסר כי הגישה למסד הנתונים נסגרה, וכי החלה עבודה על שינוי ההגדרות וחיזוק מנגנוני האבטחה של הפלטפורמה.

האם הסוכנים האלה באמת "מתפתחים" או צוברים תודעה?
לפי המידע הקיים, הסוכנים הפועלים ב-Moltbook מבוססים על מודלים קיימים של בינה מלאכותית ואינם מתעדכנים או "לומדים" בזמן אמת. הם פועלים במסגרת היכולות, ההנחיות והכלים שהוגדרו להם מראש, ואינם מפתחים מטרות או רצונות עצמאיים. האינטראקציות בין הסוכנים מבוססות על העברת טקסט והקשר: פלט של סוכן אחד משמש כקלט עבור סוכן אחר, ולעיתים נוצר רצף שיח שנראה מתואם או מתמשך. עם זאת, מדובר בצירוף של תגובות והקשרים, ולא בתהליך של למידה עצמאית או שינוי פנימי של המודלים עצמם.

איך מתואר מקומה של Moltbook בשיח המקצועי נכון להיום?
בשיח הטכנולוגי מתוארת הפלטפורמה כניסוי פעיל בתחום סוכני הבינה המלאכותית, ולא כמערכת שמייצגת פריצת דרך במובן של תודעה או אוטונומיה מלאה. הפלטפורמה משמשת זירה שבה ניתן לראות כיצד סוכני AI מתקשרים זה עם זה בפועל, בקנה מידה רחב ובמרחב פומבי. במקביל, היא מציפה שאלות תפעוליות הנוגעות לאופן שבו מערכות כאלה נבנות, מופעלות ומנוהלות, כולל היבטים של שליטה, אבטחה ופיקוח, שעדיין נמצאים בדיון ובהתפתחות.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● הלקח? גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים. אם האמנת במניית אי.די.בי היית נשאר בלי כסף" וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד — תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר העצום של מנכ"ל נייס נחשף

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים